הדף היומי – חגיגה דף ט

לפי"ז אולי חוגג כל החודש? לכן נאמר שוב "אותו" – לצמצם רק לימי חג. (ט. רבע תחתון) ב. מהות התשלומים – רי"ח – תשלומים ליום הראשון ר' אושעיא – תשלומים זה לזה (כלומר כל יום עומד בפנ"ע). נפק"מ (ראינו בדף ב.) –  חיגר ביום הראשון שנתפשט ביום השני: לרי"ח – פטור, לר' אושעיא – חייב. קשה על רי"ח מרי"ח: אדם שנטמא ביום הראשון של החג: אם נטמא ביום – ודאי שמביא (כי בבוקר כבר התחייב בקרבן, ורק אח"כ נטמא). אם נטמא כבר בלילה – חזקיה – לא מביא (כי החיוב הוא ביום, ונטמא עוד לפני שהתחייב) רי"ח – מביא! אז למה חיגר ביום הראשון ונתפשט ביום השני – לא מביא, ואילו נטמא ביום הראשון ונטהר ביום השני – מביא? תשובות: ר' ירמיה: אל תשווה חיגר לטומאה – חיגר כלל לא מתחייב בקרבן, ולכן אין לו את מה להשלים. לעומת זאת, אדם טמא אמנם לא מביא קרבן, אבל הוא כן מתחייב בקרבן (כפי שמצינו בטומאה שיש לה תשלומים בפסח שני) ולכן משלים בשאר הימים. רב פפא: דחייה חלקית – בפסחים צג. יש מחלוקת איך מסתכלים על פסח שני – ר' נתן – פסח שני תשלומים לראשון, אך רבי – פסח שני רגל בפנ"ע, ולפי"ז הדחייה לא נכונה. רב פפא: אל תשווה חיגר מלפני כניסת החג לנטמא אחרי כניסת החג בלילה. כי לרי"ח – לילה אינו מחוסר זמן (אמנם לא מקריבים, אבל נחשב שהגיע זמנו): ולכן אם נטמא/חיגר מלפני כניסת החג – פטור לגמרי ולא משלים, אם נטמא/חיגר אחרי כניסת החג (גם אם בלילה) – כבר התחייב, ומשלים. קשה: זב של 3 ראיות (שצריך 7 נקיים, לטבול ביום ה7 ולהביא קרבנות ביום 8), שנטמא שוב כשהגיע היום ה8 – חייב בסט קרבנות נוסף. ואומר רי"ח שאם נטמא בלילה שבין 7 ל-8 – לא מביא קרבנות נוספים (אא"כ רק אחת בלילה ו2 ביום, שאז העיקר היה ביום), מכאן שהלילה לא נחשב שהגיע היום ה8, כלומר – לילה נחשב מחוסר זמן ולא ראוי כלל! תשובה: