באות לעולם - מיכל רוזן ואביגיל גורן

אזהרת טריגר 🌿🌿🌿 הפרק הזה עוסק באיך טראומה מינית פוגשת הריון ולידה נפגשנו עם יעל (שם בדוי) והקלטנו לכן פרק שהמטרה שלו היא להבין מה יכול לעזור התכנסנו לדבר על איך להגיע מוכנה יותר 🌿 זה נושא מורכב, רגיש, ולא מדובר מספיק. אם את או אתה יודעים שפגיעות מיניות הן חלק מהסיפור שלכם – קחו רגע לבדוק אם זה זמן מתאים להקשבה. אפשר לעצור, לדלג, או לחזור מתי שנכון. לידה היא אירוע גופני מאוד, אינטימי מאוד. ארוע שיש בו אובדן שליטה עבור מי שחוותה פגיעה מינית – הגוף לפעמים זוכר דברים שהראש כבר למד להדחיק. בפרק הזה ננסה להבין מה קורה שם, ואיך אפשר לגשת ללידה ממקום של בחירה, שליטה ועדינות. זהו פרק על תקווה 🩷 תודה ליעל (שם בדוי) שהסכימה לשתף בסיפור הלידה שלה, לרותם פוגל עובדת סוציאלית קלינית על העזרה בהכנת הפרק, ולאייל לנתיני שהקליט וערך את הפרק.   

התכנסנו לדבר על הכנה ללידה שניה ואיך נבנה עוד חדר בלב🩷 יש רגע כזה, שאת עומדת שוב על הסף.כבר עברת את זה פעם. את מכירה את הכאב, את הריח, את הבלגן המתוק של החיים שנולדים. אבל הפעם — זה אחר. לידה שנייה היא לא רק עוד לידה -היא פרק חדש. היא שוב ללדת את עצמך מחדש  דיברנו על  הפאן הרגשי אבל גם על המון דברים פרקטיים, למשל מה קורה במקרה של לידה חפוזה כשאת עדיין בבית ומרגישה שחייבת ללחוץ, ניסינו לא להלחיץ😉 השתדלנו להוריד תחושת אשמה מהעובדה שאין לנו פנאי ופניות להתכונן כמו בפעם הראשונה, העלנו את האופציה לעיבוד לידה, להכנה של הילד/ה שבבית לקראת התינוק/ת . בעיקר השתדלנו לנרמל.  האזינו לפרק😉ואז תהיו נדיבות ותשלחו לחברה. . . . תודה ללאיל לנזיני שהקליט וערך את הפרק

״אף אחד לא אמר שזה עלול להיות כואב מאוד מאוד גם יומיים אחרי, וגם עוד הרבה אחרי.  מצאתי את עצמי בקושי מצליחה לעמוד, אז סבבה, קיבלתי את החדר במחלקה היותר מפנקת אבל בסוף היה איזה רגע שמצאתי את עצמי עומדת באמצע החדר בדרך לשירותים ופשוט נוזלת מכל כיוון...״  ?מה קורה בשעות שאחרי הלידה כשמגיעות למחלקת יולדות ? למה כדאי להתכונן מי כדאי שיהיה שם? מה כדאי להביא? מה חשוב שתדעי על השהות במחלקת יולדות לאחר הלידה האזינו לפרק😉 . . . תודה ללאיל לנזיני שהקליט וערך את הפרק  

התכנסנו לדבר עם ד״ר לי שגב על תאריך הלידה המשוער או בשמו הידוע ה-תל”מ- due date… וגם על ההריון העודף- מה זה אומר? תאריך לידה משוער הוא השבוע 40 פלוס 0 ונספר מהיום הראשון לווסת האחרונה (שזה סביב שבועיים לפני הביוץ והווצרותו של העובר) .    דיברנו על  מקרים שבהם עושים תיקון, למשל כשיש צורך בשינוי תאריך הווסת לפי גודלו של העובר שהינו מדויק יותר לגילו האמיתי שהרי הביוץ לפעמים אינו שבועיים מהווסת האחרונה.  ניסינו להבין מתי תהיה המלצה להשראת לידה ולמה, ומתי אפשר להמשיך ולבוא לביקורת ולחכות. בעיקר השתדלנו להוריד סטרס מכל עניין התאריך המשוער. האזינו לפרק😉 . . . תודה ללאיל לנזיני שהקליט וערך את הפרק

אמרו לה שאיך שהקטנה תתחבר לשד וזה יצליח יהיה להן בונדינג מטורף, שאיך שהחלב יזרום היא תהיה באורות,  אבל איך שהיא התחילה להניק את הבת שלה התחילה תחושה לא  נעימה בגוף, היתה לה ממש בחילה והיא הרגישה עצובה, היועצת הנקה דווקא אמרה לה שהינה עוד רגע היא על הגל, יש לה מלא חלב והקטנה כבר עולה במשקל,  אבל היא רק שאלה את עצמה מתי כבר יעבור הלא נעים הזה.  היא זוכרת את עצמה חושבת על הפעם הבאה שהקטנה תתעורר ויש לה סחרחורת. בא לה רק לבכות. הזמנו את דר' גבי אייזנברג רומנו, פסיכיאטרית מומחית, מנהלת מקצועית ומייסדת שותפה של מרכז עולם ומלואה- המרכז הפרטי המתקדם לבריאות נפש האישה וגם מנהלת שירות בריאות נפש האישה בבית חולים איכילוב. מסתבר שקיימת תופעה הנקראת D-MER – Dysphoric milk ejection reflex- זאת תופעה פיזיולוגית בה, בד"כ בתחילת ההנקה, מופיעות תחושות פיזיולוגיות ורגשיות שליליות. הבנו ממנה שלפני שמשתחרר חלב יש תחושות לא נעימות. זה ממש לא קשור לכאב בפיטמה או חוסר הצלחה בהנקה.  זה קשור לצניחה מהירה ולא פופורציונית של דופמין ומדובר בחוסר איזון כימי למעשה. יש אפילו תסמינים פיזיולוגים כמו בחילה, יש נשים שמתארות את המצב כמו "חור בבטן", ובמקביל תסמינים רגשיים על קשת רחבה מאד. האזינו לפרק. תודה לאיל לנזיני שהקליט וערך את הפרק

״אני לא יכולה שלא תהיה מלחמה, אבל אני כן יכולה לעשות משהו סופר מהותי באופן שהילדון הזה יגיע לעולם במציאות הזו. אני כן זאת שיכולה, אני היחידה שיכולה להפוך את זה עבורו לחוויה טובה או הכי שקטה או הכי מטיבה שיכולה להיות…״ *     *     *  בחוץ בכל מקום הסיסמא "ביחד ננצח",  אבל הפרק הזה מזמין אתכם ביחד למצוא ׳מרחב מוגן׳ סביב הריון ולידה בתקופה הזו. לסייע לכם למצוא חוסן וכוחות.  *     *     *  נפגשנו לשיחה עם זהר לוי, תמרה אפרת, תאיר שור, ונעם ממן, ששיתפו אותנו בתובנות שלהן. למדנו יחד מה יכול לשפר את חווית הריון והלידה בתקופה הזו שאחרי ה7 באוקטובר. אספנו תובנות, ריכזנו טיפים, ראיינו, הקלטנו  והכל מוגש כאן עבורכן. אז איך כותבות תוכנית לידה בתקופה כזו?  האזינו לפרק😉 . . . תודה ללאיל לנזיני שהקליט וערך את הפרק  

״תמיד פחדתי מלידה, תמיד משהו לא נראה לי הגיוני מבחינת תהליך הלידה ומה שהגוף צריך לעבור״  פחדים מלידה כולנו מכירות, הרי לידה היא ארוע משנה חיים, שילוב של אי וודאות, חוסר שליטה ונוזלי גוף.  יחד עם זאת על הרצף של פחד מלידה ישנו מצב הקיצון, הפרעת חרדה הקרויה טוקופוביה.  פגשנו לשיחה את דר׳ גבי אייזנברג-רומנו, פסיכיאטרית מומחית, מנהלת שותפה ומייסדת של מרכז ׳עולם ומלואה׳ כדי להבין עוד על המושג.  הבנו עד כמה חשוב לאבחן, לתת לזה שם וגם להציע טיפול לנשים המתמודדות עם הפרעות חרדה בכלל וטוקופוביה בפרט.  האזנה נעימה . . . תודה לאיל לנזיני שהקליט וערך את הפרק

טריגר הפלה  💔 💔 💔 ״איך אף אחד לא הכין אותי? אמרו לי תקחי כדור יהיו התכווצויות ויאללה תגמרי עם זה…״  . אחרי כל כך הרבה פרקים על הריון ולידה שאלנו את עצמנו מה חשוב שאישה תדע על התהליך של הפלה, הבנושבשלב ראשון אנחנו רוצות שהיא תכיר את האופציות, את המושגים, ואלו פרוצדורות או תהליכים קיימים, שיהיו לאישה נתונים כדי שהיא תוכל לעשות החלטה מודעת. ⬇️ הזמנו לאולפן את דר׳ דליה אדמון, הרופאה האחראית וממקימות מרכז ״בדרכך״,  מרכז רב תחומי בבית החולים שיבא,  לליווי בתהליך סיום הריון למדנו ממנה שעשרים אחוזים!! מההריונות מפסיקים להתפתח,  ארבעים אחוזים מהנשים יחוו הפלה טבעית לפחות פעם אחת בחיים.  למדנו על הליכים ולוגיסטיקה אבל גם על רגשות וטיפולים משלימים שמשתלבים או מחליפים הליך רפואי.  אנחנו חושבות שכדאי שכל אישה תאזין לפרק הזה.  הגיע הזמן לנרמל את ההפלות ולדבר גם עליהן.  . תרמה את קולה היוצרת אביגיל קובארי  הקליט וערך אייל לנזיני

!מיילדת לכל יולדת באופן מפתיע, הגענו לפרק עם מיילדת אורחת, דווקא בחג הפסח. מה הקשר? אתם שואלים? תקציר הפרקים הקודמים: פרעה נותן הוראה מפורשת: 'כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן'. אבל, מה לעשות, התפקיד של המיילדות הוא להביא חיים לעולם. הן כמובן לא היו מוכנות לשתף פעולה עם ההנחיות ההזויות, ואמרו למלך מצטערות, איחרנו, הן ילדו לפני שהגענו: טֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ". יצאו גדולות מהחיים.  אז לכבוד חג הפסח ולכבוד מקצוע המיילדות, קבלו אופטימיות לחג בפרק חגיגי במיוחד: ״מיילדת לכל יולדת״ שיחה עם יפעת רובננקו, יושבת ראש ארגון המיילדות ואישה שהיא השראה. . הקליט וערך את הפרק: אייל לנזיני.      

אזהרת טריגר, בפרק זה מתקיים דיון אודות אלימות בשדה הלידה  ישנן בפרק גם קטעי עדויות מוקלטות. אנו מרגישות מחויבות להקליט פרק בנושא הזה למען העלאת המודעות. . . . לפעמים קורים דברים לא נעימים והגיע הזמן להסכים ולקיים דיאלוג על מנת לשפר את המצב ידוע לכולנו שמיילדות, אחיות, רופאות ורופאים עושים את העבודה הקשה שלהם כדי לעזור לנשים, למשפחות. הם שם כדי ליצור טוב בעולם הזה. שלא ישתמע לרגע שאנחנו חושבות שהמטרה של מישהו היא אחרת. למרות זאת הרבה נשים משתפות בסיפורי לידה קשים. ניסינו להבין איך זה קורה ומה אפשר לעשות אחרת ולכן הזמנו לאולפן את עורכת הדין רותם אלוני דוידוב  רותם מייצגת נפגעות ונפגעי עבירה ורשלנות רפואית, צורפו לפרק קטעים מוקלטים מראיון עם פרופסור שרה כהן שבוט מאוניברסיטת חיפה, שרה מנהלת התוכנית ללימודי נשים ומגדר, פילוסופית וחוקרת אלימות מיילדותית.  . . . המושג אלימות מיילדותית מוזכר לראשונה בחוק  בדבר זכויותן של נשים לחיים חופשיים מאלימות שנחקק בוונצואלה בשנת 2006 החוק מפרט תשעה עשר סוגים של אלימות נגד נשים. אלימות מיילדותית מוגדרת ״כניכוס הגוף ותהליכי רבייה של נשים עי אנשי הבריאות המתבטא בדה-הומניזציה, ניצול לרעה של רפואה ובפתולוגיזציה של תהליכים טבעיים, ומביא לאובדן האוטונומיה והיכולת של נשים להחליט באופן חופשי על גופן ומיניותן, תוך השפעה שלילית על איכות חייהן״ . . . כמו שאמרה עו״ד אלוני בפרק - אנחנו מאמינות שידע הוא כוח. ככל שיהיה לנשים יותר מידע יהיה להן יותר כח וכח מאפשר להן לקבל החלטות מושכלות  חשוב לנו שתגיעו עם תחושה של אמון, זה הגוף שלכן. זו הלידה שלכן ואתן קובעות בסוף   

מה דעתכם, יש לכן חופש בחירה בלידה? 🎤 כדי לברר את הנושא הזה הזמנו לאולפן את חיותה גורן, מנכ״לית התנועה לחופש בחירה בלידה, אחות מוסמכת, דולה, מטפלת בהיפנוזה, בעלת תואר ראשון בסיעוד ושני בבריאות אינטגרטיבית ורפואת גוף-נפש. 🎤🎤 יש גישה שטוענת שכשאשה מודעת לזכויות שלה ודורשת אותן - היא מייצרת אנטגוניזם ובאה לחדר לידה כמו למלחמה - ולכן תהיה לה לידה קשה יותר. אנחנו רוצות לטעון אחרת. חשוב לנו שנשים יהיו מודעות לזכויות שלהן.  לצערנו הזכות לחופש בחירה נשללת פעמים רבות ולעיתים בצורות שקשה לנו וליולדות לזהות.למרות שחוק זכויות החולה עוסק בנושא של הסכמה מדעת, לא תמיד זה מתקיים. 🎤🎤🎤 ניסינו להבין מהן הזכויות שמפרים בקלות, ומה ניתן לעשות? חשבנו יחד איך זה יראה בעולם אידאלי, ולאן יש לשאוף? מאוד השתדלנו לשמור על אופטימיות. תודה למייסדות העמותה- לשעבר ״נשים קוראות ללדת״ לפעילות ולפעילים, לתורמות ולתורמים - מאז ועד היום. 👇🏽👇🏽👇🏽 הכי חשוב אל תשכחו לרגע שזו הלידה שלכן. זה הגוף שלכן. זו התינוקת שלכן.  🎤 הקליט וערך את הפרק אייל לנזיני  

תדמיינו את צפון תאילנד, אבל לא את הריזורט המפונפן שעלה לכם מול העינים אלא בקתה קטנה רעועה, ברקע ריחות של ג׳ינג׳ר ואדים ממלאים את החדר, נשים עובדות מסביב ומבשלות , מקלפות שורשים ומפצחות בוטנים, מסביב מתרוצצים ילדים ובתוך כל הבלגן הזה אחת מהנשים בצד כורעת ללדת, כמה זה רחוק מהלידות שאנחנו התרגלנו לראות ולחוות.   כדי ללמוד משהו מהקסם של המיילדות המסורתית, השבטית הזמנו לאולפן את ציפי מונט, דולה ואנתרופולוגית, אישה שנודדת בעולם וחוקרת מסורות לידה שבטיות. היא ביקרה בלידות בגמביה, מדגסקר, דרום אפריקה, אוסטרליה, רוסיה, הודו, ספרד, ארצות־הברית, ירדן, מצרים וגם ברשות הפלסטינית. ניסינו להבין ממנה איך מתייחסים שם לכאב, אם פחד נוכח בלידות ומה יש להציע כדי להתמודד איתו.  כדי להבין מה משותף ללידות באלסקה ובאפריקה, מה עושים עם שומן הליוויתנים ואלו מאכלים, מסורות או טקסי לידה היא פגשה מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק.  ערך והקליט: איל לנזיני

היתה להם תוכנית לידה מפוארת, הם בחרו בבית חולים שהכי התאים לתפיסת העולם שלהם, בחדר ללידה טבעית עם מיילדת פרטית, ואפילו ופינטזו על לידת מים עם אורות עמומים   ומוזיקה נעימה ברקע בדיוק כמו שראו בסרטי הלידה ביוטיוב  אבל אז בשבוע 36 להריון היא הגיע להערכת משקל הטכנאית שמה עליה את מכשיר האוטראסאונד והכריזה בהתלהבות ״אופס, היא עכוזית״. והוסיפה ״נו, מקסימום תלכי לקיסרי״  היתה לה תחושה נוראית, הכל התפורר ברגע , המון פחד ותסכול ואפילו עצב  ...היא הצליחה להחזיק את הדמעות עד לאוטו ושם התפרקה הפעם הזמנו לאולפן את קארין אטאלי אישה שבחרה באופציה של לידת עכוז בלידה ראשונה. האזינו לפרק כדי להבין מה קרה אחרי אותה פגישה מטלטלת עם טכנאית האולטראסאונד, זה סיפור על אומץ אבל בעיקר על זכות הבחירה בלידה

"בשנת אלפיים, בנוסף להיסטריה של העולם מ"באג אלפיים (למי שמקשיבה לנו ונולדה בערך אז ולא יודעת על מה מדובר, העולם נכנס להתקף חרדה מקריסה קולקטיבית של המחשבים. בסוף הסתבר שהחשש היה מופרך. אבל חוץ מזה, בשנת אלפיים יצא מאמר ששינה את פני המיילדות חוקרת קנדית בשם דר׳ האנה- פירסמה מחקר היא הציגה נתונים שהראו באופן גורף שלידות עכוז זה פשוט סכנה וכדאי שנפסיק עם זה ודי .  . . הנתונים מראים רוב העוברים יתבססו באגן לקראת סוף ההריון רובם כבר בשבוע 32 יהיו במצג ראש. אבל אחוז מסויים מן העוברים יציג את העכוז.  האזינו לפרק ותגלו מה קרה עם הנתונים שהציגה דר׳ האנה, איזה אחוז מן העוברים יהיו במצג עכוז, מה ניתן לעשות.   הקליט ערך והפך את הפרק: איל לנזיני

.אנחנו חיות איתה חיים שלמים ולפעמים לא מספיק מכירות אותה, את הרחם .אנחנו יודעות שעבור האקדמיה ללשון עברית אמורים לדבר עליה בלשון זכר.  .אל הרחם שלנו אנחנו מדברות בלשון נקבה .אז נעים מאוד - רחם היא איבר שרירי בצורה הדומה לאגס או אבוקדו היא חלולה כמו בלון ומשתנה בגודלה בהתאם לתיפקודה, על פי השלב בחודש, ארועי החיים או השינויים ההורמונליים למשל, כשאת מדממת, בזמן הווסת - הרחם מכפילה את המשקל שלה  בגילאי הפריון היא מאה עשרים גרם- קצת כמו שקית קטנה של גרעינים, בווסת היא עולה ליותר ממאתיים גרם במהלך ההריון היא תגדל כמובן הרבה יותר, ותחשבו מה קורה לה במקרה של תאומים  הרחם תלויה על מערכת של רצועות,  והן מחזיקות ומקבעות אותה למקומה ומקבעות אותה למקומות קשיחים כמו עצמות בטח לא תאמיני אבל כל סטייה של הרחם מהמרכז משפיעה על התפקוד והתחושה הכללית יש עוד המון מה לומר עליה מוזמנות להאזין . הקליט וערך את הפרק -איל לנזיני

מסקרן מה עולה לכן בראש כשאתן חושבות על שלייה.  ככל שחשבנו עליה, הבנו שאנחנו מקבלות אותה כמובן מאליו. ומכיוון שאין לשלייה מספיק יחסי ציבור והכרה, החלטנו שהגיע הזמן להקדיש לה פרק. אם תחשבו על זה רגע, הריון הוא הדוגמא הביולוגית הנורמלית היחידה שבה מערכת החיסון מקבלת לחלוטין רקמות מגוף זר בלי לדחות אותן. בשביל הגוף של האמא זה לא נורמלי. הגוף שלנו מתוכנן להפטר מגוף זר, מישהו שהוא לא אני. אבל השלייה הזו ממזרה. היא מחביאה את העובר מהאמא. מעבר לזה, ידעתם שבמהלך ההריון בנוסף לתפקידה החשוב של העברת גזים, נוטריינטים וסילוק פסולת – תפקידים קריטיים לקיום והתפתחות העובר –  השלייה מתפקדת כבלוטה אנדוקירנית זמנית, שמפרישה פפטידים והורמונים סטרואידיים שמאפשרים לשמור על ההריון, להקל על הלידה, להשפיע על ייצור החלב, והתפתחות העובר.  כדי להבין איך זה קורה, האזינו לפרק. . . . הקליט וערך - איל לנזיני

אישה בהריון מקבלת תוצאה של בדיקת חלבון עוברי, זו שבודקת סיכון משוער לתסמונת דאון.  היא רואה שכתוב: "תוצאה חריגה – סיכון לתסמונת דאון 1:200, מומלץ דיקור מי שפיר". משם מתחים סחרור מטורף. כדי להרגיע את מחול השדים הזמנו לאולפן את דר׳ לנה שגיא-דאין, רופאת נשים וגנטיקאית מבי"ח כרמל, ומרצה בכירה בטכניון. דיברנו על כךך שישראל מוכרת כאחת המדינות שעושים בה הרבה מאוד בדיקות בהריון, המון בדיקות אולטרה-סאונד, וגם דיקורי מי שפיר ללא סיבה רפואית.  היא עזרה לנו לעשות סדר בבלגן ולהבין את ההבדל בין בדיקות סקר ובדיקות אבחנתיות, מה זה צ׳יפ גנטי, מתי כדאי להתייעץ עם גנטיקאית ומה אפשר לעשות כדי להפחית חרדה.  החדשות המסעירות של הפרק הן שברוב ההריונות בהם מתקבלת תוצאה חריגה או "סיכון מוגבר" בבדיקות סקר, בסופו של דבר העובר יהיה תקין לחלוטין.    כדאי לכן להאזין, יש תובנות ואפילו טיפים שיעזרו לכן לקחת החלטות נבונות.  הקליט וערך את הפרק איל לנזיני. 

״אין לי כוח לקום בשש בבוקר לצאת להליכה. זה פשוט לא קורה. ובערב, בערב אני סמרטוט.״ כולן יודעות שאימון ופעילות גופנית הם טובים. אומרים שזה משפר את הפיזור של החמצן, מסלק רעלים.  אבל עבור אישה שזה לא חלק מהיום יום שלה, בשבילה לגייס את עצמה בהריון כשהיא גמורה מעייפות ועם בחילות.  זה מאוד לא פשוט.  רצינו להבין מאיפה מתחילים ולכן הזמנו לאולפן את רות עוז שלם, מדריכה לנשים בהריון, אשת בריאות הציבור, רכזת תחום אימון גופני לנשים בהיריון ולאחר לידה במכון וינגייט וגם מלווה בלידות.  למדנו ממנה שלמרות שהתנועה היא הבסיס לתפקוד תקין של המערכות בגוף, רוב הנשים לא חושבות שכדאי להתאמץ בהיריון ואפילו מפחדות לנוע יותר מידי שמא יפילו את העובר או יזיקו לעצמן.   כדאי לכם להאזין לפרק ולהבין מהי המשמעות של ״לדעת בגוף״ , מהם חמשת העקרונות המובילים שיטיבו עם ההריון ועם הלידה, והכי חשוב מדוע כדאי לבחור שיר אחד ביום. רמז: סיימנו את ההקלטה באולפן בריקוד סוער, היה שמח!   הקליט וערך את הפרק: איל לנזיני  

המוח שלי בהריון הפך לעיסה, אני לא זוכרת דברים, אני לא בהירה. לפעמים ממש שוכחת מילים מרגישה קצת אלצהיימרית. “ טפשת הריון הוא מושג פופולרי, נשים משתמשות בו בדרך כלל בהומור עצמי, כדי לתאר חוויות שלהן מזמן ההריון. הוא בא לתאר מצבים שבהן הן מרגישות "לא הן עצמן", מבחינת התפקוד הניהולי, הזיכרון, ויכולות הריכוז. לפי מחקרים עדכניים במדעי המוח, במהלך ההריון ואחרי לידה יש שינויים נרחבים במוח האימהי. חלק נחווים כשליליים, אבל ישנן גם יכולות שמשתפרות. למשל, נשים בהריון מזהות טוב יותר הבעות פנים של רגשות כמו פחד, כעס וגועל, וגם מבחינות טוב יותר בין ההבעות הללו. רוב חוקרי המוח סבורים שישנה הכנה של המוח לאימהות. ככל הנראה המוח מכין את האישה להיות מרוכזת בתינוק שלה, להיות רגישה לצרכים שלו. תפקידם של השינויים הוא להכין אותנו להיות אימהות מסורות יותר, כדי למקסם את סיכויי ההישרדות של הצאצאים שלנו. נפגשנו עם דוקטור אורלי דהאן, חוקרת ומרצה במכללה האקדמית תל חי, חוקרת תודעה. למדנו ממנה על תודעת לידה ואיך המוח שלנו מכין את עצמו ומשתנה לקראת הלידה. בקיצור זו לא טפשת הריון אלא המוח שמתכונן ללידה טובה יותר.  תקשיבו לפרק הזה, הוא לגמרי mind blowing   הקליט וערך את הפרק איל לנזיני

״האחות בקופת חולים מדדה לי לחץ דם, התוצאות היו גבוהות בטירוף, 150 על 100, ואני אומרת לה עזבי תמדדי עוד פעם אני מאלו שהן בלחץ מהחלוק הלבן, והיא מודדת וזה רק יותר גבוה ויותר גבוה… הלחץ דם מטפס, הלחץ בקופת חולים בשמיים, קיבלתי הפנייה למוקד, משם התגלגלנו לאשפוז ,זירוז, סרט, קיצר לישיבה בעבודה כבר לא הגעתי באותו יום.  תאמיני לי, עד היום אני לא מבינה למה היה צריך לסיים את ההריון בגלל השיט הזה״   מה הסיפור עם לחץ הדם ואת מי מרעילה רעלת ההריון? פגשנו את דר׳ מתן אלעמי באולפן והבנו ממנו שהחדשות הטובות הן שלא מדובר בהרעלה!  אלא בתגובה חריגה של הגוף להריון. אם אתן רוצות להבין עוד על מה גורם לזה להתרחש, איך מטפלים והאם ניתן למנוע את התופעה האזינו לפרק הזה: ״תעלומת רעלת ההריון״   הקליט וערך את הפרק איל לנזיני 

״אחרי ההלם של גילוי הסוכרת, קרה לי משהו. זה עודד אותי, לקחתי אחריות על הסיפור הזה של ההריון. אחריות על הבריאות שלי, על העובר שלי. תראי, הריון הרבה פעמים נותן מוטיבציה לקחת את עצמנו בידיים. את יודעת שלחם לבן לא טוב לך, מקפיץ לך הסוכר לשמיים, אז יאללה מגיע הריון ויש התגייסות לעשות את השינוי, לשים לב לאיך אני מזינה את עצמי. אני מנהלת פרוייקטים בעבודה, אז ניהלתי את הסוכרת הזו כמופרוייקט עם דד ליין.״ מה קורה לאחרונה עם הסוכרת בהריון? יש תחושה שלאחרונה כל אישה שניה מאובחנת עם סוכרת. האמת היא שכל אישה עשירית היום בישראל מאובחנת עם סוכרת הריון. תשאלו למה זה קורה, מצד אחד אורח החיים שלנו נותן את אותותיו אבל מצד שני בחלק מן המקרים קורהמשהו מאוד מעניין בגוף בהריון. אינסולין הוא הורמון המופרש כשיש עליה ברמות גלוקוז בדם. הוא דואג להכניס את הגלוקוז אל התאים. בהריון לעיתים משהו ישבש את המנגנון הזה. רוצות לדעת מה קורה שם, איך מאבחנים, מטפלים ואפילו מונעים? הזמנו לאולפן את דר׳ מתן אלעמי סוזין לשיחה על סוכרת הריון ולמדנו המון. תקשיבו לפרק הזה. … הקליט וערך את הפרק איל לנזיני.

״אחרי הלידה אני הרגשתי שהגוף שלי הפך מכונה לילדים, לא מכונה מכוונת מיניות או סקס, זה נשאר בחיים הקודמים שלי…״ אחרי הלידה הגוף זוכר. במקרים רבים, יש בגוף דריכות ולפעמים כאב או צלקת שנותרה אחרי תפירה ונשאלת השאלה איך ניגשים חזרה? איך הגוף חוזר להיות אירוטי? ואיך הפות והנרתיק חוזרים להיות איברי מין?  הזמנו לאולפן את דר׳ מיכל לוריא, רופאה מומחית בגניקולוגיה, מטפלת מינית מוסמכת, יושבת ראש החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני ומנהלת שותפה במרפאת ׳רותםי - המרכז הישראלי לטיפול מיני. ניסינו לענות יחד על שאלות קשות: האם הנרתיק יחזור לקדמותו? האם יתהדק כמו לפני הלידה? וגם, מי אמור ליזום את הסקס אחרי הלידה?  מעבר לכל הטלטלה הרגשית, כדי להבין מה עובר עליו -הגוף - כדאי להכיר שחקנים שמאוד משפיעים על החשק המיני.

מה זה בכלל חשק? זו הכימיה במוח או משהו באגן שדוחף? איפה נכנסת פה המוטיבציה כשיש כבר הריון והבטן גדלה ולוחצת. מיניות היא עניין בפני עצמו, אבל מיניות היא גם סימפטום לכל כך הרבה דברים אחרים. בדיוק בגלל הסיבה הזו הזמנו לאולפן את דר׳ מיכל לוריא, רופאה מומחית בגניקולוגיה, מטפלת מינית מוסמכת ויושבת ראש החברה  הישראלית להפרעות בתפקוד המיני, מייסדת שותפה של ׳מרכז רותם׳ המרכז הישראלי לטיפול מיני. ניסינו להבין ממנה אם צריך לשבת ולחכות לחשק או לגרום לו להגיע. פרק שעושה חשק לחשק.

מה זה ברור גנטי ולמה בכלל צריך בדיקות גנטיות? נתחיל מזה שגנטיקה קשורה להכל…  אנחנו עצמנו בין היתר תוצר של המטען הגנטי שהיה בזרע יחד עם המטען הגנטי של הביצית. החיבור הזה של זרע+ביצית=עובר, שוהה ברחם כמה חודשים, ומושפע ממה שקורה שם, ואז יוצא לאוויר העולם ומושפע בהמשך גם  ממה שאנחנו אוכלים, שותים, איך שאנחנו מתנהלים, ישנים, ואפילו מהסביבה החיידקית שבגופנו. כל המידע הגנטי שלנו כתוב בדנא שלנו. כל ביצית וכל זרע מכילים בדיוק חצי מהמידע הזה. אבל כל פעם החלוקה היא אחרת. הרי יש לנו המון המון תכונות ומאפיינים אפשריים. לכן יש כל כך הרבה שילובים. כמעט ארבעה ביליון שנים האבולוציה והברירה הטבעית ניהלו אותנו, החזק שורד, אבל היום ממש ברגעים אלו אנחנו בתקופה שמשנה את חוקי המשחק.  לאחר תגלית המבנה בצורת ההליקס של ה- די.אן.איי שכולנו מכירים כבר, התגלה שמן האותיות שמרכיבות את הדי. אן.איי ניתן לכתוב משפטים ושפה, וישנם מבנה, וחוקיות. היום אנחנו בתקופה מטורפת בה אנו בני האדם עורכים את השפה ומשפיעים על התוצרים על העוברים ועל היילודים.  מדע בדיוני כבר אמרנו ?! מוזמנות ומוזמנים להאזין לשיחה עם דר׳ עדי רכס,  פרק מס׳ 50: גנטיקה ״עושות חיים״

באות איתנו למסע אל העתיד? דוקטור עדי רכס, האורחת שלנו בפרק הזה, הזמינה אותנו לסיור עוצר נשימה במעבדה להפרייה חוץגופית. הרגשנו שאנחנו חייבות להבין איך הקסם הזה קורה- איך שני תאים הופכים לעובר. דר׳ רכס, היא רופאה עם שתי התמחויות נפרדות, אחת במיילדות גניקולוגיה ופריון וההתמחו השנייה בגנטיקה רפואית. ניסינו להבין מהו הצעד הראשון כשנתקלים באתגרי פוריות. מיפינו את התהליך אתגרים, בדיקות אבחנתיות, מדדים ושלבי הטיפול. שאלנו שאלות מצחיקות כמו האם אפשר להכנס להריון משני גברים שונים…תתפלאו אבל כן! יש אפילו מקרה מפורסם של אישה שנולדו לה תאומים אחד מגבר לבן ושני מגבר שחור, כך שלא היה ספק שמדובר ב 2 אבות ביולוגיים שונים. וכמובן שלא ויתרנו על הנושא הכי חם : שימור פריון, הקפאת ביציות והקפאת עוברים. בואו איתנו לפרק בסרט מדע בדיוני. טכנולוגיות של פיריון.

פרק ההמשך... מאיה קוסובר, אשת רדיו, אישה שיודעת לספר סיפור, הגיעה לאולפן והסכימה הפעם להיות מרואיינת. היא שיתפה אותנו בסיפורה על אימהות לסבית, טכנולוגיות פריון וגנטיקה. ניסינו להבין יחד מה קורה כשרוצים הריון אבל יש נשאות לגן מיוחד ובעייתי. עברנו יחד דרך נקודות ציון משמעותיות, מיפינו את המשתתפים הפעילים בדרך, הזרעות, הפריות, שאיבות, זרע תוצרת הארץ מול זרע מתוצרת חוץ, יעוץ גנטי, אבחון טרום השרשתי והריון בסיכון. אם אתם במתח להבין איך הסיפור הזה הסתיים, בואו! צאו איתנו יחד למסע הגיבורה המפותל בדרך לאימהות.

מאיה קוסובר, אשת רדיו, אישה שיודעת לספר סיפור, הגיעה לאולפן והסכימה הפעם להיות מרואיינת. היא שיתפה אותנו בסיפורה על אימהות לסבית, טכנולוגיות פריון וגנטיקה. ניסינו להבין יחד מה קורה כשרוצים הריון אבל יש נשאות לגן מיוחד ובעייתי. עברנו יחד דרך נקודות ציון משמעותיות, מיפינו את המשתתפים הפעילים בדרך, הזרעות, הפריות, שאיבות, זרע תוצרת הארץ מול זרע מתוצרת חוץ, יעוץ גנטי, אבחון טרום השרשתי והריון בסיכון. אם אתם במתח להבין איך הסיפור הזה הסתיים, בואו! צאו איתנו יחד למסע הגיבורה המפותל בדרך לאימהות.

״את אמא אפשר להחיות בכל כך הרבה דרכים, למרות שפיזית היא לא כאן. זה אמנם לא כמו להנות ממנה חיה, אבל אפשר להכין את המתכונים שלה, לספר את הבדיחות שלה…״ אחרי השיחה עם ליאת כהן הבנתי, כמו צלקת שמגיבה לשינויי מזג האויר, כך גם האֵבֶל מרים לפעמים את הראש, ומאפשר לנו, מדי פעם, עוד טעימה.   דר׳ אליזבת קובלר-רוס, פסיכיאטרית שוויצרית אמריקאית, פיתחה לפני כחמישים שנה את המודל של חמשת שלבי האֵבֶל. היא טענה שאם נעבור אותם לפי הסדר, בהתחלה תופיע הכחשה, ואז כעס, מיקוח, ודיכאון שאחריו נגיע לקבלה ונוכל להמשיך בחיינו.  זה יתחיל עם הפרידה ממישהו אהוב, למשל כשניפרד מאמא, ויסתיים כשנסיים את חמשת השלבים. שנים פסיכותרפיסטים מדקלמים לנו את המדרג הזה, ומשכנעים אותנו שלאֵבֶל יש שלבים ותאריך תפוגה.  פגשנו את ליאת כהן לשיחה באולפן על ״אמא ללא אמא״, על הריון ולידה לאחר שהאם נפטרה והיא לא בסביבה.  היא שיתפה אותנו מניסיונה האישי והמקצועי בקליניקה עם מאות נשים. הבנו ממנה שזה תהליך הרבה יותר דינמי ומורכב. היום לא באמת מצופה ממישהו לחוות משהו כל כך מורכב בהתאם למודל כזה או אחר. יש תהליכים שנראים כמו ספירלה של שלבים, שבאים וחוזרים על עצמם, בתקופות חיים שונות, ויש תהליכי אֵבֶל שמעולם לא התחילו. המודל של קובלר- רוס הזכיר תמיד איזו מנהרה, נעבור במנהרה ונצא אל האור, אל החיים. אֵבֶל ואובדן הם חלק מהחיים שלנו, כאן. מישהו קרוב שמת, אדם קרוב שנפטר, תמיד ישארו בעולמנו. דווקא בהכרה בפרדוקס הזה יש לא מעט הקלה. ההשפעות של האובדן הזה לא באמת מסתיימות. ויש רגעים ואירועים בחיים, בהם שלבים מסויימים מכים פתאום,  האֵבֶל מרים את ראשו בצמתים חשובות,  ונותן לנו עוד הזדמנות לחוות געגוע, קרבה, נוכחות. מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק הזה, ותתפלאו - למרות הנושא הכבד, עלתה בו הרבה תקווה.

הגיבורה של הפרק הזה היא אחת שהיתה פה מאז ומעולם, לידת הבית.  במהלך ההיסטוריה האנושית כשאישה כרעה ללדת, היו מגיעות הקרובות והשכנות ומסייעות למיילדת בלידה. לידה היתה מרחב נשי. בערך בסביבות ב1760 החלל טרנד. נשים מהמעמד הגבוה יותר רצו שרופאים יגיעו אליהן הביתה ללידות. הן סברו שהעובדה שלרופאים יש יותר השכלה תתרום ללידות, תהפוך אותן למשהו בטוח יותר. בתחילה הנשים הזמינו את הרופאים הגברים להכנס לזירה הביתית. אבל אז החלה יריבות בין המיילדות והרופאים על מי מנהל את הלידה. רופאים ראו עצמם בעלי השכלה רפואית רחבה יותר, והמיילדות טענו שהינן בעלות הניסיון. קרה שם עוד משהו, בתחילת המאה העשרים החל שימוש במשככי כאבים לאילחוש, נשים רצו לחוות פחות כאב בלידות, הן עזבו את בתיהם והגיעו לבתי החולים כדי לקבל משככי כאבים. השאר הוא כמובן היסטוריה. היום בישראל רק כחצי אחוז מן הנשים יולדות בלידת בית מתוכננת.  הזמנו את עפרית פק, מיילדת בית לשיחה על לידות בית וזכויות נשים בלידה.  . הקליט וערך את הפרק אייל לנזיני

בהריון, הגוף שלנו עובר שינויים מטורפים. זוהי תקופה שהיא רכבת הרים של שינויים פיזיולוגיים, שחלקם הגדול הם בכלל מחוץ לשליטתנו, וזה אתגר עבור כל אחת ובטח ובטח כשיש קושי עם דימוי הגוף. דימוי הגוף הוא תוצר של כמה גורמים בחיינו. הדברים שישפיעו כוללים גנטיקה, היחס שקיבלנו כלפי הגוף שלנו כשהיינו ילדות וכמובן השפעות תרבותיות, אידיאל היופי שמפומפם לנו מהסביבה. כשאנחנו נמצאות בסביבה אוהבת, מקבלת, מנרמלת דימוי הגוף יושפע לטובה. כשאנחנו מתאמנות בלהיות לא שיפוטיות וטובות לעצמנו, דימוי הגוף והדימוי העצמי יושפעו לטובה. להסכים להיות בהריון, זה גם ללמוד לשחרר, לשחרר את מה שאני יודעת על עצמי, על משקל הגוף שלי, אפילו פשוט להסכים לקנות בגדי הריון. ההבנה שמחלחלת היא שלא לכולן זה עובד בקלות, אנחנו פוגשות לא מעט נשים שלא אוהבות להיות בהריון. כדי להבין על זה עוד הזמנו לאולפן את דר׳ מיכל ווהל, פסיכולוגית קלינית לשיחה על דימוי גוף והריון. למדנו המון.  . . הקליט וערך את הפרק: אייל לנזיני.

״אני פותחת את הפייסבוק וזה צף לי- הכותרות האלו, ויבאק היי או לא ויבאק היי. הצלחתי לא הצלחתי, אני כל כך רוצה לכתוב כבר גם, במיוחד לרופא שלי דוקטור, מגיע לי מזל טוב, ויבאק הי-ויבאק הי !!״   לידת ויבאק זו לידה נרתיקית אחרי ניתוח קיסרי.   נתחיל מנתונים: שיעורי ההצלחה של לידה לדנית לאחר ניתוח קיסרי נעים בין 60 ל-80 אחוזים אצל נשים שבוחרות בניסיון לידה.  ידוע לנו שסיכוי שונה בין בתי חולים שונים, בין רופאים אחראים שונים, וכמובן, כתלות בסיבה לניתוח הקודם ובמאפייני היולדת וההריון הנוכחי.  אבל, בגדול אלה הם האחוזים, וזה לא מעט בכלל.  תשאלו את עצמכם למה שאישה שעברה כבר ניתוח תרצה ללדת בלידה נרתיקית?  משום שיש שמרגישות שפספסו משהו בלידה הקודמת.  יש שההתאוששות מהקיסרי הייתה קשה להן. יש שמתכננות הרבה הריונות בהמשך וכידוע, ככל שיש יותר ניתוחים קיסריים זה מגביל יותר את הילודה וגם משפיע על הפוריות.  יש הרבה סיבות.  הזמנו את דר׳ מתן אלעמי סוזין לשיחה על לידות ויבאק והתמלאנו באופטימיות.   לנייר העמדה בנושא לידות ויבאק: https://cdn.mednet.co.il/2015/04/נייר-עמדה-1.docx-לידה-לדנית-לאחר-ניתוח-קיסרי-קודם.pdf   הקליט וערך את הפרק איל לנזיני   

----more----״הכל בעצם זה 'יותר'. בחילות יש יותר, וצרבות יותר, וכבדות יותר, ועייפות יותר, ודאגות הרבה יותר... ״  הריון תאומים הוא אחר. רצינו לדבר על האתגר שהריון כזה מביא איתו.  זה הריון שלעיתים ידרש מעקב תכוף יותר והדוק. קודם כל, הסיכוי ללידה מוקדמת משמעותית בהריון תאומים, ולכן עוקבים אחר אורך צוואר הרחם או סימנים אחרים אשר יכולים  לנבא התפתחות של לידה מוקדמת. דבר נוסף, בתאומים יש יותר הפרעות בגדילה- כלומר סיכוי שאחד או שני העוברים לא גדלים מספיק בתוך הרחם- ולכן עושים בעיקר בחצי השני של ההריון הערכות משקל תכופות יותר. אבל זה כמובן לא מסתיים שם כי צריך ללדת אותם וכמובן לגדל אחר כך. שיחה מרתקת עם דר׳ רותם ענבר, רופאה גניקולוגית עם התמחות בהריון בסיכון. דר׳ ענבר הגיעה כדי לשוחח איתנו על השוני בין הריונות תאומים, על ליווי הריון ובדיקות לפני לידת תאומים, וגם שיתפה בחויה האישית שלה.   הקליט וערך את הפרק איל לנזיני

תתפלאו לדעת, האטות בדופק הן דבר שכיח. האטות בדופק הן רפלקס של העובר. רפלקס שתפקידו להפחית את הפעילות המטבולית של של העובר. המוניטור העוברי הוא כלי עזר להקשבה לדופק של העובר, אבל לפעמים בחדר הלידה הוא יחרוץ גורלות. כל כך הרבה גורמים ישפיעו על הדופק שלנו. השימוש שלנו במוניטור הוא נסיון להבין מה המצב של חימצון העוברי. אחת השאלות החשובות היא באיזה קצב העובר התחיל את מסע הלידה שלו, ומה קורה בין ההאטות.  בדקנו מהם התנאים, ומהי הדרך המכשירניות המועדפת ללידה, מתי נלך ללידת ואקום ומתי לניתוח קיסרי. ולסיום, שאלתן את עצמכן מי הגבר שהמציא את המלקחיים, ואיך זה השפיע על עולם הלידה. הזמנו את דר׳ מתן אלעמי - סוזין לשיחה על ניטור עוברי ועל לידות מכשירניות. .   הקליט וערך את הפרק איל לנזיני.

אנחנו רוצות לחגוג את הנשיות שלנו, את המיניות שלנו. רוצות להחליט מתי להרות, עם מי לעשות סקס, אנחנו לרוב רוצות לספק לעצמנו עונג.  התוכנית הזו לא כוללת כאב או כיווץ בפות, המקום שאמור לספק לנו עונג.  כשנתקלים בפעם הראשונה במושג וולוודיניה ובהיקף הבעיה  – התקשנו לתפוס את זה. איך יכול להיות שאחת משבע נשים סובלת וזה לא מדובר? איך יכול להיות שיש שם כל כך הרבה כאב ולא רואים כלום? עבור נשים רבות, החוויה שלהן היא שאולי הן מדמיינות, אולי הכל בראש. ויש עוד קול- מה עושים עם הכאב הזה בהריון ולידה, או אפילו לפני, איך בכלל נכנסים להריון? איך אפשרלעשות אהבה, כשחדירה מתקשרת לחווית סבל.  הזמנו נשים המתמודדות עם התופעה לשתף בחוויה שלהן, מה כולל תהליך האבחון ודרכי התמודדות, ומה ניתןלעשות בהריון ולידה. . הקליט וערך איל לנזיני למידע ולרשימת רופאות עם התמחות לטיפול בוולוודיניה ממליצות להכנס לאתר 👇🏻 שלמה- הארגון הישראלי לוולוודיניה

פות, נרתיק, vulva, וואגינה. הרבה נשים לא מדברות על הפות ולא מכירות אותה, היא פנימית נסתרת, ולא מזדקרת החוצה כמו פין. חשבתן פעם מה אנחנו אנחנו כנשים יודעות על הפות שלנו, או על עומק הנרתיק? לפעמים ישנה תחושה שלנשים קשה ללדת בגלל הבושה- או בגלל חשש איך הנרתיק והפות יצליחו ללדת, עבור רוב הנשים לדמיין את התחושה של עובר בנרתיק הצר מתקרב לאיזור השפתיים מעוררת בהן אימה של ממש. פות - או באנגלית vulva  - היא החלק החיצוני, היא כוללת את השפתיים  ואת גבעת ונוס, פתח הנרתיק, בלוטות שונות וכמובן הדגדגן. נדבר עליו על  הדגדגן וכמובן על על אורגזמה, נבחן שוב אם נקודת G קיימת או שזו אגדה אורבנית, ומה קורה כשמגיעות לחדר לידה. יש למה לצ-פות. פרק שלם על הפות.

את זוכרת את הפעם הראשונה שלך אצל הגניקולוג? גם את באת לבקש גלולות? היה לך ברור "שזה עליך"? יצאנו לדרך עם הפודקאסט כדי לדבר על הריון ולידה. הפעם רצינו לדבר על איך אפשר למנוע הריון. לכבוד הנושא הזה הזמנו לשיחה את שרון אורשלימי. מחנכת למיניות, אקטיביסטית, דוקטורנטית שכותבת את  עבודת המחקר שלה בנושא "אמצעים ושיטות למניעת הריון". בדקנו מה המצב בשטח כרגע, מה זמין עבור נשים, על הפוליטיקה שעומדת מאחורי ההחלטה איך למנוע, ואיך אפשר לחשוב על הנושא הזה מחוץ לקופסא. והכי חשוב תזכרו:  your body - your choice    הקליט וערך: איל לנזיני 

  אחד נושאים הטעונים במיילדות הוא חתך החיץ. או בשמו אפיזיוטומיה. הזמנו את דר׳ מתן אלעמי להתבוננות מחודשת, מבוססת ראיות על הנושא. והכנו עבורכן פרק שלם על חתך חיץ, קרעים, תפרים וכמובן ריפוי. מעבר לסטטיסטיקות ומחקרים רצינו שתבינו היכן זה התחיל. כלומר מי היה הגבר הראשון שהציע לחתוך? מהם היתרונות והחסרונות, והכי חשוב איך לטפל ולצמצם נזק גופני ונפשי. כי  אם יש תפר כדאי להבין מה יקל עליך. בימים הראשונים חשוב לבצע שטיפות מרובות במים, לדלל את השתן על מנת להפחית את עוצמת הצריבה . אפשר להשתמש בבקבוק עם פקק ספורט, בידה, פיפי במקלחת. דיברנו על פד מגנזיום אם יש נפיחות, פדים טבולים בצמחי מרפא, אלו פירסט, סטיץ׳ ג׳ל ועוד מוצרים שהופכים את החיים ליותר קלים. הזכרנו כמובן צמחי מרפא טובים כמו קלנדולה וקמומיל ויש עוד טיפים מרובים. הכי חשוב, אם משהו מרגיש לך לא תקין ודורש הסתכלות מקצועית. לכי להיבדק. את יודעת הכי טוב. . . . הקליט וערך: איל לנזיני 

  אין על מוזיקה!  פעמים רבות היא הפסקול של הרגעים הכי מרגשים בחיים שלנו; חתונה, לידה, פרידה. עבור רובנו, להוסיף מוזיקה לרגע, זה להוסיף צבע וסטורציה ולתת עומק חדש.  היא תעזור לנו לסמן טריטוריה, תיצור מרחב אישי, קרקע מוכרת ובטוחה.  רצינו לנסות ולהבין איך מוסיקה יכולה לתמוך בנו במהלך לידה? מהם המנגנונים שעוזרים לנו להתחבר?. חדר לידה הוא מקום ציבורי. הרבה אנשי צוות נכנסים ויוצאים מהחדר. הבנו שהמוזיקה עוזרת להתמקם במרחב, ולהרגיש שהוא שלנו.  מעבר ל'סימון הטריטוריה' שהמוסיקה יוצרת, היא משפיעה גם על הצוות, היא מחברת אנשים. אומרים שהיא דבק חברתי. אז איזה מוסיקה עושה לכן את זה? מה אתן תבחרו ללידה? ביטלס? אתני? עידן רייכל? מוקי? ליאונרד כהן או אולי קלאסי? פרק נעים לאוזן.  כתב, התראיין, הקליט וערך: אייל לנזיני      

״מתעוררת בבוקר ומיד מתחברת למשאבה. מתקלחת, מתארגנת, יוצאת לפגייה. מגיעה לפגייה, מחטאת ידיים, מניחה בקבוקי חלב במקרר, מחטאת ידיים, מתחברת למשאבה, מכניסה בקבוקי חלב למקרר, מחטאת ידיים. אוכלת משהו קטן, מחטאת ידיים, עושה איתו קנגורו, מחזירה אותו לאינקובטור, מחטאת ידיים. שואבת חלב, מחטאת ידיים, מכניסה למקרר, מחטאת ידיים. מחליפה לו חיתול, מחטאת ידיים. ועוד קנגרו....״ יש דברים שרק מי שעברה אותם מבינה.  כמו למשל איך זה מרגיש להיות אמא לפג, מה עולה שם? מה הכי מפחיד? מה הכי מנחם?  מה מפחדים להרגיש? איך זה עבור בן הזוג? מה כדאי לומר לאמא שילדה עכשיו תינוק ששוקל פחות מקילו? מה חשוב שהצוות יבין? נפגשנו עם גאות גונן, אמא לפג שנולד בשבוע 26. היא שיתפה אותנו במסע האמהות שלה. פרק מטלטל ומלא אופטימיות. תכינו טישו. . מצורף לינק למסמך שכתבה גאות גונן בנושא ׳שאיבת חלב-אם לאחר לידה מוקדמת׳ https://drive.google.com/file/d/1-1eX9a2KVlOU4QMokhdfThAp-sVFYjyb/view?usp=sharing   הקליט וערך: איל לנזיני 

עם ההיריון נולד רעיון, נולדת פנטזיה על איך יראה התינוק שלנו, איזו מן אמא אני אהיה. עולות מחשבות על העובר שיהפוך תינוק. אבל מה קורה כשנולד פג? הצטרפה אלינו לאולפן דר׳ אירית אייזן, רופאת ילדים עם התמחות בפגים. היא באה להסביר לנו מה קורה כשנולד פג, מהו המראה האופייני לפגים, מה יכול לעזור להורים הטריים, מהיעזור לפגים הקטנים. לידת פג לא אופיינית לרב הלידות, אבל הסטטיסטיקה מספרת שעשרה אחוזים מכל התינוקות בישראל נולדים בטרם עת, כלומר פגים. פג נולד עם כל מערכות הגוף קיימות אך הן לא בשלות, עדיין לא מוכנות לתיפקוד. דיברנו על נשימה, תזונה, מגע ותקשורת. דיברנו על שיטת קנגורו ודר׳ אדגר ריי שפיתח אותה. פרק מלא אינפורמציה חשובה, שמתחיל בדאגה ומסתיים באופטימיות.   הקליט וערך: איל לנזיני 

מי יהיה שם איתך?  בנזוג? בת זוג? אמא? אחות? אולי דולה? מיילדת פרטית? זהות המלווים בהריון ובלידה, האינטראקציה ביניהם ומקום הלידה ישפיעו על אופי הלידה. מי יהיו השחקנים הראשיים ? אדרנלין או אוקסיטוצין? כמה סטרס יהיה שם? כמה תמיכה? כמה אמון או העדר בטחון? איפה נמצאת היולדת, האם היא המרכז?  במאה השנים האחרונות העולם עבר ללדת בבתי חולים. זה אמנם הקטין משמעותית את התמותה והתחלואה והציל המון נשים - אבל איבדנו הרבה בדרך.ְ  המטרה הראשונית של הרפואה המודרנית היתה לצמצם תמותה. עד לא מזמן כל תינוק חמישי לא שרד. עכשיו, הפוקוס הוא על צמצום סיבוכי לידה. פחות לידות מוקדמות. ארגון הבריאות העולמי קבע לאחרונה שהדרך היעילה והמשמעותית ביותר  שבה יכולות מערכות בריאות לצמצם משמעותית לידות מוקדמות בהריונות שלא בסיכון היא באמצעות של מודל ליווי רציף: במהלך ההריון, בלידה ובחודשיים הראשונים שאחריה.  זה מה שאבד בדרך.   הקליט וערך: איל לנזיני  

לפני יותר מארבעים שנה, 'נוצרה' לואיז בראון, היא בעצם האדם הראשון שנוצר בהפרייה-חוץ-גופית, בתוך מבחנה או צלחת פטרי למעשה. כמה שבועות אחרי הלידה של לואיז, פרסמו העורכים של מגזין הנשים 'נובה' מאמר שבו הגדירו הפרייהחוץ-גופית כ"איום הכי גדול לאנושות מאז פצצת האטום", וארגון הרופאים האמריקאי פעל במרץ לעצור את המחקר בתחום. מאותו רגע היסטורי נולדו מיליוני תינוקות בהפרייה חוץ-גופית. זה סוג של פלא. אפשרות מדהימה לעזור לנשים ולזוגות לזכות בדבר היקר ביותר. ילד או ילדה שכה חלמו עליו. בפרק הזה נדבר על החלקים השקופים, הפחות מדוברים של תהליך טיפולי פוריות, בעיקר על האתגרים הרגשיים הצפויים. רצינו, כמו תמיד, לגעת בנושא החשוב הזה קצת אחרת - דיברנו עם נשים שעברו את התהליך ואספנו מחשבות, תובנות וגם - בסוף הפרק - טיפים   הקליט וערך: איל לנזיני BayitAlbum  

היא נכנסת, מדדה, לתוך הקלינקה, כואב לי לראות אותה. שבוע 36 להריון. בקושי מצליחה לשבת על הספה הנמוכה, כל שינוי תנוחה כרוך בכאב שקשה לראות. אנחנו מדברות על חשיבות של תנועתיות בזמן הלידה ואני מרגישה שלא נעים לי. אני מסבירה לה על עמידת שש, א- סימטריה של האגן, והיא בקושי מצליחה לעבור מישיבה לעמידה. ״מתפרק לי האגן״, היא אומרת ואז משחררת את המילה כמו קללה, באיטיות: ״סימפיזיוליזיס״, נמאס לי. רוצה ללדת. רוצה שיגמר ההריון הזה.   בחלק השלישי הטרילוגיה על הריון ורפואה משלימה, בחרנו לדבר על הטרימסטר השלישי והקשיים המאפיינים אותו.   הזמנו את ענבל הרפז, שנקראת גם ׳אקווה דולה׳ - הידרותרפיסטית, דולה, אמא לשלושה בנים, כדי לדבר על הישורת האחרונה ואיך אפשר לנסות ולהפוך אותה לחוויה יותר נעימה ומיטיבה.    דיברנו על ׳סימפיזיוליזיס׳- כאבים בעצם הערווה או עצם החיק, ועל תרומתם של הטיפולים במים בטרימסטר השלישי . אם אתן בעצמכן בהריון או מכירות אישה שחצתה את שבוע 28, קשה לה וכבד לה והיא רוצה שזה יגמר - שלחו לה את הפרק הזה.   הקליט וערך: איל לנזיני BayitAlbum  

יוגה היא דרך לעבודה עם הגוף, הנשימה והתודעה. בפרק זה הצטרפה אלינו שרון צ׳רקהם, מורה ליוגה ומדריכת הכנה ללידה לשיחה על הטרימסטר השני ויוגה בהריון. דיברנו על היוגה, המקור של המילה הוא מהשורש לאחד. Yug בסנסקריט זה לרתום לכוון את תשומת הלב. להתכוונן למצב בו החושים מוכוונים פנימה, גירויים חיצונים לא מפריעים ומחשבות לא מסיחות להשקיט את המיינד. החיים בכלל, הריון והורות בפרט משלבים שמחה, ציפייה, פחדים, חרדות והתמודדות עם שינוי. נוכל בצורה מצומצמת יותר לשנות את מה שקורה בעולם, אבל נוכל בצורה  משמעותית להשפיע עלההתמודדות שלנו איתם. היוגה מאפשרת לנו להייטיב עם ההתמודדות של הגוף, בשלבים השונים של החיים. כשאני מייצרת חוויות, כלים ומצבים שעושים לי טוב, אני יכולה להשפיע על המוח שלי.   הקליט וערך: איל לנזיני BayitAlbum  

״בתוך הגוף שלי יש מישהו אחר, שאני אחראית לשלומו, אבל יש לו קיום נפרד משלי״   נפגשנו עם קרין קידר מטפלת ברפואה סינית ויפנית לשיחה על טרימסטר ראשון ורפואה סינית. בעיקר בשליש הראשון, הריון הוא כמו רכבת הרים פיזיולוגית. הגוף והנפש עוברות להילוך גבוה ליצור חיים בתוכנו. נפח הדם עולה, שינויים רבים מתרחשים במערכתהחיסונית על מנת להגן עלינו ועל העובר הגדל. ההריון מגיע ומטשטש את הקשר המוכר בין אישה והגוף שלה, המון שינויים בזמן מאוד קצר. עולות שאלות חדשות על זהות, חשש מהאמא שאהיה, מהן היכולות האימהיות שלי? הריון מציף חויות ילדות שלנו, זכרונות.   בעולם מתוקן לכל אישה בכל הריון, יש ליווי הוליסטי כזה שמאפשר לה להסתגל לשינויים, להיתמך, לשתף, ובעיקר להרגיש שהיא יודעת דבר או שניים על הגוף שלה, על מי שהיא. מוזמנות להכנס לפרק 29, הוא ראשון מסדרה בה אנו משוחחות על הרפואה המשלימה ותמיכה הוליסטית בהריון.   על פי בקשתה של קרין קידר הפרק מוקדש לאירן אורס Irene Ores 1927-2020 אישה מהאגדות. עוד לפני שדיברו על העצמה נשית, ולפני שמישהי חשבה על פמיניזם היא כבר דחפה קדימה. אמא שלה היתה מיילדת. מספרים שהיתה אשה גדולה, חכמה, נדיבה ולא מתפשרת. היתה סבתא עבור קרין,  ודודה של אמה, נפטרה יום לפני שהפרק עלה.       הקליט וערך: איל לנזיני BayitAlbum  

אולי הזמן יעבור ואני אסתגל... הפסיכיאטרית דר׳ מיה שפר,  חזרה אלינו לאולפן ועזרה לנו להבין עוד את הדכאון, היא השוותה את הדכאון לדלת אדומה, שנמצאת בראש גרם מדרגות. לפעמים ישנן פעולות שאנחנו יכולות לעשות כדי לנסות ולהתרחק מן הדלת הזו.  בפרק הזה נלמד מה הוא חוק החמסה, ואיך אפשר לעשות רפואה מונעת לדכאון. מסתבר שיש מה לעשות. ובמקרים בהם לא הצלחנו למנוע, ניתן לטפל. היא הזמינה אותנו לחשוב על הטיפול התרופתי כמו מצופים שעוזרים לנו לא לטבוע, אחרי שלומדים לצוף אפשרכבר ללמוד לשחות ואפילו לשחרר את המצופים.     הקליט וערך: איל לנזיני BayitAlbum  

הגיע זמננו לדבר על דכאון. דכאון בהריון ולאחר לידה. זה פרק שחיכה לתורו בסבלנות רבה. נפגשנו לשיחה על דכאון עם דר׳ מיה שפר, רופאה פסיכיאטרית שממש אוהבת את העבודה שלה. אוהבת לעזור לנשים לפני, במהלך ואחרי לידה. זו שיחה מלאת תקווה. הבנו ממנה שה"הריון הוא כמו מגבר": ההתמודדות עם כל השינויים הגופניים והנפשיים שקורים בטווח זמן קצר יחסית. העליה הגדולה ברמות הורמוני המין, והרבה חרדה ואי ודאות שנכנסת סביב בדיקות ולגבי העתיד. לפעמים זה מרגיש שהרבה קשיים מועצמים, וקשה שלא להסתכל עליהם כבעלי משמעויות הרות גורל לעתיד.     הקליט וערך: איל לנזיני BayitAlbum     היה מרתק להבין מה קורה בגוף ובנפש. מהם גורמי הסיכון? ואיך ניתן למנוע?. הערב יעלה הפרק הראשון בסדרה, ובשבוע הבא, פרק נוסף. אחת הנשים הסכימה שאצטט אותה והסבירה לי: ״הייתי שם, אני רוצה לספר, אני רוצה לעזור לנשים שנמצאות שם, אני לא רוצה שנשים יתביישו לבקש עזרה.״   לינק להרצאת Ted של אלכסנדרה זקס A new way to think about the transition to motherhood | Alexandra SacksTED103K צפיותלפנישנתייםכתוביות   לינק להרצאת Ted של ליסה אברהמסון Let's Talk about Postpartum Depression | Lisa Abramson | TEDxSantaCatalinaSchoolTEDx Talks91K צפיותלפני 4 שנים

אנחנו יכולות להכין נשים ללידות אבל בסופו של דבר אנחנו מבינות שאין לנו באמת שליטה על מה שיהיה שם. ללידה יש חיים משלה. לפעמים מה שנשאר זה להסתכל מבחוץ על הלידה, לאסוף את כל החלקים שלה, לתת הכרה לכל מה שהיה שם כשאני כבר ממרחק, או כשאני מסוגלת לגעת בזה.   הרבה פעמים נשים יאמרו ״היתה לי לידה טראומטית! טראומה בלידה כמו טראומה מסוג אחר, היא מגיעה משום שהיינו במצב מפחיד, בלתי נסבל, היינו חסרות אונים. אז מה יכול לעזור? מה כולל תהליך של עיבוד חווית לידה? את מי כדאי לפגוש? מה אם היתה חווית לידה טובה, גם אז כדאי לעבד?     הקליט וערך: איל לנזיני BayitAlbum    

איך אפשר לקחת חוויה כל כך מטלטלת כמו לידה ולהפוך אותה לשיר? לתרגם את מי השפיר, הבשר והדם, את הקולות והריחות, את עיסת הזמן והקתרזיס... לזקק את הכל לשלוש דקות, לכתוב ולהקליט. איך בכלל אפשר לשחרר משהו כל כך אינטימי לעולם? דניאלה ספקטור ניאותה לבוא לאולפן. לבוא עם הגיטרה. לשבת איתנו כדי לדבר על חווית לידה, שהפכה לשיר. אנחנו נמסנו. אומרים שתקווה היא החבל שבו עלינו להמשיך ולאחוז בתקופה המשוגעת הזו. פרק לטובת התקווה. ⚪️⚪️⚪️ ומאוחר בערב בחדר יולדות על הרצפה בחושך בין המכונות אתה אחזת בי ניסיתי להרפות ולא עזבת גם בתוך הצעקות אני יודעת שבסוף זה יגמר הבוקר יחזור השער יסגר אבל עכשיו אני בתוך המעגל אתה הולך איתי אבל אני לבד תדבר אליי, אל תניח לי לשקוע יש אחיזה, יש אדם ויש כאן יד היית שם כשאיבדתי את הכוח בהתחלה, ראיתי את הסוף תדבר אליי, אל תניח לי לשכוח יש אחיזה, יש אדם ויש כאן יד היית שם כשאיבדתי את הכוח בהתחלה, ראיתי את הסוף. ** מילים ולחן - דניאלה ספקטור    את הפרק הקליט וערך: איל לנזיני BayitAlbum  

לידה שקטה. שום דבר לא יכול להכין לחויה מסוג כזה. זה מנוגד לכל הגיון. הזמנו את יעל ארנסט, מטפלת ברפואה סינית ואנפוקו ואמא שחוותה בעצמה לידה שקטה. היא הגיעה כדי לשתף אותנו בחוויה שלה בתהליך שעבה ובתובנות שנבטו. דיברנו על כאב עצום בעקבות הלידה השקטה של אילת בתה אבל גם על החיים. הבנו ממנה שעל מוות אפשר ורצוי לדבר. דיברנו על ריפוי, גאווה ותקווה.   הקליט וערך: איל לנזיני BayitAlbum