הדף היומי – יבמות טו

לתקן שצרות ערווה יעשו חליצה, כדי לצאת ידי שתי הדעות. רשב"ג אמר שזו בעיה – "מה נעשה להן לצרות הראשונות?" לכאורה הכוונה – שאם נתקן שלא לעשות כב"ש, אז נשים שכבר התייבמו בניהם יחשבו ממזרים! מכאן שב"ש עשו כדבריהם וייבמו! דחייה – רשב"ג לא חושש לנשים שהתייבמו (כי באמת לא עשו), אלא לנשים שיצאו ללא חליצה (כדעת ב"ה), שמעתה יימאסו בעיני בעליהן שיחשבו שחיו בחטא ללא חליצה. ת"ש – אמר ר' טרפון (מתלמידי ב"ש) – תאבני מתי תבוא צרת הבת לידי ואשאנה. לכאורה הכוונה שייבם אותה – כדעת ב"ש. דחייה – הכוונה שישיאה לשוק ללא חליצה, כדעת ב"ה (והחידוש: לאפוקי מהרצון של רי"ח בן נורי לתקן שכולן יעשו חליצה כדי לצאת גם ידי דעת ב"ש). ת"ש – רבן גמליאל ייבם את צרת בתו! לכאורה כב"ש. דחייה – ר"ג היה מב"ה, אלא צריך להסביר את ההיתר שלו אחרת: A. אחרים (בהמשך הברייתא) – בתו היתה איילונית (שלא צריכה ייבום, ולא פוטרת צרותיה (משנה ב:). B. ת"ק – גם משום איילונית – וההבדל בין ת"ק לאחרים – לאחרים איילונית פטורה (ולא פוטרת צרותיה) גם אם בעלה הכיר בה שהיא איילונית, כי אין בה מצוות ייבום כי ל