ספרות זה הקול

חיינו בישראל מעמידים אותנו במבחנים בלתי-נגמרים שבהם אנחנו פוגשים אבל, יאוש ואובדן לעיתים קרובות. הפרק הזה, שמוקדש לכוחות שקיימים בנו ועוזרים לנו להתמודד עם מצבים קשים, הוא פרק המשך לפרק 52 שעסק בשאלת הדיכאון. בפרק הנוכחי אנו מבקשות להבין מזה אומר להיות בעלת כוחות, ומדוע כל כך קשה לנו לממש את כוחותינו ולהוציאם לפועל?שוחחנו בפרק על הליכה בדרך לא-נודעת בעקבות כוחותינו, על חיבור העוצמה הפנימית לעצמנו ולסביבתנו, על הסכנה שבפריג׳ידיות, על הקשר בין יצירתיות למיניות, ועל הפחד החברתי מהן. שוחחנו גם על חריגות ודחייה, על חשיפה טראומטית, ועל הקשר בין גאונות לנתינה. בסוף הפרק גם הבנו מדוע שי היא גיבורה קומית 😊, ומדוע המסע של שי ושל תמר, בדומה למסע של אלזה, הוא מסע אל עומק הרגש.לאתר של תמר: https://sfatsetter.netlify.app.הפרק נחתם בביצוע של עודד צור ל-Moon River.תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.הנחיה: ד״ר שי צור.

״יותר מידי אושר״ מספר על ימיה האחרונים של הפרופסורית הראשונה מן המניין למתמטיקה, חוקרת דגולה שזכתה בפרסים רבים, בשם סופיה קובלבסקה, שחיה במחצית השנייה של המאה ה-19.הפרק עסק בחרדת המוות של הגיבורה, במסעה ברכבת ובאוניה במערב אירופה בימיה האחרונים, שהופך להיות מסע אל עצמה שמדלג בין עבר, הווה ועתיד, ועוסק בקשר שבין אושר לסבל. הפרק גם עסק ב״קור הרוח״ שדרכו מתארת מונרו את הגיבורה, ואת האופן שבו הנובלה מתארת חוסר יציבות אנושית ונשית, ושואלת מה שייך למקרה ומה שייך לגורל, ובעיקר במי אפשר לבטוח ובמי לא.דיונים מן הסוג הזה מתקיימים בסלון הספרותי בהנחיית תמר. סלון ספרותי בנושא ״הדבלינאים״ של ג׳יימס ג׳ויס ייפתח ביום שני ה-27.4 ב-18:30 בצפון הישן של תל אביב. לפרטים נוספים: https://dublinersinvite.netlify.app.למעוניינים לקבל פרטים נוספים על הסלון הספרותי, פנו לתמר – 054-2253363.לאתר של תמר: https://sfatsetter.netlify.app.הפרק נחתם בביצוע של עודד צור ל-Moon River.תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.מנחות: יובל גולדברג, הדר דרור, נועה-רחל סוגבקר, אלישבע צוקרמן.

״המסע של פליסיה״ מספר על גבר בשם מר הילדיץ׳ שפורס חסות על אישה צעירה במצוקה, ומתגלה כאדם המסוכן ביותר עבורה. דרך הקריאה בספר, שואלת תמר האם נשים צריכות לשאוף להצליח בעולם על פי אמות המידה הקיימות בו, שמבקשות לערוך תיקון בשכרן של נשים ובמעמדן בתפקידים ציבוריים, או שמא ביכולתן של נשים לראות את עצם קיומם של גבולותיו, ולהציע דבר מה חדש לעולם, דבר שיהפוך אותו על פיו?הפרק שואל האם היו סימנים מטרימים למסוכנותו של מר הילדיץ׳? האם פליסיה היתה צריכה להבין מול מי ומה היא עומדת מלכתחילה? האם העיוורון הזה שפליסיה שרויה בו מאפיין נשים באופן כללי? מהו הדבר שנשים אינן רוצות לראות, ומה קורה להן כאשר הן רואות אותו?.דיונים מן הסוג הזה מתקיימים בסלון הספרותי בהנחיית תמר. סבב נוסף של הסלון הספרותי ייפתח לאחר פסח בימי שלישי בביתה בבאר שבע, וגם ייפתחו שני סלונים ספרותיים בתל אביב בהנחייתה (אחד בצפון הישן של ת״א, והשני בדרום ת״א) בימי שני שלאחר פסח. למעוניינים לקבל פרטים נוספים על הסלון הספרותי, פנו לתמר –054-2253363.לסלון הספרותי בבאר שבע: https://lookfearintheeyesinvite.netlify.app/לסלון הספרותי בתל אביב: https://dublinersinvite.netlify.appלקבוצת הוואטסאפ השקטה של שפת סתר : https://chat.whatsapp.com/EoZyclBTmXT23aVzbCqcXt?mode=hqctcliלאתר של תמר: https://sfatsetter.netlify.appהפרק נחתם בביצוע של עודד צור ל-Moon River.תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. תחקיר, הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

בפרק 52 ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר שוחחו על דיכאון בספרות ובחיים דרך הספר ״הסיפור שאינו נגמר״ של מיכאל אנדה. המנחות שוחחו על דיכאון שהן חוו בחייהן ועל הקשר שבין דיכאון למרד, בין דיכאון להתבגרות ובין דיכאון לאובדן שליטה. דיונים מן הסוג הזה מתקיימים בסלון הספרותי בהנחיית תמר. סבב נוסף של הסלון הספרותי ייפתח לאחר פסח בימי שלישי בביתה בבאר שבע, וגם ייפתחו שני סלונים ספרותיים בתל אביב בהנחייתה (אחד בצפון הישן של ת״א, והשני בדרום ת״א) בימי שני שלאחר פסח. למעוניינים לקבל פרטים נוספים על הסלון הספרותי, פנו לתמר –054-2253363.לסלון הספרותי בבאר שבע: https://lookfearintheeyesinvite.netlify.app/לסלון הספרותי בתל אביב: https://dublinersinvite.netlify.appלקבוצת הוואטסאפ השקטה של שפת סתר : https://chat.whatsapp.com/EoZyclBTmXT23aVzbCqcXt?mode=hqctcliלאתר של תמר: https://sfatsetter.netlify.appלפרטים נוספים על סדנת הזום שעוסקת בהתפתחות ובשינוי בספרות ובחיים בהנחיית ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר, אנא צרו קשר עם שי ב-054-4424054, או עם תמר ב-054-2253363.הפרק נחתם בביצוע של עודד צור ל-Moon River.פרקי ההסכת מוקלטים ‫ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר. 

בפרק 51 דיברה ד״ר תמר סתר על הספר ״הנשיקה״ של קתרין הריסון. היא שאלה כיצד אפשר לכתוב על פגיעה מעוותת וקשה מאין כמוה שנעשית בתוך המשפחה, וכיצד הכתיבה מאפשרת ליוצרת להתבונן בסיפור שנכפה עליה, לכתוב אותו מחדש, למצוא בו גאולה ולהוסיף יופי, הבנה ומסתורין לעולם?לפרטים על הסלון הספרותי של תמר:https://tamarsetterinvite.netlify.app. זהו המייל של תמר: [email protected].שימו לב: הפרק עוסק בתופעת גילוי העריות ובשאלות שקשורות למיניות ולכן מיועד למבוגרים בלבד.השאלות שנשאלו בפרק הן:האם חוויתם פגיעה שהפכתם אותה למעשה יצירתי בשלב מאוחר יותר להתרחשותה? הכוונה היא לא רק לכתיבה אלא לכל סוג של אמנות: גם למחול, לאומנות פלסטית, לקולנוע, ואפילו לקריאה. מה חוויתם שאפשר לכם להפוך את המעשה הפוגע למעשה יצירתי? ומה קרה לכם בזמן מעשה היצירה? האם חוויתם התמרה של הכאב דרך המעשה היצירתי?בספר מוצגת אהבה טוטאלית שהאב כופה על בתו, אהבה טוטאלית בעלת תנאים, שמבוססת על משחק סכום אפס. האם הייתם עדים לסוג כזה של מערכת יחסים, מבפנים או מחוצה לה, שבה מישהו שלט שליטה כמעט מוחלטת במישהו אחר, וההסבר שהוא נתן לשליטה הזאת הוא האהבה שהוא מרגיש כלפיו? מה לדעתכם מחזיק את קתרין בתוך מערכת היחסים הזאת? מה היא מרוויחה ממנה? על מה היא אינה רוצה לוותר למענה?אביה של קתרין עונה על צרכים מסוימים בנפשה, ולכן היא מוכנה לוותר על הקשר שלה עם העולם החיצון לטובת שמירת מערכת היחסים איתו. האם הייתם במערכת יחסים שבה נדרשתם לוותר על העולם החיצוני לה למענה? על מה ענתה מערכת היחסים הזאת עבורכם?האם נתקלתם במופעים תרבותיים כמו אידאולוגיה לוהטת שנמסרת במכתבים קדחתניים כשל המכתבים שכתב אביה של קתרין, שנועדו להסתיר את החייתיות של האדם? האם תרבות הפכה להיות מעטה, כלוב בתוך כלוב, מחול של מסכות עבורכם או עבור זולתכם? האם צפיתם במופעים תרבותיים שהסתירו רגשות ראשוניים ואפשרו להם להתבטא בצורה של עוול במערכות יחסים?היכן עובר הגבול עבורכם בין תשוקה מותרת לתשוקה אסורה?היכן עובר הגבול עבורכם בין תשוקה לבגידה? בסיום הפרק מתנגן קטע משירו של עודד צור Make A Sound (2025).פרקי ההסכת מוקלטים ‫ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. תחקיר, הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

בפרק 50 ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר שוחחו על מטאמורפוזות בחיים ובספרות עם דריה שועלי, מחברת הספרים ״שין״ (2025) ו״כליא ברק״ (2022), עורכת, מרצה ומנחת סדנאות כתיבה. השיחה עסקה בנושאים של יתמות, מיניות גואלת, אובדן, לידה מחדש, והיא ביקשה להבין האם ביכולתנו להשתנות ולגבור על הפצע שמניע אותנו, או שמא ביכולתנו לכל היותר להשיל עור ישן וליצור במקומו עור חדש.דיברנו על הקו הדק שבין התמכרות, אובססיה, אהבה ושברון לב, על הרצון להציל את הזולת, ועל מילים כקללה. הזמנו לשיחה את ״שירה״ של עגנון, את ״יותם הקסם״ ואת ״אן שירלי״, את שייקספיר, וגם את ״אישה יפה״ ואת ״האביר האפל״.הפרק עוסק בשאלות שקשורות למיניות ולכן מיועד למבוגרים בלבד.להרצאות, סדנאות קריאה וכתיבה בהנחיית ד״ר שי צור אנא צרו קשר עימה במייל: [email protected]  , לסדנאות קריאה וכתיבה והרצאה עם ד״ר תמר סתר אנא צרו קשר עימה במייל: [email protected]בסיום הפרק תוכלו לשמוע קטע משירו של עודד צור Make A Sound (2025).פרקי ההסכת מוקלטים ‫ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

בפרק 49 ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר שוחחו על המטאמורפוזות של אובידיוס, ועל ההבדל הדק והאולי לא קיים בין שינוי חיצוני (מטאמורפוזה) ובין שינוי פנימי (טראנספורמציה). השיחה שאלה על מסע הגיבור והגיבורה שלנו, על היכולת שלנו להשתנות בתוכו, ועל הפחד מעזיבת יבשה ישנה בזמן שאיננו רואים את היבשה החדשה. במהלך הפרק המנחות שוחחו על סיפורי מפתח מהמיתולוגיה היוונית כמו נרקיס ואקו, דפנה, אורפאוס, ודדלוס ואיקרוס, על מנת לבחון את מקומן של המחלות האוטואימוניות, ואת מקומם של היבריס והרצון לשלוט ולהשלט במיתוסים ובחיים. השיחה גם עסקה בהגותו של ג׳יימס הילמן ובתפיסתו כי על מנת להבריא עלינו קודם כל להסכים לגסוס.פרקי ההסכת מוקלטים ‫ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

למה אין בישראל, בניגוד למדינות אחרות בעולם, משרד לתכנון העתיד, האם עדינות בביקורת ספרות נובעת מהיעדר או שהיא דווקא ביטוי לעוצמה, מהו המקום של המבקר הספרותי במציאות הנוכחית ומה הלאה? בפרק 48 ראיינו את המשוררת, החוקרת, העורכת ויזמת התרבות ד״ר נועה שקרג׳י. דיברנו איתה על תחושות של חידלון, ועל האופנים שבהם אנו יכולים לפעול כדי להרחיב את צעדינו, מחשבותינו ואת היכולת שלנו להתנגד. על ההכרח להחזיק בתקווה, תמיד ובמיוחד כעת, ועל הסיכון הרגשי הגלום בבחירה לדמיין עתיד. על התפקיד של הדימיון כצעד הראשון לקראת מימוש במציאות.על רעיונות שיכולים להפוך לכלים. על היות משוררת ויזמת תרבות בה בעת, על החיים בתרבות צעירה שיש עוד הרבה לחדש בה, על השותפות והיחד ככוח חשוב ליצירה והוצאה לפועל של יוזמות תרבותיות ויצירתיות. על העדינות בביקורת ככוח, כניקיון וכיופי, כאמצעי לתיקון ושינוי. העדינות כפרי של בחירה מודעת וכביטוי של עוצמה ודיוק. על תשומת הלב בביקורת כדבר היקר ביותר שאפשר לתת ליצירה במציאות העכשווית.תודה רבה לנועה שקרג׳י על השתתפותה בפרק. פרקי ההסכת מוקלטים ‫ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר. 

בפרק 47 ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור שוחחו על הסיפור הקצר ״ללכת בשדות הכחולים״ של קלייר קיגן ועל הספר ״אישה חיה״ של נרקיס אלון. הדיון עסק בשאלות שנוגעות לגוף ורוח, צל ואור, נזירות וחקרנות, מרחב אישי ומרחב פומבי, יחיד וקהילה, חייתיות ואנושיות, חשיפה מעצימה וחשיפה מסכנת, אימפרסיוניזם ואקספרסיוניזם. הדיון ביצירות הללו ביקש להבין כיצד אפשר להביא לריפוי במלחמת המינים, וכיצד אפשר לקחת בעלות על הסיפור שלנו. הפרק עוסק בשאלות שקשורות למיניות ולכן מיועד למבוגרים בלבד.להרצאות, סדנאות קריאה וכתיבה בהנחיית ד״ר שי צור אנא צרו קשר עימה במייל: [email protected]  ולהרצאות, סדנות קריאה עם ד״ר תמר סתר אנא צרו קשר עימה במייל: [email protected]פרקי ההסכת מוקלטים ‫ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

בפרק 46 ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור שוחחו על אחד המחזות האהובים, המפורסמים והמצוטטים ביותר – ״חשמלית ושמה תשוקה״ של טנסי וויליאמס. הן שאלו איזה עידן מנצח בסוף המחזה – העידן של בלנש או של סטנלי? הן דיברו על המשולש שעומד במרכז המחזה – סטלה, אחותה בלנש ובן-זוגה סטנלי, משולש שמתמודד עם פוריטניות, בתוליות, טוהר, עידון, לובן אל מול יצריות, מוות, אפלה וכוחות טבע אימתניים. הן שאלו מה בין המחזה הזה ובין מחזה אחר של טנסי וויליאמס ״חתולה על גג פח לוהט״, ואיך ״אדיפוס המלך״ קשור. וגם: הדרכים שבהם המחזה מתמודד עם חטא היוהרה, הומוסקסואליות, נידוי, אונס, איזון נפשי, גותיות דרומית, פוקנר והחלום האמריקאי. וכמובן שגם איליה קזאן, וויויאן לי ומרלון ברנדו הוזכרו בשיחה.ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור מנחות סדנאות קריאה וכתיבה ונותנות הרצאות בנושאי ספרות ותרבות. בסדנאות ובהרצאות הן בוחנות שאלות שקשורות למערכות יחסים, אהבה, תשוקה, אינטימיות, מגדר, קדמה ואסתטיקה על בסיס טקסטים ספרותיים, כפי שהן עושות ביחד בפודקאסט. למידע נוסף אפשר לפנות לד״ר תמר סתר במייל  [email protected] ולד״ר שי צור במייל [email protected]. לינק לערוץ היו טיוב של ד״ר תמר סתר: https://www.youtube.com/@TamarSetterLit. פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת. תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מה בין חריטה על עצים ובין סטיקרים של הנצחה שממלאים את המרחב הציבורי בישראל מאז השבעה באוקטובר? מדוע קשה לחיות לצד זיכרון? האם זה אומר שעדיף לשכוח? אם אני מרגיש ששכחתי משהו, ואיני זוכר מהו הדבר ששכחתי, האם זה אומר שבאמת שכחתי אותו? בפרק 45 ראיינו את ד״ר נועם תירוש. דיברנו איתו על שפת הסתרים של גופו של קפקא, ועל היצורים ההיברידיים שממלאים את יצירתו, על משבר המסורת היהודית ועל משבר המודרנה, והאם נועם באמת מאמין במה שכתב על קפקא – כלומר, בזכות המולדת של כולנו להשכח? ביקשנו להבין האם שכחה היא ריפוי והאם זיכרון הוא ריפוי, בהקשר ליצירותיו של קפקא ״יוזפינה ועם העכברים״, ״מכתב לאבא״, ״המשפט״ ו״הגלגול״, ולחיים בישראל אחרי השבעה באוקטובר.דיברנו על רצון, שליטה, החלמה מאבל, ורוחות רפאים. דיברנו גם על AI, והיכן מתבטאת האנושיות שלנו בעידן הבינה המלאכותית. וגם גילינו מהו הסטיקר האהוב על נועם.פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת. תודה רבה לד״ר נועם תירוש שהתארח.תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מהו מקומה של הספרות העברית שנכתבה לפני מאה שנה בחיינו כיום? האם ישנם סופרים בספרות הישראלית העכשווית שכותבים ״בגדול״ כפי שכתבו פעם? ואיך קשור רובינזון קרוזו לספרות העברית החדשה? בפרק 44 ראיינו את פרופ׳ אבנר הולצמן. הוא סיפר לנו על מקומה של הספרות הישראלית העכשווית בחייו, על קנאותו לקריאה מקרוב ולציונות. הוא גם סיפר לנו כיצד הוא בוחר את מושאי מחקריו, כיצד הגיע לחקור את ברדיצ׳בסקי, ומה אנחנו יכולים ללמוד על חיינו כיום מחייהם של הסופרים העברים שנפטרו כולם בגיל צעיר יחסית. פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת. תודה רבה לפרופ׳ אבנר הולצמן שהתארח.תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

בפרק 43 ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור שוחחו על אחד הרומנים המפורסמים ביותר בתולדות האנושות – ״אנה קארנינה״ של לב טולסטוי. השיחה שאלה על האופן שבו הרומן מתייחס לשבירת הטאבו שעומד במרכזו, שהוא עזיבת אם את בנה ובעלה בחברה דתית, שמרנית, מעמדית ושוביניסטית, שנמצאת על סף שינוי עצום, בזמן שרוסיה הצארית חווה זעזועים טקטוניים.  המנחות ביקשו להבין מדוע הרומן הזה הוא רומן טראגי ומהו הקשר בין מי שקורא בו כיום ובין הדמויות שמככבות בו. לקראת סופה, השיחה עסקה בחייו של טולסטוי לאחר כתיבת הרומן, וב״אומץ לחולין״ של לאה גולדברג. אבל מעל כל זאת, השיחה ביקשה להבין מהי תשוקה ומהי אהבה, ומהו הקשר בינן ובין אינטגרציה ואיזון. ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור מנחות סדנאות קריאה וכתיבה ונותנות הרצאות בנושאי ספרות ותרבות. בסדנאות ובהרצאות אלה הן בוחנות שאלות קיומיות על בסיס טקסטים ספרותיים, כפי שהן עושות ביחד בתוכנית זאת. למידע נוסף אפשר לפנות לד״ר תמר סתר במייל  [email protected] ולד״ר שי צור במייל [email protected]. לינק לערוץ היו טיוב של ד״ר תמר סתר: https://www.youtube.com/@TamarSetterLit. פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת. תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

בפרק 42 של ״ספרות זה הקול״ שוחחו תלמידות ותלמידי הקורס ״שמעו סיפור״ עם מנחת הקורס ד״ר תמר סתר על הסיפור ״תעלולים״ של אליס מונרו. השיחה עסקה בהשפעותיהן של יצירות שייקספיר על הסיפור, על הדימוי הפופולארי של ברבור שחור בתרבותנו, על האח המרושע, על אפלה אנושית, על פאסיביות נשית ועל אשפוז פסיכיאטרי. אבל בראש ובראשונה השיחה עסקה בתעלולים, כיאה ליום שבה היא הוקלטה, ה-1.4. תודה רבה לתלמידות ותלמידי הקורס על השתתפותם בפרק.פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת. משתתפות ומשתתפים (לפי סדר האלף-בית): רעות מרים גזבר, דנה גלברט, יערה טל, תמי יואב, אופיר לוי, איה סלפק, יואב פרץ ותור קרון.הנחיה, עריכה וטכנאות אולפן: ד״ר תמר סתר. 

בפרק 41 ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור שוחחו על שני סיפורים קצרים: ״על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה״ של ריימונד קארבר ועל ״בריחה״ של אליס מונרו. הדיון עסק בשאלה מהי אהבת אמת ומהי אובססיביות, והאם יש פער בין שני הדברים בכלל? כיצד הם משתקפים ביצירות הספרותיות הללו? הדיון גם ביקש להבין איזו יצירה ספרותית נולדת כאשר מנתצים את הפוליטיקלי קורקט, ואת מקומה של הגאולה בשני הסיפורים.להרצאות, סדנאות קריאה וכתיבה בהנחיית ד״ר שי צור אנא צרו קשר עימה במייל: [email protected] ולהרצאות, סדנות קריאה עם ד״ר תמר סתר אנא צרו קשר עימה במייל: [email protected]פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת. תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

איך כותבים על מצב אנושי וחברתי ולא על מקרה פרטי, האם אפשר באמת לאהוב את העבודה שלנו, האם זה בכלל אפשרי בעידן שלנו – אהבה? בפרק 40 ראיינו את הסופרת והמשוררת תהילה חכימי. דיברנו איתה על נשים ממתכת. על המשמעות של העבודה בחיינו, על הקדשת חיים שלמים לעבודה שמתרברת כהשלכת החיים לריק.על האופן שבו אנו הישראלים מדמיינים את אמריקה, מפנטזים עליה, תופסים עצמנו כקשורים לתרבות שלה. על מעין אחווה אמריקאית-ישראלית בכל הנוגע למקומם המרכזי של כלי-נשק בתרבות. על מקומות עבודה ישראלים כמושפעים מהתנהלות שאופיינית לצבא, על האופן בו כללי התפקוד בעבודה חודרים גם למערכות היחסים הפרטיות, לבית, ובסופו של דבר מחליפים את האינטימיות. על כתיבה נשית ככזו שנוטה לעסוק בתנאים הפיזיים – בעבודה, במה שדרוש לקיום הבסיסי. על האופן שבו העבודה, בעידן הזה, תובעת מאיתנו לכלות במסגרתה את כל מאגרי הזמן, האנרגיה והליבידו שלנו. על האופן שבו אנו הופכים, במסגרת כל זה, לרכיב קטן במכונה. תודה רבה לתהילה חכימי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מה הקשר בין גרגור סמסא לגיבורות תוכנית הריאליטי ״הברבור״? האם מצבו השרצי של סמסא הוא גלגול של מצבו האנושי הקודם, או גילומו האותנטי דווקא? מדוע אנו מפחדים מג׳וקים ולא מנמלים? ומדוע דרך ז׳אנר האימה אנו מתוודעים בצורה המקיפה ביותר אל מצבו של האדם?בפרק 39 ראיינו את פרופ' עמרי הרצוג על הדרכים שבהן הפוסט-מודרניזם בא לידי ביטוי בתרבות הפופולארית העכשווית, וכיצד אפשר לבחון מחדש יצירות מופת דרך אותה תרבות פופולארית. דיברנו איתו על ניתוחים פלסטיים ועל תפיסות עכשוויות של יופי שמובילות לטשטוש הגבול שבין אותנטי למזויף. דיברנו איתו גם על הנשגב בספרות ועל האושר כאירוע פומבי בעולם של רשתות חברתיות, וניסינו לפענח את מהות הקשר שבין יופי לאידיאולוגיות פוליטיות. לסיום שוחחנו על מעברו של הרצוג מהאוניברסיטה העברית למכללת ספיר ועל חוויית ההוראה שלו במכללה שנמצאת בשטח אש, שמאפשרת לו ולתלמידיו לחצות גבולות.תודה רבה לפרופ' עמרי הרצוג על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה לגלי סיטון מייסדת ההסכת. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. מזל-טוב למעין ראפא על לידת בנה השני סיני 😊.תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר.עריכה: ד״ר תמר סתר.

מהו הטייפקאסט שאליו מלוהק אתגר קרת בדרך כלל בקולנוע ובטלוויזיה? מה בין כתיבת ספרות ובין בחירת אמצעי תחבורה? מה מקומה של המחשבה בכתיבה (רמז: לא גדול)? מי השפיע על אתגר? (רמז: אישה שאינה סופרת)? מה אתגר חושב על מיומנות בכתיבה?    בפרק 38 ראיינו את פרופ' אתגר קרת על סיפוריו הקצרים ועל ״החמישייה הקאמרית״. ביקשנו להבין מאיזה מקום הוא כותב סיפורים ומאיזה מקום הוא מנחה סדנאות כתיבה. דיברנו איתו על מיומנות בכתיבה, על מוזה, הילה, עצמיות, שטחיות ועומק, אינדיבידואליות, פוליטיקה וטכנולוגיה והקשר ביניהן, וגילינו שלדעתו כל אדם יכול לכתוב סיפור.    לפרק נלווה פרק בונוס קצרצר בשם ״סטארסקי והאץ׳״ שבו תמר מספרת לאתגר סיפור.   תודה רבה לפרופ' אתגר קרת על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה למייסדת ההסכת ומגישת פרקיו הראשונים גלי סיטון. מזל-טוב למנחת ההסכת מעין ראפא על לידת בנה השני סיני 😊. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר.

מדוע חנה ארנדט לא החשיבה את עצמה פילוסופית פוליטית ומדוע היא לא חיבבה את סטפן צווייג? כיצד התייחס ז׳ק דרידה למושג ״דה קונסטרוקציה״? ומדוע מיכל בן-נפתלי מסתייגת מהגדרתה כ״חוקרת״?   בפרק 37 ראיינו את פרופ' בן-נפתלי על יצירתה הספרותית והפילוסופית המפוארת. שוחחנו על הדהירה שליוותה את תחילת דרכה האקדמית ואת הנסיגה שהגיעה אחריה, וכיצד היא תופסת כיום את מחקריה הראשוניים. דיברנו על הדרכים שבהן משלבת בן-נפתלי טקסטים של אחרים בטקסטים שלה, וביחסי הגומלין שהיא מנהלת עם ההוגים האירופאים הגדולים של המאה העשרים ז׳אק דרידה, מוריס בלאנשו, חנה ארנדט וג׳וליה קריסטבה, ועם משוררות ישראליות כמו דליה רביקוביץ ודמויות נשיות מקראיות כמו רות ונעמי ומיכל בת-שאול. דיברנו על כתיבה מלנכולית ומינורית ועל הכנסת אורחים, וניסינו להבין ביחד מהם השוליים ומהו המרכז ביצירה ובחיים.    תודה רבה לפרופ' מיכל-בן נפתלי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. מזל-טוב למעין ראפא על לידת בנה השני סיני 😊. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר.

מהי ה-JIP, הג'ואיש יזראלי פרינסס? ומדוע שום דבר לא משביע את רעבונה?  האם הישראליות הורסת את היהדות או שהיהדות הורסת את הישראליות? כיצד משתנה היחס בין ה"אני" למרחב שמופיע בספרות דור הפלמ"ח ביחס לספרות העברית בשנות השישים ולבסוף בדור שנות התשעים, ואיך זה קשור לאובדן נקודת הציון, האמת והמוסר, למצב בו נתונה החברה הישראלית היום?   בפרק 36 ראיינו את פרופ' יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים על שלושת ספריו החדשים: "נתונים בנדידה", "ג'ק ואפון הפלא או למה אני מעריץ את האנגלים וגם החלילן מהמלין או סיפורם של אלה שנשארו מאחור", ו"ללכת ברחובות הפנימיים –היקום של יואל הופמן". דיברנו איתו על מחקר ספרות עברית מתוך מבט של רוחב יריעה ודרך חיפוש הקשרים שבין תופעות ספרותיות שונות, מתוך השאלות מה מושפע ממה ומי מדבר עם מי. על היכולת לזהות מבנים ופרטים בה בעת. על תפיסת הגאון הספרותי מול האמונה שאדם הוא תמיד בן דורו ותקופתו ומושפע מהם. על המלחמה הנצחית בין הגוף והנשמה, על השאלה האקזיסטנציאלית "למה אני כאן" כמקור לכעס וכמנוע לאקטיביות. על פתקאות החלומות של יואל הופמן, על רות אלמוג כנציגת הסיפורת הפמיניסטית הישראלית. על היות העם היהודי שרוי בתבניות של חזרה משיחית ומחזוריות מיתית מול כניסתו למודרניות וקבלת עיקרון המציאות. על נשים ונערות שחוזרות שוב ושוב בכתיבה ובזכרונות ונותרות חידתיות ולא מפוענחות. על החיות, המגע בעורק החיים ובאפשרות המטפיסית שבעצם המפגש עם הנשיות.   תודה רבה לפרופ' יגאל שוורץ על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תודה לשיר גוטליב על טכנאות האולפן. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר.

מה היחס בין פנטזיה למציאות? כיצד לקרוא את המציאות? האם יש לקרוא אותה באמצעות דמיון? ומה בין כתיבת פנטזיה ובין המקום הנשי השולי והמאוים בחברה?   בפרק 35 ראיינו את הסופרת, המשוררת, המסאית והעיתונאית נורית זרחי. דיברנו איתה על בדידות, אבל, אינטימיות, גבולות, חלומות, יצירה, על מה שברור בעולם ועל מה שלא, על מסתורין, על מאגיות, על התחום של העצמי ועל אובדן נרטיב העל של הציונות ביצירה ובחיים.    תודה רבה לנורית זרחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: מעין ראפא. טכנאית אולפן: ד״ר תמר סתר.  

בפרק 34 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפקת פודקאסט נרטיבי״ של המחלקה לספרות עברית באב״ג את מנחת הקורס ד״ר תמר סתר, ושאלו שאלות על הרומן ״מים אדירים״ של אהרן אפלפלד (2011). השיחה עסקה בשאלות של קדמה מול מסורת, ביחסים בין יהודים לנוצרים בעיר צ׳רנוביץ וסביבתה במחצית הראשונה של המאה העשרים כפי שהם נשקפים ביצירת אפלפלד, ובניסיון להבין מהם המופעים של הומניזם, אנטישמיות ואוטו אנטישמיות ויחסי הגומלין ביניהם ביצירת אפלפלד ובחיינו כיום בישראל שלאחר השבעה באוקטובר.   תודה רבה לגלית סליקטר ברק, כרמל פוליבודה, הודיה בוזגלו, יוספית שוהם אשר ונגה חיימוביץ על השתתפותן בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.   תחקיר, הנחיה ועריכה: ד״ר תמר סתר.  

איך כותבים על ישראל ועל הישראליות מרחוק, מה מגיע קודם– התוכן או הצורה, האם דמויות ספרותיות חייבות לעבור שינוי פנימי, מה פירוש תהליך חניכה ברומן, מה זה אומר באמת להתבגר, מה הבעיה עם בת' מארץ' מ"נשים קטנות" ודמויות שכמותה?   בפרק 33 ראיינו את הסופרת מאיה ערד. דיברנו איתה על מות הסיפור הקצר ומות הספרות בכלל, על הקאנון הספרותי ועל סגירתו בשנות התשעים, על הקולות החדשים שהחלו להשמע בשדה הספרותי מאז, על הכתיבה על ישראל ועל הישראליות מבחוץ ובה בעת הכי מבפנים, על הקשר בין כתיבת ספרות למחקר אקדמי, על האופן בו מפגש עם חוקרת ספרות יכול לחלץ ממשבר כתיבה, על ההבנה שיכולות להיות סיבות סוציולוגיות למשברים אישיים ומקצועיים ועל אפשרויות הפעולה שנפתחות עם ההגעה להבנה הזו. על קנאה כאחד הרגשות הבסיסיים. עוד דיברנו על העיסוק הרבגוני בצורה הספרותית, על ריבוי קריאות ועל ההבנה שהתבגרות אמיתית תמיד כרוכה בהכרה במגבלות ובהתאמה למציאות.   תודה רבה לד״ר מאיה ערד על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.    תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן נייד ועריכה: ד״ר תמר סתר.  

מה בין עיירה יהודית בתחום המושב מסוף המאה ה-19 לחיינו הסבוכים בישראל כיום? מה בין אישה עגונה שפורסמה מודעה בעניינה בעיתון ״המליץ״ בסוף המאה ה-19 ובין חרם של נשים חרדיות על בני-זוגן כיום? והאם הסופרים והסופרות הישראלים והישראליות כיום מיהרו לנטוש את הספרות הלאומית שנכתבת מנקודת המבט של הצופה לבית ישראל, שלא בצדק?   בפרק 32 ראיינו את הסופר יניב איצקוביץ׳. דיברנו איתו על שאלות של מוסר והאופן שבו הן מתבטאות בספרות שכתב ובספרות הישראלית של תחילת המאה ה-21. דיברנו איתו על סוגים שונים של יהדות ועל חולייהָ השונים של החברה הישראלית. ביקשנו להבין ביחד כיצד אפשר לכתוב סיפור לאומי גדול מתוך הסיפור המשפחתי הקטן, ומדוע יש בניסיון אפשרות לתפיסת מציאות חדשה ומפוכחת יותר שתאפשר לנו להיות עיוורים פחות.  תודה רבה ליניב איצקוביץ׳ על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר, הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

איך הופכים מילים לחומר, מה מתגלה כשחוזרים לשיר ישן ומתחילים למחוק, מה בין האילוצים שבשירה הקונספטואלית ובין אנושיות ואינטימיות, ואיך מוצאים את הקדם-דגם של השיר? בפרק 31 ראיינו את המשורר אלכס בן ארי. דיברנו איתו על חיים בעולם מתוך חוויה של ידיעה מול עמדה של לא יודע, על טקסט כחומר, כשעיטה בשדה פתוח, כבריכת כדורים, כמרחב ללישה, להשתכשכות, להוויה. דיברנו איתו גם על גרסאות כיסוי מוצלחות שהן למעשה גרסאות גילוי, על שירי מחיקה כקאברים לשיר המקורי, על מקור ומקוריות. עסקנו בשפע האינסופי, המסחרר, המבעית, המצחיק שגלום בהמנון הלאומי, במילון ובשפה העברית.  דיברנו גם על אילוצים בכתיבת שירה כדרך לצאת מעצמך, על היכולת לזוז בתוך טקסט מבלי לעבור קודם דרך העצמי, על זהות כחומר, על מפגשים עם אחרים כזהות, על חיים מתוך זיקה, בתוך רקמה, ועל הקשר של כל זה לדרך שעוברת בין השירה הלירית להייקו לשירה המושגית ובחזרה ללירית, בתוך השאלה הנצחית מזשיר ומזושירה. תודה רבה לאלכס בן ארי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

איך כותבים על רוע צרוף, האם הוא נחווה כיישות או כחסר, האם חווית המציאות שלנו תואמת את המציאות שמופיעה בספרות העברית הריאליסטית, למה פסיכופתיים הם הרבה פחות מעניינים מהומברט הומברט למשל? בפרק 30 ראיינו את הסופרת גַיל הראבן. דיברנו איתה על ספרות שדוברת אמת. על איך כותבים פרוזה כעת ומה קוראים. על האופן בו ניתן לכתוב את המציאות שאנו חווים, על זוועותיה ונפלאותיה ושלל האירועים הלא מסתברים שבה, מבלי שיתפסו כהגזמה זולה או כמלודרמה. על עיוורון מוסרי ועל צידוקים מגוונים ונפתלים בדרך אליו. על המוזרות והזרות שבאמהות ובהורות. על שעבוד לאהבה שיכול להוביל דווקא לשחרור ועל הקשר שלו לאהבת אלוהים ולנגיעה בטרנסצנדנטלי. על כתיבה כשדה ניסויים, כמחקר, על ההבדל שבין כתיבה מתוך טיעון לכתיבה בעקבות שאלה. על להיות ילדים שספרים גידלו אותם ועל האופן בו סיפורים מלמדים אותנו על העולם. תודה רבה לגיל הראבן על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מה בין ספרות בורגנית וספרות שוליים, בין היחס לחיים מתוך שאיפה לצמיחה ושיפור תמידיים מול תפיסתם כפגיעים לגורל גחמני בסגנון הטרגדיה היוונית, ומהי ״גנרלסקאיה פרוזה״ – פרוזה של אלופים?   בפרק 29 ראיינו את הסופרת אלונה קמחי. דיברנו איתה על ספרים שמתחילים כתרגילים ומפתיעים את הכותבת, על האפשרות המטאפורית שמעמידות בפנינו דפורמציות אנושיות. על החוויה של היות חריג, מפלצתי, על התאבדות כאקט של אהבה עצמית, על אחווה נשית, על אוננות נשית בספרות העברית, על הפמיניזם העכשווי, ועל מה זו באמת העצמה נשית ומה היחס לגבר בתוך כל זה. דיברנו על האהבה הרומנטית כתופעה תרבותית ועל הציפיות שלנו ממנה. וגם על האהבה האחרת – לחברוֹת, לאומנות, לחוויות מקריות שמזדמנות בדרכנו – על האהבה שתמיד ישְׁנה.    תודה רבה לאלונה קמחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תודה ליזהר אשדות על העזרה בתפעול האולפן הנייד. תחקיר, עריכה והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן ועריכה טכנית: ד״ר תמר סתר.

מה בין הרצון לשנות ליכולת להשתנות, מהם היחסים בין שינוי וחיים, בין סתירות וסדקים לאמת, איך אמנות יכולה להציל, ומהם שני הכללים היחידים לגידול ילדים?    בפרק 28 ראיינו את מרית בן ישראל, סופרת, מסאית ואומנית רב-תחומית. דיברנו על סיפורים שבאים בחלום, על חיישני אידיאולוגיות רגישים ועל האופן בו האידיאולוגיה כורתת איברים כדי שהפרט יתאים. על הילדה היחידה והבודדה מול המערכת, על הרצון להוליד את עצמי מעצמי מול הרצון לא להשאיר אף איבר ואף אדם בחוץ, על מה שאובד בעקבות הדרישה להתמחות בנושא אחד, על ספרות מאלפת ועל ספרות כחירות. על החיוניות של חירות התנועה בין השכל והרחם כפי שהם נתפסים בשיח הפמיניסטי, על האפשרות לתקן מערכות יחסים ועל סופים טובים.   תודה רבה למרית בן ישראל על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מהי המציאות המתוארת בסיפור הקצר ״המלשין״ של דוד שיץ? מהן הנחות המוצא של הסופר שיצרו אותה? האם יצירה ספרותית בעלת תכנים מאיימים יכולה להעניק דווקא חירות אישית? האם אפשר להמנע מפונדמנטליזם דרך קריאה בספרות, ומה מקומם של רגשות קשים שעולים בנו כשאנו קוראות יצירות ספרותיות? כיצד אפשר לרתום אותם להעמקת הפרשנות הספרותית?   בפרק 27 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפקת פודקאסט נרטיבי״ את מנחת הקורס ד״ר תמר סתר, ושאלו שאלות על סיפור קצר וגנוז. השיחה עסקה בשאלות של מתן עדות בעולם שלאחר השואה, בייצוג של אונס ודימויים נוצריים, בכתיבה גברית, ובתיאור תודעה מאוימת בסיפור קצר בן כמה עמודים, והקשר בין עיצובה בסיפור ובין משפט זדורוב ומחאת חורף 2023 בישראל.   תודה רבה למיקה שיינוק קרטן, נועם מצרי, אורי שגב, רומי לובובסקי ונועה אשל-ביאלר על השתתפותן בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת, הגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תחקיר, הנחיה ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מהי יציבות בלתי יציבה, מה היחס שבין הקשרים שלנו לזהות שלנו, מה בין כמות לאיכות במחקר הספרות, כיצד יכולים מחשבים לעזור לנו להגיע למקומות הכי אנושיים, מהו חוקר אקולוגי, מהו האדם, וכיצד הוא קשור לעולם? בפרק 26 ראיינו את ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, ראש המעבדה לספרות חישובית ומרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דיברנו איתו על ספרות חישובית ומדעי הרוח הדיגיטליים, על בניית waze ספרותי שיאפשר לנו להמשיך לשוטט ולפרש. על הקו שמחבר בין ספרות חז"ל ובין ספרות חישובית וספרות אקולוגית, על מה שבין הפקפוק לפירוש, בין המודרנה לפוסט, על המוכנות להקשיב לעולם, להשתנות, על החיפוש אחר הפתעות. על החשיבות של משבר הדוקטורט, ועל מה שיכולה לתת לנו המקריות. שאלנו גם מהי ספרות אקולוגית, מדוע צורות ספרותיות משתנות, כיצד מגבלות הצורה משפיעות על התוכן, מדוע אין ברומן המודרני מקום לאירועי קיצון אקלימיים, ומהי ספרות שעוסקת בדרמה של הפרט האנושי אך משתדלת להשאיר מקום לאחרים, לאחרוּת, לסביבה. תודה רבה לד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצוע. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר.

למה לכתוב מסות, איך לכתוב אותן, איך להיות אשה, איך להיות לסבית, איך להיות ביחסים, איך להיות בקהילה, איך להתנגד, איך לכתוב ביקורת, איך הפכנו להיות מה שאנחנו, מיהו ה"אחר" המדבר אלינו בממואר ומי מפחד מעדות? בפרק 25 ראיינו את ארנה קזין, סופרת ומסאית, עיתונאית לשעבר וכיום ראש מסלול כתיבה במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר. דיברנו איתה על מקומו של הקוויר בעיר, על הפחד להבלע בסימביוזה, על החרדה מטשטוש קווי המתאר של ה'אני', על הניסיון הכן והמאומץ של המסה להבין איך להיות, תהינו ספרותינו לאן? ושאלנו על הכתיבה והפרסום בשדה הספרותי העכשווי בזמן שהוא משתנה במהירות ובאופן דרמטי. שאלנו מי יכולה לתת גושפנקת איכות לכתיבה ולכותבים כעת. עוד דיברנו על הולדת המסה והממואר, על מה שהם יכולים להעניק לקורא כשהם במיטבם, ומדוע דרושה לנו כעת פוליטיקה של סוגיות במקום פוליטיקה של זהויות? תודה רבה לארנה קזין על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת, הגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר. לינק להרשמה לכנס ״דמיון כשחרור מסבל״: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfpfyYbP4kEfHm91PvPqOV17iHZE0IYBtjFrNv7t8qdaioD3Q/viewform

האם ניתן לראות בספרות סבך של זיקות גומלין, מארג של השפעות הדדיות שלא ניתן להפרידן זו מזו, ולקבען בתוך גבולות ברורים? מהו מקומו של הכותב במסגרת תפיסה כזאת? למי שייכים הרעיונות שלנו? ומהו בעצם רעיון מקורי? בפרק 24 ראיינו את פרופ' דרור בורשטיין, סופר, משורר, עורך ומרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על חילוניות דתית ועל דתיות ללא רוח, על כתיבה שמתכוונת לשנות, על ספרות כמערך של זיקות גומלין ובתוך כך על שאלות של בעלות וגבול. עוד דיברנו על הבנת מושג המקוריות כחיבור למקור חיצוני ועוצמתי שהוא מעבר לאינדיבידואל, על הנחיל שבתוכנו ושאנו חלק ממנו, על האינסוף שבכוכבים ובחרקים, ובה בעת ועל הקושי שלנו להכיר ולתפוס באמת את היות כולנו עוּבָּרִים לשעבר – תלויים ובלתי נפרדים מהאחר, אז וגם היום. תודה רבה לפרופ' דרור בורשטיין על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר.

איך משלבים בין עיסוק בפרשנות תורה, מדע והלכה, ובין שירת חצר מינית, נועזת וחדשנית? מדוע הקשר ההדוק ששרר בין התרבות העברית ובין התרבות הערבית בספרד של ימה״ב נדחק מן התודעה הציבורית של ימינו? ואיך זה היה לעבוד ולהתפרנס בכבוד כמשורר בתקופת ימי הביניים? בפרק 23 ראיינו את פרופ' חביבה ישי, חוקרת ספרות וראשת המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דיברנו איתה על הניצוץ שהתעורר בה כאשר נפגשה לראשונה עם שירת ימי הביניים בספרד, שהוביל אותה להיות אחת החוקרות הבולטות בתחום, על מעמד השיר ותפיסת השירה באותה עת, שלפעמים קשה לנו להבינה, כקוראות וכקוראות שקוראים אותה אלף שנה לאחר שנכתבה. באותה נשימה גם הסכמנו שאפשר וכדאי לקרוא את השירה הזאת באור חדש ורענן שנובע מהשקפת העולם שלנו כיום. שוחחנו גם על חדשנות השירה הזאת ותרומתה לספרות ולתרבות העברית עד ימינו אנו, על תפיסות יופי בלתי מתפשרות ועל האתגרים וההזדמנויות הנלווים לתואר שאליו שבה פרופ' ישי השנה: ראשת המחלקה. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי על השתתפותה בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, שליווה, תמך ועזר לנו לייסד את הפודקאסט הזה, הפודקאסט הראשון מטעם מחלקת ספרות עברית בארץ, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתו הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGUד״ר בוזי רביב, שכל הטוב הזה לא היה מתקיים בלעדיו, על הליווי המסור, מאז ומתמיד. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

מה אנחנו יכולות ללמוד מיצירות גנוזות של יוצר או יוצרת? מה כתבה לאה גולדברג לטוביה ריבנר במכתב שרומם את רוחו? ואיך חוקרים שתי יוצרות דומיננטיות ומוכרות, כמו לאה גולדברג ודליה רביקוביץ, בזווית חדשה? בפרק 22 ראיינו את פרופ׳ גדעון טיקוצקי, חוקר ספרות, עורך ומרצה בכיר בחוג ללימודי ספרות באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על הגילויים המחקריים שעולים מתוך חיפוש בארכיון שכולל מכתבים, קטעי עיתונות וטקסטים גנוזים, על הקשר המיוחד בין לאה גולדברג לטוביה ריבנר, שנרקם גם באמצעות חברות לעט מיוחדת ויפה, שהתגלתה כמשמעותית לא רק להם אלא לתרבות הישראלית כולה. דיברנו איתו גם על מקומה המרכזי של הביוגרפיה בחיי היוצר והיוצרת, וכיצד היא השפיעה על התקבלותה ופרשנותה של יצירת דליה רביקוביץ, על ניצחונה של היצירה ״השולית״ ועל המחיר הכבד שמשלמים "פורצי הדרך", ולבסוף קינחנו בפרויקט הכינוס הגדול והחשוב של השירה הישראלית, שטיקוצקי וסטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה העברית עומלים עליו בימים אלה. תודה רבה לפרופ׳ גדעון טיקוצקי על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. מוזמנים ומוזמנות לשמוע קטע קצר מתוך הפרק המלא.

שירת הייקו היא מושג שהפך לרווח בתרבות הישראלית בשנים האחרונות, אבל מה זו בעצם שירת הייקו? כיצד המסורת והתרבות של יפן משתלבות בה? ומהם שלושת הכללים לקורא/ת המתחיל/ה בשירה זו? בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. שוחחנו על תפיסת הטבע בתרבות היפנית, על שיבטה טויו, משוררת יפנית שהחלה לכתוב בגיל 92, שאיתן נחשף אליה כשחי ביפן ותירגם אותה לראשונה לעברית. דיברנו גם על הפואטיקה היפנית הייחודית, על המפגש שלה עם העולם המערבי והגלובליזציה, ועל האופן שבו ניגשים לשירה שצמחה מתוך תרבות שהיא כל כך שונה ורחוקה מזו שאנו מכירים. תודה רבה לד״ר איתן בולוקן על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

רוני סומק שהגיע להתארח אצלנו באולפן, סיכם את חווית ההקלטה בצורה כל כך פואטית ומחמיאה, שפשוט לא יכולנו לשמור את כל היופי הזה לעצמנו. 

האם יש דבר כזה "שירה גבוהה" ו"שירה נמוכה"? מהם המרכיבים שהופכים שיר למצוין ולמה כאשר מזמינים אותו לאירועי ספרות בחו"ל הוא מוצג כמשורר מבגדד? בפרק 20 ראיינו את רוני סומק, אחד המשוררים הבולטים ביותר של הספרות הישראלית בארץ ובעולם. שוחחנו איתו על השתלבותו בתרבות הפופולארית ועל כתיבתו עליה, על יחס האקדמיה ליצירתו, על השילוב בין תחושת ההגירה, שנוכחת תמיד, לבין הקול הכל כך ישראלי בשירתו ואפילו רכשנו כמה מושגים חדשים בעולם הכדורגל והכדורסל. תודה רבה לרוני סומק על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

מהן המגמות הבולטות ביותר בספרות הישראלית כיום? כיצד המציאות המטורפת שבה אנו חיים וחיות משפיעה על הספרות, והאם הספרות יכולה להשפיע בחזרה על המציאות שלנו? בפרק 19 ראיינו את בני ציפר, עורך המוסף הספרותי של עיתון ״הארץ״, מבקר ספרות וסופר. שוחחנו איתו על יצירות הספרות שכתב ועל התקבלותן, על שיח הזהויות בישראל ובעולם, על חיבתו לספרות נועזת בעלת מסרים חדים, על חברו הטוב והמנטור הספרותי שלו – יהושע קנז, על הקריטריונים שלו לקבלת חומרים לפרסום במוסף, וגם דיברנו קצת, ממש מעט, על עולם הפוליטיקה הישראלית. תודה רבה לבני ציפר על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

מה הוביל את שהם סמיט לכתוב על הקשיים והקונפליקטים בחייהן של לאה גולדברג ואסטריד לינדגרן בספרי הילדים שלה? איך לספר לילדים.ות על הדרך שבה הגיעו לעולם, ואיך מסבירים להם.ן שיחסי מין זו גם הנאה בפני עצמה? למה ספרים בעלי טון חינוכי אינם נכונים עבור ילדים.ות? כיצד תרבות הפוליטקלי קורקט פגעה ביצירתה, ואיזה מילים ביקשו ממנה להוציא מספריה במסגרת תרבות זו? ואיזה תלונות היא קיבלה מאמהות הליקופטריות בגן רדיקלי בתל אביב? בפרק 18 ראיינו את שהם סמיט, סופרת לילדים עטורת פרסים, שכתבה ופרסמה עשרות ספרי ילדים, וגם תרגמה ספרי ילדים רבים. שוחחנו איתה על העקרונות שמנחים אותה כסופרת ילדים, על השוק המסחרי וההשלכות שלו על הספרים שיוצאים לאור, או שלא יוצאים לאור, במסגרתו. שוחחנו איתה גם על הפרוזה שלה למבוגרים, על הספרות הישראלית החתרנית שנוצרה בשנות התשעים, ולמה סיטקומים מאותה תקופה ממש מעצבנים. תודה רבה לשהם סמיט על השתתפותה בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר התרבות והספרות הישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר

מה הוביל את ד״ר לילך נתנאל, חוקרת וסופרת, לכתוב מונוגרפיה על יצירת  זלמן שניאור, הכוכב העולה בשמי הספרות של המאה הקודמת, שכמעט ונשכח במאה שלנו? מה צפוי להתרחש בעולם הספרות בדורות הבאים? ובאיזה אופן ממצאי מחקר הספרות של נתנאל משפיעים על כתיבת הפרוזה שלה? בפרק 17 ראיינו את ד״ר נתנאל, חוקרת ספרות מוכרת וסופרת, שארבעת ספריה זכו בביקורות משבחות ובפרסים. שוחחנו על המקרה המוזר של הספרות העברית החדשה בתחילת המאה ה-20, המתאפיינת בדמויות עזות מבט ורגש כמו זלמן שניאור, דוד פוגל וזאב ז׳בוטינסקי. דנו בנושא הזמן והמשך בספרות ובשפה העברית, וכיצד נתנאל מטפלת במורכבות הזאת ביצירתה בפרוזה, ובמיוחד ברומן האחרון שלה שראה אור לאחרונה, "עבודות וימים". לבסוף, שאלנו איך מושכים תלמידים חדשים ותלמידות חדשות לעולם הספרות, ואיך מלמדים על יוצרים ויוצרות בני ובנות זמננו? תודה רבה לד״ר לילך נתנאל על השתתפותה בפרק, ליעל בארי שהצטרפה לפרק כמראיינת, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ יגאל שוורץ על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר: גלי סיטון, יעל בארי וד״ר תמר סתר הנחיה: יעל בארי וד״ר תמר סתר עריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר

מה גרם לצרויה שלו לכתוב בספרה האחרון, "פליאה", על לוחמת לח״י מרירה בת תשעים, דמות השונה כל כך מהדמויות הנשיות המזוהות עם כתיבתה? כיצד הצליחה לכתוב רב-מכר ("חיי אהבה") לאחר שספגה כמה ביקורות לא-מחמיאות על הרומן הראשון שכתבה ("רקדתי עמדתי")? ואיך נראית קשת הרגשות הרחבה של עבודת הכתיבה, הנעה בין תסכול וייאוש לרגעי התרוממות רוח ששווים את הכל? בפרק 16 ראיינו את צרויה שלו, אחת הסופרות הישראליות המצליחות בארץ ובעולם. שוחחנו איתה על אהבות נכזבות, חופש בחירה, חזרה בתשובה, רליגיוזיות, על נפש פנאטית, על עולמות העריכה והשירה המהדהדים ברקע עבודתה, על הגשמת חלום, ועל התגובות השונות שמעוררות ספריה, גם בקרב הקוראים והקוראות וגם בקרב חמישה מבקרי ספרות נוקשים במיוחד - החתולים שלה. תודה רבה לצרויה שלו על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ יגאל שוורץ על תמיכתם הרבה בהסכת, תודה רבה לד״ר בוזי רביב על העזרה והליווי. תחקיר, הגשה, עריכה ועריכה טכנית: גלי סיטון וד״ר תמר סתר. האזנה נעימה!

איך הכתיבה משמשת ככלי להבנת הפסיכולוגיה האנושית ולבירור סוגיות ישראליות מורכבות?  איך נראית כתיבה גברית בעידן שלפני ואחרי מהפכת מי טו?  ואיך אסי כהן קשור לכל זה?  בפרק 15 של "ספרות זה הקול" אירחנו את אסף גברון, סופר, מתרגם, מרצה לכתיבה יצירתית ומוזיקאי.  הוא סיפר לנו על פתרונות מקוריים שמצא במהלך כתיבת ספריו, שעזרו לו לספר את הסיפור שמעניין אותו לספר (למשל: להכניס דמות מרכזית לקומה), על עבודת המחקר המקיפה שמלווה את ספריו שכללה עד כה מעבר להתנחלות, התכתבות בפקסים עם פרופסורים מעזה ועבודה כ״מובר״ בארצות הברית.  דיברנו גם על האופן שבו האקטואליה מיוצגת ביצירתו ועל החופש שניתן לה במרחב הזה, שלא יכול היה להתקיים בכותרות העיתונים וזכינו גם לשמוע את אסף מקריא מספרו הראשון ״אייס״, שראה אור ב-1997.  תודה רבה לאסף גברון על השתתפותו בפרק, לפרופ' חיים וייס ולפרופ׳ יגאל שוורץ על תמיכתם הרבה בהסכת, למנהל הרדיו של האוניברסיטה ד״ר בוזי רביב על העזרה והליווי.  תחקיר, הגשה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.  עריכה טכנית: גלי סיטון, ד"ר בוזי רביב, ד״ר תמר סתר, אמיר אבניאלי ועדי קליגר.  האזנה נעימה!

מה מקומה של האימהות ביצירתו של ביאליק, איך ולמה לכתוב את הסיפור שלך כשנדמה שהכל כבר נכתב וסופר, ולמה את ספרה המצליח "שנות העשרים", בכלל לא תכננה לפרסם? בפרק 14 של "ספרות זה הקול" אירחנו את ד״ר יערה שחורי, סופרת, משוררת ועורכת ספרות המקור בהוצאת כתר. ספרה האחרון, ״שנות העשרים״, הגיע לחמישייה הסופית של פרס ספיר. דיברנו איתה על אהבתה הרבה לדליה רביקוביץ ולחיים נחמן ביאליק, על האומץ לכתוב מחקר דווקא על שני יוצרים מוכרים שכאלו, על תחילת עבודתה בהוצאת כתר, במהלכה ישבה שעות ארוכות בארכיוני-ההוצאה כדי לאתר יצירות נשכחות של סופרות שהיום הן חלק בלתי נפרד ממדף הספרים שלנו, על הדברים שהיא מחפשת כקוראת ומנסה להשלים דרך כתיבתה, ועל הסערה הנפשית שחוותה במהלך טיסה שממנה נולדה יצירה שנכתבה בתנופה. תודה רבה לד״ר יערה שחורי על השתתפותה בפרק, לפרופ' חיים וייס ולפרופ׳ יגאל שוורץ על תמיכתם הרבה בהסכת, למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על התמיכה והליווי. תחקיר, הגשה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר. עריכה טכנית: גלי סיטון, אמיר אבניאלי ועדי קליגר.

איך ניגשים לחקור את אחת המעשיות המפורסמות ביותר בעולם? איך אותה מעשייה פונה גם לקהל המכובדים המסתובב בחצר המלך הצרפתי וגם לפשוטי העם? ומה הקשר בין ספרות עממית, ספרות עברית חדשה, תרבות הפוליטיקלי קורקט ונהיגה ב-120 קמ"ש? בפרק הפותח את העונה השנייה של "ספרות זה הקול" אירחנו את פרופ׳ יגאל שוורץ, עורך ספרים בכיר וחוקר ספרות בעל רזומה מרשים מאוד. דיברנו איתו על ספרו החדש שזה עתה יצא מבית הדפוס, "למה לחתול יש מגפיים?", ספר פרשני שמנתח מעשייה חצרנית שהתגלגלה למעשיית ילדים. הספר רואה אור במסגרת סדרת עיון חדשה העוסקת בספרות ילדים ושמה: עיונים ומחקר בספרות ילדים בעריכת ד״ר תמי ישראלי, והיא תוצר של שיתוף פעולה בין מכללת לוינסקי לחינוך לבין הוצאת מאגנס. דיברנו עם יגאל על תגליות חדשות שגילה על המעשייה, על המפגש בין מחקר הספרות העברית החדשה ומחקר הספרות העממית, על חתולים במגפיים המסתובבים בקרבתנו, ועל מחירה של תרבות ה-P.C. השולטת במחוזותינו. תודה רבה לפרופ' יגאל שוורץ על השתתפותו בפרק, לפרופ' חיים וייס ולפרופ׳ יגאל שוורץ על תמיכתם הרבה בהסכת, למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב, על התמיכה והליווי. תחקיר, הגשה ועריכה: גלי סיטון ותמר סתר. עריכה טכנית: גלי סיטון.

איזה מאהב היה טרומפלדור וכמה לבבות בדיוק הוא שבר? כמה אהבות גדולות היו בחייו, ולמה היום רובנו מכירים ומכירות אותו בזכות אהבה אחת ויחידה: אהבתו לארץ ישראל? בפרק השנים-עשר של "ספרות זה הקול" אירחנו שוב את אושרת אסייג-לופז: עורכת-דין פלילית במקצועה, שבימים אלו גמרה לכתוב רומן היסטורי על טרומפלדור ובדרך לכתיבת דוקטורט עליו, בהנחיית פרופ' יגאל שוורץ שגם עורך את ספרה. אושרת חוקרת גם את יצירותיו של טרומפלדור ועתידה לפרסם בדוקטורט יצירות שלו שטרם תורגמו לעברית. לאחר שגילינו בפרק הקודם את חוש ההומור והתעוזה של טרומפלדור, צללנו בפרק זה עם אושרת אל יצירות הספרות שלו ושלה, דיברנו על המתח בין מציאות לבדיה, על יחסו של ברנר לטרומפלדור, על הרומנטיקה בחיי טרומפלדור, וזכינו להקראת בכורה ראשונה מתוך הרומן שכתבה אושרת ועתיד לראות אור בקרוב!  האם תוכלו לנחש אם הקטע שאושרת הקריאה לנו הוא מציאות או בדיון?  (לנו היה קשה להאמין כשגילינו את התשובה...) תודה רבה לאושרת שהגיעה אלינו בשנית, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לד״ר בוזי רביב על התמיכה והליווי, וליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי סיטון, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם. עורכות ומגישות: תמר סתר וגלי סיטון הקלטה ועריכה טכנית: גלי סיטון

מי אתה יוסף טרומפלדור? או שמא צריך לקרוא לך אוסיה? כולנו שמענו על טרומפלדור הלוחם, אבל כמה מאיתנו מכירים את טרומפלדור ככותב ויוצר עם חלומות גדולים? ולמה כולנו יודעות שהוא היה קטוע יד, אבל לא מכירות את חוש ההומור הנפלא שלו? בפרק האחד-עשר של "ספרות זה הקול" אירחנו את אושרת אסייג-לופז: עורכת-דין פלילית במקצועה, שבימים אלו כותבת רומן היסטורי על טרומפלדור ובדרך לכתיבת דוקטורט עליו, בהנחיית פרופ' יגאל שוורץ שגם עורך את ספרה. אושרת חוקרת את יצירותיו של טרומפלדור ותפרסם בדוקטורט שלה יצירות שלו שטרם תורגמו לשפה העברית! בפרק שמענו לראשונה סיפור שכתב טרומפלדור שבו הוא מתאר בהומור מדויק את צירי הלידה של טקסט חדש, דיברנו על האתגר הכרוך בכתיבת רומן היסטורי על דמות אמתית: על הקו העדין בין בידיון למציאות, והאתגר הכרוך בבניית עולם מהמאה הקודמת. אושרת גם סיפרה לנו כיצד כתבי טרומפלדור התגלגלו לידה לראשונה ואיך סיפורי החיים שלהם הצטלבו בצורה כמעט-מחשידה... תודה רבה לאושרת על השתתפותה בפרק, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לד״ר בוזי רביב על התמיכה והליווי, וליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי סיטון, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם. עורכות ומגישות: תמר סתר וגלי סיטון הקלטה ועריכה טכנית: גלי סיטון

מה מקומה של עבודת העריכה בתוך היצירה הכתובה? מהי תרומתה של נקודת מבט חיצונית על הטקסט ומה חשיבותה של טכניקה בתהליך הכתיבה? איך משחקים עם מנגנוני זיכרון ביצירה ומה הקסם של התא המשפחתי הנוכח עד מאוד ביצירותיה של הילה בלום? בפרק העשירי של "ספרות זה הקול" אירחנו את הילה בלום: עורכת בולטת ומוערכת (ערכה את אתגר קרת, אשכול נבו, אמיר גוטפרוינד ועוד) סופרת מוכשרת ששני ספריה, "הביקור" ו"איך לאהוב את בתך" היו לרבי-מכר. הילה היא גם מנחת סדנאות כתיבה ומרצה באונ' בן-גוריון בנגב במסלול ללימודי כתיבה יצירתית. דיברנו עם הילה על עבודת העריכה ועל חשיבותה, על ספרות ישראלית ובינלאומית, על תהליכי הכתיבה האישיים שלה: איך רעיון מתפתח לסיפור והופך ליצירה שלמה. הילה חלקה איתנו טיפים של זהב עבור כותבים וכותבות בתחילת דרכם וגם כמה המלצות לבינג' טוב ואיכותי. תודה רבה להילה על השתתפותה בפרק, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לד״ר בוזי רביב על התמיכה והליווי, וליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי סיטון, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם. מפיקות ומגישות: תמר סתר וגלי סיטון הקלטה ועריכה טכנית: גלי סיטון

מתי הפכנו את העבודה לקדושה ואת הבטלה לגנאי, והאם בכלל היה רגע כזה בספרות העברית שבו הבטלה לא נחשבה למגונה? מדוע הרצון לבטלה בולט בעיקר בקרב סופרות ישראליות יותר מאשר בקרב סופרים ישראלים?  בפרק התשיעי של "ספרות זה הקול" אירחנו את ד״ר יואב רונאל: פוסט-דוקטורנט במחלקה לספרות עברית (בהנחיית: פרופ׳ יגאל שוורץ ופרופ׳ חנה סוקר-שווגר), ומרצה בבצלאל, שענה על שאלות אלה ועוד בצורה חכמה ומרתקת. דיברנו איתו על אבטלה ובטלה בספרות העברית והישראלית (וגם על ״מובי דיק״!), על תופעת הפרישות שזיהה אצל סופרות ישראליות בשנים האחרונות, ועל פנאי, משמעות ותשוקה קיומית בספרות ובכלל, ובכך התגלתה תשוקתו האמיתית של יואב, שאותה הוא מטפח, למרבה הפרדוקסליות, ביצרנות גבוהה. תודה רבה ליואב על השתתפותו בפרק, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לד״ר בוזי רביב על התמיכה הטכנית, וליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי סיטון, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם.