הטוב האפשרי

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על חירות? איפה נגמרת חירות הפרט ומתחילה חירות הקהילה והעם? מה קורה לחירות כשהיא נותרת כערך עליון ובודד? שיחה חגיגית עם הרב חיים נבוןלהוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

אילו נזקים גרמה לנו תורת "המלחמה הצודקת" של מייקל וולצר שהייתה התנ"ך המוסרי של צה"ל מזה עשורים, ובאיזו תפיסה עלינו להחליף אותה – תפיסה שתשמר את המוסר אבל תאפשר גם לחתור לניצחון.שיחה בעקבות מאמרו של אברום תומר "מוסר המלחמה לנוכחה השבעה באוקטובר", גיליון 44 של השילוח.להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות: פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

בביקור ההיסטורי והקצרצר של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בישראל הוקדש זמן יקר לביקור המסורתי ביד ושם. בעיני האנליסט הגיאו-פוליטי ויוצר ההסכת והבלוג "המשחק הגדול" ניצן דוד פוקס, ביקורים אלו מסמלים תפיסה עצמית ישנה ובלתי מועילה לפיה ישראל היא בעיקר "מקלט בטוח" ליהודים. נפגשנו כדי לשוחח אודות ההכרח הישראלי לשנות כיוון, להעמיק את החזון החיובי העכשווי שלה שקשור בחירות תנ"כית וריבונות פופולרית ולהפעיל עצמה רכה בהתאם. כל זאת בעקבות מאמרו של דוד פוקס: "לא עוד קרבן – בניית העצמה הרכה של ישראל כמנהיגה אידיאולגית" https://argaman.institute/policy_paper/ideological-leader/המאמר פורסם במסגרת מכון ארגמן תחת פרויקט סדר יום אסטרטגי חדש לישראל.להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

בפרק החדש אירחנו את הסופר ומבקר התרבות אריק גלסנר לשיחה על הקאבר המופתי של "זהו זה" לשירו של חנן בן ארי "יש כאן יותר מזה". אריק רואה אותו כייצוג דרמטי לחיבור בין אליטה ישנה לבשורה ישראלית חדשה. ניסינו להבין למה דווקא הוא כאדם לא מאמין רואה בפופ האמוני תגובת נגד מבורכת, גם אם לעיתים מסוכנת, לעולם ליברלי המתקשה להצדיק את ערך האדם.השיחה בעקבות מאמרו של גלסנר על "ההומני שבאמוני" שהתפרסם בגיליון 42 של כתב עת 'השילוח': https://did.li/yyYZHלהוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

דביר שוורץ על זלמן דוד לבונטין, אבי הכלכלה החלוצית החופשית בארץ ישראל, בעקבות מאמר שפורסם בגיליון 17 של השילוח.המאמר: https://hashiloach.org.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A7-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0/הירשמו לערוץ שלנו ותקבלו התראה על כל סרטון שעולה! 'השילוח' הוא כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, ומהווה את גולת הכותרת של פרסומי המרכז לחרות ישראלית. 'השילוח' מבקש להיות בית לשיח מעמיק על השאלות הגדולות העומדות בפנינו. באמצעות מסות ומאמרים רחבי יריעה של מיטב הכותבים, בלי גינוני אקדמיה, אבל בשפה מוקפדת וביושר אינטלקטואלי, מציע 'השילוח' התמודדות מקיפה ומקורית עם מנעד רחב של תחומים: מהגות כללית המבררת את טבע האדם, דרך הגות וספרות יהודית וציונית, ועד לסוגיות מדיניות ציבורית הנוגעות למצוי ולראוי בתחומי הכלכלה והחברה, התרבות, החינוך והביטחון הלאומי.להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות: פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

ד"ר יפתח אופק מהמרכז האקדמי שלם ויובל סימן טוב בשיחה על התרגום החדש של "המשטר הישן והמהפכה" לאלקסיס דה טוקוויל, ועל הדרכים שבהן מה שטוקוויל מלמד אותנו על המהפכה ההיא, מהדהד בנוגע לשינויים ולזעזועים החברתיים והפוליטיים שעוברים על המערב (ועל ישראל) בהווה.הירשמו לערוץ שלנו ותקבלו התראה על כל סרטון שעולה! 'השילוח' הוא כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, ומהווה את גולת הכותרת של פרסומי המרכז לחרות ישראלית. 'השילוח' מבקש להיות בית לשיח מעמיק על השאלות הגדולות העומדות בפנינו. באמצעות מסות ומאמרים רחבי יריעה של מיטב הכותבים, בלי גינוני אקדמיה, אבל בשפה מוקפדת וביושר אינטלקטואלי, מציע 'השילוח' התמודדות מקיפה ומקורית עם מנעד רחב של תחומים: מהגות כללית המבררת את טבע האדם, דרך הגות וספרות יהודית וציונית, ועד לסוגיות מדיניות ציבורית הנוגעות למצוי ולראוי בתחומי הכלכלה והחברה, התרבות, החינוך והביטחון הלאומי.להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות: פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

ד"ר שגיא ברמק התיישב לשוחח עם ד"ר רונן שובל, הדיקאן של מכון ארגמן, על מאמרו האחרון ב'השילוח' שעוסק בהיבטיה השונים של התיאוריה השמרנית. האם יש לשמרנות בכלל מסד תיאורטי? האם היא זקוקה לאחד? ובמה היא יכולה לסייע לנו? זאת ועוד בפרק.הירשמו לערוץ שלנו ותקבלו התראה על כל סרטון שעולה! להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/ לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/ להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/ מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות: פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfr טוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21 אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

צור ארליך, עורך המשנה של השילוח, מקריא ומבאר ומסביר את כליל הסונטות של שאול טשרניחובסקי, "על הדם". דיברנו על טשרניחובסקי עצמו, על הפער בין טשרניחובסקי המוקדם, של "שחקי שחקי", לטשרניחובסקי המבוגר יותר, על שירה בכלל, וקצת על צור ועשייתו. בעקבות ביאורו והקדמתתו של צור לסונטה של טשרניחובסקי, שפורסמה בגיליון 43: https://hashiloach.org.il/shaul-tchernichovsky/להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות: פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

הנשיא העליון לשעבר אהרון ברק יצא בביקורת חריפה נגד הממשלה וטען שאולי בישראל "אין יותר אזרחים אלא נתינים בלבד". השופט סולברג, לעומת זאת, קורא לגישה שונה לחלוטין במאמר שפורסם בגיליון 43 וכותרתו "מבלימה הדדית לביזור". שוחחנו עם ד"ר יעקב בן שמש וד"ר שאולי שארף בעקבות המאמר על נקודת הרתיחה אליה הגיעה מערכת המשפט ועל משמעות הביקורת שסופג השופט סולברג דווקא מימין.למאמרו של השופט סולברג: https://hashiloach.org.il/mutual-containment/להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

ד"ר רפאל בן לוי מסביר מדוע בעיניו הרעיון של מדינה פלסטינית הוא לא ישים, לא מוסרי ולא יביא טוב – לא לנו ולא להם.לאור זאת, קובי אלירז מסביר את ההיגיון שמאחורי ההצעה שלו להבאה (הדרגתית) של הסכסוך לסיומו ביו"ש.פרק בעקבות מאמר שרפאל כתב להשילוח, ומאמר נוסף שקובי כתב במסגרת מסמך בשם "סדר יום אסטרטגי חדש לישראל", שהוא תוצר עבודה של חשיבה ביטחונית ואסטרטגית פרי ידם של עמיתי המחקר של מכון ארגמן.מאמרו של רפאל: https://hashiloach.org.il/the-palestinian-state/מאמרו של קובי: https://argaman.institute/policy_paper/beyond_oslo/סדר יום אסטרטגי חדש לישראל: https://argaman.institute/project/israel-initiative/להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

מערכת החוק בישראל במשבר. הסיאוב נחשף, המוגלה יוצאת, אבל לימין אסור, ואין לו זמן, לשמוח לאיד. צו השעה: להציע אלטרנטיבה רעיונות ומנהיגותית.שיחה עם עמיעד כהן, מנכ"ל המרכז לחירות ישראלית, על הרגע הנוכחי ועל תפקידו של הימין השמרני.להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

האם דמיינתם שבכל הנוגע להחלטות ביטחוניות הרות גורל מתקיימים דיונים מסודרים בהם כלל המידע, הטענות והדעות עולה על השולחן תוך חשיבה מעמיקה וארוכת טווח, לטענת חוקר המדיניות עומרי גושן, אינכם אלא טועים. אלא שלדבריו הדבר אינו קשור בעיקר לגורם פוליטי או צבאי כזה או אחר, אלא למבנה בעייתי שמתמרץ את הצבא להתעצם ואת נציגי הציבור להסיר מעליהם אחריות. הפרק שוחחנו עם גושן בעקבות מאמרו "הכשל המבני בבטחון ישראל" שהופיע בגיליון 41. מדוע אין עיסוק במדיניות אסטרטגית בישראל? מי ממלא את החלל? למה המטה לביטחון לאומי מתקשה למלא את תפקיד? ולמה כל כך חשוב לדבר על זה כדי לאפשר את התיקון?למאמר "הכשל המבני בבטחון ישראל" – https://hashiloach.org.il/the-structural-failure-in-israels-security/'השילוח' הוא כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, ומהווה את גולת הכותרת של פרסומי המרכז לחרות ישראלית. 'השילוח' מבקש להיות בית לשיח מעמיק על השאלות הגדולות העומדות בפנינו. באמצעות מסות ומאמרים רחבי יריעה של מיטב הכותבים, בלי גינוני אקדמיה, אבל בשפה מוקפדת וביושר אינטלקטואלי, מציע 'השילוח' התמודדות מקיפה ומקורית עם מנעד רחב של תחומים: מהגות כללית המבררת את טבע האדם, דרך הגות וספרות יהודית וציונית, ועד לסוגיות מדיניות ציבורית הנוגעות למצוי ולראוי בתחומי הכלכלה והחברה, התרבות, החינוך והביטחון הלאומי.להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1G...טוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?...

אחד הפערים המרתקים בעיניי בין העולם הדתי לחילוני, נמצא בתחום הזוגיות והמיניות.ניר מנוסי, מרצה ומחבר הספר "הבוקר שאחרי: מה קרה לאהבה בעידן החופש"?, הגיע לפודקאסט כדי לדבר על הנזקים של המהפכה המינית שעיצבה את הזוגיות והמיניות המודרניות, ועל התיקונים הנמצאים, בעיניו, בגישה היהודית לנושא.קישורים לתכנים של ניר: https://linktr.ee/nmenussiהירשמו לערוץ שלנו ותקבלו התראה על כל סרטון שעולה!'השילוח' הוא כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, ומהווה את גולת הכותרת של פרסומי המרכז לחרות ישראלית. 'השילוח' מבקש להיות בית לשיח מעמיק על השאלות הגדולות העומדות בפנינו. באמצעות מסות ומאמרים רחבי יריעה של מיטב הכותבים, בלי גינוני אקדמיה, אבל בשפה מוקפדת וביושר אינטלקטואלי, מציע 'השילוח' התמודדות מקיפה ומקורית עם מנעד רחב של תחומים: מהגות כללית המבררת את טבע האדם, דרך הגות וספרות יהודית וציונית, ועד לסוגיות מדיניות ציבורית הנוגעות למצוי ולראוי בתחומי הכלכלה והחברה, התרבות, החינוך והביטחון הלאומי.להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1G...טוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?...

הגל המדיני העכור נגד ישראל מבוסס על תעמולה מתמשכת, ממומנת ומאורגנת היטב על ידי מעצמות כמו סין ורוסיה ומדינות עוינות כמו קטאר ואיראן. לטענת ברק הרשקוביץ, מומחה למדיניות השפעה ותודעה זוהי לא גזירת גורל. ישבנו לשוחח על המציאות החמורה בתקשורת ובמדיה החברתית, על היעדר המענה הישראלי ועל התוכנית שלו "למען האמת" למאבק הסברתי מקצועי ויעיל.למאמר "אם להיטלר היה טיקטוק" - https://hashiloach.org.il/if-hitler-had-tiktok/עשו מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/

הרבה דברים קורים. אז התיישבנו לדבר עליהם. ליאת, יובל ושגיא בשיחה על ענייני דיומאלהוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

בגיל 31 נרצח צ'רלי קירק, משפיעןנוצרי בעל מיליוני עוקבים, מוביל תנועת שמרנים צעירים בארה"ב ואוהד ישראל. כדילהבין מי היה קירק, מדוע הפך לתופעה ואת השלכותיו האפשריות של הרצח שוחחנו עם רפאליוסף, מקים ארגון "שיח בוער" שצ'רלי היווה עבורו מקור השראה של ממש. להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1G...טוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?...

משה בכר ואביטל בן שלמה היו בכירים בשירות המדינה וניסו לשפר את מערכת החינוך מבפנים. כיום הם מנסים להציל אותה מבחוץ. הדרך: מתן כוח לבתי הספר, למנהלים ולמורים. מול מי צריך להיאבק? מול ארגוני המורים ומשרד החינוך, שני הענקים שלא ששים לוותר על הכוח שלהם.שיחה בעקבות המאמר "חזון למערכת החינוך": https://hashiloach.org.il/author/mbachar/עשו מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

נמרוד דגני עבד בשירות המדינה במשך יותר מעשור, במשרד הרווחה, החינוך, משרד ראש הממשלה ועוד. לפני כשנה הוא הבין שאת השינוי הדרוש, הרדיקלי, אי אפשר לעשות מתוך המערכת. כיום הוא פועל כדי לקדם ביזור, צמצום והתייעלות של סמכויות הממשלה, וחושב שזה לא פחות מצו השעה הציוני, שיש לעשות בהקדם כדי להימנע ממחירים גבוהים בהרבה בעתיד הקרוב.שיחה בעקבות המאמר "דוג' ישראלי": https://hashiloach.org.il/israeli-dodge/להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

דוברו לשעבר של ראש הממשלה נתניהו, ד"ר עומר דוסטרי, בשיחת עומק על התפיסה שהובילה את הממשלה במלחמת חרבות ברזל. שוחחנו גם על הסיוע ההומניטרי וטענת הרעב בעזה, על הבעייתיות של ההסברה הישראלית, וכן על שאלות יסודיות יותר ?כגון מהו ניצחון? חשיבות התמרון היבשתי, ומדוע בהחלט ניתן לנצח ארגוני טרורהשיחה בעקבות מאמרו "ניצחון משיגים בתמרון יבשתי" שפורסם בגיליון 25 של 'השילוח' ביוני 2021 https://bit.ly/3UlcsvY:קישור למאמר להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1G...טוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?...

ארגונים ותנועות שונות קוראים לאחרונה להתכנסות מחודשת למרכז פוליטי, של הסכמות רחבות וברית ציונית חדשה. פולי ברונשטיין היא מנכ"לית של אחד הארגונים האלה, "יוזמת המאה". הזמנו את פולי לדבר על הרעיונות שמאחורי תפיסת האחדות שלה, ניסינו להבין כיצד המרכז הזה יראה ולאתגר אותה מתוך הפרספקטיבה שלנו. השיחה נערכה בעקבות המאמר "ממחנות למכנה משותף" שכתבה פולי לגיליון 41.המאמר של פולי: https://hashiloach.org.il/common-ground/להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

הכרעת האויב, לוחמה נגד צבא סדיר, כיבוש שטח, מקצוענות צבאית – כל אלה ועוד נעלמו זה שנות דור מתורת הלחימה של צה"ל ומתודעת מפקדיו, בהשפעת תאוריות פוסט-מודרניות שלא עמדו בשום מבחן והובילונו עד אסון.שיחה עם ד''ר רן ברץ בעקבות מאמר שכתב לגיליון 41לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/small-and-smart/לאירוע בית עליון לישראל: https://hashiloach.org.il/rethinking-israeli-democracy/להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

שקד אבידן הוא מאייר ואנימטור, וימני. כשלמד במכללת שנקר הוא נתקל לא רק בהטייה פוליטית מצד מרצים וסטודנטים, אלא גם בהתנגדות אידיאולוגית לאומנות שמחויבת ליופי, והתרחקות מרכישת מיומנויות טכניות, לטובת אומנות שמטרתה "לגרום למתבונן לזוע באי נוחות בכיסא".דיברנו על כל זה, על אומנות ופוליטיקה, ימין ושמאל באומנות, על האם "לצרוך" אומנות זה דבר פסול, ועוד, בפרק מעט שונה של הטוב האפשרי. דיברנו גם על הספר החדש שאבידן כתב ואייר, ספר קומיקס בשם "אקדמית קסמים", שהושפע, בין השאר, מחוויותיו כסטודנט ימני במכללה לאומנות מתקדמת.הספר של שקד: https://comicscg.alilon.co.il/product/%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d/"הדקונסטרוקציה של חוויית היפה", מאמר של יואל מטרני מגיליון 22: https://hashiloach.org.il/deconstruction/להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

הרפורמה המשפטית אמנם תקועה, אך הקרע בין ימין לשמאל לא נעלם. האם אפשר לעקוף את העימות הישיר?בפרק זה שוחחנו עם מנכ״ל המרכז לחירות ישראלית, עמיעד כהן, ועם עורך כתב העת "השילוח", ד״ר שגיא ברמק, בעקבות מאמרם "בית עליון לישראל". לדבריהם, המהלך יחזק את הדמוקרטיה, יחזיר את המשילות לידי הציבור, ויתמרץ חקיקה אחראית ומאופקת.אבל איך זה אמור לעבוד? האם בג״ץ יסכים לוותר על כוחו? מדוע שחברי הכנסת יאשרו מהלך כזה? ולמה דווקא עכשיו זה הזמן לשינוי מבני עמוק?כל זאת ועוד – בפרק. האזנה נעימה!

ליאת תופסת הפעם את תפקיד האורחת ומספרת לנו איך צפייה בסדרות אמריקניות גרמה לה להבין שהאמריקנים, שעוד שקועים בתזת "קץ ההיסטוריה" של פרנסיס פוקויאמה, לא מסוגלים לדמיין שיש להם אויבים אמיתיים, אומות יריבות שעשויות להתעניין בהשמדתם. ומה עושים כשאין אויב מבחוץ? מוצאים, כמובן, את האויב שבפנים.שיחה בעקבות "האויב שבפנים", מאמר הביקורת של ליאת מגיליון 41.

שבוע וחצי מאז פרוץ המלחמה עם איראן. זמן טוב לשבת לדבר על זה. מה יש לומר על חרפת הפרשנים והתקשורת, שהציעו לנו הכול חוץ מקריאה נכונה של התפתחות האירועים? מה קורה בתנועת MAGA ומהן התגובות למעורבות האמריקנית במלחמה? ננסה – בזהירות – לחשוב גם מה הלאה, בעתיד הקרוב, והקרוב פחות. פרק לייב מיוחד של הטוב האפשרי עם ד"ר שגיא ברמק וד"ר רפאל בן לוילהוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscription/לאתר השילוח - https://hashiloach.org.il/להאזנה לפודקאסט 'הטוב האפשרי' - https://hashiloach.org.il/hatov/מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפלטפורמות השונות:פייסבוק - https://www.facebook.com/share/16jk1GT3ey/?mibextid=wwXIfrטוויטר - https://x.com/hashiloach?s=21אינסטגרם - https://www.instagram.com/hashiloach?igsh=MXY2anpheWl6eGhwZw==

פורטו-ריקו היא טריטוריה מיוחדת ללא ריבונות מלאה, אחת מיני רבות בעולם. בספרו "מדינה אחת" מציע שגריר ארה"ב לשעבר, דיוויד פרידמן, לאמץ את המודל הזה כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בשיחה עם ד"ר רות קבסה-אברמזון, מומחית לענייני ניהול וממשל וחוקרת הקשר בין אתוס למשילות, ניסינו להבין מה עומד מאחורי המודל החדש, מדוע החידוש המשמעותי יותר בספר הוא בכלל הגישה התיאולוגית-מדינית שבה נוקט פרידמן, ואיך כל זה מתקשר למשבר הערכים במגזר הציבורי בישראל?קישור למאמר הביקורת שכתבה רות אודות ספרו של פרידמן "מודל פורטו-ריקו" יצורף בהמשך כאשר יעלה לאתר.עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

התיישבנו לשיחה עם משה קופל כדי לדבר על המאמר החדש שכתב לנו, ובדרך נגענו בשלל נושאים: מדוע הרפורמה המשפטית הייתה מוצדקת, היכן היו הטעויות, מה באמת עומד לדעתו מאחורי מחנה המחאה (ספוילר: זו לא אי הסכמה מקצועית בענייני משפט), ומדוע הוא חושב שהדרך לשלטון העם אומנם ארוכה, אבל בסוף נגיע לשם.קישור למאמר: https://hashiloach.org.il/people/עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

עד כמה משמעותי מסמך רוח צה"ל, שמחולק לכל טירון בצבא ונדחף למעמקי התיק? על פי חוקרי מרכז יכין, הרבנים יאיר קרטמן ויעקב יקיר – משמעותי מאוד. תוכניות צבאיות שמתבטלות, מבצעים שמסכנים חיי חיילים ואף פסקי דין המרשיעים חיילים בהסתמך על המסמך.בשיחה איתם חזרנו אחורה לתקופה שבה נוסח וגובש הקוד, ועמדנו על תפיסת העולם שעדיין עומדת בבסיסו. תפיסה שלפיה מלחמה צודקת היא רק כזו המגנה על חיי פרטים המאוימים באופן מידי ומוחשי. תפיסה לפיה יש להגן על אזרחי האויב הבלתי מעורבים גם במחיר סיכון חיילינו. ניסינו לברר האם הקוד האתי מחזק או רק משקף תפיסות אלו? ומהי האלטרנטיבה המוסרית?לקריאת המאמר, עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

התקציב הביטחוני נוסק, המילואימניקים ממשיכים לשרת, הצפון דורש שיקום, הכלכלה הישראלית ממשיכה להיחנק על ידי ועדי עובדים וקבוצות אינטרסים, ולא ברור כמה זמן הקטר של ההיי-טק יצליח למשוך לבדו את שאר הקרונות החלודים. שיחה עם ריקי ממן על החשיבות של התנעת רפורמות לשחרור הכלכלה הישראלית, לפני שיגיע המיתון, ולא אחריו.המאמר שכתבה ריקי לגיליון 35: https://hashiloach.org.il/the-day-after-in-the-economy/עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

ד"ר חנה השקס רצתה לכתוב על הבשורה של חיבור על בסיס אמונה בעולם מערבי-ליברלי, ואז הגיע ה-7 באוקטובר. בפרק הזה שוחחנו עם השקס על הטעם שהיא עדיין רואה במפגשים הבין-דתיים ועל הדרכים להתגבר על פערי חזון משמעותיים. בעיקר ניסינו להבין באיזה אופן השבתו של אלוהים לשיח המוסרי עשויה לסייע באתגרים הקשים שבפתחנו. מקווים שתהנו. הראיון התקיים בעקבות המאמר "מפגש באוהל אברהם" שהתפרסם בגיליון 40 של 'השילוח'.עשוי מנוי להשילוח!https://hashiloach.org.il/subscription/

בשבועות האחרונים צף ועולה דיון פנים ימני: האם יש להמשיך בנחישות במהלכי התיקון שנתפסים כמוצדקים וראויים (רפורמה משפטית, פיטורי יועמ"שית, פיטורי ראש השב"כ), או שמא, לאור החשש משבירת הכלים, ולאור האיומים משמאל על הנכונות לשבור את הכלים, ראוי שהימין ינהג באחריות ויתקפל? יש מי שאומרים שזו התנהלות אחראית, יש מי שאומרים שזו התנהלות תבוסתנית. גם אנחנו מצאנו את עצמנו מתלבטים.לידידנו אלון שלו יש עמדה ברורה בעניין (שנוסחה גם לאחרונה במוסף שבת של מקור ראשון, במאמר שכותרתו "ההתעקשות על הרפורמה המשפטית היא המקבילה המודרנית לנביאי שקר"), ואנחנו החלטנו להזמינו לשיחה כדי לשמוע וכדי לאתגר.הלאה בנחישות אל התיקון, או אחורה כדי להיערך מחדש, ולתקן ביום אחר?

נדמה שהמתיחות סביב מערכת המשפט בפרט ושיטת המשטר הישראלית בכלל – כאן כדי להישאר. הפעם ישבנו לשוחח עם עו"ד יחיאל אורן-הרוש בעקבות מאמרו "הרפורמה המשפטית: כתב הגנה" וניסינו להבין: מדוע לדעתו שימורה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית אינה קשורה בסמכויותיו הנוכחיות של בג"ץ? מדוע טיעון "עריצות הממשלה" של מתנגדי הרפורמה אינו משכנע דיו? ובאיזה אופן דעתו על הרפורמה בכל זאת השתנתה מאז שפרצה מחאת הנגד?המאמר: https://hashiloach.org.il/the-case-for-the-judicial-reform/

שיחה עם ד"ר יואב שורק, לשעבר העורך הראשי של השילוח, על ספרו החדש, "מפרשבורג לירושלים: הרב גלאזנר, האורתודוקסיה ההונגרית והציונות", שעוסק בדמותו של הרב משה שמואל גלאזנר, שהוביל מהפכה ציונית בטרנסילבניה שאחרי מלחמת העולם הראשונה.הספר: https://www.shazar.org.il/product/%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D/

כיצד נולדים רעיונות מדיניים חדשים? באיזה אופן משפיע הציבור על מקבלי ההחלטות? באיזה אופן יכול הציבור לקחת חלק במימוש שאיפותיו החברתיות? בעיני עדי ארבל, מנהל הפורום לחברה אזרחית, התשובה לכך טמונה בארגוני החברה האזרחית. לכבוד יום הNGO הבינלאומי, שוחחנו עמו כדי להבין מדוע החברה האזרחית חשובה כל כך בחברה ששואפת לחרות? מה ההבדל (אם ישנו) בין ארגוני סנגור לבין ארגוני שירות? כיצד מתמודדים עם התערבות של גורמים חיצוניים בעלי עוצמה כלכלית במדיניות הפנימית של ישראל? והאם ראוי לתת לבעל המאה יתרון בהשפעה על המדיניות הציבורית?קישור למאמרו של עדי "הדרך לחירות עוברת בחברה האזרחית", גיליון 28: https://hashiloach.org.il/the-road-to-freedom-passes-through-civil-society/

כיצד התחלף הזרם המרכזי בשמאל הישראלי מהמפא"יניקיות הלוחמת של קום המדינה, למר"ציות הסולדת מלחימה של שנות השבעים ואילך? ומה קרה בשנים האחרונות, שבהן שב השמאל הישראלי לאמץ את הגנרלים, הכוחניות והלאום? שיחה עם אהוד פירר על שני מאמריו, אחד שפורסם בגיליון 9, ושני שיראה אור בגיליון 40 הקרוב. הספקנו גם לדון מעט בספרו החדש של פירר, "כחיות הנוהמות ביער", ועל הקשר שלו למהלך המפותח בשני המאמרים.עלייתם ונפילתם של הבנים הקורדים: https://hashiloach.org.il/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/"כחיות הנוהמות ביער", ספרו החדש של אהוד: https://www.e-vrit.co.il/Product/33995/%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8?srsltid=AfmBOooXkg3UTZMesCEn3Uqk6cR8VyHnF2Xi0Y6obGVUPS05AENCf7RJ

לכבוד סיעור הכתיבה השנתי שלנו (הגישו מועמדות בקישור שמופיע כאןלמטה!), שיוקדש השנה לכתיבה בנושא מדיניות ציבורית, התיישבנו לשיחה עם ד"רשגיא ברמק, העורך הראשי של השילוח, וחשבנו יחד: מהי מדיניות ציבורית שמרנית? מהמבדיל אותה ממדיניות ליברלית או, להבדיל, פרוגרסיבית, ומדוע הנושא הזה חשוב דווקאעכשיו, בצוק העיתים? נעזרנו בשלושה מאמרי מדיניות קלאסיים שפורסמו אצלנו בכתב העת,מאת פרידיך האייק, ישראל קירזנר וצ'ארלס מאריי, שכל אחד מהם הוא קריאה מומלצת במיוחד. הגשת מועמדות לסיעור הכתיבה: https://hashiloach.org.il/siur25המאמר של האייק: https://hashiloach.org.il/the-use-of-knowledge-in-society/המאמר של ישראל קירזנר: https://hashiloach.org.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%aa/

במאה ה-19 מהפכת הקיטור הפכה את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם. מהפכת החשמל והתיעוש הפכה את ארה"ב לענק חסר מתחרים במאה ה-20. הבינה המלאכותית תקבע אילו מדינות יובילו את העולם במאה ה-21. השאלה היחידה היא מי יהיו המדינות שיצליחו לרתום אותה ראשונות. שיחה עם אופיר זיגלמן, מנהל בכיר בחברת טכנולוגיה בינלאומית מובילה, על מירוץ החימוש של המאה ה-21, ועל מה ישראל צריכה לעשות כדי לא לאבד את מקומה כמעצמה טכנולוגית.המאמר של אופיר פורסם בגיליון 39 ויעלה לאתר בקרוב.עדיין לא מנויים לכתב העת? עשו מנוי כאן: https://hashiloach.org.il/subscription/00:00 – פתיחה02:16 – התפתחות הבינה המלאכותית משנות ה-50 ועד היום09:14 – האם מבחן טיורינג פוצח?11:13 – בינה מלאכותית צרה ובינה מלאכותית כללית13:08 – בינה מלאכותית כמחוללת של עוצמה לאומית19:00 – בינה מלאכותית כמחוללת של עוצמה צבאית20:00 – הבינה המלאכותית היא תבנית נוף מולדתה?22:55 – בינה מלאכותית צבאית בסייבר25:00 – בינה מלאכותית באסטרטגיה צבאית28:10 – נשקים אוטונומיים29:20 – הנרי קיסינג'ר: למה הבינה המלאכותית כל כך הטרידה אותו?36:35 – נשקים אוטונומיים41:30 – מרוץ החימוש של המאה ה-2144:47 – מי המדינות שמובילות במרוץ?49:50 – הצורך האדיר באנרגיה52:22 – בינה מלאכותית ומשבר האקלים54:00 – אנרגיית גרעין56:05 – איפה ישראל במרוץ לבינה המלאכותית?01:07:18 – מאומת סטארפ אפ למעצמת בינה מלאכותית

שנה אחרי כניסתו של חאבייר מיליי לתפקיד נשיא ארגנטינה, עם סגירה מסיבית של משרדים ממשלתיים ופיטורי עובדים במגזר הציבורי – ארגנטינה הצליחה לצאת מהמיתון. התיישבנו לשיחה עם ניקולאי טלייסניק, חוקר לשעבר בפורום קהלת, כדי להבין מיהו מיליי, האם הוא יותר פופוליסט (ועל הדרך ניסינו להבין מה זה פופוליזם) או יותר ליברטריאן, מה המשמעות שלו לתפיסה הליברטריאנית בעולם, ובמה כדאי שישראל תיקח ממנו השראה.המאמר של ניקולאי בגיליון 37: https://hashiloach.org.il/a-different-kind-of-populism/00:00 – פתיח03:31 – חביאר מיליי: פופוליסט או ליברטריאן (מה זה פופוליזם)?07:50 – מחאת 2023 בישראל: דוגמה לפופוליזם ליברלי?11:08 – הפופוליזם הליברטריאני של מיליי16:15 – פופוליזם וולגרי, בגין, המסור החשמלי של מיליי23:20 – מיליי לעומת הפופוליזם של אורבן, לה פן, טראמפ30:30 – הפלת האליטות או החלפת האליטות?38:45 – תחילתו של גל ליברטריאני?45:11 – האם מיליי יצליח להביס את האליטה הממסדית בארגנטינה?52:54 – הסיכויים לרפורמה ליברטריאנית בישראל

העימותים הגוברים בין היועמ"שית לממשלה יוצרים תחושת חוסר אמון בקרב ציבורים גדולים בימין. האם התחושות האלה מבוססות? שוחחנו עם ד"ר יהודה יפרח, הפרשן המשפטי של מקור ראשון, כדי לנסות להבין בדיוק את זה. דיברנו על פרשת אודליה מינס, מינוי נציב שירות המדינה, מועדי עדותו של ראש הממשלה, תיק פדלשטיין ועוד.יפרח, שרואה עצמו דמות מובילה במאבק נגד האקטיביזם השיפוטי, מסביר מדוע בתפיסתה העצמית של היועצת היא אכן שומרת סף א-פוליטית, ולצד ביקורת נוקבת על טעויות משפטיות ופרשניות, טוען בנחרצות כי אין להגן על שחיתות שלטונית ושבמקרים רבים היא אכן נמנעת בזכות היועמ"שית.המאמר על הרפורמה שפורסם אצלנו, מאת עו"ד יחיאל אורן הרוש: https://hashiloach.org.il/the-case-for-the-judicial-reform/

מייק דוראן הוא מומחה למזרח התיכון, עמית בכיר במכון הדאסון, והוא שירת בעברו בבית הלבן של ממשל בוש כמנהל במועצה לביטחון לאומי וגם כיועץ למחלקת המדינה.מייק הגיע לישראל כדי להשתתף באירוע של מרכז חירות עם דגלאס מארי ובן שפירו לפני שבועיים, ב-19 בנובמבר, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות כדי לשבת איתו לשיחה על המתרחש במזרח התיכון עם דגש על האסטרטגיה האמריקנית כפי שהייתה תחת ממשל ביידן, וכפי שמייק מקווה שהיא תהיה תחת ממשל טראמפ.

מדוע האוונגליסטים תומכים בנו כל כך? מדוע יש מי שמתעקש שצריך להיזהר מהם? ואיפה מלחמת גוג ומגוג נכנסת בכל הסיפור?שיחה עם תום זיו, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באונ' העברית וחוקר היחסים בין התנועה האוונגליסטית וישראל (ומנכ"ל מכון ארגמן היוצא), שטוען שהפחד מהאוונגליסטים מבוסס לא על מציאות, אלא על אג'נדה פוליטית פנים-ישראלית, ושישראל חייבת לחזק את קשריה עם התנועה, שמהווה בסיס תמיכה משמעותי בישראל בזירה הבינלאומית.כתמיד, השיחה התנהלה בעקבות מאמרו של תום, "אהבה שאינה תלוי בדבר: האוונגליסטים ואנחנו" (גיליון 38).קישור למאמר: https://hashiloach.org.il/the-evangelicals/עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/the-evangelicals/

ד"ר דרור גולדברג הוא מרצה בכיר במחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. ספר הלימוד שכתב, "זהב, נייר וקריפטו: היבטים תיאורטיים, היסטוריים ומעשיים בכלכלה מוניטרית", הופיע השנה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.דרור בא לפודקאסט כדי לדבר איתנו על מוסד הבנק המרכזי וכוחו בדמוקרטיה המודרנית – וספציפית על בנק ישראל.המאמר של דרור: https://hashiloach.org.il/central-bank/

רועי תמיר הוא אלוף משנה במיל' ששירת בתפקידים בכירים באמ"ן כולל ראש זירת הטרור בחטיבת המחקר, קצין המודיעין של פיקוד דרום ובתפקידו האחרון כמפקד מערך הההדרכה של החיל. בעקבות מאמר שכתב לגיליון 38, שוחחנו עם תמיר על ההתמכרות של אמ"ן לטכנולוגיה, על הניוון במיומנויות היסוד של העשייה המודיעינית, ועל הצורך לשוב לאיזון בריא בין אלו לבין השימוש ביתרון הטכנולוגי של אמ"ן.מאמרו של תמיר באתר השילוח: https://hashiloach.org.il/intelligence-corps/עשו מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

בגיליון הראשון שהוצאנו אחרי ה-7 באוקטובר, פרסמנו מאמר מאת ד"ר ברוך כהנא והעיתונאי מתן חסידים, מאמר שהוא עיון פסיכולוגי-תרבותי בתופעה של הרוע האנושי, ובאופנים שבהם התרבות המערבית והתרבות היהודית מתייחסות אליו. בשיחה עם ד"ר כהנא דנו בין השאר בשאלת תפקידן של תרבויות שונות בטיפוח ברוע, או בטיפוח התנגדות לרוע.לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/to-the-bad-and-beyond/לרכישת מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

מהו ניצחון מוחלט? איך ניתן להגיע אליו? ולמה כדאי להעמיק במלחמות העתיקות שבין רומא וקרתגו כדי לחזור למושכלות היסוד על המלחמה והשלכותיה? בפרק הזה שוחחנו עם ניצן דוד פוקס, מגיש הפודקאסט המשחק הגדול ועמית מחקר במכון ארגמן, על חיסול רעיונות, שבירת רוח האויב, ואיך כל זה קשור למלחמה בעזה.המאמר של ניצן: https://hashiloach.org.il/the-way-to-a-total-victory/עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

Today we're hosting Rabbi Dr. Mitchell Rocklin of Lobel Center for Jewish Classical Education, and the University of Dallas, for a conversation about his and Eric Cohen's article about Jewish Classical Education.We talked about the unique strain of Jewish Classical education, on the differences between Classical and Progressive education, their pros and cons, the effect of the progressive approach on Western culture, and the unfortunate absence of the Classical approach in the Israeli education system.Original article in Mosaic: https://mosaicmagazine.com/essay/history-ideas/2023/02/the-spirit-of-jewish-classical-education/In Hashiloach: https://hashiloach.org.il/the-classic-jewish-education/Subscribe to Hashiloach: https://hashiloach.org.il/subscription/

כיצד הפכה התקשורת האמריקאית את סגנית הנשיא קמילה האריס לנסיכת קמלוט מרגע שהציגה את מועמדותה? ומה הוביל את הסנטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן להפוך ליקיר הרפובליקנים? הפעם ב"הטוב האפשרי" ישבנו לשיחה עם מעיין מאיר, כותבת מדור הכרוניקה של 'השילוח'. דיברנו על מערכת הבחירות הסוערת בארה"ב, על המפלגה הדמוקרטית ויחסה לישראל וגם על מלחמות אילון מאסק ברגולציה האירופאית על הרשתות החברתיות, ועל האופן שבו רשתות אלו משפיעות על חופש הביטוי במערב.למדור הכרוניקה: https://bit.ly/4dhnyccלרכישת מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

והפעם, בצל שביתת מורי התיכונים שהסתיימה (בערך? אולי?) ישבנו לשוחח עם טל לוריא, מורה לשעבר ומייסד ארגון "מורים מובילים שינוי". דיברנו על הסיבות לשביתה הנוכחית, אבל גם על הסיבות לשביתות בכלל, בהן נתקלים כמעט מידי שנה. על הבעיות שתוקעות את מערכת החינוך ומבריחות מורים צעירים ומסורים ועל המאמצים לשנות את המצב. שיחה מסביב למאמרו של טל מגיליון 26 של 'השילוח': "מורים ובוכים: לקראת שיח מיטיב".המאמר של טל: https://bit.ly/luria_morimטל ברשתות: https://linktr.ee/Tallouriaלרכישת מנוי: https://hashiloach.org.il/subscription/

כיצד משקמים אזור מוכה מלחמה עם אוכלוסייה עוינת? כיצד דואגים לכך שמשטר רצחני שקרס לא יחזור לשלטון פעם נוספת? איך ישראל צריכה ויכולה לפעול ברצועת עזה לאחר שיסתיימו שלביה הראשונים של המלחמה? ישבנו לשיחה עם פרופ' נטע ברק קורן ופרופ' דני אורבך בעקבות המסמך שכתבו, "ממשטר רצחני לחברה מתונה: התמרה ושיקום של עזה אחרי חמאס". במסמך סקרו השניים את השיקום ההיסטורי של יפן וגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, ואת ניסיונות השיקום בעיראק ואפגניסטן בעשורים האחרונים ומהם חילצו תובנות רלוונטיות לישראל.שוחחנו על חשיבות הכרעת החמאס וניהול הסיוע ההומניטארי, על חיוניותו של ציר פילדלפי, על תוכניות חינוך חדשות ועד כמה ישראל צריכה להיות מעורבת בכל אחד מהעניינים הללו.המסמך: https://dayan.org/he/content/6302המאמר שכתב לנו דני, על התקדמות צה"ל בעזה: https://hashiloach.org.il/idf-is-victorius/קישור לרכישת מנוי: https://hashiloach.org.il/subscription/