128. דפנה ברשילון

זה קרה בהפרש של שנים רבות, אבל דפנה ברשילון איבדה גם את חברת הילדות הקרובה שלה אורלי, וגם את אחותה הגדולה סוניה. מוות אחד אירע לגמרי במפתיע, והאחר בסופה של מחלה, שאיש לא חשב שתסתיים כך. להפך, כך אומרת דפנה, הייתי בטוחה שסוניה תככב בכתבה בלאישה תחת הכותרת ״כך ניצחתי את הסרטן״. ההתמודדות בכל פעם הייתה, ועודנה, שונה לגמרי, ולו בגלל שהפרידה מאורלי נעשתה בקבוצה, ביחד עם חברי הקיבוץ העירוני שבו דפנה חיה – סוג של קומנה שאיננה היפית, כך היא הסבירה לי – ואולי בגלל זה הייתה למותהּ גם איזו הילה רומנטית. הפרידה מסוניה, היא המתרגמת סוניה ברשילון, פוגגה את ההילה הזו, אבל לא את האמונה שמתוך כאב אפשר לצמוח. בימים אלה ראה אור ספרה השני של דפנה, ״רוּסלקות״, שבמרכזו מפגש בין אחות שכולה לאב שכול ויש בו הרבה מאוד אבל, אבל גם הרבה מאוד הומור, וממנו התחלנו את שיחתנו.   ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠