הדף היומי - יבמות קכב

המשך נאמנות להעיד שהבעל מת (קכב. משנה 1) חלק א – משנה - עוד קולות בעדות משנה (הלכות וסיפורים) – העדים מעידים שמת גם אם ראו אותו רק באור הלבנה/נר. משיאין על פי הבעל עצמו – שצעק מרחוק שהוא פלוני בן פלוני ונשכני נחש והלכו ומצאו שם גופה. ומשיאין על פי בת קול – שאדם צעק מרחוק שפלוני מת, והלכו ולא מצאו שם את העד. דיונים: ברייתא - זו מחלוקת: המשנה (ב"ה) – משיאין, ב"ש – לא משיאין. (ולמה זה חשוב לדעת? שאם נמצא עוד בברייתא שאומרת שלא, נדע שזה רק ב"ש, ואין הלכה כמותם). איך סומכים על בת קול? והרי אולי זה – שד? בדקו שזה לא שד (שהיה לו בבואה דבבואה (צל של צל - הצל הקלוש הרחוק יותר), ולשדים אין). צרתה? (שלמדנו בדף קיז שלא יכולה להעיד) היתר עגונות זה חירום ולכן מקלים ולא חוששים  (זה אולי גם תשובה לשד). (כמו תנא דבי רי"ש שבשעת סכנה מקשיבים לאדם שאומר שהוא בעלה של פלונית ומצווה לתת גט). (רכב. משנה שנייה + שלישית) חלק ב – משנה – עד אחד ועד פסול (לגבי האישה עצמה – זו תקנה קדומה שנאמנת שבעלה מת, הדיון כאן לגבי עד אחר) א. משנה שנייה - עולה במשנה ובגמרא שהיו 3 שלבים בתקנה: