יהדות לרבים

אף השמלה היתה בכלל כל אלהלאהדורי גט אישה בסימניןאם סימנין דרבנן - אז הם מכוח תקנתא. והתקנתא נשענת על הפקר בית דין הפקרחמור בסימני אוכףעד דרוש אחיך אותודרשהו אם רמאי - כיצד דורשיןאין מעידין אלא על פרצוף עם החוטםמצאו קשור בכיס או בארנקיהחזרת גט לשליח שאיבד

תיכון ולא כוננתעל העובדה שעם ישראל נמצא בגלות ואילו דתות אחרות שולטות בעולם

אבידה שאין בה שווה פרוטהמשמעות דורשין איכא בינייהופרוטה שהוזלה איכא בינייהופרוטה שהוקרה איכא בינייהומחלוקת אביי ורבאהאם יש מקרה בו יש נפ"מ בין ת"ק לר' יהודה ביחס לאבידה שאין בה שווה פרוטה?מצוות השבת אבידה לגוי - רבנאיר' יוחנן אבידה ששטפה נהר

שה לגיזותיולגללים הוא דאתאשור חמור שה ושלמהספר דברים פרק כב (א)לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶםהָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ:(ג)וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂהלְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַללְהִתְעַלֵּם:להקיש לך אף השמלה היתה בכלל כל אלהשיש לה סימנים ויש לה תובעיםעדים דגופה וסימנים דגופהחמור דבור לר' יהודה ושה דאבידה לדברי הכל – קשיא 

מצא בגל או בכותל ישןמצא בכותל חדשמצא אבידה בביתדשתיך טפיסכינא בתר קתאוכיסא בתר שנציהמדוע המשנה לא אמרה סכינא בתר קתאוליזיל בתר בתרא – מתי הולכים אחרי האחרוןמדוע המוצא אבידה בבית מושכר לא הולכים אחרי האחרוןמעות שנמצאו לפני סוחרי בהמהשוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יוםפונדק לשלושה ישראליםפונדק לשלושה נכריםגם בשלושה ישראלים ששכרו דירה לפני השוכר הנוכחי אין צורך להחזיר משום התסריט שעובר למאבד בראש, ולכן המוצא אינו צריך להחזירואזדא רב נחמן לטעמיהראה סלע שנפל חייב להחזיר, ואם בשלושה אינו חייב להחזירבגלל התסריט שעובר למאבד בראשהלכות רבא ביחס למי שראה סלע שנפלה: נטלה לפני ייאוש על מנת לגזלה, לפני יאוש על מנת להחזירה,המתין לה עד שנתייאשו הבעלים ונטלהשלוש עבירות שיש למי שרואה אדם שמאבד ולא מחזיר: לא תגזול, השב תשיבם, לא תוכל להתעלםמי שרואה סלע שנפלה לחבירו בין החולות על שפת הים

ההוא סבא דמשפטיםבחורה יפה ואין לה עינייםהחידות של הסבא דמשפטים

ספר הזוהרפרשת יתרוחכמה בעשביםעשבים לצורך רפואיהנחש והאיש עם שני הראשים - סיפור אגדי

ייאוש שלא מדעת – חלק 3יאוש שלא מדעת – מחלוקת אביי ורבאאביי אמר לא הוי יאושרבא אמר הוי יאושייאוש מדעת – אין מחלוקת, לכו"ע מותר למוצא לקחתבדבר שיש בו סימן – אין מחלוקת בין אביי לרבאהמחלוקת היא רק בדבר שאין בו סימןמרי בר איסקהתורם שלא מדעתכן תרימו גם אתם

להרחבה בנושא ראו: מאיר בניהו, ספר זכרון לרב יצחק נסים, כרך ו, מעמדות ומושבות, ירושלים, תשמ"ה.במיוחד בשער אחד עשרה.מנהג ירושלים הליכת הבנים אחר מיטת אביהםנגעי בני אדםכי אבינו אתהששום זרע מזרעי לא ילוו אותי מביתי לקברי ולא יאמרו עלי כי אבינו אתה [ר' יוסף מולכו בעל שולחן גבוה]הנני מחרים ומנדה אותם המזיקים ושדין ולילין ורוחין שנבראו מטיפות קרי וזרע שלי כלם בכלל שלא יגעו בי או במיטתי או בבגדי ולא ילוו אותי לקברי ולא יהיה להם רשות ליגע בי ובנפשי בשום אופן שבעולם [ר' אליהו הכהן, בעל שבט מוסר]ההני מחרים ומנדה אותם הטיפים ונגעי בני אדם הנולדים מאותן הטיפות בכלל שלא יגעו בי או במטתי או בבגדי ושלא ילוה אותי לקברי [ר' יהונתן, בעל קסת יהונתן]

ייאוש שלא מדעתיאוש שלא מדעת – 1 – שש ההוכחות הראשונות לטובת רבאייאוש מדעת – אין מחלוקת, לכו"ע מותר למוצא לקחתאביי אמר לא הוי יאושרבא אמר הוי יאושבדבר שיש בו סימן – אין מחלוקת בין אביי לרבאהמחלוקת היא רק בדבר שאין בו סימןקציעות בדרךגנב שנטל מזה ונתן לזהשטף נהר קוריו עציו ואבניו

יאוש שלא מדעת – 1 – שש ההוכחות הראשונות לטובת רבאייאוש מדעת – אין מחלוקת, לכו"ע מותר למוצא לקחתאביי אמר לא הוי יאושרבא אמר הוי יאושבדבר שיש בו סימן – אין מחלוקת בין אביי לרבאהמחלוקת היא רק בדבר שאין בו סימןמעות מפוזרותפירות מפוזריןעיגולי דבילההמוצא מעות בבית הכנסת, בבתי כנסיות ובבתי מדרשותמאימתי כל אדם מותרין בלקטמעיקרא מיאשילשונות של ארגמן הרי אלו שלווהא לא ידע דנפל מיניה

יום יבבאראש השנהיום דיןזכרוןתרועהיוםתרועה יום הזיכרוןמקדשישראל ויום הזיכרוןוּבְיוֹםשִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹתעַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹןלִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכם.אבל סודווענינו קשה מאוד בלי ספקאָדָםשֶׁעוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין עַל זְכֻיוֹתָיו מִיָּד הוּא מֵת בְּרִשְׁעוֹ שֶׁנֶּאֱמַרעַל רֹב עוֹנְךָ וְכֵןמְדִינָה שֶׁעוֹנוֹתֶיהָ מְרֻבִּין מִיָּד הִיא אוֹבֶדֶת שֶׁנֶּאֱמַר זַעֲקַתסְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְגֵו' וְכֵןכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אִם הָיוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם מְרֻבִּין מִזְּכִיּוֹתֵיהֶן מִיָּדהן נשחתיןהרמב"םמורה נבוכים חלק ג פרק מג ראש השנה הוא יום תשובה והערת בני אדם מתרדמתם הדתיתאברבנאל פרשתאמור בראש השנה יש שני דינים. והם שני דינים מתחלפים: הראשון הוא הדין שיחייב מולדהשנה כפי שהמצב שמימיי. והשני הוא דין ההשגחה הפרטית המיוחד לישראל בהיותם זכאים.

בן עיר שהלך לכרך בן כפר שהלך לעיר בן כרך שהלך לעיר היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות מהיכן קורא אדם את המגילה מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא המערה שעמד בה משה ואליהו דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים הכל כשרין לקרות את המגילה חרש בקריאת מגילה ובקיום מצוות חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחילה ר' טרפון מכשיר בקטן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא שיטת ר' מאיר שהכל הולך אחר הכוונה, ולכן גם קטן וגם חרש יוכלו להוציא את הרבים ידי חובה בקריאת מגילה אם הם מבינים את מה שהם קוראים שמע ישראל השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך אשר אנכי מצווך היום על לבבך אחר כוונת הלב הן הן הדברים קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי יהודה

חומר וצורה אשת איש זונה משלי פרק ו משלי פרק ז טבעו של החומר עוף הדודו צלם אלוהים הנפש הבהמית והנפש האלהית במורה נבוכים צורת האדם דרגות בני האדם דבקות בחומר דבקות בשכל חוש המישוש חרפה הוא לנו כפי שציין אריסטו

מראה הקשת קולות הגלגלים אפשרות הטעות בנבואה נפתחו שערי השמים נבואת יחזקאל נרבוני אברבנאל

חכם עדיף מנביא נביא עדיף מחכם מעשה מרכבה מראת ישעיהו בן עיר ובן כפר כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיה יושב על כסא רם ונישא

השגת החיות מעשה מרכבה מראת יחזקאל וארא וארא וארא השגת החיות והאופנים

גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות 14 שנים שיעקב נטמן בבית שם ועבר אסמכתא – דרשת השראה קרא את המגילה למפרע קרא על פה קרא את המגילה בכל לשון וכן בהלל וכן בקריאת שמע על הסדר סדר תפילת שמונה עשרה תפילת 18 מסודרת כנגד מזמור תהילים מדוע פותחים בברכת אבות, ואחר כך ברכת גבורות, ואחר כך קדושה – כנגד מזמור לדוד הבו לה' בני אלים, הבו לה' כבוד ועוז, הבו לה' כבוד שמו מדוע ברכת רפואה אינה סמוכה לברכת תשובה

האופנים להם קורא הגלגל באוזני חזרן ומקפן ית עלמא הגלגלים והאופנים אופן אחד בארץ מתחת רום שמיא

מגילה דף טז ועשה כן למרדכי היהודי כיצד המן ניסה להתחמק מלשרת את מרדכי הלכות קמיצה עבד שקנה נכסים ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו העציץ בראש של המן אם מזרע היהודים מרדכי איש צר ואויב מלאך שבא וסטר את ידה של אסתר מלאך שבא וסטר  את פיו של אחשורוש אף חרבונה רשע היה וחמת המלך שככה אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק תעלא בעידניה סגיד ליה בשביל משקל שני סלעים מילת ובנימין בכה על צוואריו חמש חליפות שמלות גזירותיו של המן אורה זו תורה, וששון זו מילה ויזתא מורדיא דלברות ומאמר אסתר קיים גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות

מורה נבוכים חלק ג פרק ב גבות מלאות עינים החיות האופנים היסודות שמי ההצלחה נרבוני טענות הלקוחות מטבע הכתובים אברבנאל סוד מעשה מרכבה כסא רקיע האופן בתוך האופן ארבע פנים לאופן תנועת הגלגלים דמות כמראה אדם והנה אופן אחד בארץ עיניים במעשה מרכבה

חנמאל ברוך בן נריה רצח גדליה בן אחיקם מלאכי עזרא מלחמה בהתבוללות ארבע נשים יפיפיות רחב רחב ותחלחל עד עכשיו באונס ועכשיו ברצון וכאשר אבדתי אבדתי לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך אמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא כל האומר דבר בשם אומרו פרוזבולי פרוזבוטי מה נשתנו אלו מאלו פקו פליליה שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון שמתח את השרביט שיני רשעים שירבבת עד חצי המלכות מה ראתה אסתר שזימנה את המן בלילה ההוא נדדה שנת המלך וימצא כתוב ויהיו נקראים

אחשורוש היה אנטישמי? משל על אחשורוש והמן הכסף נתון לך 48 נביאים - מדוע לא 49? האם לא חסר אחד כאן? מיהו הנביא ה 49? 7 נביאות הלל ביום העצמאות מעבדות לחירות אמרינן שירה ממות לחיים לא כל שכן?! נבואתה של מרים היכן נבואתך? ותתצב אחותו מרחוק אין צור כאלהינו אין צייר אסתר חולדה הנביאה לא יהא יהירותא לנשי כרכושתא וזיבורתא

מו"נ חלק ג פרק א ופני אדם יחזקאל פרק א מעשה מרכבה מעשה בראשית דרשות הר"ן מה ההבדל בין מעשה בראשית לבין מעשה מרכבה תמונת המציאות מה הייתה השגתו של יחזקאל החיות פני נשר ופני כרוב הגלגלים הכוכבים ארבעת הכדורים הקשר בין הכדורים לבין היסודות מו"נ חלק ב פרק ט; מו"נ ב, ט מו"נ חלק ב פרק י; מו"נ ב, י ארבע החיות כנגד ארבע הכדורים מה יחזקאל תפס והשיג? את תמונת המציאות ברמה הרוחניתת מה יחזקאל ראה? מה הקשר בין מה שיחזקאל ראה לבין המשמעות של המשל?

סוד המרכבה ארבע החיות ארבע הגלגלים רגליהן רגל ישרה השמים מספרים כבוד אל קולות החיות כף רגל עגל אין ישיבה למעלה תנועת החיות ישרה תנועת הגלגלים בעיגול כל חשוק יתנועע לקראת חשוקו השכל של הגלגלים מראיהן כגחלי אש אסטרונומיה האם המראה של יחזקאל הוא רוחני או פיסיקלי היסוד החמישי כעין נחושת קלל

מגילה דף יג כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי כל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו הצדיקים שנקראו הדסים אין אשה מתקנאה אלא בירך חבירתה לא יגרע מצדיק עיניו בשכר צניעות שהייתה בה ברחל בשכר צניעות שהיתה בו בשאול כאשר הייתה באומנה איתו מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי ברא הקב"ה רפואה למכה טענותיו האנטישמיות של המן ישנו מן המצוות שה"י פה"י חובטו בקרקע ואינו שותהו

בניית בית מקדש דינו של רב חסדא לא לסתור איניש בי כנישתא עבד חייב במצוות בית המקדש - ללא מלכות לא ייבנה דניאל נענש התך זה דניאל

רב חסדא לא לסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי משום פשיעותא משום צלויי מרימר ומר זוטרא סתרי ובני בית סיתווא בקייטא תיוהא איכא בי כנישתא אחריתי פדיון שבויים

השותפין שרצו לעשות מחיצה גודא פלוגתא לעשות מחיצה היזק ראייה שמיה היזק היזק ראיה לאו שמיה היזק דין חלוקה

סימן גינה כותל כופין החלונות חולקין רב נחמן היזק ראיה שמיה היזק?! וכן בגינה כותל חצר שנפל כופין אותו לבנות בית שער אין חולקין את החצר עד שיהיה בה 4 אמות לזה החלונות - כותל שבונה אחד מבני החצר כנגד החלונות רב נחמן: גג הסמוך לחצר חבירו

איך נולד ההסכם לכבוד הדדי? כיצד הרב אלישיב קנוהל והרב דוד בן זזון יצרו את ההסכם? מה היה חלקו של הרב זלמן נחמיה גולדברג ביצירת ההסכם? איזה רבנים שאלנו במהלך יצירת ההסכם? הקובץ עם צילומים של הערות בכתב ידו של הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג על נוסח ההסכם לכבוד הדדי + ההסכמה שלו לכשרות ההסכם מבחינה הלכתית: https://docs.google.com/document/d/1jH21dGanU5UadUNKN_WICU5BDfitLvpL/edit?usp=sharing&ouid=106613254074172403458&rtpof=true&sd=true

איסור עלייה להר הבית בדעת הרמב"ם - https://youtu.be/7eXisRmT_-o קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא אין בין שילה לירושלים קלעים מבחוץ מקריבין אע"פ שאין בית אוכלין קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר לוא חומה ר' ישמעאל בר' יוסי, תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל בר' יוסי כל ויהי אינו אלא לשון צער מקום ארון אינו מן המידה אמוץ ואמציה אחים היו כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאים ממנה מלכים ונביאים כיצד לפתוח את לימוד מגילת אסתר שיעורי האמוראים בפתיחת מגילת אסתר

אין בין תפילין למזוזות באיזה כתב מותר לכתוב ספר תורה כתב עברי אינו מטמא את הידיים כתב אשורית גופן שלנו מקרא שכתבו תרגום והיו בהוויתן יהו יגר שהדותא ככתבם וכלשונם ונשמע פתגם המלך וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן רבותינו התירו יונית תרגום השבעים מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים זאטוטי בני ישראל עלילת החמור ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים 1.         בְּרֵאשִׁית  בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרץ. 2.         (א, כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים  נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ  3.         4.         (ב, ב) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: 5.         (א, כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם 6.         (יא, ז) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: 7.         (יח, ב) וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקן 8.         (מט, ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי... כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: 9.         (שמ’ ד, כ) וַיִּקַּח משֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר 10.       (יב, מ) וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה 11.       (כד, ה) וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַידֹוָד פָּרִים 12.       (כד, יא) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ: 13.       (במ’ טו, טו) וַיִּחַר לְמשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל יְדֹוָד אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם 14.       (דב’ ד, יט) וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם 15.       (יז, ג) וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי: 16.       ארנבת יפת אלוהים ליפת יפיותו של יפת כהן משוח בשמן כהן מרובה בגדים כהן משמש כהן שעבר שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט תברא ונסיב לה אליבא דתנאי

מודר הנאה מחבירו מודר מאכל מחבירו דריסת הרגל ויתור אסור במודר הנאה נדר או נדבה ונרצה לו לכפר עליו נדר חייב באחריותן נדבה אינו חייב באחריותה זב הרואה שתי ראיות שלוש ראיות רבי סימאי מנה הכתוב שתיים זב שומרת יום כנגד יום זב בעל שתי ראיות טומאת שבעה מצורע מוסגר מצורע מוחלט תגלחת וציפורים שילוח וטומאה פריעה ופרימה

השיעור הזה התחיל את דרכו לפני שנים רבות בישיבת הקיבוץ הדתי אחרי שיעורו של הרב יואל בן נון שליט"א. למעשה, הוא נולד בטעות. כשאחד התלמידים (כיום פרופ' א. א. הי"ו) ואני למדנו ביחד את הברייתא במסכת פסחים שהוזכרה בשיעור, ופתאום גילינו עולמות שלא שיערנו את קיומם. גילינו שיש מחלוקת עקרונית בין התנאים מהי הסיבה של הגאולה. גילינו שיש 3 שיטות של תנאים. זהו השיעור הראשון שהעברתי בשבת הגדול בהיותי הרב של קיבוץ עין צורים בשנת תשס"א, וזכורה לטוב אסתר שפרעם זצ"ל והערותיה המחכימות לשיעור זה. כיום, כעבור יותר מעשרים שנה, ובעצם קיומה של מלחמת חרבות ברזל, התחדש לי יחד עם התלמידים שיש גם שיטה רביעית של ר' טרפון - התוכלו לגלותה??!!! בע"ה מצפים לגאולה.

קבעוני לדורות כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס קנאה את מעוררת עלינו כתבתי לך שלישים כתב זאת זכרון בספר ר' יהושע אסתר אינה ברוח הקודש רות ושיר השירים ואסתר מטמאין את הידיים האם מגילת אסתר נאמר ברוח הקודש קהלת אינו מטמא את הידיים אל תוסף על דבריו מניין שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש טבא חדא פלפלתא חריפא ממלי צני קרי וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים – סימן שאסתר ברוח הקודש נאמרה משלוח מנות מתנות לאביונים משלוח המנות של רבה ודעתו של אביי עליו רווחא לבסימא שכיח כפין עניא ולא ידע רבה ור' זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי קם רבה ושחטיה לר' זירא לא בכל יומא מתרחיש ניסא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו תנא מיניה ארבעין זמני ודמי כמאן דמנח בכיסיה אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד מכשירי אוכל נפש קים ליה בדרבה מיניה אין בין יום הכיפורים לשבת אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בכרת, בהיכרת לענין תשלומין ר' יצחק למה יצאת כרת באחותו לחייבה בכרת ולא במלקות ר' חנניה בן גמליאל כל חייבי כריתות שלקו, נפטרו מכריתותן

הסתכלות על הטבע והנס אורו של משיח רגלי עמדה במישור קול אלוהים חיים עושה להם לצדיקים כנפים כנשרים שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב נשמת ההיסתוריה היא הארת העולם באור ישראל

מדוע טבריה נקראת טבריא רקת ציפורי גינוסר חמת ארץ צבי גידלה שעשועיה מה אמרו בהספד של ר' זירא טובה ראייתה קטרון ארץ זבת חלב ודבש זבולון מתרעם על מידותיו כשגברה מלכות בית חשמונאי קיסרי וירושלים יגעת ומצאת אמלאה החרבה גרממיא של אדום במשא ומתן סייעתא הוא מן שמיא אל תתגרה ברשעים מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה איטליא צדיק גמור קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה מתי קוראים מגילה אדר השני או אדר הראשון ר' אליעזר ברבי יוסי – אדר הראשון ת"ק, ורשב"ג – אדר השני ושוין שאסורין בהספד ובתענית לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית בכל שנה ושנה מסמך גאולה לגאולה

האם חייבים מנין כדי לקרוא מגילת אסתר? פורים שחל להיות בשבת איזו היא עיר גדולה עשרה בטלנין מדוע לא מקדימין את צום תשעה באב אם הוא חל להיות בשבת אלא דוחים אותו ליום ראשון "חגיגה וכל זמן חגיגה - מקדימין ולא מאחרין" - מה פירוש "זמן חגיגה"? 3 פירושים מהו זמן חגיגה: רב אושעיא - עולת ראיה שבאה באותו הזמן עם החגיגה רבא - כל זמן החגיגה רב אשי - כל זמן החגיגה גם אחרי החג, כמו עצרת שיש שבוע להשלים האם רבי רצה לעקור את תשעה באב? מה בדיוק הוא רצה? הואיל ונדחה ידחה דין תשעה באב בזמן הזה שמחה ומשתה ויום טוב היכן גר רבי יהודה הנשיא? בטבריה מדוע רב קילל את אותו האדם שזרע כותנה בפורים? דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור האם מותר לעשות מלאכה בפורים או שאסור? רבי נטע נטיעה של שמחה מתי קוראים מגילת אסתר בטבריה? מה ההגדרה של מוקפת חומה?

כנסת ישראל שואפת לתקון העולם בכל מלואו שמו של משיח פרה אדומה מכפרת חטא הארץ וקטרוג הלבנה הסיבות לחטאים האנושיים סיבת המוות סבות החטאים בחזרה לגן עדן בנין האומה חיים לאומיים חיי העולמים הצדוקים הכוח האלוהי החי והפועל רוח הקודש ההכרה יתאגד הטבע עם הנס לא אלמנה היא ההיסתוריה הסבוכה במסיבותיה בתוכה חי גואל חזק צור ישראל וגואלו

הגבורה האלוהית תורת ישראל ארץ ישראל עם ישראל יהדות של שרירים הקשר האחדותי בין הגוף לבין הרוח סגולת ישראל הברית בין עם ישראל לבין הקב"ה היא ברית נצחית הנצרות באה להפריד בין הברית לעם ישראל לה' בחירת האדם לא יכולה להפר את עצת ה' העליונה

לוד אונו וגיא החרשים קריאת מגילה בלוד מי בנה את לוד נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס פורים שחל להיות ביום שבת פורים שחל להיות ביום שישי (ערב שבת) חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום הכפרים מקדימין ליום הכניסה דעת רבי ורבי יוסי לגבי קריאת המגילה בעיירות כאשר פורים חל ביום שישי בכל שנה ושנה מדוע לא קוראים מגילה בשבת גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל הבקי ללמוד

כרך שחרב ולבסוף ישב מנצפך צופים אמרום אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ואלה המצוות בנס היו עומדין תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה קץ משיח שכחום וחזרו ויסדום הדדרימון בבקעת מגידון עיזא דבי טבחי שמינא מינאי משפחה ומשפחה כהנים בעבודתן מבטלין לשמוע מקרא מגילה ויהי בהיות יהושע ביריחו תלמוד תורה או הקרבת תמידין כבוד תורה ותלמוד תורה דיחיד עבודה או מקרא מגילה תלמוד תורה או מקרא מגילה תלמוד תורה או מת מצווה עבודה או מת מצווה מקרא מגילה או מת מצוה ריב"ל כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו ריב"ל כרך שישב ולבסוף הוקף ריב"ל כרך שאין בו עשרה בטלנין ריב"ל כרך שחרב וישב נדון ככרך

העולם ומלואו לאור ישראל מחכים עם לבדד ישכון היחס לנצרות רעיונות שמגיעים לעולם דרך הרשעה הרשעה מקבצת כח מפוזר בכל מרחבי העולם הקדושה לוקחת בחזרה את האורות הגנובים התאמה למקום הרוחני בית ישראל יודע בחוש קודש העמוק איך להישמר מפח יוקשים

היחס לנצרות מידת הרחמים והחסד המדומה כי יבוא אליי העם לדרוש אלוהים דרישת אלהים באה יחדיו עם המשפט הישראלי אחדות בעם ישראל בין הרוח למשפט ארס רוחני הארס נועד לטשטש את התוכן הישראלי המיוחד והמאוחד, והמאחד בין הרוח לבין המשפט

מגילה נקראת בי"א, יב, יג, יד, טו יג זמן קהילה לכל הוא זו דברי ר' עקיבא סתימתאה חכמים אומרים אין קורין אותה אלא בזמנה ר' יהודה אומר אימתי בזמן שהשנים כתקנן, אבל בזמן הזה אין קורין אותה אלא בזמנה, הואיל ומסתכלין בה בשלמא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו רב שמן בר אבא לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם זמניהם – זמן, זמנם, זמניהם כימים אשר נחו בהם היהודים – ימים, כימים רב אשי קשיא ליה דר' יהודה אדר' יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני וחמישי זו דברי ר' יוסי בר יהודה מנין שמוקפין קורין בחמישה עשר ולאו ישראל נינהו והימים האלה נזכרים ונעשים ר' יהושע בן קרחה מוקפין קורין אלו שהיו מוקפין בימי אחשורוש פרזי פרזי כיצד קוראים מגילה בשושן הבירה כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך כמחמתן לטבריא מיל

אורו של משיח רוח ישראל הבנה סיבתית הבנה מוסרית רמב"ן ויקרא כו, יא כל התורה נסים נסתרים ברית כרותה לעם ולארץ משיב הרוח ומוריד הגשם רוח זר בא ומפעם ההבנה הסיבתית מציעה חוקים אחוזים זה בזה על כל מרחב היש מונחה איזו העקה כללית חירות נשגבה ההבנה המסורית חופשית עקיצה של הרב קוק על יכולתו של האדם להחליט דבר וודאי במה שנעשה מחוצה לו כשזונים אחרי אלוהי נכר הארץ – הארץ תוספת של הרב צבי יהודה

מה הייתה ההלכה המפורסמת שהיהודים שגרו בעזה לפני כחמש מאות שנה הקפידו עליה, אפילו שחלקם היו סוחרים וזקוקים לכסף?האם מותר לאדם להכניס את עצמו למצב שבו אחרי כן הוא יהיה חייב לחלל שבת? האם מותר לאדם מתוך רצונו החופשי להיכנס למצבים העלולים לאלץ אותו לעבור מאוחר יותר עבירות הלכתיות?בחלק הראשון של השיעור - נלמד את דעתו של הרב זרחיה הלוי (בעל המאור) לפיו דווקא מותר לאדם לעשות זאת. רק במקום שבו בולט לעין שהוא מתכוון להיכנס למצב אסור - אז יש לאסור מפני "מראית העין", אבל במקום בו יש מרחק סביר שמטשטש את הקשר בין פעולתו בהווה לבין האיסור שהוא יעבור בעתיד - אין לאסור את הכניסה למצב זה. נראה כיצד הפוסקים באלג'יר סמכו על היתר זה, והתירו לאנשים לצאת לסיירות במדבר סהרא - לצורך מסחר, גם כשהם חיללו שבת על הגמלים...הרדב"ז שחי במצרים לפני כחמש מאות שנה, מספר על המנהג ההלכתי של היהודים בעזה מלפני חמש מאות שנה...אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת היוצאים בשיירא במדבר אין צרין על עיירות של נכרים פחות מג' ימים קודם השבת מותר להיכנס בספינה בשבת לפי דעת הרשב"ם מותר להיכנס לעגלה בשבת לפי דעת הרשב"ם משום גזירת תחומין נגעו בה - דעת הר"ח המובאת ברי"ף משום ביטול מצוות עונג שבת - דעת הרי"ף אין צרין על עיירות נכרים - בגלל ביטול עונג שבת - דעת הרי"ף דעת הרז"ה - אין צרין משום שנראה כמתנה לדחות את השבת הריב"ש מתיר ליהודים שהולכים לסחורה בשיירות במדבר סהרא לחלל שבת כשנסעו בתחילת השבוע התשב"ץ מקבל את פסיקתו של ריב"ש להתיר ללכת בשיירות בשבת לפי הרז"ה ההולך לדבר מצווה יכול אפילו קרוב לשבת להכניס את עצמו למצב של חילול שבת, ולכן העולה לארץ ישראל, יכול להיכנס למטוס אפילו קרוב לשבת ולטוס במהלך השבת הרדב"ז דוחה את דעת הרז"ה להלכה, וטוען שאף הרז"ה לא היה מתיר המנהג הנהוג משפיע אם לפסוק כדעת הרז"ה: לפי הריב"ש נהגו כמותו, לפי הרדב"ז לא נהגו כמותו היהודים שבעיר עזה נהגו שלא נוהגים להפליג בספינה ביום רביעי פסיקת השו"ע כדעת הרז"ה שמותר להכניס עצמו לסכנה אם זה בתחילת השבוע, מפני שלא נראה כמתנה לחלל שבת

גדולת העולם קדושת ישראל חזון למדינת ישראל ירידת העולם תיקון חצות הייחוד העליון היחוד התחתון מלחמת העולם הראשונה נחלי דמים הנשפכים אנו ליה ועינינו ליה ישראל מספרים תהילת ה' זהו גורל ישראל אור ישראל זורח והולך ואור

מת מצווה קנה מקומו מת מצווה בהרוגי מלחמה קנה מקומו משום ביזיון וניוול המת כי קבור תקברנו קבורה בארון קבורה באדמה שריפת גופה מתי מותר לשרוף גופה