הפודקסט על מרקס

לא פרק של הפודקסט על מרקס אלא המלצת קריאה על שני ספרים חדשים העוסקים בתיאוריה של מרקס אשר ראו אור בעברית

זהו הפרק האחרון של הפודקסט על מרקס. בפרק זה אני מדבר סוקר את אשר עשינו, וגם נוגע בשאל הרלוונטיות של מרקס לימינו

בפרק זה אני מנסה להתמודד עם בעיה כבדת משקל: "מדוע לא התחוללה המהפכה שעליה דיבר מרקס? מה בעצם היה פגום בפרוגנוזה שלו? לשאלה זו הוצעו במהלך המאה  העשרים תשובות רבות ושונות, מוצלחות יותר ופחות. לא אציג כאן תשובה נחרצת ומלאה משלי לבעיה, אלא כמה הירהורים או כיווני מחשבה שגם אם יפותחו הרבה יותר מכפי שאני מפתחם כאן, עדיין לא יהיה בהם כדי תשובה שלמה

בפרק זה אנחנו נפרדים מן העיסוק בשאלה "מהפכה או רפורמה?" וחוזרים סוף סוף אל מרקס עצמו. במחצית השניה של הפרק נעסוק בחיבור של מרקס "השמונה עשר בברימר של לואי בונפרטה" וגם נפגוש בחפרפרת

בפרק זה אנחנו מסיימים את הדיון בסוציאליזם הרפורמיסטי, בעיקר על ידי התבוננות בדוגמאות המזהירות ביותר שלו בארצות סקנדינביה, ובוחנים מה הושג, אבל גם מה לא הושג במדינת הרווחה הסוציאל-דמוקרטית הסקנדינבית

 בפרק זה אני בוחן את עקרונותיה של הסוציאל דמוקרטיה המאוחרת, הרפורמיסטי, אל מול עקרונותיו של מרקס ומנסה להראות שהסוציאליזם הרפורמיסטי איננו "סטיה" מן המרקסיזם, וייתכן אף שהוא המרקסיזם המרקסי ביותר

פרק 56 הוא פרק לא שגרתי שבו אין (כמעט) תיאוריה מרקסית. בפרק זה אני מנסה לעשות סדר בכמה מן המונחים והמושגים של הסוציאליזם, כמו קומוניזם, סוציאל-דמוקרטיה, לייבור ועוד

בפרק זה נדבר על אדוארד ברנשטיין, אבי הסוציאליזם האבולוציוני/הרפורמיסטי/הרויזיוניסטי ונדבר על האופן שבו הוא בוחן את תורת מרקס, משנה ומעדכן אותה

לצערי הפודקסט על מרקס מכריז על הפסקה לתקופת החגים

בפרק זה אני עוסק במרקסיזם של רוזה לוקסמבורג, שהיתה אחד הקולות הצלולים ביותר של המרקסיזם המהפכני בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים. האם את העובדה שרוזה לוקסמבורג דבקה בנאמנות בתורת המהפכה של מרקס צריך לזקוף לזכותה של לוקסמבורג או שמא להפך? על כך ועל עוד עניינים בפרק זה

שלום לכם. הפרק ה 54 (מרקס ורוזה לוקסמבורג) מתעכב. אני מקווה להעלות אותו ביום חמישי הבא או לכל המאוחר ביום חמישי בעוד שבועיים. אתכם הסליחה.

בפרק זה אנחנו מסיימים את הדיון במרקס ולנין, ומספקים תשובות מורכבות לכמה שאלות מטרידות

בפרק זה נמשיך לבחון את ה"רוויזיה החשאית" שעשה לנין במרקסיזם של המפלגה הבולשביקית. נלמד מה זה בכלל "בולשביק" ולקראת סיום הפרק, כן כן, נחולל מהפכה

בפרק זה אנחנו מתחילים את הדיון על המרקסיזם של אחד האנשים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של המאה העשרים: ולדימיר איליץ' אוליאנוב, המוכר בפי כל בכינוי לנין. נבחן את האופן שבו לנין מפרש את מרקס, ובעיקר את האופנים שבהם הוא מתרחק ממרקס. בסיום הדיון (לא בפרק הנוכחי) ננסה להוציא משפט: האם המרקסיזם-לניניזם הוא בכלל מרקסיזם?  התשובה, כצפוי, תתגלה כמורכבת

בפרק זה נבחן את יחסו של מרקס אל תופעות "כמו קיבוציות" שהיו קימות בזמנו וננסה באופן זה להשיב בזהירות לשאלה מה היה מרקס אומר על הקיבוץ

זהו הפרק הראשון מתוך שניים שבו אנחנו בוחנים את היחסים המורכבים שבין מרקס והקיבוץ. נגלה שאלה יחסים מוזרים, ולא רק בגלל העובדה שאחד הצדדים ביחס הלך לעולמו כמעט שלושים שנה לפני שנולד הצד השני

הפרק ה-24 של הקפיטל הוא, במובן מסויים פרק הסיום של הספר. אז מה עושה שם הפרק ה-25?

בפרק זה של הפודקסט על מרקס אנחנו מעיינים בפרק העשרים וארבע של הקפיטל ומבררים יחד עם מרקס את חידת ההצבר ה(מתקרא) ראשוני

בפרק זה אני ממשיך לדבר על נקודות הדמיון והשוני שבין תורותיהם של מרקס ודרווין, נעזר לא מעט בפרידריך אנגלס, מספר בקיצור נמרץ על ה'נארודניקים' וגם מזכיר דמות מעברו של הפודקסט על מרקס: הארכיאולוג ויר גורדון צ'יילד שטבע את הביטוי המהפכה הניאוליתית

בפרקים ה 45 וה 46 של הפודקסט על מרקס נבחן את הקשרים שבין מרקס ודרווין, ובין התיאוריות הגדולות שלהם שנוצרו כמעט באותו זמן

שלום וברוכים הבאים לעונה השלישית של הפודקסט על מרקס

הפרק ה 43 הוא הפרק האחרון בעונה השניה של הפודקסט על מרקס. בפרק זה אנחנו חוזרים אל המניפסט הקומוניסטי ומבררים את הביקורת של מרקס ואנגלס על סוציאליסטים שקדמו להם, שמרקס ואנגלס הדביקו להם את הכינוי אוטופיסטים. אגב כך אנחנו מבינים את האוטופיה כמנוגדת למדע מצד אחד וכמנוגדת לפוליטיקה מצד אחר. זהו הפרק האחרון בעונה. נחזור לעונה השלישית לאחר הפסקה קצרה

בפרק זה אנחנו מעיינים במכתב הביקורת שכתב מרקס על טיוטת מצע גותהא, ומעשירים את הבנתנו בשאלת היחס שבין הסוציאליזם המבוסס על "צדק" ועל "חליפין הוגנים" והסוציאליזם הגורס "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" ושואף לבטל לחלוטין את החליפין. נגלה שלקראת סוף ימיו, כשכתב את ביקורת תכנית גותהא, עמדתו של מרקס ביחס לשני סוגי הסוציאליזם הללו היתה, כצפוי, מורכבת

בפרק זה אנחנו קוראים במחברות ה'גרונדריסה' ובוחנים ביקורת עקרונית של מרקס על תורת הערך של העבודה. מרקס מראה שהתוקף של תורת הערך של העבודה נחלש ככל שאופן הייצור הופך חברתי, מדעי וטכנולוגי יותר. נברר גם מה הן ההשלכות התיאורטיות והמעשיות (או המהפכניות) של אבחנה זו

בפרק הארבעים של הפודקסט על מרקס אנחנו חוזרים לדון ב"תורת הערך של העבודה" ומציגים ביקורת מרקסית על תורה זו ועל הנסיון לבסס עליה סוציאליזם של "שטרות  עבודה". בדרך אנחנו נפגשים לשיחה קצרה עם חייזר וגם מקימים מוסד פיננסי רב עלילות אשר שמו נֶלֶקְס 

בפרק זה אנחנו חוזרים לדבר באופן ישיר על המהפכה. אני מנסה לעשות סדר בתפיסת המהפכה של מרקס, ומעלה אגב כך זכרונות מימים (קצת) טובים יותר

בפרק זה אנחנו ממשיכים לברר את תורת המדינה של מרקס, ואת תורת המהפכה שלו, דרך סיפורה של הקומונה הפריזאית (1871) והחיבור שכתב מרקס על אירועי הקומונה: "מלחמת האזרחים בצרפת". חיבור זה הוא המקום היחיד בכל כתבי מרקס שאפשר לצייר בעזרתו תמונה מפורטת יחסית על אודות האופן שבו תיאר לעצמו מרקס את מהפכת השחרור של הפרולטריון. כל הטקסט שאקרא לקוח מן החיבור "מלחמ האזרחים בצרפת" שכונס בעברית בכרך הראשון של מרקס, אנגלס, כתבים נבחרים

בפרק זה אנחנו חוזרים אל תורת המדינה של מרקס, ומבררים את הפולמוס שבין המרקסיסטים והאנארכיסטים. האם צדק מיכאל בקונין כשאמר שמרקס וחסידיו הם ידידי המדינה? התשובה מורכבת, או דיאלקטית

לכבוד יום ההולדת שלי, הפרק השלישי והאחרון בנושא ביטול העבודה

בפרק זה אנחנו ממשיכים בבירור המושג "ביטול העבודה", בוחנים בעזרתו של מרקס מה זה בעצם הדבר הזה שאותו אנחנו מבטלים, ולבסוף יוצאים לסיור במחוזות האוטופיה

בפרק זה אנחנו בוחנים את האפשרות המוצגת בכתבי מרקס (או לפחות נרמזת בהם) לביטול דיאלקטי של העבודה

הנה עוד פרק שבו אני מדבר הרבה מאוד על דבר שמרקס עצמו נושא שמרקס עצמו דיבר עליו מעט מאוד. נושא זה הוא האידאולוגיה

בפרק זה אני ממשיך לברר האם המטיריאליזם ההיסטורי דיאלקטי של מרקס הוא . דטרמיניסטי? התשובה תהיה: ובכן... זה דיאלקטי. וזה גם היסטורי

ברוכים השבים לפודקסט על מרקס. זהו הפרק הראשון של העונה השניה של הפודקסט, והוא הראשון מבין שלושה פרקים שיבררו היבטים של המטיריאליזם ההיסטורי דיאלקטי, שבו עסקנו, כזכור, ממש בראשית הפודקסט על מרקס. כן, יש גם פתיח חדש

בעוד שבוע מהיום, ביום חמישי, 14 בספטמבר 2023, הפודקסט על מרקס חוזר. ויש גם פתיח חדש

בפרק השלושים של הפודקסט על מרקס אני סוקר ממעוף הציפור את הסיפור שסופר במשך עשרים ותשעת הפרקים הראשונים של הפודקסט ומכריז על יציאה לחופשת קיץ. אל דאגה, נשוב לשדר עם בוא הסתיו

בפרק זה אני מציג כמה מן המאפיינים של חברת העתיד החופשית אשר נמצאת ב"אופק האוטופי" של מהפכת השחרור. מאפיינים אלה נרמזים כפסקאות או אף שורות בודדות הפזורות לאורך מכלול הגותו של מרקס

בפרק זה נברר את המושג הטעון והמאתגר "הדיקטטורה של הפרולטריון", נעמוד על משמעותו ועל מקורותיו וגם נופתע לגלות שמרקס כמעט אף פעם לא כתב עליו. יהיה גם ביקור קצר ברומא העתיקה וביקור עוד יותר קצר באוהיו

בפרק זה  אנחנו קוראים את הכתוב ב"מניפסט הקומוניסטי" על אודות הצעדים הראשונים, שבהם אמורה לאחוז הממשלה המהפכנית של הפרולטריון, מייד לאחר "כיבוש הדמוקרטיה" והפיכת מעמד הפועלים למעמד השליט במדינה. אגב כך אני מסביר גם כמה עניינים הקשורים במתן אשראי ובמדיניות מיסוי

הודעת עיכוב. עכב האירועים בדרום, עריכת הסאונד של הפרק ה 27 של הפודקסט על מרקס טרם הושלמה. הפרק יעלה לאוויר בהקדם האפשרי

יום הולדת שנה לפודקסט על מרקס! פרק מיוחד שבו לא נדבר על מרקס אלא על יוצר הפודקסט, על פודקסטים בכלל ועל הוראה ברשת ומחוצה לה

בפרק זה של הפודקסט על מרקס אנחנו עוסקים מעט במכונאות רכב, ולבסוף מסבירים מדוע אין זה נכון להשוות את התהליך המהפכני, המתואר ב'מניפסט הקומוניסטי', למנוע בעירה פנימית  אזהרה קטנה: במחצית הדקה הראשונה של הפרק יש בעיית הקלטה קלה שלא הצלחנו להתגבר עליה. ההתחלה חורקת, אבל ההמשך נשמע היטב

בפרק זה אנחנו מבררים מה פירוש הדבר "להיות סובייקט מהפכני", ובעצם מה פירוש הדבר להיות סובייקט. בדרך אנחנו מניחים כל מיני דברים מתחת לדברים אחרים

בפרק זה אנחנו קוראים במניפסט הקומוניסטי ומבררים מניין לפרולטריון הכח (הפוטנס) לחולל מהפיכה

  בפרק זה אנחנו מתחילים  לברר את תורת המהפכה של מרקס, וקוראים מתוך החיבור הראשון שכתב מרקס כקומוניסט

הפעם לא בדיוק פרק אלא הפניית שמיעה לשני פודקסטים אחרים שבהם אני מתארח ומספר על מרקס ובעיקר על המניפסט הקומוניסטי הספרים הגדולים עם ג'רמי פוגל היסטוריה גדולה  בקטנה עם דותן ברום ועודד פוירשטיין

בפרק  זה נסיים, לפי שעה, את הדיון בתורת המדינה של מרקס. נדבר על מאפיין של המדינה שהוא מאוד לא מופשט ונחזור אל הפועלים במפעל הסיכות, שהחליטו לסלק מן המפעל את הקפיטלסט. אגב כך גם נלמד מה זה "אָוּפְהֶבּוּנְג" או ביטול דיאלקטי

בפרק זה אני עוסק בצמד הניגודים "קונקרטי" ו"אבסטרקטי" (או "מופשט"), מסביר מדוע מרקס הוא "קונקרטיסט" ומה פירוש הטענה ההגליאנית-מרקסיסטית שעל פיה "האמת היא קונקרטית. כן, לקראת סוף הפרק הכל יתקשר מחדש אל תורת המדינה של מרקס. זוכרים את "האמנסיפציה הפוליטית" מחיבורו של מרקס "לשאלת היהודים"? אז האמנסיפציה הפוליטית היא מופשטת, ואילו האמת, היא קונקרטית. ומכאן שהאמנסיפציה הפוליטית איננה אמת. או לפחות איננה כל האמת