חרדים למדינה

מירב סבר, כתבת תחקירים, סופרת, ובעלת ניסיון של שנים בעיתונות החרדית המיינסטרימית, מגיעה לשיחה על המנגנונים המושתקים שמעצבים את חייהן של נשים ונערות בחברה החרדית.דרך סיפורה האישי היא מתארת את האפליה שמופנית כלפי נערות מזרחיות במוסדות החינוך החרדיים, ואת השבי התודעתי שבו גדלה, בחברה שבה ידע חיצוני נתפס כאיום ממשי.בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, סבר מדברת על מעמדן של נשים חרדיות, ועל הביקורת החריפה שלה כלפי ש"ס, שלדבריה משמרת עוני ומוחלשות במקום לפרק אותם.פרק על הבחנה הכרחית בין האדם החרדי לבין העסקנים שמדברים בשמו, ועל מדינה שממשיכה לאפשר את זה.

ח"כ משה (קינלי) טור-פז, מאדריכלי זרם החינוך הממלכתי-חרדי, מגיע לשיחה על מה שיכול להזניק את החרדיות המשתלבת, מחינוך ולימודי ליבה ועד שירות משמעותי בצה"ל ואחריות אזרחית.בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, קינלי מדבר על האתגרים של הציבור הממלכתי-חרדי, על הצורך בתמיכה ממשלתית ופילנתרופית, ועל האפשרות לבנות גשר בין הציבור החרדי המשתלב לבין הציבור הממלכתי והממלכתי-דתי. פרק על חרדיות משתלבת שלא מוותרת על הזהות החרדית, אבל מבקשת להיות חלק מלא מהסיפור הישראלי.

טוביה אדלר, מספר על המסע שעבר מחממה חסידית סגורה אל לב המאבק הישראלי על דמוקרטיה, שותפות ואחריות אזרחית.בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, טוביה מספר על העבודה עם בן גביר, ההשפעה ברשת מתוך תפיסה ליברלית ודמוקרטית, ועל הנסיעה מבני ברק לקפלן, שסדקה אצלו את נרטיב השנאה, ופתחה אפשרות לראות את הצד השני לא כאויב, אלא כשותף לשיחה.פרק על חרדיות, דמוקרטיה והאומץ לצאת מהחומות, לא כדי להפסיק להיות חרדי, אלא כדי להיות חלק מהסיפור הישראלי.

אהרן רבינוביץ, כתב לענייני חרדים בעיתון הארץ ואחד העיתונאים החוקרים הבולטים בישראל, מגיע לפרק חדש של חרדים למדינה לשיחה מפוכחת על תהליכי העומק שמטלטלים את החברה החרדית מבפנים.במרכז הפרק עומדת החרדיות המשתלבת: דור חדש שמבקש להיות חלק מהחברה הישראלית, לצאת לעבודה, להשתלב באקדמיה, לדרוש לימודי ליבה וחינוך ממלכתי-חרדי, מבלי לוותר על זהותו החרדית.אבל לצד האופטימיות, מכיל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן מציפים גם את השאלות הקשות: האם החברה החרדית החדשה באמת תצליח להשתחרר מדפוסים ישנים של עסקנות, הדרת נשים ואפליה? והאם ההשתלבות תוביל גם לאימוץ ערכים ליברליים ודמוקרטיים? פרק על חרדיות חדשה, אחריות אזרחית, והמאבק על דמותה של החברה החרדית המשתלבת בישראל.

ציפורה גוטמן היא יזמת חברתית וממובילות תפיסת ה"חרדיות הממלכתית". בפרק החדש של חרדים למדינה היא מספרת על עבודתה עם נערות חרדיות בסיכון, חושפת את תופעת הנשירה הסמויה שמתרחשת הרחק מעין הציבור, ומשתפת בפעילותה ההומניטרית למען מבקשי מקלט בפאתי בני ברק.איך נראית חרדיות שמבקשת לקחת אחריות על החברה הישראלית כולה? מהו החזון של חרדיות הומניסטית? והאם רעיון שנולד מתוך עשייה קהילתית יכול להפוך לתנועה פוליטית של ממש?פרק שמציע מבט אחר על חרדיות, אחריות ציבורית והחברה הישראלית כולה.

רעיה מרי הייתה אשת אברך במשך 9 שנים בבני ברק. כיום היא עורכת ב‘הארץ' ומפיקת הפודקאסט 'חרדים למדינה. השבוע, אירחנו אותה לשיחה חשופה וכנה. מדוע היא מאשימה את הרבנים ואנשי החינוך החרדיים באלימות ובהקצנה של הפגנות החרדים? איזה עולם ערכים מעוות מוכן להקריב חיי אדם על מזבח ההשתמטות? איך נראית ההסללה לחיי "אשת אברך“? ולמה הכרחי לשמוע יותר את הנשים החרדיות?פרק שמחזיר לבמה את המתינות היהודית

מה קורה כשאישה חרדית מחליטה לדבר בקול - על פוליטיקה, תעסוקה, ועל מי באמת מייצג את הציבור החרדי?מלכי רוטנר, יזמת חברתית וחברת הנהלה שותפה במכון החרדי לדמוקרטיה, מגיעה לשיחה מלאת תובנות על המציאות הפוליטית הנוכחית, על מיכל והרב בצלאל. למה מלכי מעדיפה שהנציגים החרדים יצאו לאופוזיציה בממשלה הקרובה? כיצד הפוליטיקאים החרדים פועלים נגד האינטרס של הפרט החרדי? מה המצב האמיתי של הנשים החרדיות, וחשוב יותר לאן הולכים מכאן?שיחה על נשים שמשנות את המשחק והעתיד פוליטי.

מה קורה כשמפגישים את מורשתו של בן-גוריון עם האתגרים של החברה החרדית כיום? נלי מרקמן, מנכ"לית בית בן-גוריון, מגיעה לשיחה נוקבת על המעבר מתפיסה גלותית ומגזרית לחשיבה אחראית. הפרק צולל לאחת הטעויות ההיסטוריות הגדולות של בן-גוריון בעניין "תורתו אומנותו" ומה המחיר שאנחנו משלמים עליה עד היום. בין חופש ההצבעה לחופש הבחירה, בין מגזריות לממלכתיות - איפה עומד הציבור החרדי היום?שיחה על גלות מבפנים, אחריות משותפת, ומה אפשר וצריך לעשות היום

העיתונאי אלי ביתאן מציב מראה נוקבת ומטלטלת מול מוסדות השלטון ומול המנהיגות החרדית. הרחוב החרדי סובל מאנרכיה עמוקה, הנובעת מסחר המכר שבין הפולטיקאים, שיכולים לקדם את שאיפותיהם, לבין ההנהגה החרדית, שמקבלת בתמורה אוטונומיה ללא פיקוח. מי שמשלמים את מחיר הבארטר הציני הזה, הם הילדים החרדים, שמופקרים על ידי המדינה למערכות שלא מספקות להן לא ביטחון, לא בריאות ולא חינוך. שיחה על המחיר שמשלמים ילדים על פוליטיקה מגזרית ועל הפתרונות לכך

עד השבעה באוקטובר, עולמו של מאיר בוסקילה הסתכם בעיקר בדפי הגמרא של הישיבה. כשהחלה המלחמה, הוא הרגיש שההיסטוריה נכתבת בחוץ – והחליט לא להישאר מאחור. המעבר מבית המדרש לגבעתי היה מורכב, אך משמעותי במיוחד. בשיחה כנה וחשופה הוא מספר: על איזו שאלה של המפקד לא מצא תשובה? מי איחלו לו למות בעזה? למה הוא מרגיש שהצבא הפך אותו לאדם טוב יותר? ואיזה תאריך חדש נוסף ללוח השנה שלו?פרק שמוכיח שצה״ל יכול להיות גם גשר

הטפסים “נעלמו”. השופט איים לעצור את המבחן. והיא התיישבה וכתבה.ד”ר רות עגיב היא אחת משלוש הנשים הראשונות שניגשו למבחני ההסמכה של הרבנות הראשית בישראל. בשיחה מרתקת עם *מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן*, היא משתפת במאבקה לשוויון מול הממסדר הדתי כולו. מה גרם לרופאת שיניים ואם לחמישה להילחם כל הדרך לבג”ץ על זכותה להיבחן? מה מוסיף המבט הנשי לדינים הלכתיים? ומה היא גילתה שם על תורה, על הלכה, ועל עצמה?פרק על שוויון הלכה למעשה.

במשך שנים היה אהרן מלאך ה״מתווך״ בין צה"ל לעולם החרדי. הוא פעל והאמין בכל לבו שאפשר להסתפק בשילוב החרדים ב - 8200. ואז קרה השבעה באוקטובר, ואיתו השבר הגדול של תגובת ההנהגה החרדית. בכנות ובפתיחות הוא משתף בהתפקחות הכואבת: מה שמע מהרבנים שגרם לו להבין שהגשרים שבנה קרסו אל התהום? איך מצא עצמו עומד לבדו בצפירה? למה גיוס צעירים חרדים מתחיל בהשכלת הוריהם? ומהי המפה החדשה שהוא משרטט לשותפות החברה החרדית?

דווקא ביום הזיכרון, בחרו מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן לעסוק בפצע המדמם של גיוס חרדים. בשיחה עם רפאל פורטל, לוחם מילואים, המתנגד לגיוס חרדים, הם מעלים את השאלות הקשות: מהי האחריות של החברה החרדית על החיים כאן? כיצד, בתקופת מלחמה והשכול, הוא מסרב להכיר בצורך בשותפות? ומעל לכל - איך יכול להיות שלוחם מילואים מאמין שלימוד התורה הוא מעל לכל?פרק של מחלוקת שבו אין הסכמה, והפערים נשארים פתוחים.

דידי שור, אשת חינוך ואקטיביסטית פמיניסטית חרדית, מותחת ביקורת נוקבת על מערכת החינוך החרדית הקלאסית. מדוע החינוך הממלכתי־חרדי הוא הפתרון לבעיית ההתבדלות של החברה החרדית? למה היא רוצה להיות האישה שתקים ישיבה חרדית חב“דית, המשלבת לימוד תורה עם השכלה מלאה? ואיך יכולה להיראות חרדיות ישראלית אחרת?שיחה שמכירה בבעיה, אבל גם מציעה את הפתרון.

השבוע אירחו הרב בצלאל כהן ומיכל גלבוע אטר את איילת קרויזר לשיחה חשופה ומטלטלת על חוויית ההגירה שבין העולם החרדי לעולם שבחוץ. איילת, שבחרה לפשוט את מדי הסמינר וללבוש את מדי צה“ל, משמרת את נקודת המבט החיצונית והביקורתית שלה על שני העולמות. מהי ציונות עבור מי שמעולם לא הכירה את המושג? מדוע לדעתה חיילים חרדיים יתקשו לשמור על רוח צה״ל וערכי מוסר בלחימה? מה גילתה על רשויות המדינה כאשר התלוננה על פגיעה מינית במשפחה? ואיך האקטיביזם החברתי והפמיניסטי שלה מסייע לה להתמודד עם הפוסט טראומה? סיפור על חוסן נפשי, על המחיר של החופש, ועל הצעירה שהחליטה להפסיק להקריב קורבנות ל"תרבות הבושה“.

בפרק החדש של 'חרדים למדינה', הרב בצלאל כהן ומיכל גלבוע אטר מארחים את האקטיביסטית ומקדמת המדיניות, ציפי לביא, לשיחה אישית וחשופה על העדרן ומקומן של ​​נשים חרדיות בזירה הפוליטית; על האפשרות לשותפות אמת בין הציבור הממלכתי החרדי לבין הציבור החילוני ליברלי לקראת הבחירות הקרובות; ועל האכזבות של שני הצדדים בדרך להקמת הברית המשותפת.

השבוע מיכל ובצלאל מארחים את עו״ד אוהד ויגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית ב״עתים״. האם גל החקיקה שמבקש “לחזק את הזהות היהודית” באמת מחזק? מה צריך להיות תפקיד המדינה בתחום הדת? מי מפקח על שירותי הדת והאם קיימים מנגנוני בקרה אפקטיביים? ומי הם האנשים ש”נתקעים” במערכת ומה משותף לסיפורים שלהם?

הוא ניצל מצלף בעזה, חשף את תעשיית הפטורים המזוייפים, ומגלה מי באמת מחליט מה תקראו בעיתון החרדי. בפרק החדש של "חרדים למדינה", מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן מארחים את יעקב הרשקוביץ, כתב "ישראל היום" ולוחם בנצח יהודה. שיחה מרתקת על המסע מחסידות צאנז אל לב הקונפליקט הישראלי, על הנס שקרה לו תחת אש, ועל האמת המורכבת של הגיוס החרדי שמתרחשת הרחק מהכותרות.

השבוע מיכל ובצלאל מארחים ד"ר גלעד מלאך לשיחה קשה עם הנתונים המטלטלים של העשור האחרו - מה המחיר הכלכלי של היעדר לימודי ליבה? מה ההשלכות של "האוטונומיה החרדית" על עתיד המדינה? ואיך תיראה כלכלת ישראל כשהדור הנוכחי יגיע לשוק העבודה ללא מיומנויות בסיסיות?

הפעם, מיכל ובצלאל הם המרואיינים, ומראיינת אותם לא אחרת מנורית קנטי מגל״צ.מה מחבר אישה תל-אביבית חילונית עם גבר ירושלמי חרדי? מדוע דווקא הערכים הליברל-דמוקרטיים יכולים לחבר טוב יותר בין חרדים לחילוניים, מאשר השיח ה״פרקטי״?  מדוע בצלאל רואה פוטנציאל חיבור גדול יותר עם החרדים מאשר עם הדתיים הלאומיים? ואיך מתרגמים ״אזרחות״, ״דמוקרטיה״, 
״הומניזם״, ״ליברליזם״ ו״ממלכתיות״ לשפה הלכתית?פרק שכולו אופטימיות זהירה, חזון ומעשה.

שלמה רבינוביץ הוא צעיר שלא עונה על אף סטריאוטיפ: חרדי, שומר הלכה ושותף למדינה. בפרק מרתק ופוקח עינים, שוחחו איתו מיכל ובצלאל על הקשר בין הלכות נזיקין למשטרה, על הגילוי שהחילוניים הם בני אדם ושהמדינה היא ערך ולא רק פונקציה, ואת מי הוא חושב שלפיד, גולן וליברמן חייבים לפגוש?פרק ששובר תבניות ומעניק מבט חדש על יחסי חרדים-חילוניים בישראל.

פודקסט חדש מבית ״עוגן לעתיד״ בשיתוף המכון החרדי לדמוקרטיה: חרדים למדינה - סיפור משותף. פודקסט שבונה גשר אינטלקטואלי וערכי מעל התהום הפעורה בחברה הישראלית. מפגש מרתק בין הקול החילוני אזרחי של מיכל גלבוע אטר, לבין הקול התורני-ממלכתי של הרב בצלאל כהן. מידי שבוע ישוחחו מיכל ובצלאל עם אורחים מתחלפים על הסוגיות הבוערות, בניסיון לאתגר את הסטריאוטיפים ולמצוא שפה של אחריות משותפת לעתיד של כולנו.בפרק זה אנו מארחים את שלמה טייטלבאום, כתב האוצר ומאקרו-כלכלה של 'כלכליסט', לשיחה נוקבת על "מלכודת העוני" והקריסה הכלכלית-חברתית של המודל החרדי הישן. בצל אסונות כואבים שחשפו את מחיר היעדר הפיקוח וההסתגרות, אנו צוללים לנתונים המטלטלים: מהפער בתשלומי המיסים ועד "משוואת המיליארד" של גיוס החרדים מול שירות המילואים. האם הציבור החרדי מודע להיותו "משקולת מאקרו" המאיימת על עתיד המדינה, ואיך נראה הדור החדש שמנסה לחבר את עולם התורה לקטר הישראלי?