זה לעומת זה: מדוע הנשמה צריכה "יריב" כדי לנצח?

פרק ו, חלק א'. פרק זה אנו יוצאים ל"טיול" בנפש התאומה של הנפש האלוקית – הלא היא הנפש הבהמית, כפי שהיא מתוארת בפרק ו' של ספר התניא. נצלול ליסוד המהפכני של זה לעומת זה עשה אלוקים, ונבין מדוע לכל כוח של קדושה חייב להיות העתק-הדבק של צד הפוך המכונה "סטרא אחרא" (הצד האחר). נגלה מדוע המציאות בעולם מחייבת את קיומה של הקליפה, וכיצד היא זו שמאפשרת לקדושה להתעורר ולהופיע במלוא עוצמתה. במהלך השיחה, נתבונן בתובנה המפתיעה של המהר"ל, המסביר כי לא היו יכולים להיות בעולם משה ואהרן ללא דתן ואבירם שישמשו להם כקליפה וכאתגר. נפרק את המבנה של הנפש הבהמית, הכוללת את עשרת כתרי הטומאה (עשר קיטרין דמסאבותא) המולידים את המידות הרעות, ונכיר את קליפת נוגה – אותה קליפה ייחודית שמעניקה חיוניות לעולם ומאפשרת להפוך את המותר למצווה. לסיום, נראה כיצד ההכרה ב"זה לעומת זה" היא המפתח ליציאת מצרים האישית שלנו ולגילוי של "זה אלי ואנווהו" בכל רגע בחיים.נקודה למחשבה: ניתן לדמות את הצורך בנפש הבהמית לאימון של ספורטאי מקצועי: ללא התנגדות של משקולות או יריב אימונים חזק, הספורטאי לא היה יכול לפתח את שריריו ולהגיע לשיא יכולתו. כך גם ברוחניות – הקדושה "לא נרדמת" בזכות הניסיונות והקליפה. המאבק ב"זה לעומת זה" הוא לא רק מטרד, אלא הוא הנוסחה המדויקת שמאפשרת לאדם להגיע למקומות שבהם הוא מממש את רצון הבורא לדירה בתחתונים.