תינוקות באזבי 43 יונייטד נוסעת לאנפילד, השקט שלפני הסערה

אני לא יודע איך זה עם הילדים של היום אבל כשאני הייתי ילד כל דקה פנוייה היתה מנוצלת לטובת משחק כדורגל. שנות ה 80' ואני מתאר לעצמי שהדברים נכונים גם לדורות שלפני. היינו מגיעים לבית הספר ל"שעת אפס" משלנו, 7 בבוקר כבר נמצאים במגרש עם כדור טניס (אסרו עלינו להביא כדור כדורגל לבית הספר). תוך כדי השיעור היינו עושים כוחות בכדי לא להפסיד שנייה של משחק בזמן הפסקה של 15 דקות. מי בכלל היה חושב על לאכול את הסנדוויץ' מהבית? ישר רצים למגרש. אחר הצהריים ואם התמזל מזלנו ו"הגדולים" עוד לא תפסו לנו את המגרש עם הבלטות, היינו מרוויחים לפחות שעה שבה שיחקנו כדורגל עם שערים כמו שצריך. אם המגרש היה תפוס היינו מחפשים כל פינה ריקה ברחוב, על האספלט מתחת לבניינים, היכן שהיו פחות מכוניות חונות. משחקים על מגרש "מלא" או שער נייטרלי, והשערים? במקרה הטוב זו היתה חומה קטנה ובדרך כלל זורקים 2 חולצות כאשר כל אחת שימשה כקורה. היינו משחקים שעות על גבי שעות, כל עוד היתה טיפה של אור בחוץ או עד שההורים היו מתחילים לצעוק לנו מהמרפסות לעלות הביתה. אנחנו היינו מתחננים, רק עוד 5 דקות, שנוכל להרוויח עוד נגיחה, עוד בעיטה לשער. בגיל מתקדם יותר אז גם גשם מבול לא היה משאיר אותנו בבתים. זה היה החלום, לשחק כמו באנגליה שראינו רק דרך הטלוויזיה, ולכו תסבירו להורים ששם אף שחקן לא קיבל דלקת ריאות בגלל מים ורוח. בימים אלה, כאשר מוח הכדורגל נמצא בשיאו, בכל זאת שחקנים "מנוסים", אבל הרגליים מגיבות הרבה הרבה יותר לאט. כאשר מרגישים את הגוף חורק וכואב גם יומיים אחרי שעתיים של כדורגל ועוד בתנאים מפנקים, כל מיני מגרשים עם דשא סינטטי, עדיין לא מוותרים על אף הזדמנות להנות מהדבר הכי כייפי בעולם, לשחק כדורגל. להרגיש כמו ילדים שחולמים יום אחד להיות שחקני כדורגל אמיתיים ולא משנה שכבר יש לנו ילדים משלנו. בגלל זה כל-כך קשה להתנתק מהמחשבה המעיקה של שחקני יונייטד בולנסיה ביום רביעי. נכון, כדורגל זה המקצוע שלהם ולפעמים כל מקצוע יכול להיות מתיש. עדיין, הם מקבלים סכומי עתק בכל שבוע כאשר כל מה שצריכים לעשות זה לעלות על כר דשא משובח ולשחק כדורגל לעיני אלפי אוהדים ביציע. איך יש להם את החוצפה לשחק בכזה חוסר חשק? כאילו מישהו הכריח אותם, ועוד במנצ'סטר יונייטד! טל הרמן ואביעד שרלג שוחחו על שחקנים חסרי אופי שמביישים את הסמל, המשחק הבא נגד ליברפול מכמה זוויות ועוד. אתם מוזמנים להצטרף לטוויטר של תינוקות באזבי, לקרוא ולצייץ. https://twitter.com/BusbyB1878 האזנה מהנה.