עולם הירושה

 בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את השופט (בדימוס) שאול שוחט, שפרש לאחר 27 שנות שיפוט ונחשב לאחת הדמויות המשפיעות והמומחיות ביותר בתחום דיני המשפחה והירושה.הפרק עוסק במעמדו הייחודי של המנוח כ"בעל דין שלישי" בהליכי ירושה, ובשאלות מורכבות שעולות בעת ניסיון לברר את רצונו האמיתי.במסגרת הדיון נבחנה הסוגייה בה רשאי בית המשפט לסטות מסדרי הדין ומדיני הראיות כדי לברר ולחשוף את כוונת המצווה. בנוסף, עסקנו בפרשנות צוואות, בחשיבותם של הסדרים דיוניים נכונים ובחשיבות עריכת צוואה באופן המונע פגמים פורמליים ומהותיים. זהו פרק חובה לכל העוסקות והעוסקים בתחום, המחזיר למרכז הבמה את העיקרון המנחה בדיני הירושה "מצווה לקיים דברי המת" ומציע כלים והתבוננות על האופן בו ניתן לברר את רצון המנוח, ומה קורה כאשר קשיים דיוניים מונעים בירור כזה.האזנה מהנה ומועילה!    

עורכת הדין בת שבע אברך בר טוב (רשמת לענייני ירושה לשעבר) מארחת את עורך הדין צבי קויש הרשם לענייני ירושה במחוז באר שבע ודרוםלשיחה מרתקת בה הם צוללים יחד לסדרת שאלות פרקטיות ובוערות שנשאלו על ידי עורכי דין בנוגע לצווי ירושה וקיום צוואה. בניהן, האם באמת יש ערך סנטימנטלי לצוואה המקורית, למה מרוץ הזמן של הבקשה מתחיל רק כשהניירת הפיזית מגיעה למזכירות, ומה ההבדל הדרמטי בין "נישול" ל"הדרה" – הבחנה שתקבע אם חלוקת העיזבון שלכם תישאר עניין משפחתי או תלך לפי החוק הנוקשה.זהו פרק חובה לכל מי שמגיש לרשם הירושה בקשות ורוצה להימנע מסירובים מביכים, תשלומי אגרה כפולים ובעיות אימות מסמכים מחו"ל!האזנה מהנה ומועילה!

עו"ד בת שבע אברך בר טוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את עו"ד דוד שני – מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ("הטאבו") על חידושים פרקטיים בשירות לציבור בתחום הירושה ועל ממשקים ושיתופי פעולה עם הרשם לענייני ירושה. במסגרת ראיון זה עו"ד שני מסביר בשפתו הבהירה והקולחת, באלו פעולות נוקטים עובדי הרשות כדי למנוע זיופים של צווי ירושה וצווי קיום צוואה. דיברנו על פסק דין "קונפינו" שעסק במקרה של הונאה במקרקעין, שבו נוכל הצליח לזייף צו ירושה שעה ש"המנוח" היה עדיין בחיים ואף לרשום את המקרקעין על שמו. מעוניינים לדעת מה פסק בית המשפט בתיק זה ומה פסק בית המשפט בתיק "לוין לבנונה" שעסק בשאלה האם יש לשלם מס שבח מקרקעין, בגין חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, ללא כל תמורה, לרבות נכסים שנרשמו ב"טאבו" בבעלותם המשותפת של היורשים וכן לשמוע על החידושים הנ"ל? הנכם מוזמנים להאזין לראיון זה. דוד שני התראיין בעבר בפרק 24:"רישום ירושה בטאבו".לעיון בפסקי הדין עליהם דיברנו לחצו על הקישורים המצ"ב:פסק דין קונפינו (ת"א 38273-04-19 מחוזי מרכז) פסק דין לוין לבנונה ( עמ"ש 278-98 נצרת)האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו בפרק זה הוא ד"ר משה הרשקוביץ, משפטן ואיש חינוך.את הדוקטורט שלו הוא כתב על מפעלו המשפטי הלכתי של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - הרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל, תחת הכותרת "הרב הרצוג כחוקר משפט, מחוקק משפט ופוסק".דיברנו על המתח הגדול בו היה נתון הרב הרצוג בין הרצון לשמור על דיני הירושה על פי התורה מחד לבין ההבנה כי עומדת לקום מדינה יהודית מודרנית ושוויונית מאידך, בה יהיה קשה לקבל חוקי ירושה דתיים,לפיהם למשל: הבנות אינן יורשות וכו'.מה היה מעמדו התורני של הרב הרצוג בשנים שלפני הקמת המדינה?כיצד פעל הרב הרצוג?מהן התקנות בירושה שנועדו לפתור את הקונפליקט הנ"ל?מה היתה עמדת חבריו הרבנים?כיצד השפיע הרב קוק על משנתו של הרב הרצוג בסוגייה זו?האם הרב הרצוג הצליח להשפיע על דיני הירושה במדינת ישראל?את התשובות לשאלות הנ"ל תמצאו בראיון זה.  לדף המקורות ופסק הדין שליוו את הפרק לחצו על הקישורים המצ"ב:·      ד"ר משה הרשקוביץ – דיני הירושה בין חוקה למשפט·      בג"ץ סימה אמיר  האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את עו"ד יפה דואק הכט - סגנית מנהלת מחוז ת"א והמרכז באפוטרופוס הכללי. דיברנו על "קטינים וירושה" ונגענו בנקודות הבאות:1. מעמדם של הורים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוט'.2. מה דין ניגוד עניינים בין הורים וילדיהם ומהם השלכותיו, לרבות מינוי אפוט' לדין.3. הוראות מיוחדות ביחס לקטינים בצוואה.4. הסתלקויות של קטינים.5. נאמנות.6. פיקוח על מנהל עיזבון בירושת קטינים ועוד. האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו הוא עו"ד יעקב גונצ'ל, מרצה בנושא כתבי הקודש וההלכה של יהודי אתיופיה; דוקטורנט וחוקר הפרקטיקה הדתית של יהודי אתיופיה.הריאיון עימו התחלק לשני חלקים:בחלק הראשון דיברנו על הרקע ההיסטורי הייחודי של יהודי אתיופיה, על המסורת הדתית ועל ציונות.בחלק השני ענינו על השאלה האם התורה באמת קובעת דיני ירושה (בנות צלפחד כמקרה בוחן), דיברנו על דיני הירושה הקדומים והמודרניים באתיופיה והתמקדנו בדיני הירושה על פיהם נהגו יהודי אתיופיה עצמם, שלמעשה אימצו את דין הארץ בה חיו.  האזנה מהנה ומועילה! 

האורח שלנו הוא עו"ד יעקב גונצ'ל, מרצה בנושא כתבי הקודש וההלכה של יהודי אתיופיה; דוקטורנט וחוקר הפרקטיקה הדתית של יהודי אתיופיה.הריאיון עימו התחלק לשני חלקים:בחלק הראשון דיברנו על הרקע ההיסטורי הייחודי של יהודי אתיופיה, על המסורת הדתית ועל ציונות.בחלק השני ענינו על השאלה האם התורה באמת קובעת דיני ירושה (בנות צלפחד כמקרה בוחן), דיברנו על דיני הירושה הקדומים והמודרניים באתיופיה והתמקדנו בדיני הירושה על פיהם נהגו יהודי אתיופיה עצמם, שלמעשה אימצו את דין הארץ בה חיו.  האזנה מהנה ומועילה! 

עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי משוחחים עם ד"ר נופר יעקבי גן-אור על מאמר שכתבה בצוותא עם פרופ' שחר ליפשיץ תחת הכותרת: "על החיים ועל המוות/המת – לקראת מודל חדש להסדרת שימוש בזרע המת לשם הולדה". ד"ר יעקבי גן-אור הינה עמיתת פוסט דוקטורט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, חוקרת ומרצה בתחומים של משפט, הולדה ומגדר, בדגש על רגולציה של טכנולוגיות פריון מלאכותיות.מאזינים המבקשים להעמיק ידיעתם בנושא מומלץ "לבקר" בפרקים המצ"ב:פרק 40: "זכות הירושה של מי שהורתו החלה לאחר פטירת המוריש באספקלריית המשפט העברי" (ד"ר מיכאל ויגודה).פרק 54: "על המשפחות החדשות, על צוואות וירושות ועל מה שבינהן" (פרופ' יחזקאל מרגלית).פרק 72: "הולדה לאחר המוות – שימוש בזרעו של אדם לאחר פטירתו" (פרופ' יחזקאל מרגלית).לעיון במראי המקום נשוא הפרק לחצו על הקישורים המצ"ב:מאמרם של ד"ר נופר יעקבי גן-אור ופרופ' שחר ליפשיץפסק דין בע"מ 7141 פלונית נ' פלונית – שימוש בזרע של נפטר על ידי הוריו בניגוד לעמדת בת זוגו    פסק דין רע"א 4126/24 קצין התגמולים נגד פלונית – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) - 1950  

בפרק זה עורכי הדין בת שבע אברך בר טוב ומנחם פשיטיצקי מארחים את כבוד השופטת בדימוס נלי רוסמן גליס. בשנת 2016 השופטת רוסמן מונתה לכהונת שופטת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א ובשנת 2021 פרשה מתפקידה זה. דיברנו על מקרה שהתחיל באולמה של כבוד השופטת רוסמן, עם פרישתה עבר לכבוד השופטת תמר סנונית פורר, בהמשך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א ובגלגול שלישי התיק הגיע לבית המשפט העליון – בע"מ 130/24. מה היה הסיפור שם?בשנת 2007 (לאחר תיקון 12  לחוק הירושה) בני הזוג אברהם ושרה ערכו צוואה הדדית בה קבעו כי כל אחד מהם מצווה את רכושו לבן זוגוואחרי פטירתו של בן הזוג השני, הרכוש יעבור לילדיהם: יצחק, נעמה ורות בחלקים לא שווים: 80% לבן ו 10 % לכל אחת משתי הבנות.בשנת 2008 אברהם נפטר. חודשיים לאחר מכן שרה קבלה צו קיום לצוואתו של בעלה המנוח. שרה הרגישה לא בנוח עם הצוואה ההדדית הלא שוויונית ולכן בשנת 2013 החליטה לערוך צוואה חדשה ובה קבעה כי היא מבטלת את צוואתה הקודמת (ההדדית) וקבעה כי רכושה יעבור לשלושת ילדיה בחלקים שווים – שליש לכל ילד. ומה באשר לצוואת בעלה אברהם? בשנת 2014 היא פנתה לרשם הירושה בבקשה לתקן את צו קיום צוואתו של אברהם, טענה כי עזבונו טרם חולק וחתמה על תצהיר לפיו היא מסתלקת מצוואת המנוח לטובת שלושת הילדים בחלקים שווים. שרה הלכה לעולמה בשנת 2018 והילדים החלו להתקוטט בבתי המשפט. מחד, יצחק ביקש לקיים את הצוואה ההדדית (הראשונה) במסגרתה הוא אמור לרשת 80% כ"יורש אחר יורש" ומאידך, נעמה ורות ביקשו לקיים דווקא את הצוואה המאוחרת של שרה בשל היותה שוויונית.מה החליטו בתי המשפט בערכאות השונות?התשובה המנומקת בראיון מחכים זה, מפיה של כבוד השופטת בדימוס נלי רוסמן גליס. לעיון בפסקי הדין עליהם דיברנו לחצו על הקישור המצ"ב:פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביבפסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביבפסק הדין בבית המשפט העליון  האזנה מהנה ומועילה!

 בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את פרופ' ישראל צבי גילת על מאמר שכתב תחת הכותרת: "גורלו של כתר התורה ממאקוב – מ'ויהי בנסוע' ל'ובנחה יאמר' ".פרופ' גילת הינו מרצה ל"דיני משפחה וירושה" במכללה האקדמית נתניה. בין תחומי מחקריו: השתנותה של ההלכה היהודית בזמנים מודרניים. פרופ' גילת התארח בפרק 85 שעסק בכתובה במערכת המשפט הישראלית.בראיון זה נשמע על הדיון ההלכתי/משפטי שהתקיים בבית הדין הרבני בירושלים (בשנות החמישים) שנסוב סביב השאלה למי שייך כתר התורה שנתרם על ידי מר לנדסמן לפני מלחמת העולם השנייה לבית הכנסת בעיר מאקוב שבהונגריה, הוחרם על ידי הנאצים, בהמשך הגיע לידי הכוחות האמריקאים ובסופו של יום הועבר למשרד הדתות בישראל שמצא לנכון להניחו על קברו של דוד המלך בהר ציון סמוך ל"גנזך השואה".מחד, עמד בנו של מר לנדסמן שטען כי הוא היורש של אביו ומשכך ביקש לקבל את כתר התורה לידיו ולהעבירו לקהילה בה הוא מתפלל ומאידך, משרד הדתות הישראלי עמד על כך שקשר הבעלות בין מר לנדסמן לכתר התורה נותק בשנות המלחמה ועל כן יש להשאירו במקומו. מה החליטו הדיינים?לאחר שתאזינו לפרק תדעו את התשובה. לעיון במאמר נשוא הפרק נא לחצו על הקישור המצ"ב:   מאמר פרופ' ישראל צבי גילתהאזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את רו"ח יניב כהן שהוא גם משפטן בהשכלתו, המכהן כמנהל "מיסוי מקרקעין" בחדרה וכמ"מ מנהל המשרד האזורי בירושלים, על "חלוקה ראשונה ודירות ירושה". רו"ח יניב כהן שוחח איתנו על המפגש בין אנשי מיסוי מקרקעין ליורשי נדל"ן וזאת באמצעות ניתוח הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 שבאה לעולם כדי להצביע על מקרים נפוצים שנבחנו על ידי רשות המיסים. ההחלטות שנתנו מהוות אבני דרך לטיפול במקרים דומים.לעיון בפסקי הדין, בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 ובהוראות "חוק מיסוי מקרקעין" עליהם דיברנו, לחצו על הקישורים המצ"ב:חוק מיסוי מקרקעיןהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010פסק דין שפיירפסק דין וייסגלספסק דין פרייטג  האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד מנחם פשיטיצקי מראיין את הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו, בנושא של "כתובה מוגזמת" בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט בעמ"ש מחוזי מרכז 48945-09-23 במקרה הבא:יענקל'ה ורוחל'ה היו נשואים ולהם שלושה ילדים. בחלוף השנים היחסים עלו על שרטון, הם החלו בהליך גירושים אך לפני שהשלימו אותו, יענקל'ה נפטר. יענקל'ה ידע כי אם לא יכתוב צוואה הרי שיורשיו על פי דין יהיו כדלקמן: רוחל'ה מחצית ושלושת ילדיו מחצית (כל אחד שישית). מכיוון שהוא לא רצה בתוצאה הזו, כתב צוואה לפיה אחותו היא הזוכה ברכושו. רוחל'ה אלמנתו לא ויתרה והחליטה להגיש תביעה לכתובה מן העזבון על סך 1,800,000 ש"ח.בימ"ש סקר בהרחבה את המשמעות ההלכתית של כתובה מוגזמת?מה נקבע בפסק הדין?את התשובה המעניינת תמצאו בפרק זה.לעיון בפסקי הדין עליהם דיבר פרופ' כהן, נא לחצו על הקישורים המצ"ב: עמ"ש 48945-09-23  - פסק הדין נשוא הפרק.בגץ בבלי 1000-92בע"מ 919-15 שוויון במזונות ילדיםבע"מ 9692-02 כתובהעא 293-72 הלכת פילוסוףרע"א 3323-23 שלמה חברה לביטוח נגד פלוניתע (ת"א) 2560-99 שלום עמר הלוי נגד כנרת עמר הלוי  פרופ' כהן התראיין בפרק 42 : "שיתוף זוגי, כתובה, ירושה ומה שביניהם", בפרק 47: "יורש במקום יורש או יורש אחר יורש" בפרק 58: "הסתלקות למתקדמים" ובפרק 80: "חשבונות בנק משותפים ודיני הירושה". האזנה מהנה ומועילה!

עורכי הדין בת שבע אברך ברטוב ומנחם פשיטיצקי מראיינים את עו"ד רמי בוכשטב, מנהל מחוז באר שבע והדרום באפוטרופוס הכללי ורשם לענייני ירושה, שהתארח בפרק 89 על "מערך הירושה ומלחמת חרבות ברזל".במסגרת ראיון זה דיברנו על החידושים הבאים:1.    ביטול הפרסום בעיתונים היומיים – הפחתת הוצאות הפרסום.2.    שירות "מגן יורשים".3.    העלאת מדריכים ליורשים על פי דין ולזוכים על פי צוואה.4.    מסלול מהיר לרישום הורשה בטאבו באמצעות בקשה משולבת.5.    טופס מקוון לצו ירושה בהזדהות באזור האישי הממשלתי. 6.    בוט ירושות + צ'אט אנושי במוקד השירות.7.    פטור מאגרת הפקדת צוואה פעם ב – 5 שנים, החל מיום 1.1.25.8.    צוואות מופקדות שנפתחו, עלו לאזור האישי הממשלתי של הזוכים.9.    זימון תור לפגישת וידאו/טלפונית במקום קבלת קהל.10. בקשה להחלפת ייצוג באמצעות אתר האונליין.11. הפקדת צוואה מרחוק.12. צוואה נוטריונית – הנוטריון יכול להפקיד מרחוק עבור המצווה ואחר כך להמציא את המקור. אם האישור הנוטריוני הוא דיגיטלי, אין צורך בהמצאת המקור (אלא בצירוף האישור הדיגיטלי).13. שת"פ בין הרשם לענייני ירושה במחוז דרום ולשכת עורכי הדין.14. יצירת קשר עם המוקד בטלפון מספר 2416*. לעיון בשירותים החדשים לחץ על הקישורים המצ"ב: אתר הרשם לענייני ירושהמגן יורשיםמדריך ליורשים על פי דיןמדריך לזוכים על פי צוואה  האזנה מהנה ומועילה! 

עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את עו"ד צבי קויש (אורח ותיק בפודקסט), רשם לענייני ירושה במחוז באר שבע והדרום על "צוואות חריגות".בפרק מיוחד זה נציג לכם קטעים מצוואות שנערכו בשנים האחרונות ובהן הוראות "חריגות" ו"מוזרות", במובן זה שלא תמיד אפשרי לקיימן למרות הכלל התלמודי הידוע לפיו "מצווה לקיים דברי המת" (גיטין יד ע"ב).עו"ד קויש בשפתו החדה וההומוריסטית ינתח משפטית הוראות אלה.המקרים עליהן דיברנו:·      אדם שהורה כי לאחר מותו גופתו תילקח לאפריקה ותונח בג'ונגל כדי שחיות הטבע יזכו בסעודה דשנה.·      אדם שהורה להקים קזינו בכספי עזבונו.·      אמא כתבה בצוואתה כי בנה יקבל שלושה מיליון ש"ח בתנאי שיתגרש מאשתו.·      הוראה בצוואה המורה על העברת הבעלות על סוסי המנוח על שם אחיו.·      מנוחה שהותירה את כל רכושה לטובת חתולי הרחוב.·      צוואה ללא הוראת הורשה וללא ציון הזוכים כלומר "צוואה סתומה".·      צוואה קצרה במיוחד.·      נישול של יורש פוטנציאלי שהוא חדל פירעון.·      צוואות הדדיות·      ההבדל בין "נישול" ל"הדרה". ·      צוואה ובה הוראה כדלקמן: "הנני מוריש שקל אחד".·      מנוחה שביקשה במסגרת צוואתה שלא יאריכו את חייה באמצעות מכשירים.·      סמיילי על המצבה.·      משמעותו של "נספח לצוואה".·      מכתב פרידה כצוואה בכתב יד.·      תנאי בצוואה – הזוכות יקבלו סכום כספי מעיזבון הדוד שלהן כפוף להתייצבות בהלוויית אביהם.·      ההבדל בין "יורשים" ל"מוטבים".·      הוראה בצוואה לפיה הבן יזכה בירושה אם יחזור בתשובה.·      צוואה המורה כי ילדי המנוח יזכו בירושה רק לאחר מותה של אשתו. לעיון בשני פסקי דין עליהם דיברנו במהלך הפרק לחץ על הקישורים המצ"ב: 1.   הוראה בצוואה לפיה הבנים יזכו בירושה רק לאחר מות אימם. הבנים הסתלקו כדי שהעיזבון יחולק על פי דין.מה החליטו השופטים? פסק דין טובה דשת 2.   אישה קפצה אל מותה ביחד עם ביתה הקטנה כשהיא מותירה הוראות ירושה בכתב יד בלי תאריך וחתימה.מה קבע בית המשפט? פסק דין קניג  

בפרק זה בת שבע אברך ברטוב מארחת את ד"ר ענת ליפשיץ ומשוחחת איתה על עצמאות אל מול פגיעות של האדם הזקן, עוד בחייו. זאת בעקבות מאמר שכתבה בנושא המצ"בלעיון במאמר נשוא הפרק נא לחץ על הקישור:מבט משפטי על קשרים בין-דוריים של זקנים האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את כבוד השופט (בדימוס) בן ציון גרינברגר, אורח ותיק של הפודקאסט (פרק 38 "נאמנות בירושה"  ופרק 48 "הגבלת שלטון היד המתה").השופט גרינברגר שימש כמרצה במספר אוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, רשם העמותות בעברו ובשנת 1997 מונה לכהונת שופט בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.בשנת 2010 מונה השופט גרינברגר לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם כיהן עד למועד פרישתו לגמלאות בשנת 2018.בראיון זה השופט גרינברגר סוקר ומנתח פסק דין חשוב ומעניין שיצא תחת אמתחתו בת.ע (י-ם) 40220/05 עזבון המנוחה ר' ז"ל נ' י'.מדובר על סכסוך ירושה בין שלושה ילדים שאימם הלכה לעולמה בשנת 1997 ואביהם הלך לעולמו שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2004.השאלה שעמדה במחלוקת: האםלהיעתר לבקשת הבת לקיים את צוואת ההורים (שהייתה לטובתה) או שיש לחלק את העיזבון של ההורים בירושה על פי דין כטענת שני הילדים האחרים.נגענו בנקודות הבאות:פגמים בצוואות, השפעה בלתי הוגנת, צוואה נוטריונית, האיסור ליטול חלק בעריכת צוואה , מצווה שאינו דובר עברית, מצווה לקיים דברי המת ועוד.לעיון בפסק הדין נשוא הפרק לחץ על הקישור:ת.ע (י-ם) 40220/05  האזנה מהנה ומועילה!

אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ד בת שבע אברך ברטוב, ממונה תחום בכירה (פרוייקטים ומחקר) ורשמת לענייני ירושה לשעבר, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24 לעובדי האפ"כ, בנושא של ניצול לרעה של ייפוי כוח מתמשך בישראל.לעיון במצגת נשוא הפרק נא לחץ על הקישור: ניצול לרעה של ייפוי כוח מתמשך בישראל

בפרק זה בת שבע אברך ברטוב מארחת את ד"ר ענת ליפשיץ ומשוחחת איתה על חופש הציווי, דוקטרינת ההשפעה הבלתי הוגנת ותזכיר חוק הירושה (תיקון סעיף 35) וזאת בעקבות שני מאמרים שכתבה כדלקמן:הגנה על קשרים בין דוריים לאחר החייםביקורת על דוקטרינת ההשפעה הבלתי הוגנתהאזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה מראיינים עוה"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי את עוה"ד קרן אורבך ברנע וטל פוקס בנושא של קבלת החלטות נתמכת אגב תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד – 2024 אשר פורסמו ביום 18/4/2024ונכנסו לתוקף ביום 18/6/2024.הנושאים בהם עסקנו הם: מהי קבלת החלטות נתמכת, סוגי תומכים, ההבדל בניהם, הליך מינוי תומך החלטות, סמכויות התומך וגבולות אחריותו, ניגוד עניינים ועוד.מרשם:האפוטרופוס הכללי מנהל מרשם של תומכים בקבלת החלטות - מתנדבים ומקצועיים. לפי התקנות, בית המשפט רשאי למנות תומכים שאינם רשומים במרשם, אם הם עומדים בתנאי המינוי. למבקשים להעמיק בנושא מומלץ להאזין לפרקים 50 ו - 94. פרטי התקשרות לקבלת מידע בנושאי קבלת החלטות נתמכת:טלפון: 055-6838798JUSTICE.GOV.Il@APT-HACHLATOT

אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ס ליאורה פלג - מנהלת תחום בתי חולים, קהילה ושיקום, השירות הארצי לריפוי בעיסוק במשרד הבריאות, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24 לעובדי האפ"כ, על הריפוי בעיסוק בשירות הליך קביעת כשרות משפטית.לעיון במצגת נשוא הפרק נא לחץ על הקישור המצ"ב:ריפוי בעיסוק

אנו מגישים לכם את הרצאתה של גב' לימור גבאי - ממונה על תלונות הציבור בנושאים של אפוטרופסות וחלופות, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24, על מנגנון בירור תלונות של מערך הפיקוח על אפוטרופסים.לעיון במצגת נשוא הפרק:מנגנון בירור תלונות – ייפוי כוח מתמשך

אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ס ועו"ד אפרת רייך – ממונה על תחום חלופות אפוטרופסות באפוטרופוס הכללי, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24 לעובדי האפ"כ, על חידושיםבתחום חלופות אפוטרופסות.לעיון במצגת נשוא הפרק נא לחץ על הקישור:חידושים בתחום חלופות אפוטרופסות

אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ד עינת הלר לוי – מנהלת מערך הפיקוח על אפוטרופסים וחלופות אפוטרופסות, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24 לעובדי האפ"כ, על  חידושים בתחום חלופות האפוטרופסות. לעיון במצגת נשוא הפרק נא לחץ על הקישור:חידושים בתחום חלופות אפוטרופסות

האורח שלנו היום הוא הרב אברהם רזניקוב.הרב רזניקוב משמש כרב המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), רב בקהילת "סיני" ברמת דן, פעיל בעמותת "צוהר", מרצה בפורומים שונים, סימינרים ומרכזים קהילתיים. דיברנואיתו על יחס ההלכה ל"הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה" המכונה "חוק ההמשכיות".בין היתר עסקנו בנקודות/שאלות הבאות:·      האם קיים לכך תקדים?·      האם צאצא שכזה יפטור את אימו ממצוות ייבום וחליצה?·      האם יורש שנולד לאחר מות האב נחשב כיורש על פי ההלכה?·      מהי גישת הפוסקים לשימוש בטכנולוגיה זו?·      מהו האתוס היהודי וכיצד הוא משליך על ההמשכיות? לקריאת המאמרים נשוא הפרק - לחץ על הקישורים המצ"ב: 1.    ירושה טכנולוגית – ד"ר מיכאל ויגודה2.    נטילת זרע ממת להפרייה חוץ גופית – חנן שני3.    הזרעה מלאכותית לאחר מיתה – הרב מרדכי הלפרין4.    הפרייה לאחר המוות על פי המשפט העברי – עו"ד ירון אונגרהאזנה מהנה ומועילה!

עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטצקי מארחים את הרב מנחם קופרמן שהתראיין גם בפרק 11 שעסק ב"נספח הלכתי לצוואה".  הרב קופרמן משמש כרב קהילת "אהבת ציון" בבית שמש, מוסמך לדיינות, מומחה לצוואות הלכתיות ומנהל משרד "כדת וכדין".במסגרת ראיון זה, הרב קופרמן ישיב על השאלה האם כתיבת צוואה נוגדת את התורה?  שהרי לפי הדין העברי אסור לכתוב "צוואה" באופן עקרוני (כיוון שאדם אינו יכול להעביר בעלות על נכסיו כשהוא אינו בין החיים...) וכן אסור להורות במסגרתה על חלוקה בניגוד לדין העברי (דהיינו להוריש לבנות או לזרים...).נלמד כיצד הדין העברי מתמודד עם חוסר השוויון בירושה בין בנים לבנות, מהם הכלים ההלכתיים שנועדו לגשר על הפער הזה וכיצד כותבים צוואה שאינה סותרת את ההלכה.האזנה מהנה ומועילה!לעיון במצגת נשוא הפרק – לחץ על הקישור הבא:הרב קופרמן – צוואה כנגד רצון התורה?  

בפרק זה עו"ד דן ליברטי מראיין את הרב שניאור זלמן אשכנזי על "בנות צלפחד" והשפעתן על דיני הירושה על פי התורה.מעת לעת מתפרסם בישראל מדד השמות הפופולרייםלילודים באותה שנה. אחד מהשמות הנפוצים לבנות הוא "נועה".ואולם, הרבה לפני שיזהר אשדות שר על"נועה של הים", וקודם שנעמי שמר ואריק לביא כתבו ושרו על"נועה", ואפילו מאות שנים קודם שגלילאו גליליי אמר "ואף על פי כןנוע תנוע" קדמה להם "נעה" אחת מתוך חמש אחיות, כולן בנות צלפחד משבט מנשה בן יוסף.סיפורה של נעה או ליתר דיוק סיפורן של חמשבנות צלפחד – מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה עומד ביסוד דיני הירושה בתורה.אם ברצונכם ללמוד על מהו צדק – זה הפרק בשבילכם.  

עו"ד ציפי סלומון דרמר – מנהלת מערך הרשם לענייני ירושה מראיינת את ד"ר מיכאל ויגודה על מאמר שחיבר תחת הכותרת הנ"ל.ד"ר ויגודה הינו חוקר בתחום המשפט העברי העומד בראש "היחידה למשפט עברי" המהווה חלק מאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.במסגרת פרק זה, אנו הולכים צעד אחר צעד בעקבות מאמרו של ד"ר ויגודה בניסיון להבין מהי צוואה על פי ההלכה והאם קיימת סתירה בינה לבין הוראות חוק הירושה.נכיר מושגים הלכתיים כגון "מתנת בריא", "מתנת שכיב מרע", "שטר חצי זכר", "אודיתא" ועוד. המלצת המערכת:כרקע לראיון זה כדאי להאזין לפרק 11: "נספח הלכתי לצוואה" בו התארח הרב מנחם קופרמן. לקריאת המאמר נא לחץ על הקישור:ד"ר מיכאל ויגודה: "צוואה על פי ההלכה לנוכח הוראות חוק הירושה" 

האורח שלנו היום הוא מר גיא יהושוע – נציג הקהילה השומרונית בישראל.במסגרת הריאיון, גיא פותח לנו צוהר לעולם הקהילה העתיקה הזו ומתאר את מנהגיה המיוחדים.גיא מסביר כי הקהילה השומרונית הינה שריד אחרון לממלכת ישראל הקדומה וכי חבריה מקיימים את הכתוב בתורת משה ככתבה וכלשונה עד היום.במילים אחרות הם מאמינים בתורה אך לא בנביאים ובכתובים.כיצד יתכן שכיום מונה הקהילה כ - 850 איש (בחולון ובהר גריזים הסמוך לשכם, גם יחד) בלבד, שעה שבתחילת המאה החמישית לספירה מנתה מעל מיליון איש?מדוע בבתי הכנסת של הקהילה אין כיסאות ושולחנות?מה לובשים חברי הקהילה בשבת?מדוע אינם משתמשים בשבת בפלטה, במיחם ובמקרר?כיצד עוברת ההנהגה בקהילה השומרונית מדור לדור?מדוע חברי הקהילה לא מגישים בקשות לצו ירושה לאחר פטירת מי מיקיריהם?גיא בשפתו הציורית והקולחת  משיב על שאלות אלו ועוד... למעוניינים להרחיב ידיעותיהם ביחס לקהילה השומרונית בישראל - נא לחצו על הקישור המצ"ב:הקהילה השומרונית בישראל האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך ברטוב את פרופ' איילת בלכר-פריגת ופרופ' יובל מלמד בנושא של "מתמודדי נפש וצוואות".פרופ' בלכר-פריגת משמשת כדיקנית בית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. תחומי ההתמחות שלה הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.פרופ' מלמד הינו פרופ' חבר קליני באוניברסיטת תל אביב - החוג לפסיכיאטריה, מנהל המרכז לבריאות הנפש "אברבנאל ויו"ר יוצא של "איגוד הפסיכיאטריה בישראל".שוחחנו על סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וסעיף 26 לחוק הירושה המסייגים את העיקרון הקבוע בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיו "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו" ולפיהם, צוואה שנערכה על ידי אדם שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה, פסול דין או קטין - הצוואה בטלה, וכך גם אם נשללה או הוגבלה כשרותו של אדם בפסק דין.ענינו על השאלה האם אדם שמונה לו אפוטרופוס יכול לכתוב צוואה.כן הדגשנו את חשיבות קבלת חוו"ד רפואית, עובר לעריכת הצוואה, המעידה על כשירות אדם שהוא "מתמודד נפש" או שהוא סובל ממחלה העלולה לפגוע ביכולתו הקוגנטיבית וכפועל יוצא לפגוע ביכולת השיפוט שלו. נציין כי פרופ' בלכר פריגת התראיינה אצלנו בעבר:בפרק 18 שעסק ב"צוואות הדדיות", בפרק 29 שעסק ב"פרשנות צוואה" ובפרק 78 שעסק ב"חידושי פסיקה בדיני ירושה".כמו כן התראיינה בצוותא עם פרופ' רות זפרן בפרק 92 שעסק ב"הולדה לאחר המוות והיבטי ירושה". למעוניינים לקרא את פסקי הדין עליהם דיברנו: ע"א 1212/91 (קרן ליב"י)בע"מ 5921-22 צוואה ומחלת נפש האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה, מראיינים את השופט דניאל טפרברג.השופט טפרגר שימש כשופט בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ובהמשך כשופט מחוזי בירושלים עד לפרישתו מכס השיפוט בחודש 3/21. כחצי שנה לאחר מכן מונה לכהונת "שופט עמית" בבית המשפט המחוזי בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.במסגרת ראיון זה, השופט טפרברג סקר שלושה פסקי דין פרי עטו שעניינם – התנגדות לצוואה:   תע 2171-05 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע)– שם דובר על מנוח שהורה בצוואתו למסור את המשק החקלאי שהיה ברשותו לנכדו, כאשר ביתו (דודתו של הנכד) התנגדה לקיום הצוואה שהרי אם היא תיפסל, ביתו של המנוח תהפוך ליורשת על פי דין...    עז 1390 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע) – שם דובר על אדם שכתב שתי צוואות: הראשונה (בפני עדים) נערכה בסמוך למחלתו ובה כלל רק כספים (כ - 150,000 ש"ח) ובצוואה השנייה (נוטריונית), התייחס לדירה בלבד. ביתו של המנוח התנגדה לצוואה האחרונה בנימוק לפיו הנוטריון לא פעל כדין, לא ביקש להציג בפניו תעודה רפואית למרות שהמנוח היה מרותק למיטתו. כמו כן נטען כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה שכן היה חולה, עיוור ומבולבל..    תע 2060-05 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע)– שם דובר על מנוחה שנפטרה בשנת 2004 כשהיא מותירה צוואה לפיה ביתה היא היורשת היחידה. בנה של המנוחה ביקש שלא לקיים את הצוואה שכן לטענתו היא זויפה וכי המנוחה הייתה תלותית ולא הבינה עברית..בפרק זה תלמדו מהן העילות שנקבעו בחקיקה ובפסיקה להתנגדות לצוואה. האזנה מהנה ומועילה! 

 בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך בר טוב את ד"ר טל מורס - חוקר מוות בעידן הדיגיטלי, בהקשר של חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024 אשר פורסם בספר החוקים ביום 23/7/2024 ויכנס לתוקף שנה לאחר מכן.ד"ר מורס מסביר מהם זיכרונות דיגיטליים ומדוע אינם מוגדרים כעיזבון דיגיטלי או צוואה דיגיטלית.עוד שוחחנו על המעמד החוקי של נכסים דיגיטליים (תמונות, פלייליסט, סרטוני וידאו ועוד) לעומת מידע אישי (למשל מסמכים פיננסיים של בנקים וחב' ביטוח) ורכוש דיגיטלי כגון מטבע דיגיטלי. ענינו על השאלה האם יש לבני המשפחה זכות או אפשרות להיכנס לחשבונות שהותיר אחריו מנוח בפייסבוק, גוגל וכו' ובוואטסאפ.ד"ר מורס סקר את הפתרונות הקיימים כיום להעברת זיכרונות דיגיטליים ואת החידושים שמביא עימו החוק שהינו חדשני ביותר גם מנקודת מבט השוואתית בינלאומית.לסיום שוחחנו על עתיד המוות הדיגיטלי בעידן הבינה המלאכותית.  מאזינים המעוניינים להעמיק בנושא – נא לחצו על הלינקים המצ"ב:  מאמר טל מורס ומיכאל בירנהק – על גישה למידע דיגיטלי אחרי-מות בעקבות חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד - 2024מאמר באנגלית – טל מורס ומיכאל בירנהק   

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה אנו מארחים את: רוני שלו – מנהלת מחלקת נכסי נספי שואה, עו"ד סימונה טננבוים – אחראית תחום השבה ודפנה דולינקו – היסטוריונית וחוקרתאיתור יורשים.דיברנו על עבודת מחלקת השבת נכסי נספי שואה (במסגרת משרד האפוטרופוס הכללי) להוכחת זהות הנספה בשואה כבעלי הנכס שנרכש לפני מלחמת העולם השנייה, בשלב הראשון.ובשלב השני, להוכחת הקשר של המבקש כיורש חוקי של בעלי הנכס – הזכאי לנכס, הכול בהתאם לשלושת מעגלי הקרבה (פרנטלות) הקבועים בחוק הירושה.עוד למדנו על חנ"ש (צו בדבר חליפיו של נספה שואה) שניתן במקרים אלה במקום "צו ירושה" או "צו קיום צוואה" בנפטרים "רגילים" שאינם נספי שואה. לעיון במסמכים עליהם דיברנו נא לחץ על הקישורים המצ"ב:טבלת נכסי נספי שואהחוק נכסים של נספי שואהצו בדבר חליפיו של נספה השואה - דוגמא   

בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך ברטוב את המשנה לאפוטרופוס הכללי, עוה"ד גלי גרוס.דיברנו על התפקידים השונים שממלא האפ"כ במלחמת "חרבות ברזל" ובכלל זה הזכרנו תיקוני חקיקה שונים שקידם לטיפולהולם ברכוש החטופים וסיוע לבני משפחתם. עו"ד גרוס משתפת אתכם בבעיות שונות שעלו מיד בראשית המלחמה בנושא החטופים ורכושם:ניהול עסק שבעליו נחטף.עסקת רכישת רכב שלא הושלמה ברישום במשרד הרישוי.הוצאות שכר דירה של חטופים שהכנסותיהם פסקו וההוצאות ממשיכות להתקיים ועוד כיוצ"ב.כמו כן דנו בשאלות בנוגע ליתומים ששני הוריהם נחטפו/נרצחו במלחמה (ישנם למעלה מ – 20 ילדים שהתייתמו משני הוריהם במהלך המלחמה):מינוי אפוטרופוס ליתומים אלה.קידום תיקון לחוק שיאפשר לקבל אישור מהאפ"כ, במקום לפנות לבימ"ש בבקשה לאישור עסקאות בנכסיהם כמקובל בשגרה. מי שמעוניין להעמיק בנושא, מוזמן להאזין לפרק 102 "ירושה משותפת לאלמנים וקטינים" בו רואיינו בצוותא ח"כ לשעבר יהודה גליק ורעייתו הדס וכן לפרק 76 שעניינו "ירושות וחוק הירושהבעת מלחמה". האזנה מהנה ומועילה!    

האורחת שלנו היום היא עו"ד טל גטרר, יועצת משפטית באגף המשפטי במטה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואיתה דיברנו על הנקודות הבאות:·      מהי נחלה?·      מהם הכללים שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ביחס לנחלות.·      הזכות המשפטית של בעל הזכויות בנחלה.·      הסכמי משבצת.·      ירושה של נחלות לגביהן נחתמו הסכמי חכירה פרטניים.·      עמדת הפסיקה בנוגע לצוואה המנוגדת לתנאי העבירות שנקבעו בהסכמי המשבצת.·      היחס בין סעיף 114 לחוק הירושה לבין הכלל שבהסכמי המשבצת.·      הסדר "חוזים לדורות" ופתרונות לסכסוכים בין בני המשפחה בעניין ירושת נחלות.·      "בן ממשיך" – בישובים סוכנותיים, מעמד ההתחייבות כלפי הבן להעברת המשק לאחר הפטירה. פסקי דין רלוונטיים בנושא של ירושת נחלות בהתאם להוראות הסכם המשבצת + בן ממשיך:1.    ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל2.    ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס3.    ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי4.    ע"א 1662/99 חיים נ' חיים5.    בע"מ 3996/12 פלוני נ' פלונית6.    בע"מ 3606/17 פלוני נ' פלונית7.    בע"מ 1813/18 פלוני נ' פלוניהאזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר מראיינת את עו"ד רני נויבואר (ראש תחום חקיקה ומדיניות באפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה ומי שכיהנה בעבר כראש אשכול משפט אזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים) בעקבות תיקון חקיקה חדש שנכנס לתוקף ביום 7.7.24 ועניינו "הרצחת וגם ירשת?"עד לתיקון האמור, בהתאם לסעיף 5 לחוק הירושה, רק מי שהורשע בפלילים כי גרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו, היה פסול מלרשת.סעיף זה גרם למציאות בלתי סבירה/הגיונית ולפיה אדם שמסיבה כזו או אחרת לא הורשע בפלילים (התאבדות, בריחה, רקע נפשי וכו'), יכול היה לרשת את האדם שאותו הוא המית.עו"ד נויבואר תסביר לנו כיצד תיקון החוק כאמור, נותן פתרון לבעיה שהוצגה לעיל.מומלץ להאזין לראיון עם אריאל בר (פרק 105) ובו היא משתפת את סיפורה המשפחתי הטרגי, עת בעלה של אמה גרם למותה וביקש לרשת אותה...האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה, עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה, מארחים את הגב' אריאל בר.אריאל בר, בת 36, הבכורה מבין שבעה אחים, חוותה טרגדיה משפחתית בשנת 2021, עת בעלה של אמה, גרם למותה לאחר שזו בקשה להתגרש ממנו.אריאל נכנסה לתפקיד ראש המשפחה ופעלה במספר חזיתות שנוצרו לאחר האסון.במקביל, החלה לפעול (במסגרת ארגון "משפחות נרצחים ונרצחות") להעלאת המודעות לאתגרים הניצבים מול בני המשפחה במצבים אלה, ולשינוי חקיקה.אריאל מספרת על ממדי הפגיעה הרוחביים, על חוסר ההלימה בתמיכת המדינה בנפגעי עבירות המתה לעומת נפגעי פעולות טרור ועל העדר סנכרון בין המערכות השונות.עד לאחרונה, סעיף 5 לחוק הירושה קבע, כי אדם שהורשע בפלילים בכך שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לעשות כן, פסול מלרשת את אותו אדם, בחינת "הרצחת וגם ירשת"?ואולם, הסעיף תוקן ממש לאחרונה (7.7.24), בשל האבסורד שהיה קיים עד כה, לפיו אדם יכול היה להמית מישהו, ואם לא הורשע בבית משפט פלילי (למשל: בשל הימלטות, טענת אי שפיות, התאבדות...), זכאי היה גם לרשת את אותו אדם שהמית...לאחר הריאיון אריאל ביקשה להוסיף את הדברים הבאים:"צו קיום הצוואה של אבא של אמא (כלומר סבא של אריאל) שנפטר ארבעה חודשים אחריה, היווה לנו בעיה, מכיוון שבאותה נקודת זמן לא יכולנו להגיש צו קיום צוואה של אמא בעצמה. עם כל הבלגן שהיה לנו, נאלצנו להתמודד גם עם זה". הערה:המשפט הפלילי טרם הסתיים ולכן בעלה של אמה של אריאל בר, עדיין נהנה מחזקת החפות. למעוניינים להעמיק בנושא נא לחצו על הלינקים המצ"ב:המקור עונה 21 פרק 16: בשם האםאתר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות ארגון משפחות נרצחים ונרצחות - תרומות 

בפרק זה אנו מארחים את עו"ד רחל ווזנר, הממונה על הקדשות דתיים בבתי הדין הרבניים (עד לאחרונה), בכירה במשרד המשפטים (לשעבר).איתה נדבר על פסק דין מרתק שפורסם ביום 26.6.24 על ידי בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, שעסק בממשק שבין עולם הצוואות לעולם ההקדשות.מה היה הסיפור שם?תהילה הייתה אישה ערירית שהלכה לעולמה בשנת 2010 בגיל 91, כשהיא מותירה אחריה נכסים בראש העין, לגביהם כתבה שתי צוואות שונות.על פי הצוואה הראשונה (1992), עיזבונה אמור היה לעבור לעמותה/כולל ועל פי הצוואה השנייה (1998), עיזבונה אמור להתחלק בין קרוב משפחתה לבין אותה עמותה.קרוב משפחתה הגיש בקשה לצו קיום צוואתה השנייה והצו נחתם בשנת 2020 על ידי הרשמת לענייני ירושה בתל אביב.ואולם, לאחר שקרוב המשפחה ביקש לרשום את הנכסים על שמו ב"טאבו", נתקל בסירוב בהעדר "הסכם בין יורשים" או צו שיפוטי (שכן על פי הצוואה השנייה, הוא אינו הזוכה היחיד...).בנסיבות אלה נפתח תיק בבית הדין הרבני בפתח תקווה שקבע כי תהילה ביקשה למעשה ליצור "הקדש" בנכסיה לטובת לומדי תורה.עו"ד ווזנר תנתח את פסק הדין הנ"ל, תוך הבהרת מושגים שונים בנושא של הקדשות הדתיים בבתי הדין הרבניים. לעיון בפסק הדין האמור ובפסקי דין נוספים שנתנו לאחרונה בסוגייה זו לחץ על הקישורים המצ"ב:צוואה מול הקדשרבי מאיר בעל הנסעזבון לולה שירוםבית חינוך יתומיםעץ החייםהוועד הכללי כנסת ישראלבית הרב קוקהקדש דתי כאישיות משפטית נפרדתהאזנה מהנה ומועילה! 

מאזינים יקרים,אנו מגישים לכם את הרצאתה של פרופ' רחל אלתרמן על "זכויות במקרקעין של משקי בית במושבים".פרופ' אלתרמן - מתכננת ערים ומשפטנית בטכניון, נבחרה כחברה באקדמיה הלאומית למדעים (2022). הרצאה זו היא חלק מפרויקט מחקר שהשיקה ב"מוסד נאמן לחקר מדיניות לאומית".  פרופ' אלתרמן תנפץ מיתוסים בכל הנוגע לתפקיד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולזכויות במקרקעין/ירושה של משקי הבית במושבים ובכלל זה, תדבר על השלכות הפגיעה הקניינית במשפחות בני המושבים, לדורותיהם. פרופ' אלתרמן תגלה ממצאי סקר סטטיסטי המוצג פה לראשונה, שבדק את ההשלכות של הרגולציה הקרקעית על סכסוכים במשפחות במושבים. הסקר בוצע בשיתוף החוקרת עו"ד אפרת ואש אבירם וד"ר גיא כגן (פוסט-דוקטורנט).סקרנים לדעת מהן תוצאות הסקר? מוזמנים להיכנס לפרק ולהאזין להרצאה... עניינה של פרופ' אלתרמן במושבים ובקיבוצים הוא מדעי בלבד ומבוסס על הידע הבין-לאומי ההשוואתי הרב שנצבר.פרופ' אלתרמן מבקשת להדגיש:רגולציה נוספת שטעונה בדיקה עמוקה, היא הלקיחה של קרקע חקלאית ללא פיצוי משמעותי. על קרקע זו מוקמות שכונות וערים ברחבי המדינה, כאשר ממלוא ערך הקרקע, נהנה אוצר המדינה ולא המשפחות במושבים. בשעה זו אנו בודקים את ההשלכות של זילות הקרקע החקלאית כגורם לפגיעה בעתודות החקלאות בישראל.האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנו מארחים את יהודה גליק (ח"כ לשעבר) והדס רעייתו בנושא של ירושת אלמנים שהינם הורים לקטינים.הדס הינה מייסדת ומנכ"לית של ארגון "אמיצי"ם" (אלמנים אלמנות ויתומים צעירים) – משפחות בהן בן זוג צעיר אלמן/נה עם ילדים שנותרו יתומים, הנאלצים להתמודד יומיום עם "אבדן מגן" וזקוקים למעמד מחוזק והגנה חברתית, ללא הבדל בסיבות המוות: בין אם ההורה נפטר מסרטן המעי הגס, מדום לב, תאונה ובין אם נרצח מירי של מחבל.ישנם שני חוקים עיקריים הרלוונטיים למשפחות אמיצי"ם:1.     חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - סעיפים 14, 28, 28א.2.     חוק הירושה - סעיף 11(א)(1).לטענתם של יהודה והדס גליק, המצב המשפטי נכון להיום פוגע פעמיים בבני הזוג הצעירים שנותרו בחיים עם ילדים קטינים:פעם ראשונה בכל מה שקשור להתערבות בית המשפט באופן הטיפול בקטינים ובקשר עם בני משפחתו של בן הזוג שנפטר (למשל: סבתא יכולה לפנות לבימ"ש ולדרוש ביקורים בניגוד לרצון האלמנה..).ובפעם השנייה בענייני ירושה: על פי דיני הירושה הקיימים, עזבון  בן הזוג שהלך לעולמו, מתחלק בין בן הזוג הנותר בחיים (מחצית) לבין הילדים (מחצית) ובן הזוג מנוע מלבצע דיספוזיציות בנכסים ללא אישור בית המשפט.רוצים לדעת מה הפתרונות שמציעים יהודה והדס גליק? מוזמנים להאזין לפרק. לעיון בנייר העמדה של אמיצי"ם לחץ על הקישור המצ"ב:נייר עמדה "אמיצים"האזנה מהנה ומועילה!   

האורח שלנו היום הוא הרב מרדכי בוגיוב – דיין וראש מכון "יסודות במשפט העברי", איתו דיברנו על תביעת מזונות וכתובה מהעיזבון בבתי הדין הרבניים.הנקודות בהן עסקנו:1.    כתובה – פירוש המושג על פי הדין העברי.2.    זכות האלמנה לקבל מזונות היא רק בתנאי שהיא לא תובעת כתובתה.3.    פירעון הכתובה לאלמנה בעל כורחה (על מנת להפטר ממזונותיה).4.    הערכאה המוסמכת לדון בתביעת מזונות מן העיזבון.5.    הערכאה המוסמכת לדון בתביעת כתובה מן העיזבון.6.    בג"צ לוי נ' בית הדין הרבני ירושלים (2621-00) – סמכות בית הדין לדון בתביעת כתובה, מותנית בהסכמה בכתב של הצדדים (האלמנה והיורשים).7.    פסק דין 1128082-2 (בית הדין הרבני הגדול בירושלים) – הסמכות לדון בכתובה מהעיזבון נמצאת גם בסמכות בית הדין הרבני וגם בבית המשפט והסמכות נקנית על פי קדימה במרוץ הסמכויות.8.    תקנת טוליטולה – על פיה האלמנה לא יכולה לגבות את כתובתה אלא כדי מחצית מהעיזבון (על מנת שהילדים היורשים לא יוותרו חסרי כל, עקב ריקון העזבון לטובת הכתובה...) ויישומה במשפט האזרחי.9. סעיף 11(ג) לחוק הירושה – האלמנה אינה יכולה לקבל גם את כתובתה וגם חלק מעיזבון בעלה וכי מה שתקבל האישה כסכוםכתובתה יקוזז מהעיזבון (אין "כפל מבצעים").11. פסק דין 1303958-1 (בית הדין האזורי בחיפה) – אישה נישאה בזיווג שני והתאלמנה. בטרם הספיקה לגבות את כתובתה (126,000ש"ח) נפטרה אף היא. בית הדין פסק כי חוב הכתובה עובר בירושה לבנותיה והם זכאיות לקבל את הכתובה במקומה. לעיון במצגת ובפסקי הדין שאוזכרו נא לחץ על הקישור: 1.    מצגת כתובה2.    בגץ לוי (2621-00)3. פסק דין 1128082-2 (בית הדין הרבני הגדול)4.    פסק דין 1303958-1 (בית הדין האזורי בחיפה)5.    פסק דין 1255411/1 (בית הדין האזורי בפתח תקוה)האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו היום הוא עו"ד צבי קויש, רשם לענייני ירושה במחוז באר שבע והדרום.בפרק זה אנו מתמקדים בניסיונו של זוכה על פי צוואת אימו, להסתלק מחלקו לטובת אחותו (לאחר שחלפו 26 שנים ממתן הצו!) וזאת במסגרת דיון שהתקיים בבית הדין הרבני.תיק זה שעבר שתי ערכאות ולבסוף הגיע לבג"צ בעתירה נגד בתי הדין הרבניים - האזורי והגדול, עוסק בסוגיית תנאי הסתלקות על פי דין לפי סעיף 6 לחוק הירושה (כל עוד לא חולק העיזבון, הסתלקות לטובת בן זוג, ילדו או אחיו של המנוח ועוד).וכמו כן מעורר שאלות לגבי משמעות שיהוי האחים, עד לפנייתם בעתירה לבית הדין לתיקון צו הירושה שניתן בשנת 1997 (למרות שמדובר במנוחה שכתבה צוואה...). בנוסף דיברנו על התיקון החדש לחוק הירושה בכל הנוגע להסתלקות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". כן תקבלו "טיפ" חשוב - החלופה המתאימה להסתלקות הינה "הסכם לחלוקת עיזבון". למבקשים להעמיק ולעיין בפסק הדין נשוא הפרק, נא לחצו על הקישור המצ"ב:בג"צ 3998-24 הסתלקות בשיהוי

ביום 18.6.24 ועדת המרחב הכפרי במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ערכה כנס בנושא "מרחב כפרי – אתגרים ופרספקטיבה".במושב נשוא הפרק נערך דיון מקצועי בנושא: "צוואות בנחלות – או לא להיות"?אנו מגישים לכם את דבריהן של עו"ד ציפי סולומון דרמר, רשמת לענייני ירושה ומנהלת מערך הממונה על ענייני ירושה ושל עו"ד טל גטרר מהאגף המשפטי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י).לצפייה במצגות על "נחלות" לחץ על הקישורים המצ"ב: מצגת מרחב כפרי – מושגי יסודמצגת מרחב כפרי – אתגרים וקונפליקטים האזנהמהנה ומועילה!

ביום 18.6.24 ועדת המרחב הכפרי במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ערכה כנס בנושא "מרחב כפרי – אתגרים ופרספקטיבה".במושב נשוא הפרק נערך דיון מקצועי בנושא: "חזון הבנייה הרוויה במשבצת הצהובה בנחלה – ברכה או קללה"?אנו מגישים לכם את דבריהם של חלק משתתפי הדיון: גב' גלית שאול, ראשת המועצה האזורית "עמק חפר" ומר רענן אמויאל, מנהל אגף בכיר תכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.  האזנה מהנה ומועילה! 

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה מראיינים את פרופ' שחר ליפשיץ.שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן".בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" וכיום משמש כיו"ר שלו.בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן" ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.פרופ' ליפשיץ נחשב כחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.פרופ' ליפשיץ התראיין בעבר במסגרת זו בפרק 5 שעסק בממשק שבין הסכם ממון וצוואה ובפרק 43 בו למדנו על ירושת "בן זוג".היום נדבר על החלק השני בנושא של "הסדרה זוגית של ירושה" (הסכמי ממון), תוך התייחסות לחידושים בכל הנוגע ל"ידועים בציבור" בהקשר זה.בחלק הראשון התמקדנו ב"צוואות הדדיות". לעיון במאמר של פרופ' ליפשיץ ובפסיקה שאוזכרו במהלך הריאיון - נא לחץ על הקישורים המצ"ב:עמ"ש 31306-01-19 השכרת אולמותעז (י-ם) 289-97 אחירםבע"מ 5252-23עמ (ת"א) 1002-00 זמרעמ"ש (ת"א) 11700-12-16 ידועים בציבור וירושהמאמר פרופי ליפשיץ הסדרה חוזיתפרופ' ליפשיץ – תכנון זוגי של התוצאות הכלכליות של המוותעמ (חי') 306-06עמ"ש 44688-10בג"צ 4940-20בע"מ 1811-20האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב - רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי - רשם לענייני ירושה, מראיינים את פרופ' שחר ליפשיץ.שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן".בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" וכיום משמש כיו"ר שלו.בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן" ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.פרופ' ליפשיץ נחשב כחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.פרופ' ליפשיץ התראיין בעבר פעמיים במסגרת זו - בפרק 5 שעסק בממשק שבין הסכם מון וצוואה ובפרק 43 בו דיברנו על ירושת בן זוג.היום נדבר על "הסדרה זוגית של ירושה".בחלק הראשון של הריאיון נתמקד ב"צוואות הדדיות" ובחלק השני - ב"הסכמי ממון" תוך התייחסות לחידושים בכל הנוגע ל"ידועים בציבור" בהקשר זה. לעיון בפסק הדין שאוזכר במהלך הריאיון נא לחץ על הקישור המצ"ב:עמ"ש (ת"א) 41825-22 האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנחנו מארחים את פרופ' פנחס שיפמן בהמשך לפרק 64 שעסק במושגי יסוד בדיני ירושה (חלק א').פרופ' שיפמן הינו פרופסור אמריטוס ב"אוניברסיטה העברית" בירושלים, שימש בעבר כנשיא "המרכז האקדמי למשפט ועסקים" ברמת גן וכראש החטיבה לדיני משפחה במוסד זה.פרופ' שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה האזרחית של דיני המשפחה בישראל ובין היתר טבע את המונח "פונדקאות".כמו כן, חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחום דיני המשפחה והירושה, אשר קטעים מהם מצוטטים לא פעם בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובכך תרומתו החשובה לעיצוב הפסיקה בישראל.בפרק זה דיברנו על הנקודות הבאות:·      צוואות הדדיות.·      עקרון ההסתמכות לפי הפסיקה שקדמה לסעיף 8א לחוק הירושה.·      ההסדר בסעיף 8א.·      לקונות בסעיף 8א.·      בן זוג בלתי כשיר – האם יכול בן הזוג הכשיר ליתן הודעת ביטול לצוואה לבן זוגו הדמנטי?·      העברות מחיים.·      יורש במקום יורש (יורש אחר יורש).·      ירושה על פי דין בעין ביקורתית.·      חופש הציווי.·      מרכיבי היסוד בצוואה.·      כתובה.·      חוק יחסי ממון.·      ירושה משוריינת.·      מזונות מן העזבון.·      ועוד ועוד פסקי דין שאוזכרו:בע"מ 10807-03 זמיר נגד גמליאלע"א 37-80 באומן נ' נתןע"א 52-80 שחר נ' פרידמןע"א 598-75 רזניקרע"א 5103-95 דשתע"א 4402-98 מלמד  האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנו מארחים את הגברת אילנה שילת. אילנה באה מתחום החינוך הבלתי פורמלי ואיתה נדבר על "קבלת החלטות נתמכת" מנקודת מבטה כתומכת של בחור עם שיתוק מוחין, חסר עורף משפחתי, שהיה זקוק לכך.לפני כ - 15 שנים אילנה החלה לעבוד (לדבריה, בטעות...) עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ונשבתה בקסם. בתחילה ליוותה צעירים בוגרי השירות לאומי בייעוץ קריירה, ובהמשך הצטרפה לקורס הראשון של "תמיכה בקבלת החלטות".מהי קבלת החלטות נתמכת?כולנו מבקשים מעת לעת להיוועץ עם מאן דהוא, בטרם נקבל החלטות חשובות, אך ישנם אנשים הזקוקים כמו אויר לנשימה, לאדם אחר שיעזור להם לקבל החלטות במהלך חייהם.מדובר בכלי משפטי חדש יחסית (2018) המסייע לאדם בגיר המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבלן עם עזרה ותמיכה. אדם המעוניין בתמיכה שכזו, רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולבקש למנות אדם אחר לתפקיד "תומך בקבלת החלטות". בית המשפט ישקול את כל השיקולים הרלוונטיים ובסופו של דבר יוכל למנות לתפקיד זה "תומך קרוב" (בן משפחה) או "תומך מתנדב" שימלא את תפקידו ללא שכר, או תומך מקצועי, שימלא את תפקידו תמורת תשלום.אילנה, היא כמובן תומכת מתנדבת. במסגרת הפודקאסט דיברנו על הנושא בהרחבה, בפרק 50 בו התראיינה הגברת אורנית דן, הממונה הארצית על צוות "קבלת החלטות נתמכת" באפוטרופוס הכללי. האזנה מהנה ומועילה!  

בפרק זה אנו מארחים את הרב ישראל אלתר גרובייס, מרצה והיסטוריון. עורך המוסף התורני "קולמוס" ומגיש הפודקאסטים: "קורת רוח" ו"אחד בדור".הרב גרובייס יספר לכם המאזינים על קורותיה של חסידות גור (החסידות הגדולה בישראל ואולי בעולם היהודי כולו) מאז היווסדה במאה התשע עשרה ועד ימינו אלה ויבהיר כיצד הנהגת החסידות עוברת מדור לדור בחסידות בכלל ובחסידות גור בפרט.מי אמור לרשת את האדמו"ר לאחר פטירתו? בנו הבכור או אולי תלמידו המובהק?את התשובה לשאלה הזו תמצאו בפרק זה. רמז: בחסידות גור, לא פעם אחים ירשו זה את זה... האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את פרופ' איילת בלכר פריגת ואת פרופ' רות זפרן.פרופ' בלכר משמשת כדיקנית למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט". תחומי ההתמחות שלהם הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.פרופ' זפרן חברת סגל בית הספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. תחומי ההוראה והמחקר שלה הינם דיני משפחה, מעמד הילד במשפחה, יחסי הורים-ילדים, הגדרת הורות, אחאות במשפט וההשלכות המשפטיות של השימוש בטכניקות ההולדה המלאכותיות.דיברנו על הולדה לאחר המוות במקרים בהם המוות אינו מתוכנן (כגון: מות חייל במלחמת חרבות ברזל, או אדם בתאונת דרכים) לעומת מקרים בהם המצווה נערך לקראת מותו (כגון: מחלה קשה/סופנית) ומתכנן את חלוקת רכושו באמצעות כתיבת צוואה. 

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את פרופ' איילתבלכר פריגת ואת פרופ' רות זפרן.פרופ' בלכר משמשת כדיקנית למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט". תחומי ההתמחות שלהם הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.פרופ' זפרן חברת סגל בית הספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. תחומי ההוראה והמחקר שלה הינם דיני משפחה, מעמד הילד במשפחה, יחסי הורים-ילדים, הגדרת הורות, אחאות במשפט וההשלכות המשפטיות של השימוש בטכניקות ההולדה המלאכותיות.דיברנו על "הולדה בסיוע חיצוני" במקרים הבאים: משפחות יחידניות, משפחות של בני אותו המין ומשפחות מרובות הורים דה פקטו, בהסדרים להורותמשותפת וההשלכות על הזכות ההדדית לרשת, בין הילד לבין ההורה שטרם הוכר פורמלית מעמדו כהורה (צו הורותפסיקתי או צו אימוץ).