חינוך בצדק

יהודה: "לכל בית ספר, סמוי, לא סמוי, גלוי יותר, גלוי פחות, יש איזו אג 'נדה, יש איזו מטרה"צבי: "כשאדם שואל מהם המטרות הראויות של החינוך של הילדים, השאלה שמייד צריך לשאול זה, מי רשאי לקבוע? "בין ריבון שמארגן ומסווג לבין ילד שלומד תמיד נמצא המורה שיודע שהוא אינו חופשי, ובכל זאת פועל. חינוך בצדק, הפודקאסט של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בקרן מנדל-ישראל.בחינוך בצדק, ד"ר יהודה מיימרן וד"ר צבי בקרמן משוחחים על עולמות החינוך והלמידה בהקשרים של צדק. זוהי שיחה מתמשכת, פתלתלה, מצחיקה ולפעמים מעט עצובה על הנושאים הקרובים כל כך לליבם של צבי ויהודה.

צבי: "כל פעולה שמורה עושה בבית ספר שאינה מתחשבת בקונטקסט, זאת פעולה פחות טובה. היא יכלה להיות פעולה יותר בעלת סיכויים, נניח..."יהודה: "האם המשמעות של הדבר הזה, או הביטוי המעשי, או איך שלא תגדיר את זה, היא בעצם מאמץ מאוד גדול של המורה, להבין את הקונטקסט של התלמיד."האדם לומד כל הזמן והלמידה תמיד קונטקסטואלית מעלה את השאלה: מה המשמעות המעשית של זה? התשובה שעולה היא כפולה: אחריות ורגישות. לא ניתן לדעת מה בדיוק נלמד, אי אפשר לשלוט בזה אבל בדיוק בגלל זה, כל אינטראקציה טעונה אחריות עצומה. חינוך בצדק, הפודקאסט של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בקרן מנדל-ישראל.בחינוך בצדק, ד"ר יהודה מיימרן וד"ר צבי בקרמן משוחחים על עולמות החינוך והלמידה בהקשרים של צדק. זוהי שיחה מתמשכת, פתלתלה, מצחיקה ולפעמים מעט עצובה על הנושאים הקרובים כל כך לליבם של צבי ויהודה.

צבי: "אנחנו תחת בתי ספר שמטרתם המרכזית הוא לא לשרת את האדם, אלא לשרת את הריבון וצרכיו"יהודה: "לא ייתכנו אלפי סיטואציות חינוכיות שאינן משרתות את הריבון אלא מסייעות לקידום האדם? אתה תסכים איתי שכן, נכון?"הפערים בין האידיאל החינוכי לבין המציאות הקונטקסטואלית — מי אחראי ולמה שינוי אמיתי כמעט בלתי אפשרי. חינוך בצדק, הפודקאסט של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בקרן מנדל-ישראל.בחינוך בצדק, ד"ר יהודה מיימרן וד"ר צבי בקרמן משוחחים על עולמות החינוך והלמידה בהקשרים של צדק. זוהי שיחה מתמשכת, פתלתלה, מצחיקה ולפעמים מעט עצובה על הנושאים הקרובים כל כך לליבם של צבי ויהודה.

יהודה: "מבחינתי נקודת המוצא של המורה היא הכרה עמוקה ביכולות המאוד גבוהות של כל תלמיד". צבי: "המילה 'יכולת' זו בדיוק המילה שמאפשרת ללא שום הצדקה לייצר הבחנות בין בני אדם ומייצר מטפורה של אנשים שונים ביכולותיהם".כיצד האדם לומד? האם היא למידה תכונה אינדיבידואלית של ה"ראש" הלומד, או שהיא תנועה ביולוגית שמתרחשת בכל גוף חי, בכל רגע, בכל סיטואציה? האם יש תוקף לתפיסה הרווחת של למידה כ"מילוי כלי ריק" ששימשה ועודנה משמשת כדי לשמר פערים חברתיים?חינוך בצדק, הפודקאסט של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בקרן מנדל-ישראל.בחינוך בצדק, ד"ר יהודה מיימרן וד"ר צבי בקרמן משוחחים על עולמות החינוך והלמידה בהקשרים של צדק. זוהי שיחה מתמשכת, פתלתלה, מצחיקה ולפעמים מעט עצובה על הנושאים הקרובים כל כך לליבם של צבי ויהודה.

צבי: "הטענה שבני אדם מעצם היותם חיים - לומדים -  מחייבת אחריות עצומה למשתתפים באותה הסביבה שבה אנשים ממילא לומדים, כיוון שהם צריכים להיות ערנים להשתתפותם הם ולשאול את עצמם מה הם לומדים, במקום מה שבדרך כלל קורה..שמורה, מהרגלים שבהם אנחנו אשמים..נכנס לכיתה, משוכנע שהוא הולך ללמד מה שהוא מתכוון ללמד - כאילו שכוונותיו הן שקובעות את הקוריקולום ולא מעשיו."השאלה מהי למידה? היא בדיוק השאלה שאף אחד לא שואל בעולם החינוך, כי מניחים שכולם יודעים את התשובה. למידה היא לא פעולה מכוונת — היא עצם היות האדם חי.  אדם לומד תמיד, בכל מצב, גם כשאף אחד לא "מלמד" אותו, גם כשהמורה חושב שהשיעור נכשל, גם ברחוב, גם בהפסקה. הכיתה אינה מקום מיוחד שבו מתחילה למידה, היא רק אחד מבין אינספור קונטקסטים שבהם האדם ממילא חי ולומד. חינוך בצדק, הפודקאסט של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בקרן מנדל-ישראל.בחינוך בצדק, ד"ר יהודה מיימרן וד"ר צבי בקרמן משוחחים על עולמות החינוך והלמידה בהקשרים של צדק. זוהי שיחה מתמשכת, פתלתלה, מצחיקה ולפעמים מעט עצובה על הנושאים הקרובים כל כך לליבם של צבי ויהודה.