איגרת אריסטיאס ותרגום השבעים: היסטוריה, מיתוס ופרשנות

המקורות שסופקו עוסקים בעיקר בשני נושאים מרכזיים: איגרת אריסטיאס ומקורות תרגום השבעים, וכן היסטוריה וארכאולוגיה של ירושלים בתקופת בית שני, בדגש על מפעלי המים. להלן פירוט המקורות לפי נושאים:1. איגרת אריסטיאס ותרגום השבעים חלק ניכר מהמקורות מוקדש לניתוח היסטורי, ספרותי וטקסטואלי של איגרת אריסטיאס, המתארת את תרגום התורה ליוונית (תרגום השבעים):תרגומים וטקסטים: המקורות כוללים תרגומים של האיגרת לאנגלית (למשל על ידי ה' סנט ג'ון תאקרי ולורנס שיפמן), וכן את התרגום העברי של אברהם כהנא המופיע בויקיטקסט.מחקר אקדמי וניתוח היסטורי: ישנם מאמרים וסקירות הבוחנים את אמינותה ההיסטורית של האיגרת, את מטרותיה ואת הקשרה התרבותי. בין היתר, נדונים הטיעונים של חוקרים כמו בנימין רייט (Benjamin G. Wright III) הטוען כי האיגרת אינה מספקת עדות מהימנה על מקורות התרגום אלא על התקבלותו,. מקור נוסף הוא מאמרו של נח חכם המציע לקרוא את האיגרת כסיפור "יציאת מצרים חדשה", וכן סקירה של דוד גודינג על מחקרים בנושא.אנציקלופדיות וסקירות: סופקו ערכים מויקיפדיה (בעברית ובאנגלית) ומאתרים נוספים הסוקרים את תולדות תרגום השבעים, האגדה על 72 המתרגמים, וההבדלים בין הנוסח היווני לנוסח המסורה,,,.ספר יובל: סופק תוכן העניינים והקדמה לספר מאמרים לכבודו של בנימין רייט (Festschrift), העוסק בדמויות מקראיות בספרות בית שני, וכולל ביבליוגרפיה של כתביו,.2. ירושלים בתקופת בית שני ומפעלי המים קבוצת מקורות נוספת מתמקדת בארכאולוגיה ובגאוגרפיה של ירושלים הקדומה:מערכת המים: מאמר מדעי הסוקר את אמות המים, הבריכות (כגון בריכת השילוח, ממילא ובית חסדא) והבורות בירושלים העתיקה,. כמו כן, ישנו מקור ממכון המקדש העוסק באמת המים שבעזרה, ומקור מאתר עיר דוד על מנהרת ארמון הנציב.תיאור העיר: מקורות המתארים את ירושלים בתקופת בית שני, כולל המבנה הפיזי, החומות והארמונות (כגון ארמון החשמונאים והרודיון),.3. דיונים ופורומים חלק מהמקורות הם דיונים מתוך פורומים אינטרנטיים העוסקים בביקורת המקרא, בהם נידונה המהימנות ההיסטורית של איגרת אריסטיאס והקשר שלה לחוקרים שונים,.