דעה לא פופולרית

נראה ששיטת הממשל הישראלית עובדת מצוין בשביל עסקנים, מקורבים, קבוצות לחץ, עבריינים וגובי פרוטקשן. אבל היא לא כל כך עובדת עבורנו, האזרחים. ברוכים הבאים לחלק ב׳ של המסע לשלנו בדעה לא פופולרית לבחינת שינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל.⭐ אם גם אתם מתחברים לשיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇אחרי הפרק הקודם שזכה להמון אהדה והאזנות, ממשיכים לעבור בין רעיונות לשינוי השיטה, כשלצידנו ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שעוזר לנו לברור יתרונות וחסרונות ולבדוק מה עובד בעולם.דיברנו על: 👇🟡 בית עליון – פרלמנט בנוסף לכנסת? ד״ר שגיא ברמק מ-״השילוח״ מציע להוסיף בית עליון כמו שמקובל בהרבה דמוקרטיות. גם אסף שפירא תומך – עם סייגים.🟡 המועדון הסגור: עידן רול, ח״כ לשעבר, מספר איך ישראלים מצוינים שרצו להיכנס לפוליטיקה אחרי השבעה באוקטובר גילו שהדלת סגורה. חוקי מימון מפלגות ואחוז חסימה גבוה סוגרים את המערכת ומשאירים לנו את אותן אופציות שוב ושוב.🟡 אחוז החסימה – להוריד או לא? אני מאמין גדול בהורדת אחוז החסימה ובפתיחת הכנסת לכוחות חדשים. שפירא מצנן את ההתלהבות – ויש לו נקודות ששווה לשמוע.🟡 חזרנו לאביר קארה, בפרק הראשון בפודקאסט, שם דיבר על קציבת כהונות לשרים ולראש הממשלה: האם יש מודל בעולם שאפשר ללמוד ממנו?🟡 למה כל כך קשה לשנות את שיטת הבחירות? ממה הישראלים מפחדים ולמה הפוליטיקאים בוודאי לא רוצים לשנות? בשני הפרקים כיסינו: שיטה נשיאותית, פתק חצי פתוח, פריימריז, בית עליון, אחוז חסימה, קציבת כהונות. יש גלריה של שיטות לחשוב עליהן - ולא כדאי להישאר עם הקיים רק כי אנחנו רגילים.האזנה נעימה! 🎧

בין הסיסמאות על ״ניצחון מוחלט״ לבין חמיצות מתגבשת בעקבות המו״מ להסכם עם איראן – יש מציאות הרבה יותר מורכבת. בפרק הזה ניסינו לעשות משהו שחסר מאד בשיח הישראלי: לדבר על דו״ח המצב של מלחמות ישראל בכל החזיתות על בסיס עובדות, נתונים וראיות – לא סיסמאות ולא ספינים.⭐ אם לא יצא לכם עדיין - מאד מאד ממליץ לכולכם לעקוב אחרי עמוד הטלגרם של בן-ציון מקלס. הנה לינק:https://t.me/BenTzionMועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא בן ציון מקלס, גיאו-אנליסט מבריק ופופולרי, שמנתח ראיות ומרכיב תמונת מצב עובדתית ועניינית. בן ציון בא לפקס את השיח: לא כותרות, לא תחושות בטן – מה הנתונים, תצלומי הלוויין והעובדות באמת אומרים על מה שישראל השיגה ומה שהיא לא.דיברנו על: 👇🟡 עזה – מה באמת קורה בשטח: מה המצב בקרב אוכלוסיית עזה, מדוע תכניות ״רפיח הירוקה״ התעכבו, ומה קורה באזורים שצה״ל מחזיק.🟡 לבנון – מה הושג מול חיזבאללה: מה הרציונל של צה״ל בדרום לבנון, מה ההישגים שלנו כיום, והשאלה הקריטית – האם הברחות הנשק מאיראן לחיזבאללה המשיכו או נעצרו?🟡 איראן – מה באמת הפצצנו: מה ההישגים בתחום הגרעין ובתחום הטילים, באילו קשיים נתקלו צבאות ישראל וארה״ב, ומה הסימנים שמעידים שישראל כיוונה גם להחלפת משטר – לא רק למטרות צבאיות צרות.🟡 תשכחו מ״ניצחון מוחלט״: בן ציון מציע להתנער מהסיסמה ולשאול שאלות אחרות – מה באמת משפר את המצב שלנו ומה מרע אותו, איך ממירים הישגים צבאיים למהלכים מדיניים, ומה ישראל צריכה להוביל ברמה האזורית והגיאופוליטית.📣 כתמיד, אני מנסה להביא שיח מבוסס עובדות ומעמיק, שלא תמיד קיים בתקשורת המסורתית. אם אהבתם - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב), ולשלוח לחברים כדי שנגדיל יחד את מעגל המאזיניםהאזנה נעימה! 🎧

התחדשות עירונית נשמעת כמו נושא נדל״ני. אבל בפרק הזה, נדבר על התחדשות עירונית במבט אחר: זה סיפור חברתי-כלכלי, עם אספקטים של מיגון ובטחון, שמירה על שטחים פתוחים במדינה שממילא אין הרבה מהם ועוד רבדים רבים.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורחת שלי היא אביטל בלונדר, מנכ״לית עמותת ״מנוף״ ויזמית של פרויקטים של התחדשות עירונית בשכונות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. אביטל מגיעה עם מודל כלכלי חדש ומסקרן שעשוי לפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בפריפריה – ומעבר למודל עצמו, זו הזדמנות לפתוח את הראש לחשיבה מסוג אחר על שיתוף פעולה בין ממשלה לחברה אזרחית לפתרון אתגרים שהמדינה ניצבת בפניהם.דיברנו על: 👇🟡 מה זה בכלל התחדשות עירונית ולמה זה חשוב לכולנו: לא רק דירות חדשות – גם שמירה על שטחים פתוחים כשבונים בתוך הערים, יעילות כלכלית, ותועלת חברתית עצומה לשכונות שנשארו מאחור.🟡 המנוע העיקרי למיגון אזרחים: בבניינים ישנים ושכונות שכמעט אין בהן מקלטים ראויים, התחדשות עירונית מאפשרת ממ״ד לכל דירה חדשה וחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.🟡 למה זה לא קורה בפריפריה? החסמים הכבדים להתחדשות עירונית מחוץ לגוש דן ולאזורי ביקוש: בירוקרטיה, חסמים טכניים, אבל בעיקר – חוסר כדאיות כלכלית ליזמים שנושאים סיכונים גדולים בפרויקטים שעשויים להתמשך שנים.🟡 המודל החדש של מנוף: איך עמותה מהחברה האזרחית בנתה מודל כלכלי חדשני שעשוי לפתור את אתגר הכדאיות ולפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בשכונות בסוציו-אקונומי נמוך בפריפריה. מה המודל, איך הוא עובד, ולמה הוא מעניין הרבה מעבר לנדל״ן.האזנה נעימה! 🎧

מדינת ישראל היא כמו מחשב בשנת 2026 שעדיין רץ על ווינדוס 98. מערכת ההפעלה שלנו, שיטת הממשל ושיטת הבחירות שלנו, נוסדו לפני כמעט שמונים שנה, בחופזה, עבור יישוב קטן של 600,000 איש עם בעיות אחרות לחלוטין, אוכלוסיה שונה לחלוטין וגיאופוליטיקה אחרת. היום, עם מעל 10 מיליון תושבים, איומים בקנה מידה אחר וגם הזדמנויות עצומות – החליפה הזו כבר ממש לוחצת. והלחץ מורגש: תסכול, סרבול, קושי לזוז קדימה, ולפעמים בא פשוט לקרוע את הבגדים החונקים והצמודים הללו.לקראת הבחירות, יצאתי יחד אתכם למסע בן שני פרקים על שינוי שיטת הממשל בישראל. זה חלק א׳.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.ועכשיו לפרק עצמו 👇הזמנתי אורחים עם רעיונות קונקרטיים לשינוי השיטה, ולצדם את ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות, שעוזר לנו לנווט בין ההצעות ולהבין מה באמת יכול לעבוד.בפרק הזה, חלק א׳, דיברנו על: 👇🟡 שיטה נשיאותית לישראל? יצחק זיוון, מחבר ״כן אדוני הנשיא״, מציע להחליף את השיטה הפרלמנטרית בשיטה נשיאותית שבה ראש הממשלה נבחר ישירות ולא תלוי בקואליציה. פירקנו את זה: מה היתרונות, האם זה מתאים לישראל, ומה עם הצלקות שהותיר הפתק הישיר? 🟡 הפתק החצי פתוח ופריימריז לכנסת: דני רובין מ-״ישראל 2050״ הגיע למסקנה שהשינוי הכי אפקטיבי בשיטת הבחירות הוא הפתק החצי פתוח – שנותן לבוחרים השפעה על סדר הרשימה, סוג של פריימריז ישירות בקלפי. הוא בנה קואליציה מפתיעה של ימין ושמאל, אופוזיציה וקואליציה, ומצליח לקדם את זה בשדולה בכנסת.בחלק ב׳ שייצא בקרוב: האם ישראל צריכה פרלמנט נוסף? מה עם אחוז החסימה? ועוד.מן הסתם, ההצעות לשינוי השיטה כבר לא יהיו רלוונטיות לבחירות הקרובות, אבל גם את רומא לא בנו ביום אחד – אפשר להתחיל לדבר על זה עכשיו ולהתחיל את הבירור הלאומי שלנו איך מעדכנים את מערכת ההפעלה. האזנה נעימה! 🎧

פרופ׳ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה נתניהו, מתארח לראשונה בפודקאסט כלשהו, מביע ביקורת חריפה על בנק ישראל ומשרד האוצר ועונה לשאלות על המדיניות הכלכלית של הממשלה. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.ועכשיו לפרק עצמו 👇שיחה ארוכה ופתוחה עם האדם שאחראי על התכנון הכלכלי של מדינת ישראל – שבה הוא לא חוסך מאף אחד. שמחון תוקף במילים חריפות את בנק ישראל (״לא מוכשרים וגם לא אמיצים״), ואת פקידי האוצר בעבר ובהווה. וגם עונה לביקורות שלי על מדיניות הממשלה (״מפזרים כסף ממטוסים במקום לעשות רפורמות אמיצות״). דיברנו על: 👇🟡 נתניהו באופוזיציה דיבר בשבחי הורדת מיסים ורפורמות נועזות. ואז הגיע המשבר הכי גדול – והממשלה עשתה הפוך: העלתה מיסים ולא ייעלה כלום. שמחון אומר: המלחמה לקחה את הקשב. 🟡 ״יש עץ כסף – הוא נקרא גרעון״: שמחון מאמין שצריך להגדיל את הגרעון, שבנק ישראל ומשרד האוצר זהירים מדי ולא נותנים למשק לרוץ. 🟡 הורדת מחירי הדיור – הישג של מי? שמחון טוען שזה ההישג הכי גדול של הממשלה. התווכחנו: האם זה באמת הישג ממשלתי, או תוצר של מדיניות בנק ישראל – אותו בנק שהממשלה ושמחון עצמו תוקפים?🟡 הקרב על פקידי הציבור: שמחון תוקף את טרנר ומרידור: ״שמו רגליים, לא רצו לעשות כלום״. 🟡 איראן – האיום הכלכלי הגדול: ״אנחנו צריכים ניצחון מוחלט. ישראלים מצוינים מרגישים על קרח דק וחוששים לגדל כאן ילדים. אם נתעלם – זה לא יעזור.״🟡 האם ישראל באמת צומחת? מה מתגלה כשמתקננים את נתוני התוצר לנפש, ומדוע דו״ח בנק ישראל מצייר תמונה הרבה פחות ורודה ממה שהממשלה מציגה.🟡 המועצה הלאומית לכלכלה ודו״ח המבקר: הגוף שאמור לתכנן את העתיד הכלכלי של ישראל – ולמה המבקר טוען שהוא לא ממלא את ייעודו. מחכה לשמוע מכם בתגובות מה חשבתם.האזנה נעימה! 🎧

לפני יום ירושלים העליתי כאן פרק בטון פסימי על מגמות העוני והתלות של ירושלים בתקציב המדינה. הפרק הזה שופך אור אחר – כולל גוונים רבים של אופטימיות והזדמנויות.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ואחד המומחים החשובים במדינה לערביי ישראל בכלל ולערביי ירושלים בפרט. דוד מגיע עם השנתון הסטטיסטי ״על נתונייך ירושלים״ שהמכון מוציא מדי שנה, ומוביל אותנו בתוך הנתונים והמספרים.דיברנו על: 👇🟡 האם ירושלים היא העיר הפלורליסטית ביותר בישראל? 🟡 מה באמת קורה מאחורי גדר הביטחון: שכונות שכלולות בשטח המוניציפלי של ירושלים אבל נמצאות בצד השני של הגדר – מה מתרחש שם, ואיזה פוליטיקאי ניסה להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה באומץ?🟡 דמוגרפיה בתנועה: מה המספרים מעידים על שינויים דמוגרפיים בעיר – מי מהגר מירושלים, מי מהגר אליה ולמה? ומה התחזיות אומרות על העתיד?🟡 הזדמנויות לצמיחה: אילו הזדמנויות מסתתרות בירושלים למיצוי הון אנושי וצמיחה כלכלית – ומה אפשר ללמוד מזה על הזדמנויות דומות במדינה כולה?פרק שמראה צד אחר של ירושלים, תמונה מורכבת ומנות גדושות של אופטימיות ואהבה אמיתית לבירה.לקובץ ״על נתונייך ירושלים״ - https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2026/05/%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9A-2026.pdfהאזנה נעימה! 🎧

עוז (סימינובסקי) ועוז (בן-נון) הם חברים יקרים שלי, משרתי מילואים ששמרו עלינו במלחמה הזאת וגם - מחברי הספר ״אנחנו, המשרתים״. הם באו לומר: ״אנחנו נגד אחדות. באנו לכאן כדי לפלג, אבל לפלג אחרת״.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״. ועכשיו לפרק עצמו 👇הספר של עוז ועוז הוא יריית פתיחה לשיח פוליטי שונה: הצעה לחוזה חברתי חדש שמבוסס על מי שמשרת, משלם מחיר ומצעיד את המדינה קדימה.דיברנו על: 👇🟡 ברית המשרתים – מה זה בכלל? האם הברית הזו באמת קיימת, או שעוז ועוז וכולנו למעשה צריכים ליצור אותה? ומי בכלל ה״משרתים״ האלה?🟡 משחק הצ׳יקן שהורס את ישראל: שני גושים פוליטיים שדוהרים זה לעבר זה ואף אחד לא מסיט את ההגה. עוז ועוז מתארים איך המשחק הזה מעצב את החיים שלנו הרבה מעבר לפוליטיקה – ולמה הוא מסוכן.🟡 ״באנו לפלג, לא לאחד״: עוז ועוז לא מדברים על אחדות סינתטית – הם רוצים לפלג את החברה הישראלית מחדש, סביב חוזה חברתי חדש ושאלות שונות לגמרי מ״בעד ביבי או נגד ביבי״.לספר של עוז ועוז ״אנחנו, המשרתים״ - https://ribo.org.il/book/פרק כיפי, מעורר מחשבה ואופטימי במיוחד. האזנה נעימה! 🎧

גל מקרי רצח מזעזעים, אלימות ברחובות, מליציות חמושות בנגב, פרוטקשן מעמיק, ותחושה כללית שהמדינה פשוט לא שם כדי להגן על הטובים מפני הרעים. בפרק הזה ניסינו לשאול את שאלת היסוד: למה מערכות אכיפת החוק והסדר בישראל כל כך חלשות – ואיך מתקנים אותן?⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, דרגו בחמישה כוכבים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא רועי ינובסקי, ראש תחום הפלילים בתאגיד ואחד העיתונאים האהובים עליי במדינה. מה שמייחד את ינובסקי הוא המנעד האדיר של הסיקור שלו: מפרשיות לאומיות כמו קטארגייט ועד מתן במה לבעלי עסקים קטנים שנפלו קרבן לנוכלויות. רועי בעצמו לוחם ומפקד במילואים וכמו שהוא נלחם עבורנו בחזית, כך הוא נלחם על צדק במסדרונות התקשורת. דיברנו על: 👇🟡 למה הביטחון האישי שלנו קורס: המשטרה חלשה, אבל ינובסקי אומר שבבתי המשפט המצב חמור הרבה יותר. תיקים שנמשכים שנים, ענישה לא רלוונטית ומערכת שלא מייצרת הרתעה.🟡 מכת תאונות הדרכים כמשל למדיניות נפסדת שהאזרחים משלמים עליה: הזינוק בהרוגים בכבישים הוא תוצר ישיר של קיצוץ בתקציבי בטיחות בדרכים ורידוד ניידות תנועה. זה היה צפוי ורשום על הקיר.🟡 אלימות בחברה הערבית, בן גביר והשאלה הפוליטית: האם בממשלה הקודמת באמת הייתה ירידה בפשיעה? מה החלק של הממשלה הנוכחית במצב ? ומי אשם בכך שלא מחזירים את השימוש ברוגלות?🟡 השוטרים שעושים עבודת קודש: לצד הביקורת על המערכת, ינובסקי מדגיש שיש במשטרה שמורות טבע של מצוינות – קצינים ושוטרים עם שליחות לאומית עצומה, שעושים עבודה קשה מאד במחירים אישיים אדירים. השינוי, הוא אומר, יבוא מהם – מהיום-יום, מלמטה.🟡 ממילואים לאזרחות: איך מעתיקים את היכולת לקיים ויכוח בין אנשים שמקשיבים זה לזה ויוצאים מנקודת הנחה שהם אחים – גם לחיים האזרחיים?רועי הוא אחד העיתונאים האהובים עליי.הוא אדם אמיץ שעוסק בנושאים שמטרידים הרבה מאד אזרחים בצורה עניינית, מקצועית ועם תשוקה אדירה לעמידה לצד האמת. וזה ניכר גם בשיחה שלנו. האזנה נעימה! 🎧

דו״ח מבקר המדינה שיצא לאחרונה חשף תמונה חמורה: מסורת מקולקלת של ממשלות מנופחות, לא יעילות, עם עודף שרים, עודף פקידים, יחידות שזזות שוב ושוב ממשרד למשרד כמתנות פוליטיות, ותהליכים שבורים לחלוטין. זו תרבות שייחודית לישראל – בכל מדינה מערבית יש הרבה פחות משרדי ממשלה והרבה פחות כפל יחידות – וכזו שפוגעת אנושות בשירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה: חינוך, ביטחון, רווחה, תשתיות.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇בפעם הראשונה ב״דעה לא פופולרית״ – שני חביבי הקהל יחד בפרק אחד: אביר קארה ונמרוד דגני, כל אחד מהם חוזר לביקור שלישי בפודקאסט, אבל הפעם מצטרפים לשיחה משותפת. ניצלנו את דו״ח המבקר החמור כנקודת מוצא לשיחה רחבה הרבה יותר: לא רק מה שבור – אלא איך בונים מחדש.דיברנו על: 👇🟡 ממשלות מנופחות, שירותים קורסים: מה חושף דו״ח מבקר המדינה על המסורת הישראלית הייחודית של ניפוח ממשלות, כפל יחידות ומעברים אקראיים של גופים ממשרד למשרד – ואיך זה פוגע ישירות בחינוך, ביטחון ורווחה של כולנו.🟡 מקרים שמרתיחים את הדם: מהמנהלת לשיקום הצפון שזזה ממשרד למשרד כמתנה פוליטית ולא מילאה את תפקידיה, ועד מקרים הזויים בתחום החקלאות וההסברה.🟡 חזון ותכנית עבודה: הנחנו תשתית למחשבה – איך צריכה להיראות מדינת ישראל, איך בונים מחדש את הממשל והשירות הציבורי, ומה צריך להשתנות מהיסוד.🟡 המאבק של אביר קארה נגד נוכלים: נשארנו לשיחה נוספת עם אביר על המאבק ההירואי שלו נגד נוכלים, רמאים וגנבים שרומסים את האזרח הקטן – למה המדינה לא עונה למי שנפל קרבן לנוכלות, ואיך הוא מתכנן להקים את ״הטלפון של המדינה״ כשיחזור לממשלה.📣 ממשל שעובד זה לא עניין של ימין או שמאל. שתפו את הפרק עם מי שנמאס לו מממשלות מנופחות ושירותים קורסים.האזנה נעימה! 🎧

ב-17 במרץ 2015, אחרי יום שלם ברחובות, הגעתי לגני התערוכה. עבדתי אז בקמפיין הליכוד. בשטח הרגשנו התלהבות אדירה, אבל הסקרים האחרונים הצביעו על מפלה לליכוד ומהפך שישים את הרצוג ולבני בממשלה. באותו זמן בדיוק, פולי ברונשטיין – אז מנכ״לית ״קול אחד״ ומי שהובילה את V15, הארגון שנלחם להפיל את נתניהו – הגיעה למטה המסיבה שלהם ברוטשילד. שם התכוננו למסיבת מהפך. אצלנו בגני התערוכה התכוננו למפח נפש. בעשר בדיוק, כשמדגמי הבחירות עלו – הכל התהפך. נתניהו ניצח בניצחון הכי מפתיע, הכי סוחף, הכי גדול שלו. תוך כדי השיחה הזאת עם פולי ברונשטיין, תהיתי אם אולי באותו לילה שני המחנות הפוליטיים יצאו למסע של הקצנה וניתוק. ואם כן, אולי מרכז פוליטי חדש הוא הדבר שימנע מאיתנו להתפרק לחלוטין כחברה?⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, דרגו בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. כל הדברים האלה חושפים אותנו לעוד קהלים ומאפשרים לי להמשיך לייצר את השיח הזה.ועכשיו לפרק עצמו 👇מאז אותו לילה ב-2015, פולי ברונשטיין עשתה מסע. היא ניערה את אבק המפלה, יצאה לפגוש ישראלים שחושבים אחרת ממנה, פרסמה את הספר ״תור המתינות – מסע אישי מהשמאל אל המרכז״ והקימה את ״יוזמת המאה״ שמנסה להגדיר מהו המרכז הישראלי, מה הבשורה שלו ומה הוא כולל. דיברנו על: 👇🟡 מה זה בכלל מרכז? פולי טוענת שזה לא רק עניין ״אסתטי״ של עמק שווה והסכמות – אלא שיש ממש תוכן, עקרונות והצעות קונקרטיות שהמרכז מביא לשולחן.🟡 איך המרכז פותר מתחים שקורעים אותנו: מדת ומדינה, הגישה לערבים בישראל, ועד חינוך🟡 ליל הבחירות 2015 כרגע מכונן: מה הוא הניע בשמאל, מה הוא הניע בימין, ולמה אנחנו עדיין חיים בצילו.🟡 הפוליטיקה והבחירות הקרבות: האם יש מקום אמיתי למרכז במפה הפוליטית הישראלית, או שהקיטוב תמיד ינצח?פרק שיצא הרבה יותר מעניין וכיפי ממה שציפיתי. אם תבואו עם ראש פתוח – אולי יתחדדו לכם כמה מחשבות, שאלות ואפילו אולי אולי תשובות.האזנה נעימה! 🎧

האם כל מיזמי הבנייה הגרנדיוזיים שצומחים בירושלים - מתחם הכניסה לעיר, פארק העברית, המגדלים בתלפיות - הולכים סוף סוף לחלץ את העיר מהעוני החריף שלה? או שהם דווקא חלק מתהליך הקריסה הכלכלי המתמשך של העיר?לפני שצוללים - ⭐ שימו סאבסקרייב לפודקאסט ״דעה לא פופולרית״📣 שתפו עם חברים, תנו לייק, השאירו תגובה בספוטיפיי וביוטיוב.ועכשיו לפרק עצמו 👇הפרק הזה נולד לאור ויכוחים שהיו לי בטוויטר בשאלת עתידה של ירושלים, והנגזרת - עתיד המדינה כולה.ישבתי עם הנתונים של הלמ״ס, דוחות מקינזי שעבדנו עליהם בלשכת ברקת ב-2017, ותקציבי הערים הגדולות במדינה - ועשיתי ניתוח חדש שחושף מה צפוי להיות עתידה של העיר הגדולה הכי ענייה במדינה, זו שנתמכת במיליארדים מקופת המדינה.לקראת יום ירושלים, פרק שמציב תמרור אזהרה חמור: התעלמות ממגמות הקריסה של ירושלים, עשויה להכות במדינה כולה בהמשך.דיברנו על: 👇🟡 איך ח״כ יצחק פינדרוס מדבר על עיר ״משגשגת״ - בזמן שהיא צונחת כל כמה שנים בדירוג החברתי-כלכלי של הלמ״ס🟡 שני צינורות החמצן שמחזיקים את ירושלים על מכונות הנשמה - ומי באמת משלם את החשבון🟡 הניתוח המספרי החדש שעשיתי: כמה ירושלים צריכה כדי לעמוד על הרגליים, וכמה כל פרויקטי הבנייה באמת הולכים להניב🟡 למה בעיות היסוד של ירושלים גדולות על ראש העיר או בכירי העירייה - הן בעיות שורש שמקורן במדיניות ממשלתית🟡 הקרחון שישראל שטה אליו - ולמה הממשלה הנוכחית בחרה במודע ללחוץ על הגז בדהירה לתוך הקרחון במקום להסיט את ההגהירושלים לא משגשגת. היא נתמכת. אבל היא עוד תשתחרר ותשגשג - אם הדור החדש יתפוס את ההגה בזמן.מוזמנים להגיב ולשתף 🎧

הפרק הזה אמנם נשמע מקצועי על פניו: גיוס עובדים לשירות הציבורי. אבל אני מבטיח לכם שהוא אחד הדברים המעניינים שיצא לכם לשמוע. כי מה שמתגלה כאן הוא לא סתם בעיה טכנית של כוח אדם: זה סיפור על מערכת שסגרה את הדלת בפני הטובים ביותר, ועכשיו מנסה סוף סוף לפתוח אותה.⭐ לפני ששמים פליי – אם אתם מחפשים שיח ענייני ולא מחנאי על בניית המדינה, שיחות שלא תמצאו בתקשורת המסורתית – זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. שתפו את הפרק עם חברים, משפחה וקבוצות ווטסאפ – בואו נרחיב את מעגל הישראלים שרוצים להבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הממשל הישראלי.ועכשיו לפרק עצמו.האורח שלי הוא דן נימני, רכז שירות ציבורי במשרד האוצר ואחד המנועים מאחורי תכנית ״שער הכניסה לשירות המדינה״ – מהלך שנועד לשנות מהיסוד את הדרך שבה ישראל מגייסת עובדים למגזר הציבורי. דן הגיע לשיחה עם דוח מפורט שחושף תמונת מצב מטרידה – ותכנית פעולה קונקרטית לתקן אותה.דיברנו על: 👇🟡 למה השירות הציבורי כל כך מאובן: מה לא עובד בניהול כוח האדם במדינה – חוסר היכולת לתגמל עובדים מעולים, ״היתקעות״ של אנשים שנים רבות באותו תפקיד, חסמים שמונעים תזוזה וקידום, והעובדה שכמעט בלתי אפשרי לפטר את מי שלא מתאים.🟡 תהליך הגיוס השבור: למה לוקח חודשים להתקבל לעבודה בשירות המדינה, למה המועמדים הטובים נושרים באמצע ומקבלים הצעות במקום אחר, ולמה מאות משרות נותרות פשוט לא מאויישות – בזמן שהמדינה זקוקה נואשות לאנשים.🟡 פספוס ההזדמנות הענק: אחרי השבעה באוקטובר, גל של ישראלים מצוינים מהמגזר הפרטי רצו להיכנס למערכת הציבורית ולתרום – להביא זוויות חדשות, כוחות רעננים, כלים אחרים. הם גילו שהדלת סגורה.🟡 התכנית החדשה: מה בדיוק כולל הפיילוט לפתיחת ״שער הכניסה״ במספר משרדי ממשלה, ומה צפוי בשלב הבא אם הוא יצליח.📣 בניית המדינה מתחילה מהאנשים שעובדים בה. שתפו את הפרק עם מי שאכפת לו מהשירות הציבורי – או עם מי שניסה להיכנס אליו ולא הצליח.האזנה נעימה! 🎧

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בשיחת עומק על המדיניות הכלכלית של הממשלה ואתגרי המדינה.⭐ לפני ששמים פליי – אם אתם מאמינים בשיח ענייני ולא מחנאי על אתגרי המדינה והדרך לבנות אותה, זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), ולדרג בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו את הפרק עם חברים, משפחה וקבוצות ווטסאפ – בואו נרחיב את מעגל הישראלים שמחפשים את ההזדמנות לצלול לשיחות שלא תמצאו בתקשורת המסורתית.ועכשיו לפרק עצמו 👇שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הגיע ל״דעה לא פופולרית״ לשיחה ארוכה ופתוחה על המדיניות הכלכלית שלו ושל הממשלה כולה. פירגנו בפרקים קודמים לצעדים מסוימים של משרד האוצר, אבל יש לנו גם הרבה ביקורת – והשר הגיע לתת בפתיחות את עמדתו על כל הנושאים החשובים והנפיצים. וגם: חשף בפנינו מה התכניות שלו לקדנציה נוספת במשרד האוצר, אותה הוא מתכנן.דיברנו על: 👇🟡 מה כן עבד: רפורמות מוצלחות שעברו בשקט בהובלת משרד האוצר – רפורמה בבנקאות, המאבק בהון השחור, ייעול גיוס למגזר הציבורי ועוד מהלכים שרוב הציבור לא שמע עליהם.🟡 הכישלון ביוקר המחיה: המחירים ממשיכים לעלות, והרפורמות החשובות נפלו אחת אחרי השנייה – רפורמה במשק הביצים, רפורמת החלב, רפורמה בחקלאות. במקום הורדת מחירים – העלאת מיסים לצד המשך בזבזנות במגזר הציבורי. שאלנו את השר ישירות: למה?🟡 ההוצאות האדירות של מערכת הבטחון: על שוד הגדלות הרמטכ״ל שהולבן בקדנציה הזו, תקציב צה״ל שצריך, לדברי השר, להתכנס, ועל הויכוח שלו עם המערכת שמודדת עשייה ב-״כמה פצצות הטלנו״ במקום מה התכלית שלהן. 🟡 ביקורת על השרים ברקת וקיש: השר לא חוסך מעמיתיו – על ניר ברקת שנוקט בצעדים פופוליסטיים חסרי תוחלת, ועל שר החינוך יואב קיש שלא מצליח לעמוד מול ארגוני המורים.🟡 35,000 ש״ח על כל אזרח: החוב הלאומי תפח, דו״ח בנק ישראל חמור הצביע על אבדן תוצר שכל ישראלי ישלם עליו – ואנחנו שואלים את מי שאחראי על הקופה מה התכנית.🟡 הפערים בינו לביני בשאלה איך לפתור את אתגר התעסוקה וההשתלבות של החרדים🟡 הרגע האישי: סמוטריץ׳ מדבר על בנו שנפצע במהלך שירותו הצבאי, על האדם שהעניק לו נחמה וכוח ממקום בלתי צפוי, ועל השאלה האם המלחמה הקשה הותירה חותם גם על המערכת הפוליטית בירושלים.פרק יוצא דופן – ענייני, ישיר ופתוח. בדיוק מה ש״דעה לא פופולרית״ מנסה לייצר.האזנה נעימה! 🎧

מותו הטראגי של יובל קסטלמן הדיר שינה מעיניי לאחר שפורסמו הסרטונים מהזירה, ואני יודע שלעוד ישראלים רבים. הסיפור הזה הוא תחילתה של שיחת עומק על הבטחון הלאומי בישראל, הפגמים המבניים והארגוניים במשטרה והדרך להבריא את מערכות אכיפת החוק. ⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים.״דעה לא פופולרית״ היא תדר שמחבר אליו ישראלים שרוצים שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים את המדינה – לא עוד קקפוניה של ספינים וכותרות. שתפו פרקים שאהבתם עם חברים, משפחה, קבוצות ווטסאפ ומילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל המתקנים.ועכשיו לפרק עצמו 👇קסטלמן, גיבור ישראל, זינק ממכוניתו בבוקר ה-30 בנובמבר 2023 וניטרל מחבל חמאס בפיגוע בכניסה לירושלים. חייל מילואים זיהה אותו כמחבל, ועל אף שקסטלמן הוריד את מעילו, זרק את הנשק, הניף ידיים והתחנן על חייו – נורה למוות.אבל הפרק הזה הוא לא על הירי. הוא על מה שקרה אחר כך.האורח שלי הוא יוסי אלי, כתב תחקירים ופלילים של חדשות 13 – מי שהגיע לזירת פרשת קסטלמן, אסף סרטונים ועדויות, וחשף חקירה רשלנית של המשטרה, זיהום זירה וטיוח מחדלים. וזו לא הפעם הראשונה: יוסי אלי הוא הכתב ששם זרקור ציבורי על מחדלי משטרת ישראל שוב ושוב – בפרשת קטוסה, בהיעלמותה של היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל. בפרק הוא מספר פרטים מדהימים על מחדלי החקירה במקרים האלה שבוודאי יפתיעו חלק גדול מהמאזינים.השתמשנו בפרשות קסטלמן, קסאו ובנקי כחלון לשאלות הרבה יותר רחבות: מה קורה עם הביטחון האישי שלנו, למה משטרת ישראל מאבדת את אמון הציבור, ובעיקר – ניסינו לשאול בעיניים פרו-אקטיביות וחיוביות: איך בונים מחדש את המשטרה ואת מערכות אכיפת החוק בישראל.דיברנו על: 👇🟡 פרשת קסטלמן – מה שלא סיפרו לכם: מה גילה יוסי אלי כשהגיע לזירה, ולמה משטרת ישראל כל כך לא רצתה שהסיפור הזה ייצא לאור?🟡 מחדלי חקירה שמקפיאים את הדם: סיפורים שיוסי חושף לראשונה על מה שקרה מאחורי הקלעים בפרשת היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל – פרטים שמעלים שאלות קשות על איך המשטרה מתנהלת כשהזרקורים כבויים.🟡 אבדן ריבונות: למה הביטחון האישי של אזרחי ישראל הידרדר כל כך, ומה הקשר לתרבות הארגונית, הניהולית וסדרי העדיפויות של משטרת ישראל?🟡 אז מה עושים? האם זה עניין של משאבים וכסף, או שיש שינויים של תרבות ארגונית וניהול שיכולים לבנות מחדש את אכיפת החוק בישראל?🟡 ואפילו – פירגנו לשר בן גביר. כן, קראתם נכון, על אף ביקורות רבות שאני מביע כלפיו. כי ביטחון אישי זה לא עניין של ימין או שמאל – וכשמשהו עובד, צריך להגיד את זה.האזנה נעימה! 🎧

⚡ פרק מיוחד בנסיבות מיוחדות. בזמן שאתם מאזינים – ישראל נמצאת בלב מלחמה מול איראן. מאחורי משטר האייתולות עומדת מכונה כלכלית ענקית שמממנת את משמרות המהפכה, את הגרעין ואת הטרור. כדי לנצח – צריך להבין מה מחזיק את המכונה הזו, איפה הכסף, והאם, אולי הסנקציות שהושתו על איראן למעשה חיזקו את אחיזת השלטון במדינה?האורח שלי הוא שוקי איתן – יליד טהראן, דובר פרסית, שגדל תחת משטר האייתולות. שוקי מספר בפרק על הרגע שבו משמרות המהפכה עצרו את אמו לנגד עיניו ברחוב, על כך שלא לבשה את כיסוי הראש כראוי – חוויה שנחרטה בו ומלווה אותו עד היום. המשפחה עלתה לארץ, ואחרי שנים בהייטק הישראלי, שוקי לקח את הכלים האנליטיים שצבר בעולם העסקי וצלל למחקר עומק על כלכלת הצללים של משמרות המהפכה. לאחרונה הצטרף למכון MIND, שם יעסוק בסוגיה האיראנית אבל בעיקר הטכנולוגי של ישראל.הדעה הלא פופולרית של שוקי: הסנקציות על איראן, במתכונתן הנוכחית, בפועל מחזקות את משמרות המהפכה. הסנקציות יוצרות ואקום כלכלי, ומשמרות המהפכה ממלאות אותו. התוצאה: שתי כלכלות באיראן אחת – כלכלת העם קורסת, כלכלת המשטר משגשגת.דיברנו על: 👇🟡 שתי הכלכלות של איראן: העם חי באינפלציה מטורפת, הפסקות חשמל ומים ופערים מחרידים. בזמן הזה, משמרות המהפכה הלאימו את הסקטורים היצרניים והן שולטות בכ-30% מהכלכלה דרך חברות קש, סחר בלתי חוקי והברחות נפט במיליארדי דולרים.🟡 הציר איראן-סין ועקיפת הסנקציות: איך המשטר האיראני מעביר מיליארדים בנפט דרך סין, ואיך סנקציות על מערכת SWIFT דווקא דחפו את משמרות המהפכה לבנות מנגנוני העברת כספים אפורים שקשה לעקוב אחריהם.🟡 הסערה המושלמת: שלושת התנאים שחייבים להתקיים כדי שמשטר האייתולות ייפול – למה עדיין לא קרה, ומה ישנה את המשוואה.🟡 הסיפורים האישיים של שוקי מאיראן: מה ילד איראני רואה ברחובות טהראן, ולמה מי שגדל תחת משטר האייתולות דווקא מאמין שהעם האיראני הוא מהפכן ב-DNA שלו.🟡 למה יש מקום לאופטימיות: מה ישראל והמערב יכולים לעשות אחרת כדי להחליש באמת את משמרות המהפכה ואת המשטר האיראני – ולמה שוקי, גם ובעיקר בימים לא פשוטים של מלחמה, אופטימי.📣 אהבתם את הפרק הזה ואת הפודקאסט בכלל? לחצו סאבסקרייב, עוקב, ושתפו את הפרק עם חברים, משפחה ומילואים.האזנה נעימה! 🎧

אנרגיה הולכת להפוך לאבן היסוד של מדיניות כל מדינה מתקדמת – ושל ישראל בפרט. עם הזינוק הדרמטי בצרכי האנרגיה של עולם הטכנולוגיה, בעיקר בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית, ועם המעבר המואץ לתחבורה חשמלית – אנרגיה הולכת להיות האלמנט הקריטי ביותר ביכולת שלנו לשגשג כאן. ובמדינה קטנה עם אתגרים אדירים בתחום הזה, אי אפשר להרשות לעצמנו להישאר בפיגור.כבר עשינו כאן פרק שאהבתם מאד על אנרגיה גרעינית בישראל, עם דן יכין ממכון MIND. הפרק הזה הולך להיות הרבה יותר ״מאקרו״ ובמבט על – מה העתיד צופן לנו בזירת האנרגיה כולה.📣 הפרק הזה יוצא לאור בנסיבות מיוחדות: בלב המלחמה עם איראן. המלחמה פגעה ברצף של הפודקאסט, הקלטות של מספר פרקים בוטלו ויידחו לזמן אחר – אבל לשמחתנו הפרק הזה הוקלט עוד לפני המלחמה, ומוגש עכשיו כדי שתוכלו להעביר את הזמן בין אזעקה לאזעקה.ביום שאחרי המלחמה, ישראל תעמוד בפני הזדמנויות אדירות לשגשוג, צמיחה ובנייה מחדש. ולכן דווקא עכשיו – זה הזמן להגדיל את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״, תדר שמחבר אליו ישראלים שעוסקים באיך בונים, ומתנתקים מעט מהמחנאות הפוליטית הצפויה. אני קורא לכם, המאזינים והצופים, לשתף פרקים שאהבתם בפייסבוק, באקס, בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, משפחה ומילואים. בואו נרחיב את מעגל המתקנים.ועכשיו לפרק עצמו 👇שוב בפרק שני ברצף, חוזר אליי ה-Bad Bunny של הכלכלה הישראלית, חביב הקהל של ״דעה לא פופולרית״ – עידן ארץ, כתב גלובס וכוכב רשת שמנגיש בפשטות מידע כלכלי חשוב לציבור הרחב. הפעם צללנו לנושא שעידן חי ונושם בשנה האחרונה בגלובס: אנרגיה.דיברנו על: 👇🟡 מהלך השח מט של שטייניץ: איך שר אחד ידע לראות כמה צעדים קדימה, ניהל קרב מורכב מול אחד הגופים הכי אימתניים במשק הישראלי, ושבר מונופול של עשרות שנים – ברפורמה אדירת מימדים שרוב הציבור לא שמע עליה כלל.🟡 פיגור תשתיתי או הזדמנות? האם ישראל מוכנה למהפכת האנרגיה העולמית, ואילו חסמים מעכבים פריסת תשתיות קריטיות? ומה קרה כשהנתיב היחידי לפריסת קו מתח גבוה נאלץ לעבור מעל כפר בדואי לא מוכר?🟡 אילו שינויים דרמטיים התחוללו בתחום האנרגיה המתחדשת בשנים האחרונות והאם אנרגיה סולארית תוכל לספק את הצרכים שלנו?🟡 AI, חוות שרתים ורעב לחשמל: כשהבינה המלאכותית דורשת כמויות אנרגיה עצומות – איך זה משפיע על ישראל כמדינת סטארט-אפ שמתחרה על השקעות טכנולוגיה עולמיות?לכתבה של עידן שהבטחתי במהלך הפרק על המעבר בין ספקי חשמל שונים -https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001508123פרק מרתק שמחבר בין טכנולוגיה, כלכלה, גיאופוליטיקה ועתיד המדינה – ומראה שאנרגיה היא לא סתם נושא טכני, אלא המפתח לשגשוג או לנסיגה של ישראל בעשורים הקרובים.האזנה נעימה! 🎧

מתחילת הקדנציה שמענו על רפורמות להורדת יוקר המחיה. מקץ שלוש שנים וקצת, כשמנקים את הרעש של כותרות העיתונים והספינים הפוליטיים – מה באמת השתנה בכיס של האזרח הישראלי?⭐ לפני ששמים פליי – ברוכים הבאים ל״כסף קטן״.הסדרה החדשה שלנו, שנולדה לבקשתכם, תתמקד בפרקים קצרים וקלילים יותר על נושאים כלכליים וחברתיים בוערים. אם אתם אוהבים את התכנים האלו – זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. וכמובן, שלחו את הפרק לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים להבין את המספרים שמאחורי הפוליטיקה.האורח בפרק הפותח של הסדרה הוא כתב ״גלובס והאורח האהוב על מאזיני הפודקאסט - עידן ארץ. עברה יותר משנה מאז הביקור האחרון של עידן ב״דעה לא פופולרית״, וזהו רגע מצוין לעצור ולבחון את הרפורמות של הממשלה להורדת יוקר המחיה - מה הצליח, מה לא, ובאילו תחומים המצב אפילו החמיר.סקרנו יחד את תפקוד השרים ברקת, סמוטריץ׳ ודיכטר ואת המהלכים המרכזיים של משרדיהם. דיברנו על: 👇🟡 ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״: חזרנו לרפורמת הדגל של ניר ברקת שפירגנו לה בעבר בפוד הזה ממש. האם ההבטחה להוריד חסמים ובירוקרטיה אכן התממשה במבחן המציאות?🟡 הסל של המדינה: האם המהלכים של משרד הכלכלה מייצרים תחרות אמיתית או שמדובר בצעדים קוסמטיים בלבד?🟡 משקי החלב והלול: מה קורה עם רפורמת החלב של סמוטריץ׳, ומדוע רפורמת הלולים שהיתה יכולה להוריד את מחירי הביצים למקובל בעולם נגדעה לאחרונה במחטפים פוליטיים בכנסת?🟡 המלחמה בהון השחור: האם התכנית של משרד האוצר הצליחה בפועל להכניס מיליארדים לקופה הציבורית?🟡 שיעור בסבלנות: מהו הצעד שעשה סמוטריץ׳ בתחילת הקדנציה שמאפשר רק עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, לרפורמות מסוימות להתחיל לזוז?עידן ואני מנסים להבין מה הצליח, מה פחות, ואיפה המערכת שוב נתקעה במלחמות אינטרסים ישנות.האזנה נעימה!

"מדינות לא מתפרקות סתם כך. סביב שנת ה-75 שלהן, הן חוות צומת גורלי שבו הן שוכחות את הייעוד שדור המייסדים ראה לנגד עיניו. ישראל נמצאת בדיוק בנקודה הזו. עברנו מעין מלחמת אזרחים, ועכשיו הגיע הזמן לשים אותה מאחור ולהתחיל לתקן."⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה מה שמאפשר לי לייצר תוכן ולהרחיב את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, אמיץ וענייני על בניית המדינה במקום הקקפוניה המחנאית.האורח שלי בפרק זה הוא יואב הלר, יו״ר תנועת ״הרבעון הרביעי״. יואב, דוקטור להיסטוריה ומי שהיה בעבר מנכ״ל ארגון ״מעוז״, מוביל היום תנועת שטח שמנסה לנסח חוזה ציוני חדש ולהוות מרכז כובד לישראלים שמאסו בקווי השבר הפוליטיים.עם יואב צללתי לשיחה שהתחילה בשורשים ההיסטוריים של המשבר הישראלי והגיעה עד לשאלות הכי תכל׳ס על הפוליטיקה שלנו.דיברנו על: 👇🟡 שורשי ההתפרקות: למה מדינות רבות חוות זעזועים רדיקליים דווקא בעשור השמיני לחייהן, ומה ישראל יכולה ללמוד מההיסטוריה כדי לא להפוך לסטטיסטיקה?🟡 הרבעון הרביעי הולך לפוליטיקה? האם התנועה מתכוונת לרוץ לכנסת, ואיך הם ישרדו כמפלגה את המכבש של שני המחנות שמנסים בכוח ״לחלק״ אותנו על קווי שבר ישנים?🟡 מערכת המשפט - התכנית והמיתוס: למה אנשים ממשיכים לשאול ״מה עמדתכם״ כשיש תכנית מפורטת באתר? ואיך מייצרים רפורמה שתתן לכל הצדדים אמון במערכות?🟡 מה שסקרי המנדטים מסתירים: יואב חושף מה הם רואים בסקרים הפנימיים של הרבעון הרביעי לגבי כוונות ההצבעה האמיתיות של הישראלים, ומה סקר י המנדטים של ערוצי התקשורת לא מספרים לכם.🟡 החינוך והשביתה שבדרך: מהי תכנית החינוך הנועזת של התנועה, ומדוע היא בהכרח תוביל להתנגשות קשה ושביתה ממושכת במערכת?🟡 פשרה או תעוזה? האם הרבעון הרביעי לא מחפשת יותר מדי את ״הביחד״, כשאולי מה שאנחנו באמת צריכים זה פתרונות רדיקליים שיעצבנו את מוקדי הכוח הישנים?שיחה מרתקת על היכולת של המיינסטרים הישראלי להגדיר את עצמו מחדש, לא מתוך פחד אלא מתוך הכוחות היזמיים, היצירתיים והחיוביים שיש בעם.האזנה נעימה!

"מערכת החינוך הישראלית שבויה באובססיית 'הזכאות לבגרות' שלא משקפת שום מיומנות אמיתית | מאות מיליוני שקלים זורמים לארגוני מורים ללא פיקוח, לעתים עבור פעולות שלא מבוצעות כלל | הגיע הזמן לדבר על מה שבאמת תוקע את חינוך הילדים שלנו."⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים כאן באפליקציה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח אמיץ וענייני על בניית המדינה מחדש, בלי להתקפל מול כוחות משמרי סטטוס-קוו.האורח שלי בפרק הזה הוא טל לוריא, מורה לשעבר, ממקימי ארגון ״מורים מובילים שינוי״ ומחבר הספר המטלטל ״עד הילדים״. טל הגיע לשיחה מסחררת שבה הוא מפיל פצצות מצרר על הממסד החינוכי והפוליטי בישראל.דיברנו על: 👇🟡 החשיפה שלו בכנסת והצעקות שספג מח״כים: איך המדינה מעבירה 200 מיליון שקל בשנה לארגוני המורים בלי שום בקרה, ומה קרה כשחברי הכנסת סירבו להתמודד עם המציאות והאשימו את טל בכך שנשלח על ידי גורמים פוליטיים?🟡 בלוף הבגרות: למה המדידה של מערכת החינוך לקויה מיסודה, ואיך הריצה אחרי אחוזי הזכאות לבגרות מייצרת חינוך בינוני שלא מעניק לתלמידים ידע, יכולות או מיומנויות לחיים?🟡 מחיר הקביעות: המלחמה שניהלה נגדו ההסתדרות וההשתקה שחווה בקבוצות המורים. למה קשה כל כך לדבר על מודל העסקה שיאפשר להוציא מהמערכת מורים שאינם מתאימים ולתגמל את המצוינים?🟡 הריקבון המבני: הגורמים העמוקים שתוקעים את המערכת ומשאירים אותה מאחור, בזמן שהעולם בחוץ משתנה במהירות.זהו פרק ארוך ומעמיק, אבל שווה לצלוח אותו עד לשנייה האחרונה. טל חושף כאן פרטים חדשים שלא פורסמו ונותן לנו הצצה נדירה לאינטרסים שמונעים מהילדים שלנו לקבל את החינוך שמגיע להם.האזנה נעימה!

"האופוזיציה הישראלית מתנהלת כמו מאפייה באלנבי שמוכרת את אותן עוגות סברינה מהאייטיז ומתפלאת שהלקוחות נוטשים״.⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת לייק כאן ביוטיוב ולדרג בחמישה כוכבים בספוטיפיי. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, ענייני ואמיץ על בניית המדינה במקום קקפוניה מחנאית.בפרק קצר ומיוחד של סדרת ״הערת שוליים״, החלטתי לעשות מעשה: דגמתי חודש שלם של פעילות ברשתות החברתיות של דמויות המפתח באופוזיציה – מגנץ ולפיד ועד לזימי וגדי אייזנקוט. ניתחתי מאות פוסטים כדי להבין: מה הם באמת מציעים לנו? מה התכנית שלהם לתיקון הקונספציות, חיסול הריקבון המתקדם שפושה בממשל ובניית המדינה מחדש?דיברתי על: 👇🟡 הביצים של ששון גואטה: איך חבר כנסת ״נורבגי״ אחד מצליח להנציח משק קומוניסטי סובייטי שמעלה לנו את יוקר המחיה בעשרות אחוזים, ולמה רוב האופוזיציה פשוט שותקת מול הביזה הזו? 🟡 למה הבטחוניסטים של האופוזיציה ממשיכים להישען על אותן פרדיגמות שכשלו בשבעה באוקטובר במקום לאתגר אותן? 🟡 שיעור מטראמפ: למה הקמפיין של קאמלה האריס קרס בגלל ״סטריליות״ של משרדי פרסום, ומה האופוזיציה בישראל חייבת ללמוד על אותנטיות, תוכן חסר פילטרים ורעיונות נועזים שמזיזים קהלים מתלבטים? 🟡 סינדרום הסברינה: למה המפלגות שלנו מזכירות קונדיטוריות ישנות באלנבי שמנסות למכור סברינה עם קצפת צמחית בעולם של מאפים מתוחכמים, ואיך זה קשור לעובדה שהן לא מצליחות לייצר רוב בסקרים למרות מחדלי הממשלה?בפרק הזה אני טוען שהציבור הישראלי המתלבט, זה שיקבע את גורל הבחירות, מחפש מנהיגות עם ״מסור״, כזו שתהיה מוכנה לפרק את הריקבון הישן ולבנות כאן משהו חדש באמת.האזנה נעימה!

כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה והכלכלה, מדינת ישראל זקוקה לאספקת אנרגיה עצומה ויציבה. מאגרי הגז יתרוקנו בעתיד הלא רחוק והאנרגיות המתחדשות לא יציבות מספיק. לכן, קרוב היום שבו ישראל תעמוד מול ברירה גורלית: הקמת יכולות אנרגיה גרעינית או נסיגה לאחור.⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת חמישה כוכבים באפליקציה ולשתף את הפרק עם חברים ובקבוצות הווטסאפ של המילואים והמשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני, עמוק ונטול פופוליזם על אתגרי העתיד שלנו.האורח שלי בפרק הזה הוא דן יכין, חוקר במכון MIND ומי שמלווה ועוסק בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית והעולמית כבר עשרות שנים.יצאנו לשיחה על אחד הנושאים הכי רגישים, נפיצים וחשובים לעתידנו, נושא שכמעט ולא מדובר בשיח הציבורי למרות שהוא קריטי ליכולתנו לשגשג כאן: המעבר של ישראל לאנרגיה גרעינית.דיברנו על: 👇🟡 הרעב לאנרגיה: איך מהפכת ה-AI וחוות השרתים העצומות משנות את כללי המשחק, ולמה בלי אנרגיה יציבה ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה?🟡 היום שאחרי הגז: מה יקרה בעוד עשור או שניים כשמאגרי הגז הטבעי יתחילו להיגמר, ומדוע האנרגיות המתחדשות (הירוקות) פשוט לא יוכלו לספק את היציבות הנדרשת למשק?🟡 ריבונות אמריקאית בנגב: פורסמו לאחרונה רעיונות להחכרת קרקעות לממשל האמריקאי להקמת כורים בשליטתם כאן בישראל – איך זה יעבוד, מה המשמעויות הגיאופוליטיות והאם זה הפתרון למחסור במומחיות מקומית?🟡 בטיחות וביטחון לאומי: האם כורים גרעיניים במדינה קטנה ומאוימת כמו שלנו הם פתרון בטוח? מהם הסיכונים ומהו המחיר הנורא שנשלם אם נחליט לא להקים אותם?דן מציג זווית מפוכחת ומעמיקה על התשתית הפיזית שבלעדיה ה"סטארט-אפ ניישן" תתקשה להתקיים. שימו סאבסקרייב (עוקב) והאזנה נעימה!

״הקונספציה״ היא תולדה של כשל מבני עמוק בממשל הישראלי, כשל שבבסיסו מנגנונים בטחוניים-מדיניים עם זווית ראייה צרה, צבאית, ועם מוסדות מטה חלשים מאד. בפרק הזה נדבר על איך בונים מחדש את המנגנונים שאמורים לנסח ולהוביל את הבטחון הלאומי של מדינת ישראל.⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת כאן באפליקציה חמישה כוכבים, ולשתף את הפרק עם חברים ומשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים ששותפים לשיח ענייני ומעמיק על בניית המדינה מחדש.האורח שלי בפרק זה הוא עמרי גושן, קצין בצנחנים, חוקר בארגון ״הביטחוניסטים״ וכותב בתחומי מדיניות ביטחון ויחסי צבא-חברה. השיחה שלנו נערכה על רקע מאמר שפרסם בכתב העת ״השילוח״ – "הכשל המבני בביטחון ישראל".עם עמרי צללתי לעומק השאלות הכואבות ביותר שעלו מהשבעה באוקטובר: איך ייתכן שישראל מחזיקה בצבא עם הישגים מרהיבים, אבל מתנהלת ללא תפיסת ביטחון לאומי הוליסטית, ולמעשה דברים מתנהלים כמעט באקראיות?דיברנו על: 👇🟡 הדרג המדיני: מדוע הממשלה והקבינט חסרי רצון ויכול לאתגר את מערכות הבטחון? איך הגענו למצב שאין ״היפכא מסתברא״ וגיוון רעיוני בשולחן ההחלטות, ואיך הוואקום הזה הוליד את הקונספציה?🟡 מלחמת לבנון השנייה כמשל: מה קרה שם שבלם את ידי הקבינט, ואיך הטעויות של אז עדיין מהדהדות באופן שבו אנחנו מנהלים מלחמה היום?🟡 עיקור המל״ל: מהו שינוי החקיקה הקטן אך הקריטי שבוצע בחוק המטה לביטחון לאומי, שרוקן את הגוף הזה מתוכן והשאיר את הממשלה ללא גוף מטה חזק?🟡 ביטחון לאומי רחב: איך בונים ממסדים שרואים את התמונה המלאה – לא רק דרך הכוונת של הטנק, אלא גם מזווית כלכלית, תשתיתית, דיפלומטית ובחזית התודעה?עמרי מציע לנו להפסיק להסתכל רק על ה"מה" (למשל, ויכוחים על ניצחון מוחלט או עסקה) ולהתחיל לתקן את ה"איך" – את מנגנוני קבלת ההחלטות, ניהול המידע וניסוח תפיסת הבטחון הלאומי. לקריאת המאמר של עמרי בכתב העת השילוח:https://hashiloach.org.il/the-structural-failure-in-israels-security/האזנה נעימה!

ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות בעולם. הממשלה מחליטה הכל – ממיקום תחנת אוטובוס ועד הצבת מורה בבית ספר. הגיע הזמן להעביר את הכוח מהממשלה לשכבה חדשה של שלטון מקומי - איזורים ומטרופולינים.לפני ששמים פליי - אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לייק ביוטיוב ולשלוח את הפרקים שאהבתם לחברים בקבוצות הווטסאפ או ברשתות החברתיות שלכם.האורח שלי בפרק זה הוא מרדכי כהן, מי שכיהן במשך שנים כמנכ״ל משרד הפנים (תחת השר אריה דרעי) ומומחה לשלטון מקומי ומדיניות ציבורית.עם מרדכי צללתי לעומק הבעיות השורשיות של הממשל הישראלי, לכח המרוכז בידיים של הממשל המרכזי כשלמעשה הכנסת לא קיימת והרובד המוניציפלי חלש, ולפתרונות הנועזים שצריכים לעלות על השולחן. דיברנו על:🟨 רובד השלטון החסר: למה הפתרון להרבה מהמתחים והבעיות של מדינת ישראל הוא הקמת מטרופולינים ואזורים שינהלו בעצמם תכנון, תחבורה ותשתיות – ויוציאו את המדינה מהווריד של האזרח.🟨 עיוות הארנונה: איך נוסחת הארנונה הנוכחית מעמיקה פערים חברתיים, ולמה למרות הצורך הקריטי, פוליטיקאים מתקשים לשנות אותה מהשורש? דיברנו גם על הצעתו של סמוטריץ׳ לקרן ארנונה שתיקח כסף מרשויות חזקות ותתן אותו לרשויות חלשות - מדוע הפתרון הזה שגוי?🟨 המחטפים הפוליטיים: מדוע רפורמות היסטוריות של איחוד רשויות ושינויים מבניים בוטלו או הוחזרו לאחור בשל אינטרסים צרים, בזמן שהמדינה זועקת לשינוי.🟨 ראשי הערים כמעוז דמוקרטי: הכוח האדיר של ראשי הרשויות שנבחרים בבחירה ישירה, והפוטנציאל שלהם להוביל את ישראל לשינוי המבני שהיא כל כך צריכה.מרדכי מציע לנו להפסיק להסתפק בפלסטרים ופתרונות נקודתיים, ולהתחיל לחשוב על תיקונים מבניים עמוקים בשלטון ובמדיניות, גם בתחום המוניציפלי אבל גם בכל שאר התחומים. האזנה נעימה!

בום גלקטי!יש סדרת פרקים חדשה בשם ״הערת שוליים״. לא במקום הפרקים שאתם מכירים ואוהבים, אלא בנוסף. פרקי קומנטרי ממוקדים וקצרים שלי, ברק הרשקוביץ, איתכם. והפעם: גם אני כמוכם עפתי על הפרק עם יהונתן אדירי. קיבלתי מכל מלא תגובות והמון האזנות. אבל יש נושא אחד שאני פשוט לא מסכים איתו והיה לי חשוב להדגיש דווקא את הפער. דיברתי על: מרדכי דוד, גיא פלג, ינון מגל, על ההפגנות בבלפור, יום כיפור בכיכר דיזנגוף וחביאר מיליי. אל תדאגו, הכל מתחבר ביחד לטענה קוהרנטית. שימו פליי ואם אהבתם - שתפו עם חברים. מוזמנים להגיב וכמובן - לעשות סאבסקרייב (עוקב).

איך מתרגמים את ההישגים הצבאיים המרהיבים של צה״ל לעיצוב מחדש של הסביבה שלנו ומינוף הזדמנויות לנורמליזציה, צמיחה כלכלית איזורית ואולי אפילו הסדרים מדיניים? והאם הממסד הבטחוני והמדיני שהיה אחראי לעיוורון ולכשלון השבעה באוקטובר מסוגל לבנות את עצמו מחדש כך שיימנעו מאיתנו קונספציות עתידיות?האורח שלי היום הוא תא״ל (מיל.) אודי דקל, ממייסדי הקואליציה לבטחון איזורי ומי שהיה מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים בתהליך אנאפוליס וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטכ"ל.בשיחה פתוחה שכללה גם ויכוחים אידיאולוגיים ועקרוניים, אבל גם מציאת הסכמות על הצורך בחשיבה יצירתית, דיברנו על:הזווית האזורית: אודי מספר על שיחות שקיים עם גורמים פלסטיניים ואזוריים מאז פרוץ המלחמה, ועל הרצון של העולם הערבי המתון להתערב בשיקום עזה ובתהליכי דה-רדיקליזציה.ציר סעודיה: מהן ההזדמנויות לנורמליזציה, בניית מיזמים כלכליים ושת״פ ביטחוני אזורי – ומהו המחיר שישראל מתקשה לשלם?לקחים מהכישלון: שאלתי את אודי על הכישלון של הממסד כולו – מהצבא ועד מכוני המחקר והממשלה. איך בונים מחדש גופים שיכילו דעות מגוונות ולא ייפלו שוב למלכודת הפרדיגמות וההתאהבות העצמית?אודי דקל מביא ניסיון עשיר מתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי, ומציע מבט שלכל הפחות פותח אפיקי מחשבה חשובים, על האתגרים שיכולים להשאיר אותנו מאחור – או להזניק אותנו קדימה.אוהבים את הפודקאסט? שימו סאבסקרייב/עוקב כאן באפליקציה ותנו חמישה כוכבים. זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים שרוצים לחשוב יחד. והכי חשוב - שתפו את הפרקים שאהבתם עם חברים, משפחה ובקבוצות המילואים.​האזנה נעימה!

יהונתן אדירי: מדינת ישראל שבויה בחידלון רעיוני וזקוקה להתחדשות שבבסיסה רעיונות רדיקליים. ⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק כאן ביוטיוב, זה מה שמאפשר לי להמשיך את יצירת התכנים ולהרחיב את מעגל הישראלים ששותפים לשיח שאנחנו מייצרים כאן יחד.האורח שלי בפרק הזה הוא יהונתן אדירי – מי שפעל שנים ארוכות בלב המגזר הציבורי, בין היתר כיועצו של הנשיא שמעון פרס ז״ל, הצליח כיזם בהייטק, והיום מוביל את תנועת ״עלינו״, שמנסה לנסח כיוון חדש למדינת ישראל ולהעיר את אזרחי המדינה לצורך בשינוי כיוון שכן אנחנו נמצאים ממש ברגע מכונן.אדירי טוען שמדינות לא נוסדות פעם אחת. בערך כל שלושים שנה הן נאלצות להמציא את עצמן מחדש – עם רעיונות מכוננים, תפיסות הפעלה חדשות, ומנהיגות שמוכנה לשלם מחירים. כך היה בעולם כולו בשנות השמונים ובין השאר בישראל עם תכנית הייצוב. והיום, לדבריו, אנחנו שוב בדיוק בנקודה הזו.דיברנו על 👇🟡 למה ברור לכולנו שהממשל והחוזה החברתי הישראליים לא רלוונטיים יותר ואיך משנים אותם מהיסוד?🟡 מדינת הרווחה הישראלית – מה לא עובד בה, ולמה היא לא מספקת רווחה אמיתית?🟡 למה מערכת הבריאות הישראלית היא יהלום ייחודי שאפשר להתגאות בו (אדירי מכיר מקרוב את התחום כמי שהקים סטארטאפ רפואי מצליח), ואיך אפשר ללמוד ממנה לתחומים כמו ביטחון אישי ותחבורה?🟡 ולמה בתנועת ״עלינו״ לא מאמינים בפוליטיקה של אחדות והסכמות, אלא בפוליטיקה של אומץ, תעוזה ורעיונות רדיקליים?מוזמנים להכיר את ״עלינו״ לעומק:https://www.alenu.org/אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, מילואים ומשפחה.האזנה נעימה!

שילוב חרדים הוא הנושא הכי בוער בישראל כרגע, אבל רוב השיח תקוע בהבנה שחרדים לא באמת יגוייסו בכפייה בהמוניהם. הפרק הזה מנסה לשאול איך כן נשלב חרדים במארג החיים האזרחי – גם בגיוס, גם בתעסוקה. ולצורך כך הזמנתי אורח עם קבלות מוכחות של הצלחות בתחום.⭐ לפני שמאזינים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. זה מה שמאפשר לי להמשיך להביא לכם שיחות עומק לא מחנאיות על בניית המדינה.הזמנתי לשיחה את יחיאל אמויאל – סא״ל במילואים, קצין לוחם ששירת ימים רבים בעזה, ומי שעומד כבר יותר מעשור בצומת הכי נפיץ במדינה: החרדים והמדינה.אמויאל מנהל כבר שנים רבות מרכזי “כיוון” לשילוב חרדים בשוק התעסוקה, עם אלפי השמות בשנה, והוא מסתכל על הסיפור הזה כמו על פרויקט לאומי: למצוא את מי שכן רוצה לזוז, לפתוח לו מסלול, ולבנות אמון דרך פתרונות פרקטיים – לא דרך “הנחתה” ולא דרך מאבקים.וזה בדיוק מה שמעניין בפרק: כי הוא לא מתחמק מהכאב של המשרתים – אבל גם לא מוכר אשליות של “מחר בבוקר כולם בבקו״ם”. הוא מציע דרך של מהלכים מצטברים ומיצוי הזדמנויות. לא עם כל הגישה של אמויאל הסכמתי ויצאתי בעצמי עם כמה שאלות בנושא. ואולי בגלל זה השיחה הזאת דווקא מעניינת יותר מהדעות האוטומטיות שאנחנו שומעים לפעמים. דיברנו על 👇🟡 מה אמויאל למד מעולם התעסוקה על שילוב חרדים – ולמה זה רלוונטי כמעט אחד לאחד לשאלת הגיוס?🟡 למה “לסגור את הכספומט” (הגישה שאני נוקט בה) נשמע טוב בטוויטר – אבל לא בהכרח מזיז תהליכים חברתיים במציאות לטענת אמויאל, ואיפה כן צריך מקלות?🟡 מה עובר על צעיר חרדי שמסתכל החוצה: היעדר מידע, לחצים חברתיים, פחד מחילון, ומצד שני – רצון אמיתי להיות חלק מהסיפור הישראלי.🟡 איך בונים מסלולי שירות שמייצרים אמון?🟡 ומה זה אומר על העתיד של ישראל: דמוגרפיה, כלכלה, שירות, והאם אפשר להפוך את הסוגיה הזאת ממלחמת תרבויות לפרויקט לאומי פוזיטיבי.זה פרק למי שנמאס לו מהסיסמאות, ומוכן סוף סוף לשמוע תפיסה פרגמטית, מנוסה, ומבוססת עשייה – שמסתכלת על חרדים לא כבעיה שאי אפשר לפתור, אלא כהזדמנות שצריך לדעת להנדס נכון.אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ (מילואים/משפחה/חברים), תנו חמישה כוכבים, וסאבסקרייב.

ההסתדרות שוב בכותרות בגלל פרשיות שחיתות חמורות — אבל האמת המטרידה הרבה יותר גדולה מכל מעטפה או ג'וב מפוקפק.בפרק הזה אנחנו כמעט ולא מדברים על הפרשיות עצמן.אנחנו מדברים על ההסתדרות בימי שגרה: מנגנון עצום של כוח, כסף והשפעה שמכתיב את קווי המתאר של הכלכלה הישראלית, מונע רפורמות חשובות, תוקע את השירות הציבורי ומנפח את יוקר המחיה.⭐ לפני שממשיכים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים. ככה הפרקים האלו יגיעו לעוד ישראלים שרוצים לתקן את המדינה, לא רק לקטר עליה.הזמנתי את אלון תובל, ממייסדי ״תחרות״, אחד האנשים הבודדים בארץ שמכירים מבפנים איך ההסתדרות באמת עובדת, ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו: מהשירותים הכי בסיסיים שאנחנו מקבלים ועד יוקר המחיה.דיברנו על 👇🟡 איך ההסתדרות כופה ייצוג על עובדים, כולל העובדים הכי חלשים — וגובה מהם דמי טיפול ארגוני בכפייה, גם כשאין רוב שמעוניין בייצוג הזה.🟡 איך כל ניסיון להתייעל, להתחדש או להשתמש בטכנולוגיה בשירות הציבורי הופך מיד למסע סחיטה: עוד הטבותלחזקים ולמקורבים — בזמן שהאזרח תקוע בתור ומחכה לשירות בסיסי.🟡 איך ההסתדרות חוסמת אלטרנטיבות: ארגוני עובדים חדשים, מודלים מודרניים של ייצוג ואפילו אפשרות לשינוי מבפנים.🟡 למה המבנה הנוכחי של העבודה המאורגנת בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים לחוסר היעילות במגזר הציבורי וליוקר המחיה — גם בלי פרשיות השחיתות שהן כשלעצמן חמורות.זו שיחה חשובה על מערכת שלא זוכה לדיון ציבורי עמוק מספיק, ומעצבת את הכלכלה הישראלית הרבה מעבר למה שרובנו מבינים.אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו בקבוצות הווטסאפ של המשפחה, החברים, והמילואים. ובואו נמשיך לייצר שיח לא מחנאי על המדינה שאנחנו רוצים לחיות בה.האזנה נעימה.

🟥 הצבא פועל ממש כרגע כדי להלבין פנסיות לא חוקיות שעולות לציבור מיליארדיםלפני שאתם לוחצים פליי – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת לייק. בואו נגדיל את מעגל הישראלים שמצטרפים לתדר של "דעה לא פופולרית" – שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים כאן מדינה משגשגת.עו״ד נילי אבן־חן, מייסדת ״רווח נקי״, לשעבר סמנכ״לית התנועה לאיכות השלטון ומנכ״לית צדק פיננסי, היא אחת הנשים המקצועניות והנועזות במדינה, שלא מפחדת להתעמת עם הממסד – גם כשהוא עטוף במדים. בשנים האחרונות, לצד מאמצים לשיפור הרגולציה והיעילות הממשלתית ונושאים חשובים אחרים, היא מובילה מאבק ציבורי חשוב ביותר נגד שוד הפנסיות הלא חוקיות בצה״ל, ובפרט נגד נוהג ה״הגדלות רמטכ״ל״ – תוספות לא חוקיות שמנפחות את הפנסיות של אנשי קבע בניגוד לחוק ועולות לכל משפחה ישראלית כסף רב.דיברנו על:🟡 איך נוצר הנוהג הפסול הזה ולמה צה״ל מתעקש להלבין אותו בחסות המלחמה במקום להודות באי-חוקיותו ולחתור לרפורמה כללית במודל השכר בצבא.🟡 מדוע הכנסת מתבטלת אל מול הלחצים, למרות פסיקות בג״ץ ודו״חות חריפים.וגם המשכנו לנושאים שכלל אינם קשורים לפנסיות - 🟡 מהי רגולציה טובה – כזו שמביאה תחרות, יזמות וצמיחה (ומתי היא פועלת נגד האינטרס הציבורי, כולל דוגמה מדהימה מתחום התחבורה!)🟡 ואיך, מפרספקטיבה של שנות פעילות, מובילים שינויי עומק קשים לעיכול במערכות הציבוריות ובחקיקה. מה הנוסחה להצלחה. זה אחד הפרקים הכי מעניינים ואקטואליים שפרסמתי ואני בטוח שאתם תאהבו מאד. אני מבקש באופן מיוחד שלא תשמרו אותו לעצמכם. האזינו, ומייד אח״כ שתפו עם חברים, משפחה וקבוצות מילואים וכו׳.

🟥 בלוף ״חוק הגיוס״ נחשף: כך מהונדסת ההשתמטות – סעיף אחר סעיףלפני שאתם לוחצים פליי – זה הרגע לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק.בשבועות האחרונים הממשלה מנסה להעביר ״חוק גיוס״ חדש.ראה״מ נתניהו, יו״ר הוועדה ביסמוט ועיתונאים כמו ינון מגל חוזרים שוב ושוב על המסר: ״החוק יביא לגיוס של עשרת אלפים חרדים״.אבל מדובר בספין. זה פשוט לא נכון.הזמנתי לשיחה את האדם שמתעסק בזה יום ולילה בתוך המגזר הדתי-לאומי עצמו – יאיר וייגלר, יו״ר פורום המילואימניקים הדתיים, לוחם עם מאות ימי מילואים, שהקים את הפורום כדי לזעוק את זעקת המשרתים מתוך הימין ומתוך הציונות הדתית.בפרק הזה פירקנו, צעד אחר צעד, את כל מנגנוני הבלוף של החוק החדש:🟡 איך ״יעדי הגיוס״ בושלו כך שלא יגייסו חרדי נוסף אחד – אבל כן יחזירו חרדים עובדים חזרה לישיבות.🟡 למה המנגנון הזה ינפח את תקציבי העסקנות החרדית – על חשבון משלמי המסים.🟡 איך הפוליטיקה מייצרת מנגנון השתמטות ממוסד תחת כותרת של ״שוויון בנטל״.🟡 מה קורה בציונות הדתית: המגזר ששילם מחיר דמים עצום במלחמה – בזמן שנציגיו בכנסת תומכים בחוק שמחליש את המשרתים.🟡 למה וייגלר מאמין שהשינוי חייב לבוא מבפנים – דרך השפעה פוליטית, לחץ ציבורי וארגון של המילואימניקים הדתיים.ושאלנו בכנות גם את השאלות הגדולות שהמון ישראלים מפחדים לשאול:🟡 האם בכלל יש סיכוי לגייס חרדים – או שהמאבק הזה נועד לכישלון ומוטעה?🟡 האם נכון להפנות אנרגיות דווקא להחזרת פטוריסטים ממילואים רבים שצה״ל לא מזמן לשירות?🟡 האם ביקורת על מנגנוני ההשתמטות החרדיים באמת מעידה על ״שנאה״ – או על רצון בסיסי לצדק ולחלוקה הוגנת של הנטל?🎧 האזינו, שתפו בקבוצות ווטסאפ של מילואים, חברים ומשפחה, ושימו עוקב כדי שנמשיך בדיון הציבורי החשוב

איך בונים תפיסת ביטחון ישראלית חדשה?עומר אללי על אנטי־שבירות, מודיעין – ומה לא למדנו משבעה באוקטובר⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולשתף פרקים שאתם אוהבים בקבוצות ווטסאפ / משפחה / מילואים.בואו נרחיב את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני על בניית המדינה במקום קקפוניה שללא ויכוח מחנאי.האורח שלי הפעם הוא עומר אללי.חוקר מודיעין אסטרטגי, לשעבר באמ״ן ובמשרד ראש הממשלה, אחד הכותבים הכי חדים בטוויטר, ויזם סדרתי – עסקי וחברתי. אללי התפרסם בין היתר בעקבות ניתוח שפרסם על מלחמה עם חיזבאללה. בעוד בכירי מערכת הביטחון הזהירו מ־15,000 הרוגים ושינוי קו הרקיע של גוש דן – אללי הציג תמונת מצב שונה, מאוזנת, מבוססת מידע קונקרטי. בלי היסטריה, בלי ספינים – רק מודיעין טוב.אבל זה רק הפתיח.בפרק הזה אללי טוען טענה עקרונית אסטרטגית: לישראל אין תפיסת ביטחון עדכנית.אנחנו מתמכרים להערכות על העתיד, וממשיכים להאמין שמומחים יכולים לנבא את מה שאינו בר־ניבוי. היסטורית, פעם אחר פעם, הם פספסו פשוט כי לא יכלו באמת לחזות את העתיד.אז מה כן?אללי מציע לבנות תפיסת ביטחון אנטי־שבירה (בהשראת ניסים טאלב):לא מערכת שמנסה לנחש מה יקרה,אלא מערכת שיודעת לצמוח מתוך הכאוס והבלתי־צפוי.שמבוססת על עקרונות־על, לא על חיזויים.דיברנו גם על איך באמת מזיזים מדיניות ציבורית. שיחה מיוחדת ועמוקה. מלאה פרקטיקה ואומץ אינטלקטואלי.🎧 מוזמנים להאזין, לשתף, ולהגיב.

בוטים רוסיים, תיאוריות קונספירציה, אלגוריתמים של רשתות חברתיות ומלחמת צללים בינ״ל. ⚠️ לפני ששמים פליי – שמים עוקב (סאבסקרייב). זה מה שמאפשר לי להמשיך להביא לכם שיחות עומק על מדינת ישראל, איך משתחררים ממחנאות אוטומטית ובונים את המדינה חזקה, בטוחה ומשגשגת יותר. אנחנו ממשיכים בסדרת „למען האמת” – סדרת הפרקים שבה אנו צוללים לתוך מלחמת התודעה, הנראטיב וההסברה הישראלית.והפעם: מכונת הדיסאינפורמציה הרוסית, שהיא בעיניי המעניינת בעולם.האורחת שלי היא ד״ר ורה מיכלין־שפיר, חוקרת אורחת בכירה ב־INSS וממייסדי Sympodium בבריטניה.היא מהמומחיות הגדולות בעולם להשפעה רוסית, פרופגנדה דיגיטלית ומלחמת מידע, וחושפת איך הקרמלין מנהל כבר שנים רבות קמפיין עולמי שמטרתו להחליש את הדמוקרטיות המערביות מבפנים – כולל את ישראל.רוסיהמפעילה צבאות של בוטים ואווטארים ממפעלי שקרים בפרברי סנט פטרסבורג, ערוצי תעמולה ורשתות דיסאינפורמציה שפועלות ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית.🟡 איך פועלת מכונת ההשפעה הרוסית – ומדוע היא כל כך מתוחכמת?🟡 באילו כלים משתמש הקרמלין כדי להשפיע על רשתות חברתיות ותקשורת מערבית?🟡 איך המעורבות הרוסית במלחמת התודעה נגד ישראל התגברה מאז השבעה באוקטובר?🟡 ומה מדינות המערב, כולל ישראל, יכולות לעשות כדי להתגונן ולהחזיר שליטה על השיח?זהו פרק נוסף בסדרת „למען האמת” – שבה אנחנו נלחמים בחזרה על השיח.מוזמנים לשתף את הפרק עם חברים וקבוצות מילואים/ משפחה, ולקרוא את התכנית המלאה שכתבתי - ״למען האמת״ - איך נבנה מחדש את יכולות ההשפעה, תודעה והסברה של מדינת ישראל ונעלה למגרש כדי לנצח:https://www.barakher.com/post/truthbetold

דה-רדיקליציזה לחברה הפלסטינית - האם זה בכלל אפשרי?מה ניתן ללמוד מהניסיון ביפן וגרמניה?והאם ההסכם לסיום המלחמה יאפשר לקדם זאת?אחרי פגרת חגים ארוכה– אנחנו חוזרים!רצף חדש של פרקים מרתקים יוצא לדרך, עם שיחות עומק על איך בונים את המדינה מחדש אחרי המלחמה.אם עוד לא עשיתם סאבסקרייב (עוקב) – זה הזמן. בנוסף, שתפו פרקים שאהבתם עם חברים, משפחה או בקבוצות המילואים, כדי שנגדיל את מעגל הישראלים שנכנסים לתדר שיצרנו כאן.המלחמה בעזה הסתיימה. עכשיו מתחילה המשימה האמיתית: לבנות מציאות של שגשוג ובטחון למדינת ישראל.בפרק הזה שוחחתי עם ההיסטוריון פרופ׳ דני אורבך על היום שאחרי בעזה – ומה ישראל צריכה לעשות כדי שלא נחזור שוב לאותה נקודה.בתחילת המלחמה פרסמו אורבך, פרופ׳ נטע ברק-קורן, ד״ר נתנאל פלמר וד״ר הראל חורב מסמך שמציע תכנית לשיקום עזה מתוך מהלך דה־רדיקליזציה עמוק – לחברה, למערכת החינוך ולמוסדות השלטון. המסמך מתבסס על הניסיון שנצבר בשיקום חברות קיצוניות ואלימות כמו גרמניה ויפן אחרי מלחמת העולם השנייה, ומציע גישה ריאליסטית, מדורגת ומבוססת על לקחים היסטוריים.דיברנו על:🟡 איך נראית דה־רדיקליזציה מעשית לעזה – ומה זה דורש מישראל.🟡 ההישגים והכשלים של ישראל במלחמה והאם הפוליטיקאים מפריעים או מקדמים פתרונות עומק של דה-רדיקליזציה.🟡 איך חלק מהחברה הישראלית ממשיך להתבוסס במאבקים פנימיים בזמן שהאיום החיצוני ממשיך להיות איום קיומי.🟡 ולמה אסור לנו לשכוח את ממדי האכזריות של הטרור הפלסטיני, גם כשהשקט יחזור.למסמך המלא:https://dayan.org/he/content/6302שיחה מרתקת, מפוכחת – אבל גם אופטימית.🎧 האזינו, שתפו, תנו פה ביוטיוב לייק ועשו סאבסקרייב – כדי שנמשיך לטפח פה קהילה של ישראלים שחושבים איך כן.

⚠️ לפני ששמים פליי - עוקבים (סאבסקרייב). זה יאפשר לי להביא לכם עוד דיוני עומק חשובים על האתגרים של מדינת ישראל והבנייה שלה. אוניברסיטת קולומביה בניו יורק היתה אחת מזירות הקרב הקשות והאלימות נגד ישראל כבר עם פרוץ המלחמה. המחאות והמאהלים של ארגונים שנתמכים על ידי קטאר וגורמים עוינים למערב היו בחזית הקמפיין נגד ישראל ונגד אמריקה ממש מהשמיני באוקטובר. העיר ניו-יורק בה ממוקמת האוניברסיטה, הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם, עשויה ליפול בקרוב לניהולו של ראש עיר עם עמדות קיצוניות ביותר נגד ישראל.איך התפתחה האינתיפאדה על ההאדסון?איך איבדה מדינת ישראל את צעירי המערב?אלה השאלות שנמצאות בבסיס ספרה של אופיר דיין, חוקרת במכון למחקרי בטחון לאומי ותלמידה לשעבר באוניברסיטת קולומביה - ״אינתיפאדה על ההאדסון״.אני הוספתי שאלה קריטית נוספת: האם יש סיפור שאותו ישראל יכולה לנסח ולוהציא לעולם, ואיתו לנצח במלחמת התודעה וההשפעה האדירה הזו?דיין טוענת: כן. יש סיפור. והיא מניחה אותו בפני המאזינים. וגם שוחחנו על מדוע לא הוגדרה חזית התודעה כעניין של בטחון לאומי ואיך אפשר לנצח בזירה הזו.זהו פרק נוסף בסדרת פרקי ״למען האמת״ - בהם אני צולל לעומק מלחמות התודעה, השפעה ונראטיבים בעולם. מוזמנים להאזין לפרקים הקודמים, לשלוח לחברים ולהגיב ממש כאן מה דעתכם.לעמוד הספר ״אינתיפאדה על ההאדסון״ באתר ידיעות ספרים:https://ybook.co.il/products/3627195לתכנית ״למען האמת״ אותה פרסמתי:https://www.barakher.com/post/truthbetoldשימו סאבסקרייב (עוקב) וצללו לפרק החדש.יצאנו לפגרת חגים קצרה, ניפגש שוב אחריה :)

⚠️ בזמן שמאזינים - עוקבים. עוקב (סאבסקרייב) שלכם מאפשר לי להמשיך ולהביא את הרעיונות והסיפורים ב-״דעה לא פופולרית״ ויאפשר לכם לקבל את הפרקים עם יציאתם. לחצו על עוקב ותנו חמישה כוכבים באפליקציה.אילון לוי, מי שכיהן כמסביר הרשמי של המדינה עם פרוץ המלחמה, וגם היום מהווה קול חשוב לישראל ולתומכיה בעולם, מגיע לפודקאסט לפרק בסדרת הפרקים על השפעה, תודעה ומלחמת הנראטיבים וטוען: ״העולם כבר לא עוסק במה שקרה בשבעה באוקטובר, מתחולל קמפיין נרחב שמקבע את ישראל כלא פחות מגרמניה הנאצית״. על רקע הודאתו (החלקית) של ראש הממשלה שישראל נכנסת למצב בידוד, וכחלק מהניסיון שלנו בדעה לא פופולרית לשרטט איך בונים מחדש את היכולות שלנו להיאבק בשקרים ובהשפעה העוינת, הזמנתי את לוי לשוחח על:🌍 מה מצבנו האמיתי בעולם והאם אנחנו במצב חירום של לגיטימציה נמוכה למדינת ישראל?🌍 מי עומד מאחורי מאמצי ההשפעה הללו, ומדוע הקמפיינים האנטי-ישראליים כבר לא קוראים לעצור את ישראל אלא לבטל את קיומה?🌍 איך מתמודדים עם השקרים הללו ביום-יום, מה הממשלה יכולה וצריכה לעשות ובמה היא לא יכולה לגעת?אילון לוי הוא לוחם למען האמת ולמען שמה הטוב של ישראל בחזית קשה ושוחקת במיוחד, התובנות שלו מרתקות וגם ההצעות שלו לפעולה. מזמין אתכם להאזין, לשתף את הפרק, לשים סאבסקרייב (עוקב) ולהגיב מה חשבתם.

מה אם להיטלר היה טיקטוק?כמה צעירים יכל לסחוף אחרי תיאוריות הגזע, במקום שידבקו במנהיגם שהבטיח להם רק דם יזע ודמעות?והאם אנחנו חיים במציאות כזו, שרשתות חברתיות וממסדי ידע הפכו לכלי נשק להשמדה המונית בידיים של דיקטטורים אנטישמיים ואנטי מערביים?בפרק הזה ברק הרשקוביץ עובר לצד המרואיין לשיחה עם אריאל ויטמן, עיתונאי ”גלובס” ומגיש הפודקאסט הנהדר והמומלץ “רוח מערבית”.השיחה יוצאת לכבוד שני פרסומים חדשים שלי:📄 תכנית למען האמת – תכנית פעולה שאני מגיש לממשלה, שמפרטת צעד אחר צעד איך ישראל והעם היהודי יכולים לבנות מכונה שתילחם על האמת ותנצח את מלחמת התודעה.מוזמנים לקרוא ולהפיץ:www.barakher.com/post/truthbetold📄 ומאמר בכתב העת השילוח –בשם: אם להיטלר היה טיקטוק, בו אני מנתח את ארבעת מפעלי השקר של קטאר, רוסיה, סין ואיראן שמנסים לפרק את הסדר המערבי דרך מילים, נראטיבים ודיסאינפורמציה.🟡 למה רשת חדש של משפיענים סיניים דוברי עברית רהוטה נכנסו לכם לתוך הפלאפונים ומדוע הם קונים שיתופי פעולה עם כלי תקשורת ישראליים?🟡 איך קטאר מרוקנת מתוכן את הממסדים המפוארים שחוקרים את האמת כמו אקדמיה, תקשורת ומחקר - וממלאת מאחורי הקליפה הריקה תוכן אנטי-מערבי קיצוני?🟡 מה בדיוק קורה בתוך מפעל האווטארים ושקרים שפועל מחוץ לסנט פטרסבורג ומדוע האדם שהקים אותו נהרג בתאונה מסתורית?🟡 האם איראן הפעילה פרסונות מזוייפות ששוחחו אתכם בקבוצות של פעילות ציבורית וחברתית?🟡 ובעיקר - מדוע אסור ליפול לייאוש ש-״אין איך לנצח במלחמה הזאת״ ולבנות מכונה שתילחם למען האמת?זה לא עוד פרק על למה אי אפשר – זה פרק שמראה איך כן.אני מזמין אתכם לקרוא את “למען האמת”, לחפש בגוגל “ברק הרשקוביץ” או בקישור הזה:www.barakher.com/post/truthbetoldשתפו את הפרק ואת תכנית ״למען האמת״ בקבוצות ווטסאפ, ברשתות החברתיות ובמילואים – ובואו נהפוך את השיח מייאוש לפעולה לאומית.

אחרי שנמרוד דגני, ממובילי תנועת ״עלינו״ ולשעבר בכיר במשרד ראה״מ עם ניסיון של שנים בשירות הציבורי, כיכב בפודקאסט עם הפרק המואזן ביותר במשך חודשים - הוא חוזר לפרק נוסף, מרתק וחשוב לא פחות!זה הזמן להאזין, לשים סאבסקרייב (עוקב) - ולהפוך גם את הפרק הזה עם דגני למואזן ביותר. שלחו את הפרק בקבוצות ווטסאפ של המשפחה/ מילואים/ חברים. ״בנקודה הנוכחית שבה אנחנו נמצאים״, אומר דגני, ״נדרשים פתרונות רדיקליים״. אחרי שנים רבות בשירות הציבורי, אנחנו צוללים לתובנה של נמרוד שאנחנו נמצאים ברגע מכונן של מדינת ישראל וצריך אומץ למהפכות של פינוי-בינוי טוטאלי בחינוך, ברווחה, בכלכלה.התחלנו את השיח מהביטוח הלאומי, שיקרוס ולמעשה ישאיר אותנו, המבוטחים, ללא רשת בטחון סוציאלית, בעוד עשור. דיברנו על החלטות מדיניות כלכליות שגויות, קצרות רואי, שנובעות מהרצון להמשיך את האינרציה של השירות הציבורי ומסלול המדינה, ועל האפשרות לסטות מהמסלול ולבנות מנגנוני רווחה, חינוך וממשל שונים לחלוטין שיתאימו לאתגרי השעה ולהזדמנויות. אחד הפרקים המעניינים והחשובים שעשיתי עד כה בדעה לא פופולרית. האזנה נעימה. כדי ללמוד עוד קצת על תנועת ״עלינו״, מוזמנים לבקר באתר שלהם:https://www.alenu.org/

התכנית הממשלתית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית של ממשלת בנט תויגה על ידי מתנגדים פוליטיים כ-״מס עבאס״, למרות שהיא המשך ישיר ומשודרג של תכנית שהוביל נתניהו עצמו.כדי להבין מה מיתוס ומה אמת, לאן הולכים המיליארדים שמושקעים בחברה הערבית, מה האתגרים וההזדמנויות בשילוב אחזרי ישראל הערבים בכלכלה, הזמנתי את האדם הכי מתאים לשיחה: חסאן טואפרה, שהיה אמון על התכנית עצמה בשנים האחרונות.⭐⭐⭐⭐⭐ לפני שמאזינים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. זאת הדרך שלי להמשיך ולייצר את התוכן.חסאן טואפרה הוא אחד האנשים הכי מסקרנים שפגשתי: משרת ציבור מקצועי, מי שעמד בראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית במשרד רה״מ, וזוכה שוב ושוב לשבחים על כך שמוביל את התכנית עם שקיפות ומדידה מקצועית של תפוקות (ולא רק כמה כסף נשפך).דיברנו על 👇🟡 המיתוס השגוי של ״53 מיליארד שקלים לעבאס״ - מה באמת כוללות תכניות הפיתוח של הממשלה לחברה הערבית ואילו מנגנונים מפקחים על אפקטיביות של התקציבים?🟡 האם העברת סמכויות לרשויות מקומיות נדרשת כדי להצליח בתכניות לאומיות, ואיך מפקחים על רשויות שפושה בהן שחיתות או חוסר מקצועיות?🟡 איך אפשר לשבור את המחסומים המבניים שמונעים מצעירים ערבים להשתלב בכלכלה הישראלית?🟡 מה הפוטנציאל הענק הגלום בחברה הערבית ואפשר לממש לכדי צמיחה אדירה?🟡 איך שומר חומות והשבעה באוקטובר טלטלו את החברה הערבית, ומה נדרש כדי לבנות אמון ושיתוף פעולה מחודש?שיחה עם חשיבות אדירה לחיים שלנו כאן, אקטואלית, ששוחטת מיתוסים באמצעות נתונים ועובדות וגם מציעה כיוונים אמיתיים לבנייה מחדש – לא רק של הכלכלה, אלא של החברה כולה.אם אהבתם – שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ, תנו חמישה כוכבים, וסאבסקרייב.

⭐⭐⭐⭐⭐ עדיין לא עשיתם סאבסקרייב ולייק כאן ביוטיוב? זה מה שמאפשר לי להמשיך ולהפעיל את הפודקאסט! קחו כמה שניות ושימו עוקב + לייק :)🇮🇱🇺🇸 האנטישמיות המכוערת שהרימה את ראשה מאז השבעה באוקטובר ולצידה הזדמנויות שנפתחו לנו לבניית גשרים– איך מחברים מחדש את העם היהודי בתפוצות בכלל ובארה״ב בפרט למדינת ישראל. הדור הצעיר של יהדות ארה״ב התרחק מישראל במשך שנים. הציבור הישראלי הלך עוד ועוד ימינה בעוד היהודים בארה״ב הלכו שמאלה (והשמאל האמריקאי עבר תהליכי התנתקות מישראל בפני עצמו). ואז הגיע השבעה באוקטובר – ושבר הכלים: אנטישמיות בוטה, אלימות, תחושת איום פיזי – והכרה מחודשת בקשר לישראל. לא רק בגלל האנטישמיות שחיברה אותם מחדש לסיפור היהודי העתיק אלא גם עמידה איתנה לצד ישראל וזעזוע מאירועי הטבח. אבל הקשר הזה מורכב: הם מזדהים עם המדינה, לא תמיד עם הממשלה. הם מעוניינים בחיבור מחודש למדינת היהודים, אבל יש עדיין חסמים שמקשים עלינו ועליהם למצוא את השפה המשותפת.בפרק הזה שוחחתי עם דן פפרמן – איש אשכולות אמיתי: חוקר, יזם ואחד המוחות הבהירים שמבינים גם את יהדות התפוצות וגם את העולם הערבי – אנחנו צוללים לשאלות הגדולות:🟡 אילו חסמים מקשים על שיח בונה בין יהדות ארה״ב לישראל?🟡 מה הם באמת חושבים עלינו מעבר לים, ואיך האירועים פה מתורגמים שם?🟡 ואיך מנסחים חזון לאומי משותף לעם היהודי כולו, שיתפרס על שני צידי האוקיינוס?וגם: על ארגון ”שאראקה” שהוא אחד ממוביליו ובונה גשרים בין צעירים בעולם הערבי לצעירים בישראל, ועל המיזם החדש שלו – רשת חדשות מהמזרח התיכון שתאתגר דיסאינפורמציה ערבית כמו אלג׳זירה ותשמיע את הקולות המתונים מהאזור.למיזם החדשות:https://x.com/MiddleEast_24שיחה מעמיקה, חדה ואופטימית – על העתיד של העם היהודי, כאן ובתפוצות.לאתר של דן פפרמן:https://www.danfeferman.com/

הגיע הזמן להיגמל מהסיוע האמריקאי, ולעשות את זה ביוזמתנו ובעיתוי ובדרך שאנחנו בוחרים (אחרת - זה ייכפה עלינו בתנאים גרועים בהרבה). רגע לפני שתשימו ״פליי״ - זה הזמן לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים כאן באפליקציה. בואו נביא שיח לא מחנאי ולא מתלהם על בניית המדינה שלנו לעוד קהלים. הזמנתי את רותם אורג, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ומי שהקים ומנהל את Librael - ארגון שבונה גשרים בין ישראל לבין אמריקה הליברלית והמפלגה הדמוקרטית, לשיחה על השינויים המדאיגים והמהירים שעוברת המפלגה הדמוקרטית ביחס לישראל. דיברנו על זוהרן ממדני, מועמד המפלגה האנטי-ישראלי לראשות עיריית ניו יורק, על המגמות ההולכות ומקצינות נגד ישראל ועל הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל - אולי הגיע הזמן, דווקא כשיש ממשל אוהד, לוותר עליו ולמצוא מנגנונים אחרים של שיתופי פעולה שיניבו לישראל ערכים בטחוניים וכלכליים חשובים?חוץ מפוליטיקה ושיחה מרתקת על בניית היחסים של מדינת ישראל עם אמריקה בכלל והמפלגה הדמוקרטית בפרט דיברנו גם על ציונות ועל הארי פוטר: מה אפשר ללמוד מרעיונות מורכבים שעומדים בבסיסו של אחד הספרים בסדרה. העמותה של רותם יוצאת בימים אלה למסע גיוס תרומות ותמיכה מהציבור הישראלי. הם ממלאים תפקיד קריטי בבניית מערכות היחסים של ישראל עם אמריקה ואני יותר מממליץ ללמוד עליהם ולתמוך:https://www.librael.org/donation-pageתנו חמישה כוכבים, סאבסקרייב, שלחו את הפרק לחברים בקבוצות הווטסאפ של המשפחה/ חברים/ מילואים - ובואו להאזין.

איך תכנון משפיע על חיי אדם ועל איכות החיים שלנו ומדוע תכנון לקוי, שהיה ידוע מראש, הוביל למותם המיותר של החיילים במוצבים בשבעה באוקטובר?🟥 לפני שמתחילים - מאזינים לדעה לא פופולרית? שימו סאבסקרייב (עוקב) וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה יעזור לנו להגיע יחד לקהלים נוספים.תמיר מנצור-כרמל, מתכנן עירוני וקצין קרבי, יצא מהמילואים, שם היה מנותק מהמציאות התקשורתית, וראה את הפרק של ״עובדה״ על מוצב פגה. הוא הבין שאחת הסיבות שנהרגו בו חיילים והמוצב לא עמד בייעודו, להגן על בארי, היא תכנון לקוי שלא מאפשר למוצב לעמוד בקרב. הבעיה הזאת מוכרת כבר ממלחמת יום כיפור - והמצב לא השתפר מאז אלא החמיר. תמיר כתב פוסט בפייסבוק שהוביל לתחרות אדריכלים לעיצוב מחדש של המוצבים הצהליים.הפרק הזה הוא ערבוב של הרבה נושאים קריטיים לחיים שלנו כאן:🟡 איך תכנון לקוי משפיע על חיי אדם - בצבא ובאזרחות🟡 מדוע לצה״ל קשה לקבל ביקורת ולהטמיע שינויים 🟡 למה עקרונות של תכנון עירוני טוב לא מיושמים במוסדות התכנון במדינה🟡 איך לא משאירים רעיונות לשיפור המדינה וביקורת רק כקיטורים למקלדת ומעבירים אותם למעשה ולתיקוןזאת שיחה שלא רק דנה בנושאים שהרבה זמן חיכיתי לגעת בהם ,אלא גם שמה זרקור על ההחלטה המודעת לקחת אחריות גם על מה ששבור, לדחוף לתיקון ולייצר שינוי. ציונות.אהבתם את הפרק הזה או בכלל את הפודקאסט?שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ, פרסמו בפייסבוק או באיקס. בואו נייצר תדר של תיקון מנותק ממחנאות אוטומטית.

⭐⭐⭐⭐⭐ לפני שמאזינים לפרק המצויין הזה - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) לפודקאסט ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. בואו נגיע עם שיח לא מחנאי על תיקון המדינה לעוד קהלים. אבישי גרינצייג, כתב לענייני משפט ב- i24, מסקר את מערכת המשפט כבר לא מעט שנים ואחראי לכמה מהחשיפות המשמעותיות ביותר בתחום. הזמנתי אותו לשיחת אבחון: מה באמת מקולקל במערכת המשפט, האם אבדן האמון הציבורי בקרב חלק מהישראלים מוצדק, ומה המסלול לתיקון?דיברנו על הקושי של המערכת להתבונן על כשליה, להודות בהם ולאפשר תיקון. על מקרים מופרכים כמו הניסיון של הפרקליטות להטיל דופי בד״ר חן קוגל ובחוות הדעת שנתן במשפט רצח תאיר ראדה ז״ל, בזמן שהם עצמם השתמשו בחוות הדעות שלו במשפטים אחרים. ודיברנו על איך למרות שהציבור הישראלי יודע ומבין שיש הרבה מה לתקן במערכת המשפט, כמו בכל מערכת גדולה - הרפורמה של לוין היתה כל כך כושלת.לא נשארנו רק באבחנות אלא גם בהצעות - איך אפר לעשות רפורמה משפטית שתהיה מקובלת על חלקים גדולים מהציבור ותשפר את החיים שלנו כאן.וגם: גרינצייג חשף סקופ מעולה על השרה לשעבר לימור לבנת, שביצעה תאונת פגע וברח. אני מוסיף סקופ משלי על לבנת מהימים שהיתה שרה: איך מי שרוממות הדמוקרטיה וההדר הז׳בוטינסקאי בגרונם באולפנים, היו למעשה מה שהם מבקרים בעצמם כשפעלו מתוך המערכת.פרק סופר מעניין, שמעניק הצצה יוצאת דופן לתוך קרביה של המערכת ומעלה הרבה נקודות חדשות למחשבה.מוזמנים להאזין, לעקוב ולשלוח לחברים בקבוצות ווטסאפ משפחתיות/ מילואים/ חברים אם אהבתם.

רועי קונקול, יועץ אסטרטגי, לוחם מילואים, לשעבר דוברו של יאיר לפיד, מגיע לשיחה על הלקחים מהשבעה באוקטובר, מה באמת קורה בתוך מרחב המילואים וגם - סקופ! בבחירות הקרובות תהיה מפלגה שתשבור את הגושים הקיימים. 🎧 לפני שמתחילים – דעה לא פופולרית היא תדר שמביא שיח של בנייה של המדינה מתוך שנות השבר, בלי מחנאות אוטומטית ובלי צהוב. אם אתם אוהבים את התוכן ומתחברים לייעוד - זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב), לתת חמישה כוכבים מלאים ויפים באפליקציות הפודקאסטים ולשתף בקבוצות ווטסאפ/ברשתות את הפרק. זאת הדרך שלנו להביא שיח ענייני, מפוכח ומלא תקווה לעוד אנשים.האורח שלי הפעם הוא רועי קונקול – לוחם מילואים, יועץ אסטרטגי, לשעבר דוברו של יאיר לפיד, ובעיקר: קול של דור חדש של ישראלים.ישראלים שלא מתכחשים לטעויות – אלא מתקנים.שלא נגררים למחנאות – אלא מחפשים שותפות.ישראלים שלוחמים כתף אל כתף – ולא רוצים לחזור לחיים של חרמות והתנגחויות.רועי מספר על:🟡 הרגע שבו כתב “טעות איומה״ והפך לסמל של אחריות וענווה🟡 איך נראית המפה האמיתית של הציבור הישראלי? זו שהפוליטיקה מסרבת להדביק איתה את הקצב🟡 למה הגושים הישנים כבר לא רלוונטיים🟡 ומה הסיכוי שבקרוב נראה תנועה חדשה, מפוכחת, נועזת, שמבינה את הזמן הזהודיברנו גם על הריב שהתפוצץ בטלוויזיה בין דנה אינטרנשיונל לנועה ירון- והוויכוח העמוק שהוא מעלה:האם המילואימניקים בחזית באמת “באנרגיות של אריות”, או שמא מתחת לפני השטח יש שחיקה עמוקה?זה פרק על פצע, אבל בעיקר על תיקון.ועל אנשים שמבינים שזה הרגע לקחת אחריות ולבנות מחדש את הבית.והוא נגמר ב: ״תהיו קונקולים״.שימו פליי ובסוף הפרק שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ של המילואים/ משפחה/ חברים.

אברום תומר, ראש מחלקת מדיניות חינוך בפורום קהלת: ״אומרים עלינו שאנחנו ארגון אמריקאי שמקדם הפרטה. אבל המודלים שאנחנו שואבים מהם השראה הן המדיניות הסוציאל דמוקרטיות. מדיניות שיש בהן מערכת ציבורית חזקה אבל הרבה יותר חופשית, עם הרבה כח ליוזמה מלמטה, לרשויות ולהורים״.🟥 לפני שאתם לוחצים פליי – אם עוד לא עשיתם סאבסקרייב (עוקב) – זה הזמן. בואו נביא את השיח על איך בונים את המדינה לעוד אנשים. 🟥האורח שלי בפרק הזה הוא אברום תומר, ראש מחלקת מדיניות חינוך בפורום קהלת.יצאנו לשיחה נוקבת שהתחילה מדו”ח ועדת שפירא שעסקה בזינוק הבלתי נשלט בתקציבי החינוך המיוחד – אבל פספסה, לדבריו, את שורש הבעיה.דיברנו על:🟡 למה הקטנת כיתות נשמעת נהדר – אבל בעצם פוגעת באיכות המורים ובליבת ההוראה🟡 איך נראית מערכת שבה אין סינון אמיתי למורים, תנאי הקבלה מגוחכים, ואין שום גמישות להעסיק את הטובים באמת🟡 למה גם יואב קיש התגלה כעוד שר מאכזב שהתקפל מול אותם כוחות משמרי סטטוס-קוו🟡 ומה קורה כשמערכת חינוך שלמה שופכת מיליארדים בלי מדידה, בלי הערכה, ובלי שום מושג אם זה עובדושאלנו את השאלה הגדולה:איך ייתכן שמדינה עם יזמים פורצי דרך, מערכת הייטק חדשנית וחשיבה של סטארט־אפ, מפעילה מערכת חינוך בירוקרטית, איטית, ונעולה – שבה כל שינוי אמיתי נחסם מראש?אבל זה לא רק פרק של ביקורת.סיימנו באופטימיות ברורה: הציבור בשל. הרעיונות בשלים.דווקא מתוך השבר והטרלול הפוליטי של השנים האחרונות – יש הזדמנות אמיתית לבנות מחדש מערכת חינוך שמקדשת חופש, גמישות, אחריות וניסוי וטעייה.🎧 האזינו. ואם אהבתם - שתפו עם חברים/ משפחה/ בקבוצות ווטסאפ של מילואים/ ברשתות החברתיות. :)

לעתים נדמה שטראמפ מנהיג קפריזי, מצייץ בחמש בבוקר מה שעולה לו לראש ועובר לדבר הבא. ד״ר קובי ברדה, מחבר הספר ״המפתח להבנת דונאלד ג׳יי טראמפ 2.0״, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ומנחה ההסכת ״אמריקה בייבי״, הגיע לשיחה על התכניות של טרמאפ למזרח התיכון (וגם הדוקטרינה שלו בהקשרים רחבים יותר) ועל עתיד הקשר של ישראל עם ארה״ב. 🇺🇸 מה ההיגיון המסדר של כהונת טראמפ ואיך ישראל יכולה לרכב על הצונאמי ולראות ניסים?🇺🇸 מה התכניות שלו למזרח התיכון ולישראל?🇺🇸 מדוע משפט אחד שאמר לו החטוף המשוחרר עומר שם-טוב הותיר אימפקט אדיר על הנשיא ועל פעולותיו?🇺🇸 מה עתיד המפלגה הדמוקרטית, המפלגה הרפובליקנית, ואיך ישראל צריכה להנדס מחדש את דוקטרינת החוץ שלה בהתאם?🇺🇸 האם הלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון איבד את מעמדו ובמקומו עולה כח חדש, אסלאמיסטי, שההשפעה שלו על המעצמה הגדולה בעולם תהיה אדירה?🇺🇸 מדוע שנת 2027 היא שנה מכרעת לעתיד העולם החופשי, ואיך זה קשור לניסיונות של טראמפ לרכוש את גרינלנד?שיחה מרתקת ומחכימה עם אחד האנשים הבודדים שפוגעים פעם אחר פעם בול במטרה בתחזיות ובהערכות שהוא מפרסם. את הפרק הקדשתי לחטוף אלקנה בוחבוט, שנחטף ממסיבת הנובה בשבעה באוקטובר ונמצא עדיין בשבי חמאס, חי ומחכה לשוב הביתה לאשתו רבקה ולבנו ראם. אנחנו לא שוכחים את אלקנה ולא את כל החטופים שנמצאים בציפורני החמאס ומחכים לשובם של כולם הביתה. אם אתם אוהבים את ״דעה לא פופולרית״ - את הפרק הזה או פרקים אחרים - זה הזמן לשלוח לחברים בקבוצות הווטסאפ, לעשות סאבסקרייב (עוקב) וכמובן, לייק כאן ביוטיוב. בואו נגיע לעוד קהלים עם שיח לא מחנאי וענייני על בניית המדינה שלנו לאור השבר שאנחנו חווים בשנים האחרונות וההזדמנויות האדירות שניצבות לפנינו.

הפרק הזה יוצא לאור דווקא ברגע שבו נדמה שהכול בוער סביבנו: מלחמה קשה מול איראן, מלחמה ממושכת מול חמאס, והקשב הציבורי נתון לאירועים מיידיים.אבל מתחת לפני השטח – יש גם תהליכים אחרים. תהליכים עמוקים, שקטים, שמבשרים לא רק על איומים, אלא גם על אפשרויות חסרות תקדים לעיצוב מזרח תיכון חדש, ולהשתלבות עמוקה יותר של ישראל במרחב.בן אברהמי – יועץ לגופים ביטחוניים וציבוריים, מומחה לעולם הערבי, ואדם עם ראייה חדה ומפוכחת על התרבות, הפוליטיקה והדינמיקה האזורית, מביא זווית יוצאת דופן וחשובה, מלאת אופטימיות וכזו שמתמקדת בהזדמנויות.בפרק הזה הוא פורש חזון ישראלי: כזה שלא מתכחש לסכנות, אבל גם לא מוותר על התקווה.דיברנו על:🟡 שני אירועים מכוננים ששינו את המציאות: הסכמי אברהם ושומר חומות, ומה קרה בתווך🟡 איך הסכמי אברהם מצמיחים תודעה חדשה ליהודים ולערבים אזרחי ישראל🟡 מי מנסה לבלום את השינויים החיובים ומנסה לגרור אותנו להקצנה אלימה🟡 ואיך העם היהודי ומדינת ישראל יכולים לממש ייעוד ייחודי שיש להם, להוות גשר בין העולם המסורתי שממזרח לנו לעולם ליברלי שממערב לנו. זה פרק עם עומק גיאופוליטי, רוח ציונית, ותפיסת מציאות מפוקחת אך אופטימית.דווקא בימים של מלחמה, כשנדמה שהכול מתפרק – השיחה הזו מציעה כיוונים חדשים, מרגשים וחשובים לצמיחה מתוך הקושי, ולהרחבת מעגל השייכות, השלום והחזון הישראלי.אהבתם?שתפו, תנו חמישה כוכבים באפליקציה וכמובן - שימו עוקב :)האזנה נעימה

🎉 חוגגים שנה ל-'דעה לא פופולרית' – עם פרק בקצב גבוה במיוחד על שגשוג, חירות וצמיחה🎂 לפני שמתחילים: אם הפודקאסט הזה מלווה אתכם כבר שנה, זה הזמן להחזיר אהבה. שתפו את הפרק הזה בקבוצות חברים, משפחה, ווטסאפ ומילואים. יחד נמשיך להרחיב את קהילת המאזינים שמחפשת שיח רציני, חופשי, ולא מחנאי על איך בונים את המדינה שלנו 🩵לרגל שנה לפודקאסט, חוזר אביר קארה, סגן השר לשעבר במשרד ראש הממשלה וקול בולט בציבוריות הישראלית למען חופש כלכלי, לשיחה על איך הופכים את ישראל לגן עדן של יצירה, שגשוג וצמיחה?דיברנו על:🟡 הצורך בניעור עמוק של מערכת המשפט, וסיפורים הזויים על אזרחים חסרי ישע שנפלו קרבן לקרטלים של עורכי דין נוכלים כביכול.🟡 מתי המדינה צריכה להתערב – ומתי עדיף להשאיר מקום לערכים, חינוך ואחריות אישית🟡 למה "פטור מתור" הפך לסמל לבעייתיות עמוקה בתרבות השירות הציבורי🟡 שלושת העקרונות להפיכת ישראל לאימפריה כלכלית: צמצום, ביזור וייעול🟡 למה למרות הביקורת – במגזר הציבורי יש אנשים מעולים שצריך לדעת לעבוד איתם🟡 ועל פינות חמד חבויות, פוטנציאל לא ממומש, כמו אילת וטבריה.🎧 זה פרק עם הרבה אופטימיות, רעיונות גדולים וניתוח מרתק על החיים שלנו כאן.📢 ואם אתם מאמינים שישראל יכולה (וצריכה!) להיות מדינה חופשית, דינאמית ומשגשגת– שתפו את הפרק.🕗 ובקרוב: חלק ב' – שיחה משותפת עם מועדון אדם סמית׳ באוניברסיטת רייכמן

🎯 40 שנה ל"תכנית הייצוב" - הרגע המכונן ששינה את כלכלת ישראל לעד: מה אפשר ללמוד מהמשבר ההוא והאם עוד משבר בפתח?📣 לפני שמתחילים – אוהבים את דעה לא פופולרית? זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב)הצטרף אליי לשיחה מרתקת פרופ' ליאו ליידרמן, אחד מכלכלני המאקרו החשובים בישראל: לשעבר בכיר בבנק ישראל, כיום הכלכלן הראשי של בנק הפועלים ופרופ’ אמריטוס באונ’ ת”א.נושאים שעלו לשולחן:🟡 מאחורי הקלעים של תכנית הייצוב ’85 – איך עצרו היפר־אינפלציה בצעדים חשובים אך כואבים?🟡 מדוע משברים כפי שראינו בישראל, יוון וארגנטינה חוזרים על עצמם על עצמם – ומה ישראל חייבת לאמץ כדי לא ליפול שוב לבור דומה.🟡 דירוג האשראי, גרעון מתנפח ואינפלציה עקשנית: תרחיש האיום 2025.🟡 “כן, טראמפ טועה” – מה הטעויות של ממשל טראמפ והאם הכלכלה האמריקאית מתקרבת לצוק?🟡 והאיש עם המסור- מיליי. איך זה שדווקא בארגנטינה מצליח מנהיג בלי מפלגה בפרלמנט להחזיר את הרכבת לפסים של צמיחה ואחריות כלכלית.📢 אהבתם? סאבסקרייב, ⭐⭐⭐⭐⭐ באפליקציה וכמובן - מוזמנים לשלוח לחברים בקבוצות הווטסאפ וברשתות החברתיות. זה פרק מיוחד – אל תשאירו אותו במעגל המצומצם שלכם.האזנה נעימה

600 ימים למלחמה: כיצד רואה העולם הערבי את השבעה באוקטובר ומה מדינת ישראל והעם היהודי צריכים להסיק מכך על המדיניות והאסטרטגיה שלנו?📣 לפני שמתחילים: ״דעה לא פופולרית״ הוא פודקאסט לאנשים שמחפשים עומק, קונטקסט וניסיון להבין את המציאות, מבעד למחנאות ופוליטיקה אוטומטית. אם הפרק הזה חשוב בעיניכם – שתפו אותו עם חברים, בקבוצות ווטסאפ וברשתות. יחד נגדיל את קהילת המאזינים ונבנה שיח אחר.הפעם אירחתי לשיחה את אהד מרלין, כתב לענייני המזרח התיכון ב־Jerusalem Post ומפעיל ערוץ הטלגרם ״מרלין מעדכן״ – לשיחה מסעירה במיוחד על איך נראית מלחמת חרבות ברזל בעיניים ערביות.שוחחנו על:🟡 איך נתפס השבעה באוקטובר ברחוב הפלסטיני והערבי, ומהו אותו ״מבול״ שתיכננו תחת השם ״טופאן אל-אקצא״.🟡 המסמכים שפרסם מרלין המעידים איך חמאס פיצח את שפת המוסר הליברלית והכין מראש את הנרטיב לתקשורת המערבית🟡 הברית הלא־קדושה של הקומוניזם בצורתו החדשה, הפאשיזם הימני והאסלאם הרדיקלי – ואיך ישראל הפכה לאויב המאחד🟡 למה כל זה מחייב אותנו – כחברה – לעצב שיח אחר, חוסן אחר, ופוליטיקה אחרת, על מנת שנוכל להתמודד עם ה-״מבול״ שעדיין שוטף אותנו.מרלין הוא אחד הקולות המעניינים בתקשורת הישראלית. הוא כותב בד״כ באנגלית אבל ערוץ הטלגרם שלו מעדכן בעברית ואתם מוזמנים להצטרף - https://t.me/MerlinMeadken🎧מוזמנים להשאיר תגובות לאחר ההאזנה

📣 פרק מיוחד ליום ירושלים – על העיר שאולי יכולה להוות מעבדה לישראל כולה🟡 לפני שתשימו פליי – ״דעה לא פופולרית״ הוא תדר שמחבר אליו את מי שמבקש להבין את המציאות דרך ניתוח עומק, בלי מחנאות ופוליטיקה אוטומטית. אם אהבתם את הפרק – שתפו. בקבוצות וואטסאפ, ברשתות, במשפחה. בואו נגדיל את קהילת המאזינים. 🟡🇮🇱 ירושלים היא אולי העיר הכי מסובכת, הכי טעונה – אבל גם המקום הכי חשוב ללמוד ממנו על עתיד מדינת ישראל. יש מי שאומרים שמה שקורה בירושלים היום – יקרה מחר בשאר המדינה.אז בפרק מיוחד לקראת יום ירושלים 2025, הזמנתי לשיחה את ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ולשעבר יועצו של ראש העיר לענייני מזרח ירושלים.שוחחנו על:🟡 מזרח ירושלים – מרחב מסובך שהוא תמהיל של זהויות ולחצי – וגם מעבדה למודלים יצירתיים של ניהול קונפליקטים וקהילות. 🟡 האם אנחנו בדרך לשומר חומות 2? ומדוע מקלות לא יספיקו ללא גזרים?🟡 מדיניות ציבורית של דחיינות כרונית – איך התעלמות מהתראות בעבר הובילה לבעיות קשות בהווה🟡 ההתדרדרות הסוציו-אקונומית של העיר – מתי התחילה, למה, והאם אפשר להפוך כיוון🟡 ואיך ירושלים – למרות הכול – היא גם סיפור של איכות חיים, קהילתיות וחדשנות מוניציפלית שאפשר ללמוד ממנה שיעור למדינת ישראל כולה. וגם – על החיבור האישי של קורן לעיר, כעירוני שורשי שמכיר כל שכונה, כל סמטה וכל נקודת תורפה. ירושלים, הוא אומר, היא ״מעבדה למדיניות״ ומכון ירושלים בהובלתו מנסה ליישם את האמרה - ״מציון תצא תורה״.🎧 האזנה נעימה.📢 וכמו תמיד, אם טרם הספקתם, זה הזמן לעשות סאבקרייב (עוקב) ולהצטרף לקהילה.