הדף היומי - כתובות דף טז

המשנה – רישא – אם איבדה כתובתה, והיא טוענת שהיתה בתולה והוא טוען בעולה – היא צריכה להוכיח. סיפא – "שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו" מודה ר' יהושוע שנאמן, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. א. האם הרישא גם כר"ג? הרי לר"ג האישה נאמנת גם ללא עדים כי יש לה חזקת כשרות? תשובה – הרישא גם כר"ג, שהרי כאן זה ברי וברי ולא ברי ושמא. דיונים על זה - : מה ההו"א שאינו כר"ג? תשובה – כאן יש לה רוב (רוב נשים נישאות בתולות), ואולי זה מספיק לר"ג, קמ"ל שלא. ולמה הרוב אינו טוב? יש לו ריעותא, כי רוב בתולות יש להן קול. לכאורה מוכח מהסיפא ("מודה ר' יהושע") שהרישא ר"ג, שהרי אם מודה ר"ג לר' יהושוע ברישא, מובן למה מובא בסיפא שגם ר' יהושע מודה לר"ג. דחייה – היה אפשר לומר ש"מודה ר' יהושוע" מתייחס לפרק הקודם, שם ר' יהושע לא קיבל את המיגו של ר"ג. איפה יש לר"ג מיגו בפרק הקודם: בראוה מדברת לפי זעירי שנסתרה, מיגו שיכלה לומר שרק נסתרה. היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר דרוסת איש,