מארכיון האוניברסיטה המשודרת

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות. חיים שפירא הוא מרצה וחוקר ישראלי רב-תחומי, בעל תואר ד"ר למתמטיקה וד"ר להוראת המדעים. שפירא ידוע לציבור הרחב בעיקר בזכות הרצאותיו הפופולאריות, וספריו העוסקים בפילוסופיה, מתמטיקה וספרות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות. חיים שפירא הוא מרצה וחוקר ישראלי רב-תחומי, בעל תואר ד"ר למתמטיקה וד"ר להוראת המדעים. שפירא ידוע לציבור הרחב בעיקר בזכות הרצאותיו הפופולאריות, וספריו העוסקים בפילוסופיה, מתמטיקה וספרות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות. חיים שפירא הוא מרצה וחוקר ישראלי רב-תחומי, בעל תואר ד"ר למתמטיקה וד"ר להוראת המדעים. שפירא ידוע לציבור הרחב בעיקר בזכות הרצאותיו הפופולאריות, וספריו העוסקים בפילוסופיה, מתמטיקה וספרות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות. חיים שפירא הוא מרצה וחוקר ישראלי רב-תחומי, בעל תואר ד"ר למתמטיקה וד"ר להוראת המדעים. שפירא ידוע לציבור הרחב בעיקר בזכות הרצאותיו הפופולאריות, וספריו העוסקים בפילוסופיה, מתמטיקה וספרות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות. חיים שפירא הוא מרצה וחוקר ישראלי רב-תחומי, בעל תואר ד"ר למתמטיקה וד"ר להוראת המדעים. שפירא ידוע לציבור הרחב בעיקר בזכות הרצאותיו הפופולאריות, וספריו העוסקים בפילוסופיה, מתמטיקה וספרות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות.

בארבע ביולי בשנת 1862 שטו בסירה חמישה אנשים במורד נהר איזיס, שאינו אלא התמזה, אך התושבים בחלק זה של אוקספורד מכנים אותו בשם הזה. חמשת האנשים היו צ'ארלס דודג'סון, מרצה למתמטיקה מתוסכל למדי כבן שלושים, ידידו דקוורס, ושלוש אחיות - אליס, לורינה ואדית - בנותיו של הרקטור, ד"ר לידל. בעודם שטים להנאתם, ביקשה אליס מדודג'סון שיספר לה סיפור שיעביר את הזמן בנעימים. דודג'סון, שיקרא לימים בשם העט לואיס קרול, נענה לבקשתה והתחיל מיד לספר סיפור שעתיד להפוך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות העולמית. בקורס זה לוקח אותנו ד"ר חיים שפירא למסע אל ארץ הפלאות של אליס ושל מחברה - עולם גדוש מתמטיקה ופסיכולוגיה, היגיון ואיגיון, מילים וחידות, משחקים וחלומות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

למרות שאנשי מדע העלו השערות בדבר קיומם כבר לפני למעלה ממאתיים שנה, ולמרות שקיימות עדויות רבות לקיומם בטבע, עדיין יש רבים המטילים ספק בקיומם של חורים שחורים. גם כיום איננו מבינים עדיין באורח מלא את מכלול התופעות הקשורות לחור השחור. מה שברור הוא שהחורים אפלים ולא ניתן לראותם, אולם הם נמצאים במרכזי המערכות הבוהקות ביותר ביקום. החור השחור מושך ובולע את החומר שבסביבתו ולמרות זאת הוא נותר ריק. אין אפשרות לחזור מחור שחור, אבל אפשר אולי לעבור דרכו ליקום אחר או לנסוע בזמן באמצעותו. על פרדוקסים אלה ואחרים, מוזרים לא פחות, מספר פרופ' צבי פירן בקורס "חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום". פרופ' צבי פירן הוא מבכירי האסטרופיסיקאים בעולם ומן המדענים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החלל. פירן הוא חבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1981 והוא מופקד בה על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.

בשנת 1989 נפלה חומת ברלין וסימנה את נפילתה הממשמשת של ברית המועצות כולה כשנתיים מאוחר יותר. מפת מזרח אירופה השתנתה מאז באורח דרמטי ואפילו המושג "מזרח אירופה" עצמו, שהתייחס לגוש המדינות הקומוניסטיות ביבשת, איבד מתוקפו. מדינות הגוש אמנם יצאו לעצמאות אולם נאלצו להתמודד עם צלה הכבד של מורשת המשטר הקומוניסטי, והן ממשיכות להתמודד איתו עד היום. במהלכו של הקורס מנתח ד"ר רפאל ואגו את אופן התמודדותן של מדינות מזרח אירופה עם התפרקות ברית המועצות ומבקש להסביר, בין היתר, כיצד מפרקים מדינה ריכוזית, איך משקמים את התרבות והתקשורת ומה קורה כאשר חברה נאלצת להתמודד עם שברו של החלום הקפיטליסטי. ד"ר רפאל ואגו הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון קאמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה. הוא מתמחה בתולדות מרכז-מזרח אירופה בעת החדשה, ובפרט תולדות המשטר הקומוניסטי, תנועות קיצוניות, שואה ואנטישמיות.