מאיראן לאן: שיחות להבנת המצב

עם התפתחות המלחמה באיראן והמשך ההתקפות נגד מתקני גרעינים הולכות ומתרבות הצהרות ישראליות על הכללת מטרות משטר בתוך ההתקפה במטרה לערער ואולי אף להפיל אותו. במהלך השיחה נבחן את ההיסטוריה של שינויים פוליטיים באיראן, ואת תפקידם של גורמים פנימיים לעומת חיצוניים בתהליכים אלה. מנשרי, מהבולטים שבחוקרי איראן, יציע מבט מפוכח על מגבלות ההתערבות הזרה, ישאל האם קיימת אופוזיציה מגובשת המסוגלת להוביל מהפכה וידבר על חשיבות התהליכים החברתיים והפוליטיים הפנימיים שבשינוי משטרי.בנוסף נשאל האם הפלת המשטר אכן תשרת את ביטחונה של ישראל, או שמא תוביל לאי-ודאות אזורית ולסיכונים חדשים, תוך נסיון להבין מלקחי העבר בעיראק, בסוריה ובאיראן עצמה – בנוגע למורכבות ולמחיר של שינויי משטר במזרח התיכון.בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית.בהשתתפות: ד"ר איריס פרוכטר-רונן, הפורום לחשיבה אזורית ומכללת אורנים ופרופ' (אמריטוס) דוד מנשרי, אוניברסיטת תל אביב.

בשיחה נדון בתפקיד המודיעין במאבק ארוך השנים בין ישראל לאיראן בפרספקטיבה היסטורית רחבה החל מ-1979. נבחן את האופן שבו עוצבה המדיניות הישראלית כלפי איראן מאז המהפכה האסלאמית, והדינמיקה שבין הערכות מודיעיניות, שיקולים מדיניים והשתנות האיומים האזוריים לאורך השנים. נשאל מה היו מגבלותיו של המודיעין בהבנת האויב ובעיצוב מדיניות בעת שגרה ובעת מלחמה, ואילו לקחים ניתן להפיק מהעבר אל מול אתגרי ההווה והעתיד.בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית.בהשתתפות: ד"ר אסף דוד, מכון ון ליר והפורום לחשיבה אזורית, אל"מ (בדימוס) רוני כהן, ראש זירת איראן ועיראק באמ"ן מחקר לשעבר.

הקללה הידועה "שיהיו לך חיים מעניינים" הפכה להיות תו ההיכר של תקופתנו. אנחנו חיים בעולם מרובה משברים: התחממות גלובלית, מלחמות, גלי הגירה, מגפות, ועוד ועוד. הרבע הראשון של המאה ה-21 מזמן לנו אוסף של משברים מגובבים והתממשות נבואות זעם במתכונת של "עוד זה מדבר וזה בא". משברים אלה מעצבים את מה שמכונה: "הנורמלי החדש": שגרת חיים בתקופה לא שגרתית. השיחה תוקדש למשמעויות החברתיות, הפילוסופיות והפוליטיות של חיים ב"נורמלי החדש".פרופ' חגי בועז, מכון ון ליר בירושלים בשיחה עם ד"ר עפרי אילני, מכון ון ליר בירושלים.

המלחמה עם איראן פרצה לאחר יותר מ-600 ימים של מלחמה אזורית מתמשכת ששינתה את מפת הכוחות האזורית. במהלך השנתיים האחרונות השתנו פניו של הציר השיעי עם התמוטטות משטר אל-אסד בסוריה והיחלשותו המשמעותית של חזבאללה. נוסף לכך, המלחמה בעזה נמשכת ללא עסקה אפשרית באופק שתוביל לשחרור החטופים שנותרו בעזה, ושתפסיק את ההרג והרס המתמשכים. בשיחה נקשור בין המלחמה עם איראן למערכה האזורית והמערכה מול הפלסטינים. נשאל האם המלחמה צפויה לשנות את יחסי ישראל עם העולם הערבי והפלסטינים, ומה נקודות המבט הערביות והפלסטיניות ביחס למלחמה.בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית.בהשתתפות: ד"ר נועה באלף, הפורום לחשיבה אזורית וד"ר ת'אא'ר אבו ראס, הפורום לחשיבה אזורית.

לאחר שבוע של תקיפות ישראליות באיראן והצהרות סותרות של הנשיא טראמפ בנושא, הצטרפה לבסוף ארה"ב באופן אקטיבי למלחמה והתקיפה מספר מתקני גרעין במדינה. בשיחה נבחן כיצד המהלך הצבאי באיראן משתלב במגמות רחבות של התנהלות ארה"ב במערכת הגלובלית ובמערכת האיזורית. נשאל על אילו מגמות של שינוי והמשכיות ניתן להצביע בין התקיפה הנוכחית באיראן ובין מהלכים צבאיים אמריקאיים קודמים באזור? מהן ההשלכות האפשריות על הברית האסטרטגית בין ישראל לארה"ב? וכיצד המהלך הצבאי באזור נתפס בתוך הממשל האמריקאי?בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית.בהשתתפות: פרופ' יעל שטרנהל, אוניברסיטת תל אביב וד"ר אהוד ערן, אוניברסיטת חיפה.

עבור פוליטיקאים ועיתונאים ישראלים הפכה ההתקפה הישראלית באיראן להזדמנות להפלת המשטר כשלב המכריע במהלך להקרסת "הציר השיעי", ובשאיפה לכינון משטר פרו-מערבי באיראן כבעבר. אף שחלקים גדולים מהעם האיראני מתנגדים למשטר האייתולות, יש לשאול האם יש בכוחה של התקפה חיצונית להביא לנפילתו של משטר פוליטי, או שמא היא דווקא מחזקת את הלכידות הפנימית והרוח הפטריוטית בעם. בשיחה נשאל מי הם הגורמים האופוזיציוניים במדינה, מה הרכב הדמוגרפיה באיראן, האם המתנגדים למשטר המהפכה תומכים בהחזרת השאה, כיצד נתפסת ההתקפה הישראלית בקרב זרמים שונים בחברה האיראנית, ואילו מנגנונים מסייעים למשטר הנוכחי לשמור על כוחו.בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית.בהשתתפות: ד"ר אסף דוד, ד"ר אלישבע מכליס (אוניברסיטת בר אילן).

ישראל ואיראן, שביניהן שררה שותפות אסטרטגית בעבר, הפכו מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 לאויבות מרות. בשיחה נבחן מדוע הייתה הברית של ישראל עם שלטון השאה חשובה כל כך לשתי המדינות, ונבחן את תהליך התדרדרות היחסים בין שתי המדינות מאז הפיכתה של איראן לרפובליקה האסלאמית. נדון באינטרסים הפנימיים והאזוריים של שתי המדינות, ונתעמק ב"שיח ההשמדה" ההדדי המסלים ביניהן: השמדת ישראל מזה, והקרסה של משטר המהפכה מהעבר השני. בין היתר נשאל האם מירוץ ההתגרענות האיראני נועד לחיסול מדינת ישראל או לשימור משטר המהפכה, ומה המשמעויות הנגזרות מכך על הבחירות המדיניות והצבאיות של הצדדים. בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית.בהשתתפות: נטע תלמוד ופרופ' ליאור שטרנפלד, אוניברסיטת פנסילבניה סטייט.

האם מערכות בינה מלאכותית יכולות להחליף את פיקוד העורף? כיצד מערכות כאלה היו פועלות? האם ההתרעה היתה ממוקדת, מדויקת וברורה יותר? ומה לגבי תמיכה לוגיסטית ונפשית שתפורה - בהתבסס על רישומי נתונים אישיים - במיוחד למידות של כל אחד מאיתנו? בשיחה זו ישוחח פרופ' חגי בועז, ראש תחום מדע, טכנולוגיה וחברה במכון, עם ד"ר גלית ולנר מהמכון הטכנולוגי חולון על האפשרויות והמגבלות הטמונות ביישומים מתקדמים של טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית במצבי חירום בכלל ובניהול העורף בפרט. בין השאר יעלו הסוגיות של אחריות, שקיפות, הטיות, פרטיות, ביטחון אי שויון וטעויות אנושיות מול הזיות של AI.בהשתתפות: פרופ' חגי בועז וד"ר גלית ולנר.

ההתקפה הישראלית באיראן, שהתרחשה ביום ה-61 למשא ומתן בין איראן לבין ארצות הברית על הסכם הגרעין, העניקה לישראל יתרון צבאי ואסטרטגי משמעותי. המהלך המפתיע שינה את מאזן הכוחות בין הצדדים וקלע את איראן לדילמה קשה: כיצד לשמור על האינטרסים החיוניים שלה, להגיב מבלי להסלים את המצב לכדי מלחמה אזורית מלאה, ולשמור על חוסנה ודימויה מול הציבור האיראני, וכן באזור ובעולם?בשיחה נתמקד באפשרויות העומדות בפני המשטר באיראן, ממשלת ישראל והממשל בארצות הברית. נשאל כיצד משפיעה ההתקפה הישראלית על מערכת היחסים עם ארצות הברית ועל המשך המו"מ, ומהן התגובות האפשריות של איראן והשלכותיהן. בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית.בהשתתפות: ד"ר אסף דוד, ערן עציון סגן ראש המל"ל לשעבר.