הדף היומי - כתובות דף ז

חלק א – המשך: האם מותר לבעול בראשונה בשבת ויו"ט א. אמוראים שהתירו ר' אמי התיר בשבת, ולגבי הכתובה – נתנו לה מטלטלין כמשכון עד שיכתבו את הכתובה, שכן החיוב חל גם ללא כתובה, אלא שבמקום שכותבים אסור שיהיו יחד ללא כתובה כי לא סומכת דעתה, ואם נותנים לה משכון סומכת דעתה). רב זביד התיר (וי"א שהוא עצמו כך עשה). רב יהודה לפי רב פפי. (דילוג ז. 7+ עד אמצע העמוד) רי"ח בציידן – אסר. ר' יעקב – הורה שאסור (והגמרא מביאה שתי דוגמאות שלשון הוראה שייכת גם באיסור, ולא רק בהיתר). רנבי"צ-ר' אבהו – שאלו את רי"ח ואסר. הלכתא – מותר. (ז. 7+) ב. ביו"ט – רב יהודה לפי רב פפא התיר דווקא ביו"ט. סברא – מתוך שהותרה חבורה לצורך אכילה (שחיטה), הותרה שלא לצורך (כדעת ב"ה בביצה). שואל רב פפי – אם כך נתיר גם מוגמר? (בישום כלים על האש, מתוך שהותרה הבערה לצורך). רב פפי – מתירים רק בדבר השווה לכל נפש ("אך אשר יאכל לכל נפש").[1] קשה - אם כן, שנאסור שחיטת צבי (רק עשירים אוכלים)!