Skip to content
ענתי. אנורקסיה מבפנים podcast artwork

PODCAST · society

ענתי. אנורקסיה מבפנים

by Hila Shaham Beitor

בשנת 1985, ענת בת ה-17, נערה אנורקסית, מתאשפזת בבית החולים הפסיכיאטרי 'גהה' במשקל 29 ק"ג. במשך 8 חודשים היא כותבת מכתבים מתוך חדר בידוד – על כליאה, השפלה, געגועים ועל זעקה לחופש וזכות על הגוף שלה עצמה. דרך המכתבים המקוריים ששלחה, נחשפת המחלה במלוא עוצמתה: הקריאה הרציפה בהם מגלה כיצד במקום ריפוי, המילים הופכות לתיעוד של דעיכה נפשית והתרסקות, תחת כובד השיטה שנועדה להציל אותה. מול המילים של ענת עומדת עדותה של אחותה הקטנה, הלה, שחוזרת 30 שנה אחרי אל הזיכרונות, הכעס, האהבה והסליחה המאוחרת.זהו מסמך על מחלה ששלטה במשפחה שלמה, סיפור על גוף, נפש, ומה שנשאר אחרי שהכל נגמר.הלה שחם © 2026

Publisher-supplied feed metadata · PodParley refreshed Feb 10, 2026 · Source feed

Episodes

  1. 01 פרק ראשון- בין השורות: הרקע

    בדצמבר 2003, בתוך ערימת רהיטים ישנים, מצאה הילה קלסר מכתבים שנשכח במשך 22 שנה. בתוכו הסתתרה עדות מצמררת: יומן אישי שכתבה אחותה הגדולה, ענת, במהלך שמונה חודשי אשפוז במחלקה הסגורה ב"גהה" בשנת 1985. ענת, שנפטרה לאחר מאבק ממושך באנורקסיה, השאירה אחריה מילים שמתארות מציאות קשה של בידוד, מאבקי שליטה...

  2. 02 הסיפור של ענת

    לצד המכתבים, נמצא מסמך שבו ענת מסכמת בעצמה את השתלשלות המחלה ואת הסיפור שלה החל מגיל 13. היא כותבת בכנות מצמררת על הפחד המשתק להשמין, על הסיוטים, ועל הכמיהה הפשוטה: "להגיע למשקל סביר, ללמוד לחיות... להכיר בחור והוא יאהב אותי". בפרק הזה נשמע את הקול שלה. נבין את הדרך המייסרת שעברה בין מחלקות...

  3. 03 נפש תאומה

    הילה כותבת "אני יושבת ומקלידה את המכתבים שכתבת לנו... כאילו כותבת אותם עכשיו בעצמי".מפגש מטלטל בין עבר להווה. כשהיא מקלידה את המכתבים הישנים של אחותה ענת מתקופת האשפוז, הורים שכבר אינם קמים לתחייה בין השורות, והדינמיקה המשפחתית מקבלת משמעות חדשה. זהו פרק על ההתמודדות עם חוסר האונים מול הגוף…

    more
  4. 04 זכויות לפי משקל

    מכתבים מתאריך 11.4-15.4.85 "פה אין רחמים". כך מסכמת ענת את המפגש הראשון שלה עם צוות "גהה". בפרק הזה נתוודע לשיטת השכר והעונש שהונהגה בטיפול באנורקסיה: משטר קפדני שבו זכויות בסיסיות נשללות עד לעלייה במשקל.נשמע על המאבק היומיומי מול הפרופסור מנהל המחלקה, על תחושת ההשפלה בזמן ההאכלה בכפייה, ועל...

  5. 05 הקלה רגעית

    הילה עונה הצד המושתק של המשפחה: ההקלה הרגעית מכך שהמחלה יצאה מהבית, שמתחלפת מהר מאוד בשקט מחריש אוזניים ובחוסר יכולת להירדם בלי נשיקת הלילה טוב של ענת.

  6. 06 שגרה של כאוס

    מכתבים 16.4-18.4.85 ענת כותבת מתוך "שדה הקרב" של גהה. "ברגע זה המחלקה סוערת... כולם רצים, צועקים, מנסים לברוח". היא מתארת שגרה של כאוס בה ענת מנסה לשרוד. היא עולה 1.3 ק"ג בשבוע, סובלת מכאבי בטן ואשמה, וצופה מהצד איך המערכת שוברת את החולים שלה בכוח הזרוע.

  7. 07 לקרוא לך שוב: ענתי

    מונולוג של הילה מתי התחלפה הענתי לענת

  8. 08 סופשבוע מטורף

    מכתבים 19.4-20.4.85 הפרק מתאר את סוף השבוע הראשון במחלקה. ענת מתארת את הבדידות והשעמום בחדר הסגור, את חוסר האמון המשפיל של הצוות, ומנגד – את ה"קרקס" שמתרחש במחלקה עם משפחות אחרות.

  9. 09 צללית של עצמך

    הילה עונה חזרה לטיפול המשפחתי שקדם לאשפוז. בחדר אחד יושבים ההורים, ענת ו"האיש הקרח" – הפסיכולוג שמנסה למצוא סיבה הגיונית לטירוף. פרק על הרגע שבו נגמרו המילים, הרגע שבו האנורקסיה מפסיקה להיות עניין לשיחות נפש והופכת לכרטיס כניסה לבית חולים לחולי נפש.

  10. 10 השפויה היחידה

    מכתבים 21.4-22.4.85 "אני רק מבינה עד כמה אני שפויה והגיונית... ועד כמה אני לא כמו רוב בני האדם כאן".המחלקה גועשת: חולים צורחים, חלונות נשברים, ומטופל צעיר פולש לחדר של ענת ומסרב לצאת. בתוך כל הרעש הזה, מגיעה קבוצת סטודנטים לפסיכולוגיה לסיור, וענת מוצאת את עצמה בעמדת ה"מדריכה" שמסבירה להם על...

  11. 11 מי נשאר מי יוצא

    הילה עונה מי מחליט ומי מבטיח שיתנו לי לצאת בסוף הביקור?". בת 9 נכנסת למחלקה הסגורה ומבינה לראשונה את האימה שבהפרדה. היא מחזיקה חזק ביד של אמא כדי שלא יחשבו בטעות שהיא "משוגעת", ומקפידה להסתכל לשומר עמוק בעיניים – רק כדי שיזכור את הפנים שלה כשתרצה לצאת. בפרק הזה נשמע על המפגש המבלבל עם העולם שמעבר...

  12. 12 כל הארץ דגלים, חוץ מבבית חולים

    מכתבים 24.4-25.4.85 יום העצמאות 1985. בזמן שבחוץ חוגגים, ענת נשארת במחלקה הסגורה עם "החולים הקשים". במכתב כואב היא מתארת את תחושת איבוד הזמן ואת הניתוק מהמציאות: "דברים אמיתיים לא חודרים לכאן".בפרק הזה נשמע על השעמום החוגג, על הפחד המשתק מהאחיות שגורם לה לאכול יוגורט מקולקל רק כדי לא להסתבך, ועל...

  13. 13 עומדת בדלת מסתכלת

    מכתבים 26.4.85 1.5.85 2.5.85 "מי אני שאשתעמם? ועוד במקום כזה..."ענת עומדת בפתח החדר שלה וצופה במחלקה הסגורה כמו בסרט טוב. בזמן שכולם מקבלים ביקורי הורים והיא נותרת לבד, היא משקיפה מהצד על ה"קרקס" האנושי: מההורים ההיסטריים ש"נשפכים" לחדר הרופאים כשהדלת נפתחת , דרך חולים שרוקדים ריקודי עם בערב…

    more
  14. 14 מכתבים שנשמרים בבטן

    הילה עונה גם כשהייתה מאושפזת במחלקה הסגורה, ענת המשיכה לנהל את הבית מרחוק. המחלה שלה הייתה נוכחת גם כשלא היתה בבית.במונולוג הזה הילה קושרת קשר טראגי בין המכתבים הכואבים שענת שלחה, לבין הסרטן שהתחיל לנבוט לאמא עמוק בבטן – בדיוק במקום שבו שמרה את המילים הקשות של בתה. סיפור על מחלה של שליטה שרדתה...

  15. 15 ימים של אבסורד

    מכתבים 6.5-8.5.85 השבוע הזה במחלקה נע בין אבסורד לטרגדיה. זה מתחיל בביקור הזוי של שרת הבריאות של נפאל, שבו ענת נדרשת להסביר לאישה עם "כתם אדום על המצח" מה זו אנורקסיה, וממשיך ברגע נדיר של שפיות כשהיא יוצאת בבגדים רגילים לבדיקה בבלינסון, מתפקדת כ"מבוגר האחראי" שמלווה מטופל צעיר ופרוע. אבל המציאות...

  16. 16 אתם לא יודעים כלום

    מכתב לאמא 9.5.85 "לדעת זה בשכל... אבל הקושי זה להרגיש".ענת מקבלת מכתב ביקורתי מאמא שלה ומתפרצת בכעס. היא טוענת שההורים לא מבינים כלום על הסבל שלה, על הבדידות בחדר הסגור ועל הדחף הבלתי נשלט שמניע את המחלה.בפרק הזה נשמע על הייאוש שמוביל למחשבות על בריחה והתאבדות, ועל האולטימטום החדש שהיא מציבה: או...

  17. 17 מזכרת

    מכתב נוסף 9.5.85 אחרי הבוקר הסוער, ענת מתנצלת בפני אמא שלה, אך מחליטה לשלוח את המכתב הכועס בכל זאת: "בשביל שזה יישאר... כמזכרת אמיתית לדברים שהרגשתי".הילה, בקריאה מאוחרת, תוהה למי נועדה המזכרת הזו – האם לענת שהחלימה, או למשפחה שתפרק את הבית אחרי שכולם ימותו. זהו פרק על ה"דיפוזיה המעוותת" בין האם...

  18. 18 לשחק את המשחק

    מכתבים 11.5-12.5.85 ענת מדווחת על עלייה של 5.5 ק"ג, על שקרים לצוות הרפואי ועל שימוש בסתר בתה משלשל שאמא שולחת לה. ענת "משחקת את המשחק": היא אומרת לרופאים שהגוף החדש מוצא חן בעיניה רק כדי שיעזבו אותה בשקט. "אני רואה פה אנשים שרואים במקום הזה את ביתם... אני אף פעם לא אהיה כמותם". ענת משווה את עצמה...

  19. 19 מנהל המחלקה

    מכתב 13.5.85 "אני יודע שאת מחפשת צרות, את תמצאי אותן". בעיניה המפוחדות של ענת, פרופ' טיאנו הוא דמות דמונית, אויב ש"תופס בחולצה ומנער" ורואה בה יצור שקרן. בפרק הזה מוצג הפער המטלטל בין הזיכרון של ענת לבין המציאות: המפגש המאוחר והמפוכח של הילה איתו, 8 שנים לאחר המוות של ענת.

  20. 20 לא ראוי לטפל באחת כמוני

    מכתבים 15.5-16.5.85 ענת מנהלת קרב מוחות מול הפסיכיאטר שלה ומכניעה אותו: במקום טיפול, היא מכתיבה לו את הכללים, מסרבת לדבר ומאלצת אותו להסתפק בתשובות בכתב כדי ש"לא יבלבל לה את המוח". במקביל, היא מנהלת את הגוף שלה כמו עסקת חליפין קרה: היא מעלה את המשקל ל-36 ק"ג בדיוק, לא מתוך רצון להבריא, אלא כדי...

  21. 21 הפרעות אכילה

    מכתב 17.5.85 יום שישי במחלקה, השקט המדכא יורד. ענת מוצאת נחמה בשיחה מטופלת בולימית בת 17. השתיים מחליפות חוויות ועורכות מיפוי של הבנות במחלקה לפי סוגי ההפרעות.

  22. 22 בגיל שלוש-עשרה

    מכתב 18.5.85 יום שבת, ה-18 במאי. ענת מספרת על מטופל שחשב שהיא בת 13 בגלל גופה הקטן, ומתארת תחושת "אבן שלוחצת מבפנים" ובכי של חוסר אונים.הילה נאחזת בדיוק בגיל הזה ועונה לה בוידוי מטלטל: "בגיל 13 החלטתי להתנתק ממך". היא מתארת כיצד החליטה שמספיק לה עם המחלות של ענת ושל אמא, ופשוט הפסיקה לדבר. היא אטמה

  23. 23 כבר לא מכירה את עצמי

    מכתבים 19.5-20.5.85 תחת האיום של הדסה לסגור את הדלת אם לא תהיה עלייה במשקל, ענת מרגישה שהאופי שלה משתנה. היא מביטה פנימה ונבהלת: היא כבר לא מזהה את עצמה. הפחד הגדול שלה הוא לא רק מהמשקל, אלא גם מהמחיר הנפשי: היא חוששת שהיא תצא סוף הטיפול "לא בנאדם... וגם משוגעת", אחרי שהמקום "המגעיל והמחליא הזה"...

  24. 24 בין געגוע לזעם

    3 מכתבים מה 21.5.85 היום של ענת מתחיל בירידה של 200 גרם במשקל ובמצב רוח שצונח "ב-3 ק"ג לפחות".התסכול והעצבים מובילים להתפרצות: היא מתחצפת לרופא המטפל, מסרבת לשתף פעולה ונשלחת לבידוד בחדר הנעול. המכתבים מתארים את המעבר החד בין הרצון לקבל חיבוק מההורים שמעבר לדלת לבין הצורך להפגין כוח ועקשנות מול...

  25. 25 לחיות ולשקול אפס

    הילה עונה "אני רציתי שתמותי... ניסיתי בלשון חלקות למכור לך את המוות".בוידוי כואב, הילה חוזרת לרגע שבו האהבה הפכה לכעס, והיא בחרה להעניש את ענת בשתיקה והתעלמות. היא מתארת ערב אחד שבו ניסתה לשכנע את אחותה להתאבד, לצייר לה את המוות בצבעים זוהרים כפתרון לסבל. מול הניסיון הזה, ענת מציגה את הפרדוקס…

    more
  26. 26 הבטחות

    מכתב 22.5.85 ענת עושה עסקה עם האחות הדסה: עלייה של חצי קילו תמורת פתיחת הדלת. הדסה מציעה לה פתרון פסיכולוגי – לאכול ולהאשים את הצוות שהם "מפטמים" אותה.המכתב חושף את ההסתגלות של ענת למקום: היא מדברת חופשי בקבוצה הדינמית כי "זה בית משוגעים כאן", אך עדיין מתביישת להיראות בציבור בטיול לירושלים עם "כל...

  27. 27 למקום הזה יש צורה משוגעת

    מכתבים 23.5-26.5 המכתבים מתארים סוף שבוע סוער ועמוס במחלקה: החל מהתמודדות פיזית קשה עם האבסה, דרך דרמות של מטופלים חדשים (סמים, משטרה), ועד לבריחה מתוחכמת של שני מטופלים דרך המטבח שענת הייתה שותפת סוֹד לה.

  28. 28 להיכנע לחיים

    הילה כותבת "הייתי לך למראה ועדות למה שהחיים הופכים אותך כשאת נכנעת להם ולא נלחמת".הילה מתארת את הבחירה שלה "להיכנע" לחיים – לא מתוך תבוסה, אלא מתוך הסכמה לגדול ולנוע דרך התחנות הנורמטיביות שענת ויתרה עליהן: בגרויות, צבא וחבר. היא מנגידה זאת לבחירה של ענת להישאר "מאחור, במחלקה, במיטה, מוגנת ורזה".

  29. 29 ראש בראש

    מכתבים 26.5-28.5.85 מכתבים שנעים בין כניעה למרד. מצד אחד, ענת נאלצת "לגמור הכל מהצלחת" תחת שמירה קפדנית, בעוד הילה נזכרת בבית, שם המשפחה ישבה "שבויה" ומחכה שענת תסיים לפורר טוסט שרוף לאפר . אבל רגע השבירה הופך לרגע של כוח. לאחר שהמשקל יורד וזכות הטלפון נשללת, ענת מחליטה להפסיק לפחד. בעימות חזיתי...

  30. 30 פתאום הפכתי להיות הבסדר

    מכתבים 29.5-31.5.85 האחות הדסה מכניסה את ענת לחדר עם טלי ומשפחתה כדי לשמש דוגמה. כשהמשפחה שומעת שענת עלתה 10 ק"ג, הם משבחים את בית החולים.ענת מתארת בציניות כיצד הדסה "קרנה מאושר" ואיך פתאום נשכחו כל המאבקים והמרדנות, והיא הפכה לילדה הטובה שמשתפת פעולה. ברקע, היא ממשיכה לנהל את הכלכלה של המחלקה:...

  31. 31 תחרות עד הסוף

    מכתב להילה 31.5.85 ענת מלאת אהבה ל"לושקֶה" (הילה). היא תולה את הציורים שהילה שלחה לה בחדר "העצוב והמשעמם" ומשוויצה בפני כולם באחותה המוכשרת.מול החום הזה, הילה מודה באמת הקשה: היא ראתה בענת יריבה בתחרות אינסופית על הלב של אמא. היא קינאה בכישרון, ביופי ובעיקר ביכולת של ענת "ללכת עד הסוף, עד המוות".

  32. 32 בטן מלאה

    מכתבים 1.6-2.6.85 המכתבים מתארים ימים המאופיינים במאבק כפול: מצד אחד המאבק הפיזי הקשה מנשוא עם העלייה במשקל (תחושת הנפיחות והגועל), ומצד שני המאבק הבירוקרטי והחברתי מול צוות המחלקה והפחד מהעתיד.

  33. 33 מחלה שממלאה את כולך

    הילה כותבת הפרק מתאר את ההתפרקות המוחלטת של הבית – הגסיסה של אמא, התקף הלב של אבא – מול הניתוק של ענת. המחלה משמשת כשיריון אטום שמבודד אותה מעולם של כאב: היא ממלאת את ענת עד אפס מקום ולא משאירה חלל לסבל של האחר.

  34. 34 אשלייה של נורמאליות

    מכתבים 3.6-8.6.85 השבוע הזה מאופיין בפער כואב. מצד אחד, ענת נשברת בבכי מול מבחני התאמה לבית הספר, כשהיא מגלה שאיבדה את היכולת להתרכז ומבינה כמה התרחקה מהמסלול הנורמלי של לימודים ובגרויות. מצד שני, טיול המחלקה מעניק לה רגעים נדירים של חסד ואשליה מתוקה: היא מתגלשת במגלשות מים, אוכלת ארטיקים "כמו...

  35. 35 תקופת איזולטור שנייה

    תקופת איזולטור שנייה מכתב 17.11.85 הפרק מתאר נקודת שבר משמעותית באמצע חודש נובמבר. לאחר ארבעה חודשים של "סטטוס קוו" במשקל 42 ק"ג, שבהם ענת הרגישה שהיא מנצחת את המערכת, הצוות משנה גישה ומחזיר אותה לאיזולטור בתנאים מחמירים- הוחלט לשלול ממנה את כל הזכויות שצברה ולהשאירה עם בגד גוף בלבד עד שתגיע ל-48...

  36. 36 נפש חולה

    מכתב 18.11.85 הצוות (הדסה ופרופ' טיאנו) מכריח את ענת ללבוש בגד גוף צמוד כל היום כדי שתהיה "גאה בגוף שלה", אך היא מרגישה רק בושה וגועל.ענת מתארת את עצמה במראה של חדר ההתעמלות כ"שמנה ומגילה עם בטן ענקית".היא מבינה שאולי תגיע למשקל סביר ("משקל יעד"), אבל הנפש שלה תישאר חולה.היא טוענת שההשפלות שהיא...

  37. 37 יום כיף

    הילה כותבת הפרק מתאר ניסיון נואש לנורמליות: בילוי בפארק מים וגלידה משותפת שיצרו אשליה רגעית של החלמה. אך האשליה מתנפצת ברגע החזרה הביתה, כשהמחלה מתפרצת ומובילה לשבר כואב וחסר אונים מול אבא.זיכרון זה עומד בניגוד לימיה האחרונים של ענת, בהם אבא כבר לא נלחם בה, אלא רק ישב לצידה בחמלה ובשקט, שומר עליה...

  38. 38 מי ישבר ראשון

    מכתבים 19.11-20.11.85 ענת מתארת אירוע טראומטי שבו הצוות דרש ממנה ללבוש בגד גוף, וכשסירבה (בטענה שהוא בכביסה), הציבו לה אולטימטום אכזרי: ללבוש אותו או להסתובב ערומה. היא מתארת צרחות, בכי וכליאה בחדר, ומתחננת להוריה שיצילו אותה מהיחס ה"לא אנושי" . הלה עונה: הילה משלימה את התמונה ומתארת את הרגע שבו...

  39. 39 איפה אתם לעזאזל

    מכתבים נוספים מיום ה 20.11.85 עוד לפני הדרמה של הערב, ענת מתארת בוקר של ייסורים. היא מרגישה "שמנה ודוחה", צובטת את הבטן והצוואר ללא הרף, ומרגישה שהיא מבזבזת את הזמן בטיפול שלא עוזר."אתם הבטחתם לי שלא תתנו שישפילו אותי".במכתב מהערב ענת זועמת על הוריה ששותקים מול מה שהיא חווה כהתעללות ("הם זונות,...

  40. 40 מאלה המיועדות למות

    מכתב 21.11.85 לאחר התקף היסטריה בעקבות הוצאת אביה מהחדר, ענת נרגעת בשיחה עם האחות הדסה. הדסה מסבירה שגזירת בגד הגוף נועדה למנוע מענת להסתתר, ומציבה מולה מראה אכזרית: היא משווה את האנורקסיה לסרטן מבחינת אחוזי התמותה, ומודיעה לענת שהיא "מאלה המיועדות למות" אם לא תצא מכאן בריאה הפעם . הילה כותבת…

    more
  41. 41 כמו בקן הקוקייה

    מכתב 23.11.85 במחלקה הקרינו את הסרט "קן הקוקייה", וענת מזדעזעת מהדמיון למציאות. היא כותבת שהסרט מבוסס על אמת כואבת: למטפלים יש כוח בלתי מוגבל והם מנצלים אותו לרעה כדי "לקשור אנשים ולהכות אותם סתם" רק כדי להוציא אגרסיות .היא משווה את גורל המטופלים לגורלו של הגיבור בסרט: המערכת לא יכולה לסבול חוסר...

  42. 42 לשקול 48 ק"ג גרוע יותר מהמוות

    מכתבים 24.11-25.11.85 המאבק על בגד הגוף גובה מחיר טיפולי: ענת מסרבת לצעוד בבגד גוף לעיני כולם עד לחדרה של הפסיכולוגית, והצוות בתגובה מבטל את השיחה. ענת מטיחה בהוריה האשמות קשות על כך שהפרו את הבטחתם לא לאפשר בידוד ("איזולטור").במקביל, העלייה במשקל מובילה אותה לייאוש תהומי. היא מצהירה שלהגיע ל-48...

  43. 43 אם את באה- אני נשארת

    הלה כותבת וידוי כואב של הילה על תקופה מאוחרת יותר, שבה מנגנון ההגנה שלה הפך לאטימות ולאכזריות כלפי ענת, מתוך רצון לשמור על "תמונה נורמלית" של חייה.

  44. 44 אמא תצילי אותי

    מכתב לאמא 26.11.85 "אני כל החיים האמנתי לך שאת אוהבת אותי... אז למה את נותנת להם להתעלל בי?".במכתב לילי נסער, ענת מתחננת לאמה שתבוא להציל אותה מהבידוד. היא מגדירה את הטיפול כ"פשע" וכ"עוול שאין כמותו", וטוענת שהצוות הופך אותה ל"סמרטוט" ול"משוגעת" .היא מפעילה לחץ רגשי כבד ומזהירה את אמה שאם לא תציל...

  45. 45 זרוקה פה כמו כלב בכלוב

    מכתב 27.11.85 "רע, רע נורא". ענת מתארת יממה של סיוט שהחלה כשפרופ' טיאנו תפס אותה לובשת פיג'מה מעל בגד הגוף (כי היה לה קר), והורה להסיר אותה בכוח ולקחת לה את השמיכה . המצב הידרדר כשאחות אחת נתנה לה חלוק כדי ללכת לשירותים, ואחות אחרת הענישה אותה על כך: ענת נאלצה להעביר את הלילה נעולה, קופאת מקור…

    more
  46. 46 לצאת מהגיהנום הזה

    מכתב 28.11.85 ענת נשברת. היא מחליטה שאין לה ברירה אלא להתחיל לאכול ולעלות במשקל, לא מתוך רצון להבריא ("להפך אפילו"), אלא פשוט כי היא לא יכולה לסבול יותר את הסנקציות והבידוד .היא משווה את מצבה ל"מצרים", שם בכל פעם נוחתת עליה מכה חדשה, ומפחדת מהאיומים שאם לא תעלה במשקל עד יום ראשון – יקשו עליה את...

  47. 47 הם לקחו לי הכל

    מכתבים 29.11-30.11 שני מכתבים סוערים מסוף חודש נובמבר וקטע מחשבות של הילה. המכתבים מציגים מעבר חד בין זעם ומרדנות (קללות כלפי פרופ' טיאנו ואיומי בריחה) לאחר שאיים עליה ש"אם לא אעלה עד יום ראשון אז אני אלך ערומה והוא מתכוון לזה".לבין שבירה טוטאלית וחזרה לדפוס ילדותי ותלותי מול האם "אמאל'ה בואי......

  48. 48 בדרך לשיגעון הסופי

    מכתב 30.11.85 "אני לא מוצאת לעצמי מקום מרוב קור". ענת מתארת סבל פיזי קיצוני. הצוות, שחושד שהיא מסתתרת, לקח לה את השמיכות. היא מרגישה שהמטפלים במחלקה נהנים לראות סבל .היא מדווחת על מטופלת אחרת שברחה, הוחזרה בכוח ונקשרה כשהיא בהיסטריה. ענת מרגישה שהיא עצמה "בדרך לשיגעון הסופי" ומתחננת להצלה לפני...

  49. 49 מחשבות רזות

    מכתבים 1.12-2.12.85 פרופ' טיאנו מציע לענת "עסקה": הגעה ל-45 ק"ג תמורת ביטול עונש בגד הגוף ומפגש עם ההורים. ענת נרתמת למשימה, אך סובלת ממפגש טראומטי עם המראה ("שומנים גולשים") ומהסתובבות במסדרונות עטופה בשמיכות כמו "הומלס", תוך הבנה צינית שב"בית משוגעים" אפשר גם לצרוח ערומים וזה יתקבל בהבנה . כדי...

  50. 50 מקווה להתראות בקרוב

    מכתב 3.12.85 ענת מקבלת בחזרה את הפיג'מה שלה, הקלה משמעותית לעומת בגד הגוף, אך מצב הרוח שלה נותר קשה. היא מרגישה "שמנה, מגעילה ודוחה", ומלאת פחדים ומחשבות שלא מצליחה להשקיט. ענת נאחזת בתקווה אחת: מסיבת החנוכה שתתקיים ביום ראשון. היא מקווה להגיע עד אז למשקל היעד (45 ק"ג) כדי לזכות בביקור הורים במסיבה.

Type above to search every episode's transcript for a word or phrase. Matches are scoped to this podcast.

Searching…

We're indexing this podcast's transcripts for the first time — this can take a minute or two. We'll show results as soon as they're ready.

No matches for "" in this podcast's transcripts.

Showing of matches

No topics indexed yet for this podcast.

Loading reviews...

ABOUT THIS SHOW

בשנת 1985, ענת בת ה-17, נערה אנורקסית, מתאשפזת בבית החולים הפסיכיאטרי 'גהה' במשקל 29 ק"ג. במשך 8 חודשים היא כותבת מכתבים מתוך חדר בידוד – על כליאה, השפלה, געגועים ועל זעקה לחופש וזכות על הגוף שלה עצמה. דרך המכתבים המקוריים ששלחה, נחשפת המחלה במלוא עוצמתה: הקריאה הרציפה בהם מגלה כיצד במקום ריפוי, המילים הופכות לתיעוד של דעיכה נפשית והתרסקות, תחת כובד השיטה שנועדה להציל אותה. מול המילים של ענת עומדת עדותה של אחותה הקטנה, הלה, שחוזרת 30 שנה אחרי אל הזיכרונות, הכעס, האהבה והסליחה המאוחרת.זהו מסמך על מחלה ששלטה במשפחה שלמה, סיפור על גוף, נפש, ומה שנשאר אחרי שהכל נגמר.הלה שחם © 2026

HOSTED BY

Hila Shaham Beitor

Frequently Asked Questions

How many episodes does ענתי. אנורקסיה מבפנים have?

ענתי. אנורקסיה מבפנים currently has 53 episodes available on PodParley. New episodes are automatically indexed when they're published to the podcast feed.

What is ענתי. אנורקסיה מבפנים about?

בשנת 1985, ענת בת ה-17, נערה אנורקסית, מתאשפזת בבית החולים הפסיכיאטרי 'גהה' במשקל 29 ק"ג. במשך 8 חודשים היא כותבת מכתבים מתוך חדר בידוד – על כליאה, השפלה, געגועים ועל זעקה לחופש וזכות על הגוף שלה עצמה. דרך המכתבים המקוריים ששלחה, נחשפת המחלה במלוא עוצמתה: הקריאה הרציפה בהם מגלה כיצד במקום ריפוי,...

How often does ענתי. אנורקסיה מבפנים release new episodes?

ענתי. אנורקסיה מבפנים has 53 episodes. Check the episode list to see recent publication dates and frequency.

Where can I listen to ענתי. אנורקסיה מבפנים?

You can listen to ענתי. אנורקסיה מבפנים on PodParley by clicking any episode. We provide an embedded audio player for direct listening, and you can also subscribe via your preferred podcast app using the RSS feed.

Who hosts ענתי. אנורקסיה מבפנים?

ענתי. אנורקסיה מבפנים is created and hosted by Hila Shaham Beitor.
URL copied to clipboard!