הפודקסט לילדי סנדוויץ וגם למי שלא

האלוהים של אבשי גר בתוך הלב של אבשי. וזה טוב כי ככה אבשי יכול לדבר איתו בכל פעם שהוא רוצה ולבקש ממנו לשחק בפליידו. או לבקש שתצא קשת בענן. אתם גם מדברים עם אלוהים לפעמים?

יום אחד אמא של אבשי קיבלה טלפון מחברה (אמא של אבשוש שהוא אבשלום גם אבל אחר)  שמצאה שני גורי חתולים נטושים בחווה. אבשי ומיכאל החליטו לקרוא להם - תנינה וקורקבן. כמו הדמויות בספר ״תנינה״ שכולנו במשפחה אוהבים. בפרק הזה אבשי מספר על קורקבן שמידי פעם מטפס על העץ ולא מצליח  לרדת.

על יד הבית שגרנו בו בבית זית היתה אורוות סוסים. אבשי היה אוהב לבוא ולבקר אותם כל יום וללטף להם את האף וגם לדמיין את הסוסים שעל לוח השחמט יוצאים מהלוח והופכים לסוסים אמיתיים.

אבשי קצת מפחד מכלבים. כשהוא היה קטן כלב בטעות נשך אותו ומאז כשהוא רואה כלבים הוא בורח מהר מהר. בפרק הזה אבשי מספר על מילת קסם שהוא המציא כדי להתגבר על פחד הכלבים שלו.

אבשי גר כמעט שנתיים בחווה בסאן דייגו. ביום אחד ארזנו את המזוודות וחזרנו לישראל. בפרק הזה אבשי נזכר בשיח הפסיפלורה שגדל בחצר של החווה ובחבר הכי טוב  שלו - קאי שיחד הם היו מכינים פיצה מקפיצה בתנור בחצר.

אבשי אוהב את החורף. אפילו שקר ורטוב. כשהחורף מגיע הוא שמח מאוד ויוצא החוצה לחכות לגשם. בפרק הזה אבשי מספר על מה שקרה לנו בדרך למכולת של בית זית כשהוא החליט לקפוץ בשלוליות בלי מגפיים. בסוף הפרק אבשי גם מלמד שיר על גשם שהוא מאוד אוהב.

אבשי מאוד אוהב את המוצצים שלו. פעם בשבוע אחרי שאבא מזיז את הספה לנקות הוא מגלה עוד חמישה שלא היו שם קודם. אבשי חושב שהמוצצים שלו מולידים כל הזמן מוצצים חדשים. ביום הולדת ארבע אבשלום ממש רצה להפרד מהמוצצים אז יחד תלינו אותם על העץ גבוה ואמרנו להם: להתראות. 

לכל אחת ואחד יש פחדים. כשיש שמש בשמיים אבשי שוכח שהוא מפחד אבל כשהערב יורד כל הדברים שהוא מפחד מהם , יוצאים מהארון שעל יד המיטה שלו ומוצאים לו לשון. בפרק הזה אבשי יספר לכם סוד על התפילה שהוא מצא שעוזרת לו להתגבר על הפחד ועל לוכד החלומות שתלוי מעל המיטה שלו.

החג שאבשי הכי אוהב זה חג החנוכה. החג שבו אוכלים ״עוגיות שמנמנות״ ומשחקים בסביבון. בפרק הזה אבשי מספר על הסביבון שהיה לו באמריקה. הוא היה קצת אחר. היתה אות שונה מהאותיות שהוא מצא בסביבון שקיבל בגן מיה בבית זית. 

לאבשי לפעמים יש חלומות משונים מאוד בלילה. כמו למשל החלום על אבא מריק שנתקע במקדונלדס והפך לגדול מאוד והגיע עד השמש. זה באמת נשמע מוזר. אבל ככה זה כשחולמים. 

כשהתחילה מגיפת הקורונה המשפחה של אבשי גרה בארצות הברית. מהר מהר הם ארזו מזוודות וחזרו הביתה. אבשי לא הספיק להפרד מהחברים שלו : קאי ומרגו, אבל שמח לחזור לישראל לסבא וסבתא.בפרק הזה אבשי מספר על וירוס הקורונה שבגללו שוב - לא הולכים לגן. 

כשאבשי גר בבית זית היו מגיעים אלינו כל הזמן חיות אבודות הביתה. אמא של אבשי חושבת שזה בגלל שבאותו הזמן חיפשנו בעצמינו בית. והם היו באים כדי להזכיר לנו שיש בית שמחכה לנו. הגיעו אלינו : נקר פצוע,  חתולי רחוב, שני תנים ואפילו כלב שחיפש את המשפחה שהוא איבד.