האם זה הזמן להילחם על פטנט הקורונה?

ויתור&nbsp; על פטנט החיסוון לקורונה המדענים כבר הפסידוהפודקאסט על גם ככתבה במגזין עיתונות חברתית 2020בארצות הבריתמוכנים לוותר על הפטנט לחיסון הקורונה על מנת לאפשר ייצור נרחב שייגן על אוכלוסיותרבות יותר. באירופה לעומת זאת, מתלוננים על הפקעת זכויות הקניין הרוחני, דברשייפגע במוטיבציה של החוקרים לפתח חיסונים נגד המוטציות. בראייה נרחבתמתברר כי המדענים כבר הפסידו מזמן במלחמה על זכויות הקניין הרוחני.&nbsp;האם תמריציהממשלה מספיקים לחברות התרופות כדי להשקיע בפיתוח?.&nbsp; המאבק בין אירופה לארצות הברית רחוק מלהסתיים. מנהיגי אירופה קראו לאחרונה לנשיא ארה"בג'ו ביידן לשקול מחדש את פתיחת הפטנט לחיסוני הקורונה לכל דורש.&nbsp; &nbsp;קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל טענה כי איננה חושבתשוויתור על הגנת הפטנט הוא הפתרון לאספקת חיסונים ליותר אנשים. הקנצרלית נימקה &nbsp;כי &nbsp;&nbsp;"אני חושבת שאנחנו זקוקים ליצירתיותוחדשנות מהחברות, ולשם כך אנחנו צריכים הגנה על פטנטים" .מרקל מאדירה את מסורת הקניין הרוחני המבוססת עלחוקים ואתיקה שהתקבעו בין ימי הגילדות של האימפריה הרומית הקדושה למהפכה התעשייתיתבמערב פרוסיה.&nbsp; במשך מאות שנים רישום פטנטהיה שלב מאסטר שנתן מוטיבציה לאנשים להעמיק ולחקור. במפנה המילניום השתנה הערך של זכויות קניין,כפי שארחיב בהמשך. אך חמור מכך- חוקרים חשובים מאבדים את המוטיבציה להמשיך במחקרבעקבות ההצלחה.&nbsp;למה ממציא טכנית מיצוי ה-RNAפרש מהאקדמיה?&nbsp;החיסון נגד נגיף הקורונה&nbsp; פותח במהרה בזכות טכנלוגיית מיצוי ה-RNAשהושגה לפני שלושים&nbsp; ושלוש שנים.&nbsp;פיוטרחומצ'ינסקי&nbsp; היה כימאי פולני שנאלץ לעבוד עם תקציביםמינימליים שקיבל מאוניברסיטת וורשה בניסיון למצות או ל לבודדחומצה ריבונוקלאית &nbsp;(RNA) .&nbsp; בתחילת שנות &nbsp;השמונים &nbsp;מרכזי הביולוגיה המולקולרית העשירים ברחבי העולם&nbsp;השתמשו &nbsp;בצנטריפוגה יקרה במיוחד &nbsp;שעלתה 100,000 דולר &nbsp;(מחיר השווה היום ל- 321,450 דולר)מכיוון שפולין הקומוניסטית חסכה זלוטי לזלוטי.חומצ'ינסקי העלה את הרעיון לפיו מספיק להשתמש בכלורופורם עם פנול ואיזותיוציאנטכדי למצות את ה- RNA.&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;הניסוי הצליח וצמצם את משך המיצוי&nbsp; &nbsp;משלושהימים לשלוש שעות. פיוטר עבר לאוניברסיטת סינסינטי בארצות הבריתופרסם את ממצאיו במאמר שיצא בשנת 1987.&nbsp; המאמר זכה ל-65 אלף אזכורים עד עתה והפך לאחדהמאמרים המצוטטים ביותר בכל הזמנים. &nbsp;עםזאת, בעולם המדע, תפוקת מדענים נמדדת על פי גידול מעריכי של הצלחה, ולמעשה מצפים &nbsp;שכל מאמר שלהם &nbsp;יתעלה על קודמו. חומצ'ינסקי, עזב את עולםהאקדמיה. בשנת 2003 הקים תחנת טלוויזיה בפולין ובשנת 2010 פיתח מיץ מעושר בהליקופן<p...