מה קורה בטיפול שלי?

מאזינות ומאזינים יקרים, אני משתפת אתכם במאבק אישי. מי שעוקב.ת אחרי תקופה כבר יודעת שמזה לא מעט שנים שאני ומרדכי, בן זוגי, שגם היה אורח של הפודקאסט, נתבעים ומאוימים במאבקים משפטיים מתישים ויקרים מול מטפלים שהחליטו שמה שחשפתי או כתבתי עליהם הוא לא משהו שהציבור צריך לדעת ממנו. מטפלים שכתבתי עליהם תחקירים עם עדויות על פגיעות שפגעו או מטפלים שכתבתי עליהם פוסטים שמבקרים את מעשיהם. פאסט פורוורד לכמה שנים אחרי זה ואני מוצאת את עצמי נתבעת דיבה בכמה תביעות שסכומם המופרע מגיע לקרוב למיליון ש״ח. ביחד עם מרדכי, שהפז״ם שלו גם מרשים הסכום מגיע למעל 2 מיליון ש״ח. (!)כל הזמן הזה התמודדנו לבד, גם כלכלית, אבל השנה המאבק בהם בנו עלה שלב וכלל גם תלונות שווא במשטרה וסיוטים אחרים ואנחנו כבר לא יכולים לבד. אז איך נאבקים בזה? תורמים! כמה שאפשר. הכסף שלכם: גם יעצור תביעות השתקה וימסור מסר שזה לא משתלם לתבוע אקטיביסטיות. גם יאפשר לנפגעות להשיב בתביעות נזיקין שבתקווה ייצרו תקדימים משפטיים בנושאים האפורים-חוקית האלה (ועדיפות תנתן כמובן לנפגעות מהקהילות של המטפלים שתבעו אותנו, כדי להגביר את הסיכוי שהצדק יעשה פה) ואם זה ממש ממש יצליח, גם יאפשר לנו להקדיש את הזמן שלנו באופן משמעותי לשינוי מציאות חוקתי בנושא פגיעות ואתיקה בטיפול. תחום פרוץ לחלוטין, ולאפשר ליצר תשתית אמיתית כדי שתדעו מאילו מטפלים להזהר, אילו פרקטיקות מוטלות בספק, מתי מנסים לערבב אתכם, ומתי ״איש המקצוע״ הכריזמטי שהמליצו לכם עליו הוא רמאי עם (או בלי) תעודות. בבקשה הפיצו, שלחו, דברו, עשו רעש. ותרמו! כל סכום, גם קטן, יעביר מסר לתובעים שאנחנו לא עוברות על נסיון השתקה של תחקירים. לינק לקמפיין: https://my.israelgives.org/he/members/Tzedek1לינק לפרק על תביעות השתקה בעולם הטיפול עם עו״ד מיה כץ:https://open.spotify.com/episode/6YoxKfJBO5qlkCYL9gA7Gp?si=29b4f1c82e4c492bמרדכי ברונשטיין - על המחיר האישי של חשיפה של פוגע סדרתיhttps://open.spotify.com/episode/7yGGtcBLnGD8zLaE7jAh3y?si=1076530b400f4206

אחרי 4 שנים הפודקאסט מה קורה בטיפול שלי מגיע לסיומו. הפרוייקט הזה, שהתחלתי מתוך תשוקה עמוקה, שכלל את הפודקאסט הזה ואת קבוצת הפייסבוק באותו השם - היה עולם ומלואו עבורי במשך התקופה שהיה קיים, אבל - כמו כל דבר שיש לו התחלה, מתישהו מגיע גם הסוף. לרגל ציון האירוע, הזמנתי את שותפתי לפשע, עדי כתר, מטפלת פרטנית וזוגית בגישות ממוקדות רגש והתקשרות שניהלה איתי את קבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״ שבתחילתה היינו מספר דו ספרתי של משתתפות ומשתתפים וכיום יש בה יותר מ-12.000 משתתפים ומשתתפות. הקבוצה היוותה מקום למטופלים להתייעץ ולהעלות סוגיות אתיות בקשר לטיפול שלהם, ואני יכולה וגאה להגיד שהיא אחת הקבוצות והקהילות היותר איכותיות שקיימות היום בפייסבוק עם משתתפים ומשתתפות חכמות ורגישות שהיה לי העונג לקרוא וללמוד מהן לאורך השנים הללו. תודה לכם ולכן שהייתם פה במשך השנים, שהאזנתן, שהייתן מעורבות, תודה לתומכי ותומכות הפטראון לאורך השנים שהתמיכה שלכם היוותה רוח גבית שהזיזה את הפודקאסט קדימה. תודה לכל משתתפי ומשתתפות הקבוצה - דרך המילים והשיתופים שלכם שלימדו אותנו כל כך הרבה. תודה תודה תודה. המייל שלי - Shanyk בג׳ימייל.קוםתיקית המידע של ״מה קורה בטיפול שלי?״https://drive.google.com/drive/folders/1vLHxEVvIba0P2XkebKDH7lr9rA_pmKhE?usp=sharingפרוייקט טופס הסכמה מדעתhttps://docs.google.com/document/d/13Vr87KA8sGJTzcrZa6FdREpfBjNAEDx0iNbniTqMNs4/edit?usp=drive_linkקבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

פרק 31 - נעם בירנבאום - על תפיסות של החלמה בטיפול בהתמכרויותלאורך ההיסטוריה הרפואית ההתיחסות להתמכרות רוויה מטאפורות ותפיסות משתנות - מבעיה ״מוסרית״ ל״מחלה״ ועד למטאפורות ״הנקיון״ הידועות לגבי מכורים. למעשה, מכורים הם הציבור היחיד בעולם הטיפול שנדרש לתנאי מקדים לפני קבלה לטיפול - להיות ״נקי״.  בשיחה עם נעם בירנבאום, מטפל ומנחה קבוצות המתמחה בעבודה עם התמכרות, אשר בעצמו חווה היסטוריה של התמכרות וטיפול בהתמכרות - אנחנו מפרקים את תפיסות ההחלמה של מכורים ומנסים לעמוד על ההשפעות ולהציע אפשרויות נוספות, בינאריות פחות, כגישה לטיפול בהתמכרות. נעם בירנבאום הוא מנחה קבוצות ומטפל העוסק בליווי תהליכים של שינוי, עם התמחות בעבודה עם התמכרויות בקהילה הגאה. דרכו של נעם לתחום מתחילה בתהליך אישי ומורכב שלו עם סוגיות אלו, כמטופל. הוא מגיע עם ניסיון של כשמונה שנים בתחום, ומשלב בעבודתו כלים של שיחה מוטיבציונית והתבוננות בדפוסים והרגלים. כיום נעם עובד בקליניקה פרטית בתל אביב ובזום, ומלווה יחידים.ות וקבוצות במסעם.ן.קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

לתחקירים עיתונאיים יש פוטנציאל עמוק ביותר לשנות מציאות. לא רק את האופן שבו אנחנו מסתכלים על תחום מסויים, אלא גם את האופן שבו אנחנו מסתכלים על עצמנו. כאשר מתפרסמים תחקירים על פגיעות בעולם הטיפול והסדנאות או על כתות פוגעניות שמשווקות את עצמן כארגוני התפתחות עצמית, אנחנו מגלות שבעולם הטיפול חשיפה כזו מהדהדת בכמה מעגלי פגיעה - הנפגעות והנפגעים עצמם, המטופלים והמטופלות האחרים של אותו מטפל, חברי הקהילה האחרים, וגם, בסופו של דבר - העיתונאיות עצמן שלוקחות על עצמן את האתגר של חשיפה של מה שהיה עד כה סודי ומוחבא. בשיחה אישית ביני ובין מי שאני מחשיבה חברות וקולגות, נטע הלפרין ונועה בורשטיין חדד, אנחנו משוחחות על אופן ההשפעה של התחקירים הללו על עולם הטיפול והמציאות בכלל, עלינו, על התפיסה שלנו של עולם הטיפול ועל האתיקה העיתונאית האישית שלנו, על ההצלחות והכשלונות, וגם על התגובות והמחיר האישי ששילמנו על החשיפות הללו. נועה בורשטיין חדד, עיתונאית, העורכת הראשית של ״פוליטיקלי קוראת״. הובילה בעשור האחרון תחקירים פורצי דרך על פגיעות מיניות במרחבים טיפוליים, מרחבים אלטרנטיביים וגם מרחבים רגילים לחלוטין שכוללים ניצול יחסי כוח. מכשירה נשים בכתיבה עיתונאית ומעידה על עצמה כי היא מאמינה בכל ליבה ביכולת של סיפור לשנות מציאות.https://politicallycorret.co.il/author/noa_b/נטע הלפרין, כתבת במדור משפחה ותרבות של ״הארץ״ וכותבת התחקיר הגדול במוסף סופשבוע מיולי 2022 על המיניות המקודשת, ותחקיר נוסף על מטפלים פוגעניים במרחבי טיפול של נפגעי ה-7.10.https://www.haaretz.co.il/ty-WRITER/0000017f-da2c-d432-a77f-df3fc40c0000קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

אוכלוסית המתמודדות והמתמודדים הפרעות ויסות היא אחת האוכלוסיות שסבלו יותר מאחרות בעולם בריאות הנפש מתיוגים מבלבלים, סטיגמות, טיפול לא ראוי ולקוי שהסב להן (וגם למטפלים.ות) הרבה מאוד סבל, וגם מאופיין בגשם של כינויים פסיכולוגיסטים שמופנים כלפיהם.ן בחדרים סגורים והדרכות. כן, הפרעות ויסות זה קשה. אלו הפרעות שמקיפות את כל תחומי החיים ובעיקר קשרים קרובים, וכאשר חוסר ויסות פוגש קשר טיפולי שלא יודע איך לעבוד ולהמשיג אותן בצורה מיטיבה, הפיצוץ סופו להגיע - ועם כל הכוונות הטובות של שני הצדדים, זה עלול להראות כמו נטישה, תוקפנות, טראומה נוספת, ואובדן של אמון בעולם הטיפול. אז מה קורה כשהתיוג מבלבל גם את המטופלות וגם את המטפלות? כשאף אחד מהצדדים לא יודע איך לעבוד עם הקושי, בתכלס, במציאות ובחיים? כאשר הטיפול המוצע הוא מבוסס סטינג והנחות יסוד לא מתאימות לטבע הקושי, תוך שימוש בתיאוריות שנוצרו בקונטקסטים אחרים לגמרי? מדוע מטפלים חוששים מהמפגש עם מטופלות ומטופלים עם הפרעות ויסות, ומדוע הסטינג בטיפול הזה כל כך משמעותי? ובעיקר - מה הסחרחרה והדיסאונפואמציה הזו עושה למטפלים, מטופלים, ומטופלות? נדבר גם על מושגים כמו נטישה ורגרסיה לתלות, על עבודה עם הגוף, ועל התקווה והאפשרות לשינוי.  –עדי אופנהיימר מנצור היא עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית  ומטפלת DBT  מוסמכת מטעם  מכון לינהאן בארה"ב. היא מלמדת DBT  במגוון ארגוני בריאות ושיקום ובשנה האחרונה פתחה מרכז הכשרות עצמאי להכשרת מטפלים בשיטת  DBTקבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

"איזה יפה הכיסוי ראש שלך! אבל הוא לא מגביל אותך?״ "אתם הרוסים תמיד כל כך ישירים, זה חלק מהתרבות שלכם." "זה בטח בגלל שאת אישה מזרחית וגדלת בבית שמרני, נכון?"ישראל היא חברה משוסעת עם פערים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. נדמה שאין מנוס להתקל, לעיתים ברמה יומיומית ב״מיקרו-אגרסיות״,  מושג שפותח בשנות ה-70 בארה״ב המושג אותם המתאר מסרים פוגעניים, ישירים או עקיפים, המבוססים על דעות קדומות. בתוך חדר הטיפולים, שהוא מטבעו מרחב רגיש, מלווים במערכת בריאות הנפש, עובדים סוציאליים ומטפלים נמצאים במגע יומיומי עם קבוצות מגוונות, ולכן עלולים, במודע או שלא במודע, לשכפל יחסי כוח ולפגוע במטופלים. בשיחה עם רני לוי אנחנו ממפים את המיקרו אגרסיות בחדר הטיפול והשפעתם על מטופלים, משתפים על החוויות האישיות שלנו משני צידי הקליניקה עם הנושא, ומציעים אפשרויות על כיצד ניתן להפוך פגיעה שכזו להזדמנות טיפולית.—רני לוי: עובד סוציאלי (M.S.W), פסיכותרפיסט, מנחה קבוצות. מטפל בגישה פסיכודינמית -פסיכואנליטית. מלמד ומדריך במסלול "הזרם העצמאי בפסיכואנליזה — פורצי דרכים", הלימודים המתקדמים, התוכנית לפסיכותרפיה, הפקולטה לרפואה ע״ש סאקלר ובמרכז ויניקוט בישראל. ממקימי 1:1 - ליווי מתמודדים עם מחלות קשות בעזרת מדיטציה. עוסק בין השאר בליווי מתמודדים עם מחלה קשה ומשפחותיהם.  חבר ועד היפ"ם - החברה הישראלית לקידום אבחון, טיפול ומניעה של פגיעה מינית. קליניקה בתל אביב. המאמר "מיקרו־אגרסיה במרחב הטיפולי: מפגיעה לצמיחה" https://shorturl.at/8o2flקבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

הביאו לי זרע חרדל מבית שלא ידע מוות״ ביקש הבודהה מתלמידו, הצעה שבליבה הלימוד העמוק שעד כמה שננסה, אף אחד מאיתנו לא חסין מהפגישה הבלתי נמנעת עם המוות.  ואכן, בדומה לנושאים רבים, כאשר שזה מגיע למוות, לאבל, לשכול, מטפלים, מעבר לתפקידם המקצועי, יכולים בכוונה או בשוגג לשמש כשופרות של המוסדות המארגנים את חיים שלנו. מטפלים מאסכולות טיפוליות שוונת מסדרים את ה״נכון״ וה״לא נכון״ ככל שזה קשור לאופן שבו אנחנו חווים ומביעים כאב על אובדן בחיים שלנו, בהתאם כמובן לאידיאולוגיות הטיפוליות והאישיות שהם באים איתם מהבית או מההכשרה. בפרק עם אילן שריף, עובד סוציאלי ומנהל תחומי הסיוע לאובדן ושכול ונפגעי כתות במשרד הרווחה, אנחנו מנסים להקיף את השיח הטיפולי סביב אבל בטיפול, כולל היחסים הפוליטיים המשתקפים בהיררכיות החברתיות של השכול, טאבואים כמו קשר עם הנפטר או מיניות בתוך חוויות אובדן, והחלקים המוצלים שאנחנו מגיעים איתם לקליניקה בדיבור וההתמודדות עם מוות. בנוסף בפרק אילן ממליץ ונותן עצות פרקטיות לגבי הטיפול באבל ובשכול ומשתף מנסיונו ותפיסת עולמו כמטפל.  אילן שריף,  עובד סוציאלי, מנהל תחומי הסיוע לאובדן ושכול ונפגעי כתות במשרד הרווחה והביטחון החברתי. מטפל, חוקר, צלם ופעיל קהילתי. פועל לקידום ההכרה והסיוע לשכול האזרחי בישראל. מטפל (בעיקר בשכול וטראומה) במבוגרים ומתבגרים בקליניקה פרטית בפרדס חנה. האזנה נעימה  -------- הוזכרו בפרק:  ביקורת על תיאוריות השלבים של קובלר-רוס  50 שנה אחרי, הגיע הזמן לשאול: האם קובלר־רוס צדקה שירלי אברמי אתר ״הארץ״ 2021 https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/2021-03-03/ty-article/.highlight/0000017f-db71-df62-a9ff-dff7ef670000 זיגמונד פרויד - אבל ומלנכוליה  עמוק באדמה (Six feet under) שמשון רובין - המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול הפנים הרבות של האובדן והשכול - תיאוריה וטיפול מודל העיבוד הדואלי להתמודדות עם שכול: סקירת מערכת https://www.betipulnet.co.il/particles/dual_process_model_of_coping_with_bereavement — קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

מור קינן-בר, פסיכולוגית קלינית, העזה לצעוד היכן שמטפלים (ומטופלים) רבים לא מעזים, ובדקה מה אומר המחקר על יעילות של טיפול. את התשובות היא חשפה בפני קולגות בהרצאה שיצרה, ולהפתעתה היא גילתה שהתגובות הן לא בהכרח מפרגנות. בפרק היא משתפת איתנו את מסע הצעידה שלה במערות המחקרים על יעילות . בעזרתה של מור ננסה לענות על השאלות הקשות לגבי יעילות של טיפול מדוע חשוב לתת תשומת לב ליעילות, ומדוע הנושא כל כך רגיש בפסיכותרפיה לעומת פרופסיות טיפוליות אחרות? כיצד אפשר להביא את הנושא לתוך הקליניקה ובהדרכה? מדוע מטפלים מגלים התנגדות לנושא? מה השיח על יעילות יכול לאפשר בתוך הטיפול עצמו ומדוע בכלל חשוב לדבר על זה? —- מור קינן-בר, פסיכולוגית קלינית. חוקרת את מנגנוני השינוי בפסיכותרפיה פסיכודינאמית. מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, טראומה מינית ובריאות הנפש של האישה. —-- לינקים למחקרים שהוזכרו בפרק:  Transparency about the outcomes of mental health services (IAPT approach): an analysis of public data https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29224931/ Supershrinks: What is the secret of their success https://clinica.ispa.pt/sites/default/files/71._supershrinks_what_is_the_secret_of_their_success.pdf Why many clinical psychologists are resistant to evidence-based practice: root causes and constructive remedies https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23647856/ -------- פרוייקט טופס הסכמה מדעת של הקבוצה ״מה קורה בטיפול שלי?״ https://docs.google.com/document/d/13Vr87KA8sGJTzcrZa6FdREpfBjNAEDx0iNbniTqMNs4/edit?usp=sharing קבוצת הפייסבוק: ⁠https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli⁠דף הפייסבוק: ⁠https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225⁠הפטראון:  ⁠https://patreon.com/shanykedar⁠

מהפרעת אישיות גבולית לפוסט טראומה מורכבת, אובססיביות, פסיכוזה, וחרדה חברתית - אבחנות מספר האבחונים הפסיכיאטרי (ה DSM) הפכו להיות שגורות בשיח הציבורי גם למי שאינו עוסק בבריאות הנפש. על רקע תפיסת הנפש על פי המודל הרפואי, ה״חטא הקדמון״ של העיסוק והמחקר בבריאות הנפש וסביב מחקרים שמפריכים את היעילות או לחילופין מקדמים תרופות פסיכיאטריות, השיח הציבורי לעתים קרובות מפספס את המתמודדים עצמם. בעוד הצורך של המערכת לקטלג את האדם לתוך משבצת של אבחנה מייצרת צמצום הבלתי נמנע של אדם לכדי מחלה, או סימטומים. משם, קל מאוד למתמודדי הנפש לוותר על הסמכות הפנימית לטובת הסמכות הרפואית ולאבד את הזכות והבעלות על הסיפור הנפשי שלהםן. בשיחה עם איתי אהרון זיו אנו מנסים לשרטט את גבולות השיח תוך התייחסות לכיצד הוא משפיע בעיקר על המתמודדים והמתמודדות עצמן אך גם על שדה בריאות הנפש והטיפול כולו. איתי אהרון זיו, מייסד מרכז "צמחי הנפש" ושותף מייסד בעמותת ״הפחתה אחראית״, מלווה אנשים בגישה דיאלוגית ואקטיביסט בתחום בריאות הנפש. הוציא לאור את הספרים "כותב את עצמי לדעת" "יוצאים לאור" ו"עזרה בדרך". הוזכרו בפרק:   עמותת ״הפחתה אחראית״ -  https://yerida.co.il/ פרופ׳ פסח ליכנטברג - https://www.youtube.com/watch?v=IvDKXLKetUo קלרה מקלרן - שפת הרגשות - https://karlamclaren.com/product/the-language-of-emotions-book/ מה קורה בטיפול שלי? קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

כולנו מכירות ומכירים את אפקט הפלצבו, כח ההשפעה המשמעותי שמייצרת האמונה שלנו במה עשוי לעזור לנו, או את הנוצבו שמתייחס לאמונה של מה עלול להזיק לנו. בפסיכותרפיה האפקטים האלה חזקים במידה זהה או מוגברת עבור המטופלים, אבל בניגוד לרופא שנותן תרופה שאופן ההשפעה שלה הוא ברור, ללא מעט מטפלים יש קושי להסביר למטופליהם ואולי גם לעצמם - מה בדיוק עובד בטיפול שלהם, באיזו אידיאולוגיה הם מחזיקים, ומהן הפרדיגמות המשותפות להם ולמטופל שמאפשרות להם ללכת בדרך שמיועדת בסופו של דבר להקל על הסבל, ועם זאת, עולם הטיפול רווי באידיאולוגיות שונות ומשונות, שלפעמים כשאנחנו רק אומרים אותם בקול רם אפשר בכלל להטיל בהם ספק.  כדי לשוחח על הנושא הנסתר הזה הזמנתי את גיא סימון, דוקטורנט שחוקר תפיסות טיפוליות בעולם הפסיכדלי. בפרק גיא ואני נשוחח על אידיאולוגיות גלויות וסמויות שעומדות בבסיס שיטות טיפוליות מוכרות, על מונחים נפוצים כמו ״שחזור״ ו״קתרזיס״, על האחריות שלנו כמטפלים לדייק ולהבדוק איזו מה עומד מאחורי השירות שאני מציע.ה למטופלים והמטופלות שלי, ועל מלכודות נפוצות, מערערות ומבלבלות בתוך השיח על טיפול.  גיא סימון, פסיכותרפיסט ועובד סוציאלי קליני, מטפל ומדריך בקליניקה פרטית בזום ובאמסטרדם. דוקטורנט בחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן חוקר פרדיגמות של ריפוי והחלמה בפסיכותרפיה פסיכדלית. מייסד ומנהל קליני של ״אימפולס - מרכז קליני אינטגרטיבי לפסיכותרפיה״ מייסד שותף של ״לב בטוח״, חבר ועד מנהל ויו״ר הועדה הקלינית של העמותה. קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

ישראל היא מדינה מוכת כתות - וספציפית כתות שנוגעות בהתפתחות עצמית, חקר רוחני, או טיפול. בעוד הגבול בין טיפול לגיטימי או סדנאות התפתחות ובין כתות או קבוצות השפעה בעלות מאפיינים כיתתים הולך ומטשטש, נפגשתי עם שרון דוני, לשוחח על המאפיינים של אותן כתות, המופעים שלהן, ואפשרויות ההחלמה של א.נשים שנקלעים לתוך כתות. דיברנו על אידיאולוגיות בטיפול שיכולות להגיע לאקסטרים בארגונים כיתתיים וגם על הסטיגמות והבושה שסובלים ממנה מי שניצלו מכת הרסנית. ----שרון דוני, עו"ס קלינית, מטפלת ומדריכה. מנהלת קלינית של המרכז לנפגעי כתות מעל לעשור ומטפלת בקליניקה פרטית. שרון עובדת עםמתבגרים ומבוגרים נפגעי טראומות מכל הסוגים - טראומות התקשרותיות, טראומות מתמשכות של פגיעה ו/או התעללות, ואירועים טראומטיים חד-פעמיים. בעבודתה היא עוסקת בקוי התפר שבין טיפול להתפתחות אישית ורוחנית, בין אוטונמיה להתמסרות, בין חופש בחירה למרחבי פגיעה ועוד.----לינקים שימושי למאזיני הפרק: שיטת הדגלים לזהירות בסדנאות:https://drive.google.com/file/d/10uXaeeTndrsOyZSAC8LpqV2_UMvMTdEQ/view?usp=drive_linkהמרכז לנפגעי כתות:https://infokatot.com/----קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

בישראל החוק מאפשר הגשת תביעת לשון הרע בגין כל התבטאות שהיא. דחיות על הסף של תביעות לשון הרע הן נדירות ובמחיר של כמה מאות שקלים ניתן להפיק מסמך משפטי שמהלך אימים על התבטאות לא מחמיאה. כך הגענו למצב שאיומים בתביעות והגשת תביעות שמטרתן להשתיק שיח ציבורי או שיח אשר מיידע ומזהיר לגבי מטפלים מסוימים או פרקטיקות טיפוליות מסוימות ומסוכנות הפכו לנפוצים ביותר. ריבוי הגשת תביעות השתקה (תביעות SLAPP באנגלית), הינו תופעה חברתית שחותרת תחת ערכים דמוקרטים וליברלים של שיח ציבורי חשוב. בשיחה עם עורכת הדין מיה כץ אשר מיצגת עיתונאים שכותבים ומתבטאים גם ביחס לעולם הטיפול המיני האלטרנטיבי ואשר הוגשו נגדם תביעות דיבה, נעלה את המאפיינים של התביעות האלה וכיצד ניתן לזהות שמדובר בתביעת השתקה דווקא, נדבר על המשמעות והאפקטים של הגשת תביעות וניהול הליכים משפטיים בכדי להשתיק ביקורת, במיוחד סביב גישות טיפוליות אלטרנטיביות שבסיס הפרקטיקה שלהן מתנגש עם הדין הפלילי (או, חוק העונשין) כמו שימוש בחומרים פסיכדליים או מגע בעל אופי מיני בין מי שמציג עצמו כמטפל לבין א.נשים המגיעים אליו. בפרק אני מדברת על התביעה שהוגשה נגדי בידי שני מטפלים שהקימו אגודה שפרסמה קוד אתי לטיפול מיני במגע מיני. על הקוד הזה אני פרסמתי ביקורת בפרופיל הפייסבוק שלי לפני כשנתיים, ועל כך נתבעתי. על סיפור התביעה ניתן לקרוא בפרופיל הפייסבוק שלי. עו״ד מיה כץ, ראשת המחלקה הפלילית במשרד ׳ליבליך מוזר גליק, עו״ד׳. עוסקת בשנים האחרונות, בין היתר, בייצוג גופי תקשורת בהליכים משפטיים בתחום הדיבה בפרט ודיני התקשורת בכלל. בוגרת מסלול עתודה של הפרקליטות הצבאית, ובעלת תואר שני במשפט מסחרי מאוניברסיטת תל אביב.קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

איך זה נראה שכמטפלים פוגשים טראומה? מי בכלל מביא את הטראומה לקליניקה, המטפל או המטופל? מהן התפיסות המוטעות הנפוצות בציבור לגבי טראומה, ומה המחקר אומר על ההתערבויות היעילות בנושא?טראומה היא מושג טעון ומורכב בתוך השיח הציבורי, בשפה היומיומית והשפה המקצועית. נהוג לחשוב על טראומה כעל זירה מגודרת לטיפול בתוך בקליניקה: טראומה מהעבר שצצה ודורשת טיפול, פוסט טראומה ופוסט טראומה מורכבת כאבחנות פסיכיאטריות, או כמומחיות טיפולית ספציפית. ד״ר יערה ניצן שבה לפודקאסט כדי להציע נקודת מבט נוספת - טראומה כאירוע הרבה יותר נפוץ שקשור במערכת החברתית שלנו - במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר שהפך את הטראומה לנפוצה בכל בית בישראל. השיח בפרק אינו יפרט אילו טיפולים מתאימים לטיפול בטראומה אלא יתיחס באופן רחב יותר על שדה הטיפול כשהוא פוגש טראומה, תוך התמקדות לעמדת גישות טיפול דיאלוגיות לטיפול בטראומה.ד״ר יערה ניצן, פסיכולוגית, חוקרת ומורה לגישות מן הגל השלישי בCBT. מייסדת וראש בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת נוכחות וחוויה בקבוצת ״עמל ומעבר״.יזמת חברתית בתחום המוגבלויות וצרכים מיוחדים.עבודת הדוקטורט שלה התמקדה במנגנוני הפעולה של מיינדפולנס בהקשרי לחץ, דיכאון וטראומה.----קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

יהודים, ערבים, פלסטינים, חרדים, דתיים לאומיים - האוכלוסיה בישראל חיה בתוך חבית נפץ, שמדי כמה שנים מתפוצצת, כפי שראינו ביתר שאת ב-7 באוקטובר. וכשזה קורה, כשהאיזור כולו נסחף למערבולת פוסט טראומטית קולקטיבית - מה זה עושה לטיפול? מה קורה כשזהויות שונות של מטפלים ומטופלים, שהמפגש בינהם טעון מנשוא, מתיישבים בקליניקה? האם כדאי או לא כדאי להכניס שיח פוליטי לתוך הטיפול, ואיך לעשות זאת? האם שיח כזה יכול להזיק או לקדם את הטיפול? האם למטפלים כדאי ״לצאת מהארון הפוליטי״? ד"ר תולי פלינט, מומחה בטיפול בטראומה ובטיפול ומניעה של PTSD. עו"ס קליני ומטפל זוגי ומשפחתי, EMDR Trainer, מטפל בשיטות ממוקדות שונות כגון Somatic Experiencing, טיפול נרטיבי, טיפול ממוקד טראומה ועוד. מטפל ומלמד את הטיפול במטופלים הסובלים מהתמכרויות והתנהגויות מסוכנות. חוקר וכותב על תחום הרוחניות בהחלמה מPTSD בשילוב של אמצעים טיפוליים נוספים. מלמד מרצה ומדריך מטפלים ואת הקהל הרחב במקומות שונים בארץ ובעולם. בנוסף הוא עובד עובד בקליניקה פרטית וכן בטבע ובטבע העירוני ועם גופים נוספים. פעיל בתחום העבודה הדו-לאומית ישראלית-פלסטינית הן במרחב הטיפולי והן במרחב הבין-אישי מתוך ניסיון למצוא דרך נוספת לא-אלימה לפתרון הקונפליקט.----קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

טריילר לעונה השניה של הפודקאסט שתעסוק במאחורי הקלעים של עולם הטיפול.מתרגשת פה! קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

בפרק סיכום העונה, אני משוחחת עם אורי שרמן קנוהל על פגיעות בטיפול, אשר מתאפשרות דרך ״שערי פגיעה״ ספציפיים למרחב הטיפולי, בין היתר - נושאים של הפרת סודיות, המסתורין של היחסים הטיפוליים, הפירוש שניתן בקליניקה או ה״בועתיות״ של החוויה הטיפולית.נדבר על פרויד ופרנצי, שערי פגיעה בהכשרה, צמיחה פוסט טראומטית, צרכים של מטפלים, ונסיים, תאמינו או לא, באופטימיות.---‎אורי שרמן קנוהל הוא עו"ס, לשעבר מנהל קו הסיוע לגברים ונערים דתיים וחרדיים במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ת״א, וכיום - מנהל את מרכז אורשינא - מרחב חברתי-טיפולי לנערים נפגעי טראומה מינית בעמותת עלם, עמותה לנוער במצבי סיכון. המרכז נפתח ממש בימים אלו, לנערים המתגוררים באזור ירושלים, מוזמנים לעקוב בדף הפייסבוק של אורשינא. https://www.facebook.com/orshina.center--- ועוד חדשות ---ביום רביעי, השישי ליולי בשעה 20:30 בערב, נקיים אני ואורי לייב בקבוצת הפייסבוק של ״מה קורה בטיפול שלי״ שבו נדבר על הנושאים שדיברנו עליהם העונה. אז אם יש שאלה שאתן רוצות לשאול, זה הזמן. אם אין לכםן פייסבוק ואתם בכל זאת רוצים להשתתף, יכולים לשלוח לי מייל ל shanyk בג׳ימייל.קום ולשאול את השאלה. אחרי שהלייב יתפרסם אני גם אוכל לשלוח לכם לינק לצפיה.לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט .https://www.patreon.com/shanykedar

מרדכי ברונשטיין היה איש שיווק ומפיק פסטיבלים, חבר פעיל בקהילה אלטרנטיבית של א.נשים שהולכים בדרך הרוחנית. הוא פגש את ארז ארג׳ונה לפני יותר מעשור, כאשר היה שותפו העיסקי להפקת אירוע. שנים לאחר מכן, שמע מרדכי עדות על פגיעה מינית של ארג׳ונה בידידה, והחל במסע אישי מפרך לחשיפת הפגיעות בתוך הקהילה שהיה חבר בה בזמנו. המסע הזה הוביל אותו לחוות על בשרו מהם המחירים האישיים והחברתיים שמשלמים מי ש״מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ״. זהו פרק נלווה לפרק עם יונינה פלנברג אשר מביא עדות על ההשפעה הקשה ההרסנית של סיפורי פגיעה מינית לא רק על ההנפגעים ונפגעות עצמן, אלא על כל מי שנמצא בקהילה, ומיוחד מי שמנסה לעצור את הפוגע.---לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar

פגיעה מינית מתרחשת בכל הקהילות - הטיפוליות והלא טיפוליות. בשיחה עם יונינה פלנברג אשר מרכזת את התחום של הפגיעה בקהילות הדתיות, החרדתיות והרוחניות במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בת״א, אנחנו משוחחות על דינמיקות קהילתיות של פגיעה: מדוע נמשכים הסיפורים הללו כל כך הרבה זמן? מהן התגובות הפנים קהילתיות לשמועות ולסיפורים? מה קורה לקהילה כאשר נחשף סיפור כזה? יונינה משתפת את התיאוריה החשובה שלה על ״שערי הפגיעה״, על איך אידיולוגיות קהילתיות הופכות לשער דרכו תכנס הפגיעה.יונינה ליוותה מקרוב את המקרה של חשיפת הפגיעה של ארז ארג׳ונה, והיא מבחינתי כוכב הצפון של מי שמכירה ומבינה דינמיקות קהילתיות של פגיעה. בפרק אנחנו נשלב קטע שמע של עדות קצרה (שירדה בעריכה מפרק אחר, של ד״ר גליה תנאי שמפורסמת כמובן ברשותה), ונשוחח עליה. לכן אני ממליצה להקשיב בזהירות, בעדינות ובקשב לעצמכן וכמובן להפסיק להאזין אם עולה טריגר.יונינה פלנברג היא פעילה חברתית שבמקור מגיעה מעולם התיאטרון, ומעל 15 שנה היא רכזת המגזר הדתי במרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א.

ין הליכה בדרך הרוחנית ובין טיפול יש קווים משיקים רבים. לאורך ההיסטוריה, אנשי דת' כהנים ומורים רוחניים הרוו את הצורך לאוזן קשבת וגם להנחיות והוראה לגבי סוגיות מטרידות בחיי האדם, או תגובה ומענה אישי וקהילתי במצבי משבר. עם השילוב ההולך וגובר של תרגולים, סדנאות, פילוסופיות ופרקטיקות רוחניות לתוך ארוך החיים המערבי ובפרט לתוך הקליניקה - אנו נדרשים ונדרשות לדון לצד היתרונות וההתפתחות גם בצד המוצל של האנשים ששמים עצמם למובילי דרך רוחניים. בשיחה עם מתי ליבליך נדון באותם חלקים פוגעניים, מבלבלים ומתעתעים בתוך ההליכה בדרך הרוחנית - על גורואים שפגעו ועל מעקפים רוחניים - שימוש בשפה ופרקטיקות רוחניות על מנת להמנע ממגע עם כאב אישי ועם קשיים ובעיות חברתיות. מתי ליבליך היא מתרגלת ולומדת את תחומי המיינדפולנס מעל 30 שנה. היא שותפה-מייסדת של העמותה המרכז לחינוך קשוב ואכפתי ומנהלת ההכשרות המקצועיות בה, ושל התכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס בפיקוח היחידה ללימודי המשך ביה"ס לעבודה סוצאילית בר אילן, בנוסף היא ערכה וחלק מכותבי הספרים "מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו" "ושבילי המיינדפולנס " וכותבת "האדם שבקצה האגו".לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar

לאורך שנות המסורת הטיפולית, המטפל, בצורה הרצויה והאידיאלית, היה כמו ״טאבולה ראסה״ - דף חלק שמשקף ומהדהד את המטופל.ת שמולו. הגלים הפמיניסטיים קראו תיגר על תפיסות חברתיות רבות, ובין היתר על השאיפה הזו לסטריליזציה אידיאולוגית בחדר הטיפולים. הוגות כמו ג׳ודית לואיס הרמן ביקשו להסיר את הניטרליות הכפויה הזו למען האפשרות של יצירת קשר מיטיב ומרפא בקליניקה, בפרט בטיפול בפוסט טראומה מורכבת מושג אשר הרמן עצמה הגתה ובכך יצרה מהפכה בעולם הטיפול, ושפה חדשה שמנסה לנטרל את יחסי הכוחות ולהעצים את המטופלים, ובעיקר את המטופלות.לאה חביף היא עובדת סוציאלית קלינית, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים ואקטיביסטית פמיניסטית מזרחית. היא מטפלת ומדריכה בתחום הטיפול בטראומה, בהתמחות בטראומה מינית, ומרצה לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון. נושא הדוקטורט שלה הוא טראומה כתוצאה מגזענות בקרב נשים מזרחיות.לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - ניתן גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar

בשנים האחרונות חיינו רצופים משברים עולמיים - משבר הקורונה שמסרב להסתיים, משבר האקלים שההשלכות שלו רק מתחילות להפציע במערב, וחוסר יציבות פוליטית, חברתית. וכלכלית. מערכות בריאות הנפש, שהוקמו בתקופה אחרת לגמרי של העולם, לא מצליחות לעמוד בכמות דרישות טיפול שממשיכה לעלות, הקליניקות וחלופות האשפוז מלאות ולהשיג תורים לפסיכאטרים לוקח חודשים. האם בכלל יש לעולם הטיפול מה להציע במצבי המשבר הללו? מה ההשלכות של המשברים הללו על הבריאות הנפשית, וכיצד הם עשויים גם להאיץ שינוי חברתי, בעולם הטיפול ובכלל? איתי קנדר הוא עובד סוציאלי וסמנכ"ל דפ״י - דיאלוג פתוח ישראל, שהינה גישה מערכתית לטיפול במשברים נפשיים בבית הלקוח. יש לו MA במדיניות ציבורית, והוא חוקר מדיניות ובלוגר ביקורתי בתחום ברה"ן. בנוסף הוא שימש כיושב ראש ISPS ישראל - גישות פסיכולוגיות וחברתיות לפסיכוזה, והקים את אינדקס החלופות לאשפוז פסיכיאטרי – אתר אשר סיפק מידע על החלופות הקיימות בישראל. לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - מהיום אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar

הפרק המיוחד של היום הינו החלק השני בשיחה שלי עם ד״ר גליה תנאי, והוא מלווה בכתבה באתר פוליטיקלי קוראת על פגיעות בטיפולים תחת פסיכדלים. הכתבה סוקרת את סיפורו של וויל הול, פסיכותרפיסט מוכר ומטפל משפחתי וזוגי, אשר פרסם בספטמבר 2021 מאמר באתר מדיום, בו הוא מתאר סיפור של התעללות לכאורה ועבירות אתיות של שנים לצד הכחשה ואיומים משפטיים מצד המטפל שלו, אהרון גרוסברד, פסיכולוג ישראלי לשעבר ובת זוגו, פרנסואה בורזאט - מהמייסדים של ה-Center for Concious Medicine, ולשעבר מורים בכירים במוסד משפיע ״California institute of intergral studies״ (CIIS). השיטה שלהם היא אחת המובילות בעולם וייצרה מעין ״סטנדרט״ לפיו עובדים מאות אם לא אלפי מטפלים בעולם הפסיכדלי.בשיחה שלי עם גליה אנחנו משוחחות על אספקטים שונים של אתיקה בטיפול הפסיכדלי: הסט והסטינג הפרטניים והתרבותיים אשר משפיעים על החוויה ומעצבים אותה, מה קורה כשאר מטפל פסיכדלי משתמש בכוח שלו לרעה, ומה ההבדל בין סוגים שונים של ליווי וטיפול בעזרת משני תודעה, וגם אנחנו דנות בסיפורו של הול ובתגובת הקהילה הפסיכדלית, בעולם ובישראל, לסיפורו.לכתבה:https://politicallycorret.co.il/%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a4-%d7%a8%d7%a2/לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - מהיום אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט - . https://www.patreon.com/shanykedar

הפסיכיאטריה הפורמלית מתייחסת בבירור להגדרה מהו המצב הנפשי הנורמטיבי והפתולוגי. א.נשים רבים שהגיעו בחייהם למצבי קצה נפשיים, חווים בנוסף לקושי ההתמודדות עם המצב עצמו וההשלכות שלו על הבריאות האדם והקשרים בחייו, התמודדות נוספת של כניסה לתוך העולם ״האחר״ מבחינת מעמדם ותפקודם החברתי, העולם שבו האדם שסובל מן המשבר עלול להכנס ל״אשפוז״, או ל״בית משוגעים״ או ל״מחלקה סגורה״. בפרק עמרי אברמוביץ׳ יסקור עבורנו גישות שונות בהיסטוריה האנטי פסיכיאטרית והפסיכאטריה האלטרנטיבית וההומניסטית - שמסתכלת על המשברים הללו לא כענין רפואי ובעייתי, אלא כחלק בלתי נפרד ונורמלי מהחיים. בשיחה שלנו על החיים בטיפול וטיפול בתוך החיים, עמרי מזכיר הוגים רבים מתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה, לכן פרק מצורפת רשימה בביליוגרפית שמוזמנים ומוזמנות להעמיק בה. ~עמרי אברמוביץ׳ הוא עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט אשר עובד כמטפל בבית מאזן של עמותת סוטריה. ב-9 השנים האחרונות הוא מייסד-שותף ומנהל את עמותת מגרש ביתי שעובדת עם חסרי וחסרות בית, אשר מפעילה פרויקטים שמטרתם יצירת קשר קרוב עם אוכלוסייה זו ועזרה בשילובם חזרה בחברה. בנוסף הוא מסיים דוקטורט בימים אלו בתחום של חסרות בית, ועובד בעיקר בהשראה של פילוסופיות הומניסטיות וגישות ביקורתיות.~------------------------------------------------שמות שהוזכרו בפרק: פוקו - תולדות השגעון בעידן התבונה/תומאס סאס - המיתוס של מחלת הנפש/קרפלין - אבי הסיווג הפסיכיאטרי/משנתו החתרנית של רונלד דיויד לאינג/רוברט ויטאקר - אנטומיה של מגיפה/אווה אילוז - גאולת הנפש המודרנית /הפתרון של פרנקו באזלייה/סטניסלב גרוף - מצב חירום רוחני/היידיגר - מוות כאינדיוודואציה/התיאוריה הפוליווגלית------------------------------------------------ארגונים שפועלים ליצירת בתחומי הפסיכיאטריה האלטרנטיבית בישראל:בית סוטריה - https://soteria.org.il/דיאלוג פתוח ישראל - https://opendialogue.co.il/בית של תקווה https://www.homeforhope.co.il/כפר איזון: https://www.izun.org.il/הקול שבפנים - https://www.voiceover-israel.com/תנועת מש״ה -https://www.moshe.org.il/דיאלוגיה - https://www.dialogia.org.il/------------------------------------------------לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - מהיום אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט - https://www.patreon.com/shanykedar

רובנו לא חושבים על הכניסה לתוך החדר הטיפולים ככניסה למרחב שמתקיים בו שינוי במצב התודעה. בפרק מאלף ומרתק, ד״ר גליה תנאי מסבירה על מצבי התודעה השונים בטיפול - מסוגסטיה (בעברית: השאה), דרך דיסוציאציה ועד היפנוזה, אשר מופעלים ביודעין ולא ביודעין על מטופלים ולקוחות, ותוך שיתוף אישי שלה על הפגיעות והנזקים שהמצב הזה עלול לחולל. זהו פרק מומלץ במיוחד לכל אדם שמבקש לעצמו טיפול, ובמיוחד לכל מי שנפגע.ה בטיפול או יצא.ה מהחדר מבלי לגמרי להבין מה בדיוק קרה לו או לה שם.ד״ר גליה תנאי היא מטפלת, מדריכה ומורה בגישות מבוססות מיינדפולנס, בעלת תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה קלינית וחוקרת מצבי תודעה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בגישת ACT (תרפית קבלה ומחוייבות) וישומיה בדיכאון ובחרדה. גליה פרסמה מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים ושני פרקים בספר רב המכר "מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו" והיא מלמדת ACT לאנשי מקצוע בעשור האחרון. בנוסף היא מתרגלת מדיטציה בודהיסטית קרוב ל-20 שנה, כאשר במרבית הזמן הזה היא גם לימדה שיעורים, סדנאות ורטריטים. הפרק הזה הוא חלק ראשון מסדרה של שני פרקים עם גליה - הפרק הראשון בנושא מצבי תודעה חלופיים בטיפול, והפרק השני בנושא טיפול תוך שימוש מכוון בחומרים משני תודעה.___לקבוצת הפייסבוק https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט - https://www.patreon.com/shanykedar___קישורים על נושאים שהוזכרו בפרק:מצבי תודעה חלופייםhttp://alterlife.co.il/%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94/מצבי תודעה חלופיים בראי חקר המוח:http://spirit.haifa.ac.il/2020/09/15/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97-%D7%93%D7%A8-מאמר רחב ומענין על סוגסטיה%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94/https://orenkaplan.com/tag/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%94/על הפגיעה של יונג בסבינה שפילריין:https://www.tabletmag.com/sections/arts-letters/articles/sabina-spielrein-carl-jungעל הפגיעה של פרנצי באלמה פאלוס בסיועו וחיפויו של פרויד https://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.540.7781&rep=rep1&type=pdfדיסוציאציה https://macom.org.il/aftermath/topic_did/dissociation/https://macom.org.il/aftermath/topic_did/structural_model_of_dissociation/

עולם המיניות ה״מקודשת״, כמו טרנדים רבים בעולם ההתפתחות האישית והניו אייג׳, צמח רבות בשנים האחרונות. מקהילה יחסית איזוטרית ומצומצמת, דרך פרסומים והפצה בתקשורת המיינסטרים, כעת ניתן למצוא סדנאות מיניות, לימודים ותרגולים שמגיעים ממסורות הטנטרה, עיסויים שונים ומשונים, והבטחות לרטטים, אנרגיות, פיצוצים ומולטי אורגזמיות. בעולם הזה נשים הן אלות וגברים הם כהנים, וכולם רוצים להשיג משהו - יותר מיניות, יותר פרטנרים, יותר עונג, יותר מהכל. אך כמו בכל שדה שאינו מפוקח ויוצר את החוקים שלו בעצמו, גם לשדה המיניות ועל אף הדגש של רבות מהסדנאות על לימוד תקשורת, הסכמה וגבולות ברורים, יש צדדים אפלים. בפרק ננסה להאיר וכן, גם לבקר, את הצדדים הרבים של העולם הזה, מבפנים החוצה, עם אורח שלא רק מכיר את העולם הזה עמוקות, הוא גם חלק פעיל ממנו.בעז קפסוטו הוא איש עם מגוון עשיר של תחומי עיסוק ועניין בכל העולם - יזמות, שינוי חברתי, אקטיביזם מגדרי, הנחיית קבוצות, מסז'ים, יעוץ ופיתוח עסקי, הפקת סדנאות ועוד. בתחום המיניות הוא פעיל כבר מזה עשרים שנה - החל בחינוך נוער מטעם מרכזי הסיוע, דרך יעוץ ארגוני למניעת הטרדה מינית ועד הנחייה סדנאות "מיניות" שונות ומתן מסז'ים נאו-טנטרים שבהם הוא ממוקד היום (לצד הפעילות העסקית שלו). ברמה האישית, הוא מקדיש תשומת לב מיוחדת לעבודה עם הלב, חיבור לגוף, הבנה וריפוי של טראומה, מערכות יחסים והתפתחות מינית - נושאים שמרתקים אותו, מכאיבים לו, ומצמיחים אותו באלף אופנים ויותר.לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - מהיום אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט - לינקים בתגובות. https://www.patreon.com/shanykedarשתהיה האזנה מעולה!

אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית נפוצה וכרונית, והעדר הטיפול הנאות בה היא מקרה מבחן מובהק לאפליה בטיפול רפואי בנשים, או כפי שמגדירה אותו ניצן ברנשטיין, האורחת הנפלאה של הפרק: ״הרשלנות הרפואית הגדולה בהיסטוריה״: מחלה ״שׁקופה״, כואבת מאוד ורב מערכתית, שתוקפת נשים בלבד. אבחון אנדומטריוזיס עומד בממוצע על סביבות 8 שנים, חולות אנדומטריוזיס מקבלות תוויות שונות ומשונות טרם אבחונן, ובעיקר החוויה היא של גזלייטינג מול הרופאים - זה לא קורה, זה לא אמיתי, את מדמיינת.בשיחתנו ניצן משתפת על סיפור ההתמודדות שלה עם אנדומטריוזיס, על המסע בין המטפלים בגוף ובנפש שמבטיחים הבטחות ולא מקיימים, על הפגיעות העצומה שנמצאות בה חולות במחלה גינוקלוגית כרונית ומה היא למדה על הפערים החברתיים שלנו בנוגע לאפליה מגדרית ברפואה, וגם - על הכוח הקהילתי בתמיכה בתמודדות עם המחלה ומה היתה מבקשת ממטפלים ומטפלות בתחומי בריאות הגוף והנפש.ניצן היא עובדת סוציאלית קלינית, מייסדת ומנכ״לית שותפה של עמותת "אנדומטריוזיס ישראל", עמותה הפועלת לקידום מודעות, מחקר, מיצוי זכויות וטיפול הולם באנדומטריוזיס, ומרצה בנושא רפואה ומגדר. ניצן חולה בעצמה באנדומטריוזיס, ואובחנה באיחור של 14 שנים.לאתר קהילת ״אנדומטריוזיס ישראל״https://endoisrael.org/לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

היום אני נותנת לכם מתנה ענקית, ובגדול! פרק שכמותו לא נשמע אף פעם! פרק עוצמתי, מיוחד ומרטיט, שיחבר אתכם לשפע, בו תלמדו לזרום עם הפלואו, להתחבר לעצמי העמוק ביותר שלכם ולהדרכה האלוהית, תעברו חניכה, תהליך, מסע הפנימי, בהודיה אינסופית, וברטט עוצמתי! אז אוקיי, לא. לא באמת.בעולמנו רווי המידע ורווי הפרסומות, מטפלים ומנחי סדנאות רבים משתמשים ברשת החברתית כדי לפרסם ולשווק את עצמם. בפרק מיוחד עם ניחוח הומוריסטי, אני ובן זוגי היקר, מרדכי ברונשטיין, מקריאים טקסטים שיווקיים של מנחי סדנאות ומטפלים שמצאנו ברחבי הרשת ומנסים לנטרל את מלכודות הדבש שמונחות שם עבור א.נשים שמחפשים עזרה ופוגשים בטקסטים הללו. מרדכי ברונשטיין הוא אמן, פעיל חברתי, ואיש שיווק ותוכן, בעל נסיון של מעל 12 שנה בשיווק. בן היתר שיווק סדנאות, מטפלים ופסטיבלים בעולם הניו אייג׳ והטיפול ואף עבד עם מרכזי סדנאות גדולים ומוכרים באירופה ועם המורים הרוחניים מהגדולים בעולם.לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״ https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

איך נראית הפרוגנוזה הטיפולית למקרה זהה של אדם עם שם שנשמע אשכנזי לעומת שם שנשמע מזרחי? האם לעדה, למעמד חברתי וכלכלי ולפערים בינהם יש השפעה על איכות הטיפול שנקבל? כיצד המעמד החברתי של המטפל משפיע על מה שנחשב ״נורמלי״? כיצד היחסים הטיפוליים מתערבבים עם היחסים הפוליטיים, ובאילו מקרים אנשי הטיפול הם והן סוכני דיכוי או סוכני ריפוי?בפרק מרתק על הממשק שבין סוציולוגיה ופסיכולוגיה, אני מארחת את המורה הנפלא שלי, ד״ר ניסים אבישר. איש חינוך, חוקר איכותני ופסיכולוג קליני-חברתי. אשר עוסק בהכשרת אנשי חינוך וטיפול כולל בתחומי הרגישות החברתית-תרבותית, מצבי טראומה ומשבר, אמפתיה ותקשורת בין-אישית. ​​​​​​​מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת רייכמן. ניסים הוא גם ממקימי פסיכואקטיב - אנשי ונשות בריאות הנפש למען זכויות אדם.ההרצאה של פטרישיה דיגן עליה דובר בפרקhttps://www.youtube.com/watch?v=4NtUcGpyiCQלקבוצת הפייסבוק: ״מה קורה בטיפול שלי?https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

מה הוא בכלל מגע בטיפול, בקשר, בחיים? איך אפשר לדעת מה נעים לי ומה לא נעים, והאם בכלל נכון לי לטפל או להיות מטופל בשילוב מגע? איך אפשר להעזר בגוף שלנו לביסוס אתיקה טיפולית תקינה? מדוע אתיקה עומדת בבסיס הקשר הטיפולי ומהן הטעויות הקטנות שמטפלים עלולים לעשות גם מכוונות טובות? דנה קיסרי היא מטפלת ומדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה גופנית בגישת הביוסינתזה ובהתמקדות, מלמדת ומנחה מסלול להכשרת מטפלים בגישת ההתמקדות במכללת רידמן ובקרית אונו. חוקרת, לומדת ומעמיקה באתיקה מקצועית. לקבוצת הפייסבוק: ״מה קורה בטיפול שלי?״ https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

מדוע חשוב שהמטפל.ת והטיפול שלי יהיה מיודע זהות מגדרית? מהןם המאבקים והאתגרים הספציפיים של האוכלוסיה הקווירית, טרנסית, א-בינארית בטיפול ובכלל? מה קורה במפגש בין מטפלימות למטופלימות בתוך השדה של מין ומגדר? איך עבודה עם הגוף עשויה להיות מרפאת ומשמעותית בהקשר לנושאים האלו?בפרק אני מארחת בפרק את מורן בודנר. מורן הינו פסיכותרפיסט גופני שעובד עם אוכלוסיה מגוונת-מגדרית: קוויריותים, טרנסיםות, א-בינאריותים וכל מי שנמצאיםות בחקירת זהותםן המגדרית. הוא עצמו הינו טרנסג'נדר וא-בינארי. ביחד עם שותפותיו, איילת נתן ומעיין סבח, מנחה סדנאות בנושא קווירבודימנט: חקירת הדרכים בהן מגדר, מיניות וחוויות להטב"קיות נחוות בגוף. בפרק אני ומורן נשתמש בשפה אינקלוסיבית מגדרית, ואני ממליצה למי שאינםן בקיאותים במונחים שאנחנו משתמשימות בהם בפרק, לקרוא את הערך של זהות מגדרית ולהתיידע עם המונחים המופיעים שם.לקריאת המסמך שדיברנו עליו בפרק - אילו שאלות לשאול את המטפל.ת שלך? (באנגלית)

התופעה של מערכות יחסים מתעללות נפוצה בכל סוגי מערכות היחסים - בין בני זוג, בין הורים לילדים, התעמרות בעבודה או בסביבות לימודים. לעיתים קרובות, המתעלל או המתעללת הם בעלי קווים אישיותיים שנמצאים על הרצף הנרקסיסטי - מהנרקסיסט הקל יותר ועד לפסיכופט. מה קורה כאשר מערכת היחסים המתעללת היא מערכת יחסים בין מטפל למטופל? בעקבות תחקירים וסיפורים שנחשפו בשנתיים האחרונות על פגיעות חריפות וחוזרות בטיפול, הפרק הפעם מוקדש לנושא שעשוי להאיר אור על התופעה.בפרק אני משוחחת עם עינב יולביץ, פסיכולוגית קלינית מומחית ומטפלת במבוגרים נוער וילדים, שהקימה יחד עם חני לורנצי אורן את ‘עוגן – פסיכולוגיות למען נפגעי/ות התעללות נרקיסיסטית פסיכופתית״. בפרק שוחחנו על מערכות יחסים נרקסיסטיות שמופיעות בחדר הטיפולים, הן כמערכות יחסים בחיי המטופלים, ובין כתופעה של מטפלים ומטפלות בעלי קווים נרקיסיסטים ופסיכופתים.לאתר של עוגן :https://www.ogenpsych.org/לסרטונים של ד״ר רמאני שמוזכרים בפרק: https://www.youtube.com/c/DoctorRamani/videosמוזמנים ומוזמנות להמשיך את הדיון בקבוצת הפייסבוק שלנו- מה קורה בטיפול שלי?https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

מה קורה כשגבר נכנס לקליניקה שבה הוא לא דובר ״טיפולית מדוברת״? איך גברים חווים טיפול, ומהם הצרכים שלהם כמטופלים? האם גברים באמת ״מתנגדים״ לטיפול? האם יש כזה דבר טיפול פמיניסטי או מסקולניסטי, והאם בכלל כדאי לערבב אידיאולוגיות בטיפול?תמיר הוא מטפל פרטני וזוגי בנשים וגברים, חבר סֶגֶל בתכנית הדו שנתית למנחי קבוצות באוניברסיטת תל אביב ומנהל יחד עם דר' אורן גור את התוכנית השנתית ללימודי גברים בחוג לעבודה סוציאלית באונ׳ תל אביב, שם הוא גם מרצה. בנוסף הוא מנהל את ביה״ס המקוון למבוגרים ״ללמוד לכעוס נכון״ אשר מעניק כלים לוויסות רגשי וגופני.שם הספר המוזכר בפרק: ״אני לא רוצה לדבר על זה״ מאת טרנס ריל.קבוצת הפייסבוק: מה קורה בטיפול שלי?https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

איך אני יכול או יכולה להיות יותר מעורבת ופעילה בתהליך הטיפולי שלי? האם המטפל שלי באמת יודע הכל עלי? איך לדעת מה אני יכולה לבקש ומה מתאים לי שיקרה בתהליך הטיפולי? האם יש באמת אלטרנטיבה רדיקלית לאיש הממושקף ההוא עם הסיגר? ובכלל, מה קורה שם בטיפול שלי? ד״ר יערה ניצן - בעלת תואר שני ושלישי בפסיכולוגיה קלינית, חוקרת ומתמחה בטיפול בגישות קוגניטיביות התנהגותיות בדגש על טיפולים מבוססי מיינדפולנס וגל שלישי. מדריכה ומרצה בתוכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס באוניברסיטת בבר אילן.

בפרק הראשון אני מארחת את אודליה כלף. אודליה היא מדריכה ופסיכותרפיסטית בגישה ההתייחסותית, בוגרת אונ׳ חיפה וכן חברה בקהילתStephen Mitchell Relational Study Center / NYומומחית לטיפול בהתמכרויות, טראומה, ומשברי חיים. בחרתי באודליה כאורחת הראשונה של הפודקאסט מכיוון שהיא מגלמת בתוכה גוף אחד שצועד על שתי הרגליים של התחום הטיפולי בישראל - הפורמלי והאלטרנטיבי. היא מביאה קול שמבקש מהעולם הפסיכותרפיסטי לצעוד קדימה בשילוב הזה, תוך ישור מבט הישר לתוך הבעיות הקשות בתחום, מבלי לעגל פינות ועם הבקשה מ״אנשי הריפוי״ כפי שהיא מכנה מטפלות ומטפלים, לשאת באחריות החברתית שתפקידם דורש מהם בתקופה זו שהעולם נמצא בה.היתה שיחה מעוררת ומרתקת, מאחלת לכן האזנה נעימה :)