מי נתן לך סטטוסקופ?!

בפרק הזה, האחרון לעונה, אני מספרת על מקרה שטלטל אותי – אינטראקציה קשה ועצובה בין מטופל עם רקע נפשי לפסיכיאטר המייעץ של המחלקה.אחר כך שוחחתי עם הודיה על היחס למטופלים פגועי נפש, על אוטונומיה רפואית, ועל כבוד האדם – גם כשהוא עטוף בכתונת בית החולים ומקוטלג כ”מטופל פסיכיאטרי”.ולבסוף – כמה מילים לסיכום העונה בפרט, וסבב פנימית בכלל.נפגש בעונה הבאה.

ביקור במחלקת גסטרואנטרולוגיה מפגיש אותי עם אנשים לא קלים ומעלה בי שאלות על ביטחון עצמי, מקצוענות ועמידה מול סמכות…ישבתי לשיחה אישית וכנה עם טלי על אסרטיביות, ערך עצמי, צמיחה אישית ועוד

החשיפה הראשונה שלי למיון תפסה אותי לא מוכנה – והשאירה אותי עם יותר שאלות מתשובות.אז הלכתי לדבר עם רבקה לאה, חברה ואחות מיון ותיקה, כדי להבין יחד איפה אנחנו בתוך הכאוס הזה.מה ומתי מותר לשאול? איפה עובר הגבול של המטופל? ואיך נכנסים לחיים של מישהו אחר – בלי לבקש רשות?שיחה על מקצועיות, חמלה, וגבולות במקום שמרגיש כמו כוכב אחר לפעמים…

שיחה שגרתית עם מטופלת בת 91 במחלקה פנימית הופכת ברגע לאישית, כואבת, מבלבלת.מה עושים כשכאב, בדידות וייאוש נוחתים עלינו ללא הכנה באמצע אינטראקציה שגרתית עם מטופלים?בפרק הזה אלישבע ואני מדברות על זקנה, אובדן והקשבה – ומה קורה כשאין לנו תשובות.

בדיקה גופנית היא חלק שגרתי וחשוב מהפרקטיקה הרפואית, אבל איפה עובר הגבול בין פרקטיקה מקובלת לפגיעה במרחב האישי של המטופל?בפרק הזה אני עדה לרופא שפותח את חולצתה של מטופלת ונוגע בה – בלי לשאול, להסביר או לבקש רשות.ישבתי עם מרים לשיחה על הסכמה, גבולות אישיים, ומתי האחריות להתערב נופלת דווקא על מי שעומד מהצד

הפרק הזה עוסק בחוויות מהיום הראשון ללימודים במחלקה הפנימית. ישבתי עם דבורה גרוס, סטודנטית טרייה לדוקטורט, לשיחה על התחלות חדשות.

את הפרק הראשון הקלטתי עוד לפני שכף רגלי דרכה בבית החולים. שוחחתי עם דבורה, סטודנטית לרפואה בשלב מתקדם יותר שהיא גם חברה יקרה שלי, על החששות והפחדים לקראת הכניסה למחלקות.

הסבר והצצה קטנה אל הפודקאסט שיעלה בשבוע הבא:)