הדף היומי – מועד קטן דף כז

ום הכתוב (כו: 5- עד כז: 1-) (כו: 1-) חלק א – נספח: עסקים בשבעה – למדנו בדף כב (לפי רש"י) – כמו שלאבל אסור לעשות מלאכה, כך אסור לעשות סחורה. אם זה דבר האבד – בשאר קרובים מותר, על אביו ואמו צריך למעט. עכשיו מחדשת הברייתא לגבי אביו ואמו – ההולך ממקום למקום (שכבר יצא לדרך עם סחורה), ולא יכול למעט – "יגלגל עמהן" – יעשה סחורה יחד עם החבורה (לא לבד). (כו: 5-) חלק ב – כפיית המיטה (המיטות שלהם היו של 4 רגליים שקצת בולטות גם כלפי מעלה, כך שאם הופך זה בעצם פשוט מנמיך את המיטה. על מסגרת המיטה היו מותחים חבלים מצד לצד שתי וערב, ועליהם שמו כרים וכסתות. המיטות נועדו גם לשכיבה ושינה וגם לישיבה. בימינו לא כופין את המיטות, אבל יושבים על כסאות נמוכים). א. מי יושב על המיטות הכפויות (נמוכות) – במשנה – בסעודת ההבראה – רק האבל אך המנחמים יושבים על מיטות זקופות. הברייתא מגבילה – שאם ליבו של המנחם גס באבל (מרגיש בבית) – אז גם הוא יושב על כפויה. סיפור – אבא בר מרתא הגיע לנחם את רבא וישב על כפויה, ורבא גער בו.