היידה

הדמות של בני גנץ עברה שינוי בשנה האחרונה, ונדמה שהוא הפך לקצת יותר מחוספס מבעבר. אם בפרק הקודם קראנו לו "העץ הנדיב" על ההקרבה שלו שגררה איתה מחיר פוליטי כבד, עכשיו כבר מרגיש שהוא קצת יותר מאדרפאקר. הוא מדבר בגילוי לב על החשש ממלחמת אחים, על התשלומים שעברו לעזה, על חברי המפלגה שעזבו, וכן - אפילו על השיער. לכולם יש תיאוריות על בני גנץ: למה הוא בחר לשבת בממשלה עם נתניהו, עם מי הוא יתחבר לקראת הבחירות, ובאיזו קואליציה הוא רוצה לשבת. אבל במקום לשחק בניחושים, אפשר פשוט להקשיב למה שהוא אומר. כי אולי בניגוד לעבר, היום הוא כבר בהחלט אומר. קרדיטים: עורך: קובי מלמד טכנאי: ירין חיו ודניאל שפע צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

אביר קארה לא הגיע מהרקע האופייני לחבר כנסת שמתמקד בתחום הכלכלי, הוא בכלל היה קאובוי. ואולי זו הסיבה שהוא דווקא הצליח להעביר רפורמות ושינויים איפה שרבים אחרים כשלו. הוא גאה בשינויים שעשה, ומשוכנע שהיה אפשר לעשות אפילו יותר. קארה סיפר לנו איך נראה ליל התקציב במשרד ראש הממשלה, כולל טיפוסים על גדרות ומסעות שכנוע ב-5 בבוקר, וקבע בנחרצות אילו משרדי ממשלה מיותרים וצריכים להיסגר. הוא לא חוסך במילים (לטוב ולרע) על חבריו לממשלת בנט-לפיד, מגלה למה הוא הופתע לטובה ממנסור עבאס, טוען שטלי גוטליב הרסה את הרפורמה במערכת המשפט, ואפילו נותן חיקוי טוב של ליברמן. לפניות בוואטסאפ לאביר קארה: 050-6923881 עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:  ▸ אינסטגרם https://www.instagram.com/hapodium_house  ▸ טיקטוק https://www.tiktok.com/@hapodiumhouse  ▸ פייסבוק https://www.facebook.com/HapodiumHouse עורך: קובי מלמדטכנאי: טל שושן צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

האוזמן סגור בבית, כמו כולנו, וזה הכניס אותו לדיכאון. אז הבאנו כמה חברים, כדי שיעזרו לו לצאת מזה. גילי איצקוביץ' כעסה על המצב, וניסתה להמיר את האוזמן לטבעונות. יואב צפיר עמוק בעבודה, וסיפר מה קורה מאחורי הקלעים בהכנות לאירוויזיון ולעונה הקרובה של רוקדים עם כוכבים. פלד אכל סיבוב, כי הוא רגיל להיות כל הזמן בתנועה, ועכשיו פתאום יש עוד עצירה באמצע החיים. וניר קפלן רק רצה להגיד להאוזמן שזה ממש בסדר להרגיש לא בסדר. בסוף נצא מזה.

הפרק הוקלט לפני מבצע שאגת הארי אלישע מדן הוא גיבור מלחמה, בזה אין ספק. הוא איבד את רגליו בעזה, ונאבק בכל האינסטינקטים כדי להמשיך לנשום ולהישאר בחיים.  אפשר ללמוד ממנו הרבה - צניעות, יושרה, ערבות הדדית, וכיצד לקום מרגעי שבר. הוא מספר כיצד בחר להמשיך הלאה מבלי להתגעגע לרגליים, ואיך תחושת האחדות בעם אחרי 7 באוקטובר נתנה ללוחמים כוח בשדה הקרב, ומנגד, אלישע לא חושש לספר על רגעי השבר בתקופת השיקום, ועל הקושי שלו עם אובדן שליטה ובכי. וזה טוב, כי כשאנחנו חושבים על דמויות מיתיות להעריץ, אנחנו בדרך כלל רואים רק את ההצלחות, ומסגלים להם איזו שלמות מדומיננת, מבלי להתייחס למגרעותיהם.  אז הוא אולי לא מושלם, אבל אלישע מדן הוא וואחד גיבור.

עירית לינור לא מתנצלת על כלום. היא עושה לנתניהו סימן של לב עם האצבעות וקוראת לו "המלך שלי", היא עומדת מאחורי הדבקת הכינוי "כינים" לאנשי מחאת קפלן, ואפילו מתבאסת על זה שהיא הסכימה למחוק פוסט שיוצא נגד טרנסג'נדריות.  היא מכירה בכך שהדעות שלה מעצבנות אנשים, אבל מדגישה שהיא ממש לא מנסה להטריל באופן אקטיבי. זה פשוט יוצא ככה. אז איך האישה שהייתה הסמל של השמאל התל אביבי המגניב הפכה לפאנליסטית קבועה בערוץ 14? אם תשאלו אותה, היא תגיד לכם שזה רק עניין של התפכחות.

אחרי קריירה ארוכה בטלוויזיה, החליטה אפרת רייטן לעזוב, כי היא לא רצתה להיכנס לעולמות הפייקים של הריאליטי. ואז היא הגיעה לכנסת ישראל… לפעמים הבדיחות פשוט כותבות את עצמן. רייטן מספרת על שינויי הקריירה שלה - המעבר משיא הקונצנזוס של ערוץ הילדים לעולם המשפטי, ואז ההחלטה להפסיק את עבודתה כעורכת דין כדי להיכנס לפוליטיקה. היא לא מפחדת להודות בטעויות שעשתה מפלגת העבודה, עומדת מאחורי יאיר גולן למרות שלא תמיד הם רואים הכל עין בעין, משוכנעת שהממשלה הנוכחית היא הגרועה ביותר שהייתה לנו, ומכריזה שהיא מכוונת גבוה מאוד - לתפקיד שרת המשפטים. רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

רס"ן במיל' גולן קריגר (בקרוב סא"ל) הוא גיבור ישראל, גם אם הוא לא מרגיש בנוח להכיר בכך. קצין השריון נפצע בראשו במלחמה מטיל נ"ט שפגע לו בטנק, ותוך שבועיים כבר חזר להילחם בעזה, כשהוא לא רואה באחת העיניים.  גולן לא מהסס להעביר ביקורת - על ההתמכרות לשקט שהכשירה את הקרקע ל-7 באוקטובר, על החלטות קשות של מפקדים שאולי עלו בחיי אדם, ואפילו על היעדר ההגדרה של מה המדינה מוכנה וצריכה לעשות על מנת להשיב חטופים הביתה. יש כאן כמה סיפורים שכולנו חייבים לשמוע: על שינוע הטנקים לדרום בכביש 6, על ההחלטה מלמעלה לצאת מכפר עזה במהלך לחימה, על איך החביאו טנקים בין השיחים בגבול הצפון כדי שחיזבאללה לא יתקוף אותם, וכמובן על הפציעה של גולן בעזה. ועדיין, אחרי כל מה שעברנו בשנתיים וחצי האחרונות, הוא שומר על אופטימיות, ומאמין שעם ישראל האמיתי לא נמצא בעולמות ההסתה והפילוג - הוא נמצא ביחד, בטנק. והאדם שבטנק ינצח. לרכישת "היינו הקונספציה", ספרו של גולן קריגר

סא"ל במיל' ב' כבר היה בחוץ. כשבועיים וחצי לפני אירועי 7 באוקטובר, הוא סיים את תפקידו כנווט קרב במילואים בגיל 51, אחרי למעלה מ-30 שנה בחיל האוויר. אבל הייתה לו תחושה חזקה שיש מלחמה בדרך, והוא אפילו השאיר את החפצים שלו בלוקר בבסיס. ברגע שהוא התעורר וראה את שידורי הטלוויזיה, הוא עזב הכל ויצא לבסיס. ב' חזר לטוס, והשתתף בגיחות ומבצעים בכל הגזרות - איראן, תימן, סוריה, עזה… ב' דיבר בפתיחות רבה על ההצלחות של חיל האוויר במהלך המלחמה, על איך נראית ההכנה לטיסה מבצעית, על ההשפעה (או היעדר ההשפעה) של שיח הסרבנות על רמת המוכנות של הטייסת, וכמובן גם על הכשלים של חיל האוויר ב-7.10. רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

סגנית שר החוץ שרן השכל רגילה לנדוד. היא נולדה בקנדה, ומשם הגיעה לכפר סבא. אחרי הצבא היא טיילה בכל העולם, ואז נסעה ללמוד בארצות הברית, ואיכשהו זה נגמר עם 6 שנים באוסטרליה. וכמו החיים האישיים, כך גם בחיים הפוליטיים: בצעירותה היא הייתה פעילה בתנועת "שלום עכשיו", ואז כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד, ומשם למפלגת תקווה חדשה, שהתמזגה עם הליכוד. אז מה הפלא שעכשיו היא מחפשת בית פוליטי חדש? בשיחה עם האוזמן סיפרה השכל על עליית האנטישמיות בעולם, השינויים שהביאה למשרד החוץ עם השר גדעון סער, והטעויות של ממשלת בנט-לפיד. היא גם לא חוסכת בביקורת על הממשלה שבה היא חברה: על דחיפת הרפורמה המשפטית בזמן המלחמה, על ההשפעה הקטארית בלשכת ראש הממשלה, וכמובן על הניסיונות להעברת חוק הגיוס.  ובניגוד לרבים מחברי הקואליציה הנוכחית, היא מוכנה לומר בפה מלא: צריך ועדת חקירה ממלכתית, וחייבים לציית לצווים של בית המשפט. גם זה משהו, לא?

אור לוי חזר הביתה לפני כמעט שנה. הוא סיפר לנו על איך נראים חיי היומיום שלו בבית, על הרצון לקחת חזרה את השליטה על החיים שלו, וכמובן גם על הגעגועים העזים לעינב ז"ל. אור דיבר בפתיחות על הקשיים שבחזרה - הפציעות והטנטון באוזניים, הדאגות הכלכליות, היעדר התמיכה של המדינה, והטראומה שתמיד תהיה שם. ומהצד השני, הוא מחייך. כי הוא חי את החיים שלו. כי הוא הולך לקורס נגרות. כי הוא מתמודד עם פחד הבמה ונותן הרצאות בכל העולם. וכמובן מעל הכל - כי הוא מאושר מכל רגע עם בנו אלמוג. אור מדבר על הכל בגלוי, בצניעות, ובכוונה מלאה לראות את הטוב, ולהיאחז ברגעי האושר. ואמנם הוא יהיה הראשון להודות שהוא נוטה לבכות הרבה, אבל יש לו בקשה אחת: אל תרחמו עליו. לתרומות לפרוייקט תקווה לאור לוי ומוגי

בת חן סבג דפקה את המערכת: לא רצו לתת לה תפקידים טובים, אז היא אמרה "אין בעיה, אני אכתוב אותם בעצמי". היא מספרת על רגע המפנה שגרם לה להבין שהיא חייבת לייצר לעצמה את ההזדמנויות, על איך העישונים עוזרים לה בתהליך הכתיבה, ועל איך זה כשרואים אותך כסוג של טייפקאסט. אבל האמת שקשה לקטלג את בת חן סבג, כי היא מתעקשת לא ליפול להגדרות ולקלישאות - לא בחיים האישיים, ולא בפן המקצועי. היא מדברת מאוד פתוח, ומסרבת להתלונן על קיפוח. ובתקופה שבה כולם רק רוצים לדבר איתה על רכילות, החלטנו לעשות את הבת חן סבג, ולדבר על הכל, אבל באמת הכל, אבל ממש ממש ה-כ-ל, חוץ מ… רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

חברת הכנסת מירב בן ארי טוענת שיש בעיית גזענות במדינה, זועמת על יוקר המחייה שגורם גם לה לוותר על מוצרים בסופר, ולא חוסכת במילים על חברי הקואליציה: על טלי גוטליב ("האישה הזאת היא אסון"), על בן גביר ("השר הכי גרוע"), על גדעון סער ("חסר עמוד שדרה"), על מאי גולן (״אני בזה לה״), וכמובן על נתניהו ("פחדן ושקרן"). אבל האם באמת יש הבדל אידיאולוגי גדול בין מפלגת יש עתיד לליכוד?  בן ארי משוכנעת שהנשיא הרצוג לא יתן חנינה לנתניהו, וסבורה שהכנסת תתפזר בחודש מרץ. אוקיי, ומה הלאה? מה יהיה עם הגיוס (או ההשתמטות)? איך עוצרים את גל הירידה מהארץ? ולא פחות חשוב - האם מירב תחזור להשתתף בתוכניות ריאליטי?

בפרק הזה, ד"ר עינת וילף לא משחקת משחקים – היא מנפצת מיתוסים וחושפת את הקוד הסודי שמאחורי "תהליכי השלום" שכולנו מכירים. בשיחה עם שי האוזמן אנחנו מבינים ממנה שמה שהיה נראה כמו דרך לשקט היה קרב בלימה שהשאיר אותנו עם חשבון כואב ואיפה הדמיון בין בנימין נתניהו לברנדי מיידוף?לאור ההיסטוריה שלה במפלגת העבודה היא פרטנרית מצוינת לעזור ולהבין האם אהוד ברק באמת חשף את "פרצופו האמיתי" של ערפאת, או שמא זה היה חלק ממשחק גדול יותר? ומה לגבי שמעון פרס – האם הוא באמת האמין בשלום? והאם יכול להיות שלאורך כל השנים, וכל התהליכים, המנהיגים הפלסטינים הונו אותנו כי מעולם לא התכוונו לשלום?ואיפה ועם מי היא תמצא את עצמה לקראת הבחירות הקרובות? רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי מתמודד היום עם אחד האתגרים הכי מורכבים שיש: איך משפרים את תדמיתה של מדינת ישראל בעולם שאחרי השבעה באוקטובר? שיקלי סיפר על המשימה הקשה שמונחת על שולחנו, על הראיון ההוא עם פירס מורגן, וגם על מבצע ההשפעה הקטארי שלטענתו הוביל אותנו למצב הזה. לדבריו, הנזק הגדול ביותר למדינה נעשה על ידי "לשעברים" שמתבטאים נגד ישראל בתקשורת העולמית. שיקלי פירט את עמדותיו גם בעניין ועדת החקירה לאירועי המלחמה, וטען שלא היה צורך להתפטר וללכת לבחירות, אלא להיפך - הישרדותה של הממשלה הביאה להישגים גדולים מול איראן וחיזבאללה. גם אם על הדרך צריך לבלוע איזו צפרדע כמו לשבת עם המפלגות החרדיות.

דן מרידור הוא סוג של קונצנזוס, אדם שכולם מעריכים משני צידי המתרס. וכששומעים אותו מדבר, אפשר בקלות להבין למה. השר לשעבר הוא איש שיחה מרתק שלא מחפש ליפול לקלישאות ולדבר בסיסמאות, מפגין זיכרון פנומנלי לרמת הפרטים הקטנים, ומקפיד להציג את הדברים במורכבותם.הוא טוען שהעולם לא בהכרח אנטישמי, שמנחם בגין בכלל לא היה איש ימין, ושהרשות הפלסטינית הייתה יכולה להיות פרטנר לשלום. מרידור מזכיר שהמהפכה החוקתית הייתה בכלל מהלך של הליכוד, מסביר למה התנגד להסכמי אוסלו אך תמך בהתנתקות, ומתאר כיצד נתניהו הרחיב את גבולות השיח ונירמל את הכהניזם.

נעמה לזימי היא סוג של עוף מוזר בפוליטיקה של היום: אישה עם עקרונות שמסרבת לוותר על הערכים שלה, ומנסה בכל הכוח להיות מהפכנית. אז נכנסנו לעומקם של העקרונות האלה - הפשרות למען האיחוד תחת יאיר גולן, שיתופי הפעולה עם חברי כנסת מהקואליציה הנוכחית, והשאלה האם התפיסה הסוציאליסטית שלה בכלל ניתנת ליישום. בשיחה מרתקת התייחסה חברת הכנסת לזימי גם למשפט נתניהו ("ראש ארגון פשע"), למשבר הגיוס וסוגיית לימודי הליבה בחברה החרדית ("נותנים לילדים אופציה לרווחה ופרנסה"), וגם לנקודת התורפה שלה בכנסת ("אני לא יודעת לשקר").

בשיחה פתוחה ומעמיקה, המנהל המקצועי לשעבר של מכבי חיפה סיפר על ההצלחות והכישלונות מתקופתו בתפקיד: מהמשחק המרשים מול פ.ס.ז' והניצחון על יובנטוס, ועד הכישלון של מסאי דגו והאכזבה בעמדת השוער. גל אלברמן הכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של מכבי חיפה - תהליך קבלת ההחלטות, שיתוף הפעולה בין המנהל המקצועי והמאמן, ואפילו הסוד של הקבוצה שמאפשר לה לאזרח שחקנים. ניכר שאלברמן גאה בעבודה שהוא עשה בתקופתו במכבי חיפה, ואולי זו אחת הסיבות לכך שפיטוריו מהקבוצה כל כך כאבו לו. אבל גל אלברמן הוא איש של תהליכים שכבר מסתכל קדימה לשלב הבא בקריירה, ואולי אפילו נותן איזשהו רמז לגבי איפה זה יקרה.

גם המבקרים הכי גדולים של ערוץ 14 מסכימים - יותם זמרי טוב במה שהוא עושה. וזה קטע, כי הוא בכלל לא תכנן להיכנס לעולם התקשורת, ובכל זאת מצא את עצמו כחבר פאנל באחת מתוכניות הטלוויזיה הגדולות בישראל. זמרי מכניס אותנו קצת אל מאחורי הקלעים של תופעת "הפטריוטים", ואומר שהוא אמנם לא מתכנן מראש להגיד דברים שיעוררו פרובוקציה, אבל יודע לזהות מיד מה ידליק את הצד השני. הוא טוען שערוץ 14 "פי מאה יותר ישרים מהצד השמאלי בתקשורת", לא מאמין בקונספירציות, חושב שאורית סטרוק וינון מגל צדקו כשהם אמרו שאנחנו בתקופה של נס, ואומר שקשר השתיקה הכי נורא בעולם זה בכלל מה שקורה במכבי חיפה.

רא״ל (במיל׳) גדי איזנקוט הוא לא באמת פוליטיקאי. הוא אמנם שר לשעבר וראש מפלגה בהווה, אבל הוא לא משחק את המשחק הפוליטי.  איזנקוט אומר בדיוק את מה שהוא חושב: על בן גביר "הפרחח" ש"מייצג דבר רע מאוד בפוליטיקה הישראלית", על התנהלות "שכונה" של מערכת הביטחון בתוכניות התגובה ל-7 באוקטובר, וגם על ההתמודדות עם האובדן האישי של בנו גל איזנקוט ז"ל. ראש מפלגת "ישר! עם איזנקוט" סיפר על האכזבה האישית מגדעון סער, על הפרידה הידידותית מבני גנץ, ועל השאיפה לרוץ בבחירות הקרובות תחת רשימה אחת עם כמה מהסיעות הגדולות בגוש. אז רגע, אולי הוא בכל זאת קצת פוליטיקאי?

מתן חלק הגשים לעצמו חלומות. הוא כותב ב"ארץ נהדרת" ו"בובה של לילה", משיק ספר שני, ומגיש עם טל פרידמן את "מסיבת הפתעה" - הפודקאסט הכי מצחיק בארץ. יש לו שפה ייחודית משלו, וסגנון כתיבה שכולם בטוויטר כל הזמן מנסים לחקות. בשיחה הכי פתוחה שיש, הוא סיפר על ההתמודדות עם פוסט טראומה, על ההתלבטות אם להישאר בבאר שבע, ועל לעמוד ביציע ליד האחים הורן. אה, וגם על שנ"צ של מזרחים, קזינו בסיני וגמדים בסורוקה. לרכישת הספר החדש "לעומק ולרוחב" של מתן חלק https://matanhalak.co.il/

חבר הכנסת ולדימיר בליאק גדל בסיביר, עבד כרואה חשבון, מתמודד עם גמגום, ויושב בוועדת הכספים. ועם כל זה, הוא עדיין מצליח להיות איש שיחה מרתק. בליאק הכניס אותנו אל נבכי הכנסת - הלוביסטים, המשמעת הקואליציונית, התקציב, ואפילו תנאי ההעסקה. בנוסף, הוא סיפר גם על הפחד מנאומים, ההתלבטות לגבי כניסה לממשלה אחרי 7.10, הגזענות במדינה (וגם בתוך הכנסת), ואפילו על מכבי תל אביב.

אורן יוסיפוביץ' לא ישן, נמנע מעימותים ומנסה לרצות את כולם. הוא חושש מהיום שבו כבר לא ירצו אותו, ואומר שמה שמניע אותו זה יצר ההישרדות.  אז איך הוא מסתדר עם להוביל גוף תקשורת שמעסיק עשרות עובדים? (גילוי נאות: גם אותנו) האמת - לא בטוח שהוא מסתדר עם זה. כן בטוח שהוא רוצה לעשות טוב. שתעשו טוב.

רועי שלו ז"ל שרד את הטבח במסיבת הנובה, וחווה אובדן בלתי נתפס: זוגתו מפל אדם ז״ל וחברתו הילי סולומון ז״ל נרצחו לנגד עיניו, ואימו האהובה נטלה את חייה שבועיים לאחר מכן. ב-10.10.25 שם רועי קץ לחייו. השבוע, במקום פרק חדש של היידה, בחרנו להעלות שוב את הפרק של רועי. לזכרו.

גיא לוזון רק בן 50, אבל הוא כבר בעל 25 שנות ניסיון כמאמן ראשי. הוא העפיל למפעלים אירופיים, אימן באנגליה ובבלגיה, הגיע עם הנבחרת הצעירה לחצי גמר היורו ולאולימפיאדה, ועמד על הקווים של כמעט כל הקבוצות הבכירות בארץ. אבל עם ההצלחות היו גם כישלונות: ירידות ליגה, סכסוכים, פיטורים, והקמפיין הגרוע ביותר בתולדות הנבחרת הצעירה. וכשהכישלון באמת כואב - הוא מביא איתו תהפוכות נפשיות ולופים שקשה לצאת מהם. אז איך אדם שמודה שאין לו סבלנות לתהליכים הופך לאחד המאמנים הבכירים בכדורגל הישראלי? לטענת גיא לוזון, כשאתה מוכן - ההזדמנויות מגיעות.

עופר ינאי הוא בן אדם טוטאלי, ואפשר לראות את זה בטרנספורמציה של הפועל תל אביב, שהפכה תחתיו לקבוצת הכדורסל הבכירה בישראל. זה ניכר גם באופן העבודה שלו מאחורי הקלעים, בשיחות שלו עם האוהדים, ואפילו באיך שהוא ניגש למשימת האבהות. אמנם לא חסרים לעופר ינאי מתנגדים בקהל של הפועל תל אביב, אבל ככה זה, אי אפשר לרצות את כולם - לא בספורט, לא בעסקים, ולא בפוליטיקה. רגע, מישהו אמר פוליטיקה? לטענתו יש עוד זמן עד שהוא יכנס למגרש הפוליטי, אבל דבר אחד ברור - כשזה יקרה, הוא ירצה ללכת על כל הקופה. עד הסוף.

אחרי 30 שנה במוסד בכל תפקיד אפשרי, א' יכול לספר (או לא יכול לספר) על כל מה שקורה במסדרונות הכי חשאיים במדינה. מההישג מול חיזבאללה ועד ניסיון החיסול בקטר - א' יודע להגיד מה היו התהליכים שהובילו לאירועים הגדולים האלה, ומה המשמעות שלהם לעתיד. כמובן שגם ניצלנו את ההזדמנות כדי לשאול: איך בכלל מתגייסים למוסד? איך לומדים לשקר? האם עולם הריגול באמת נראה כמו סרט של ג'יימס בונד, עם נערות פיתוי והכל? והכי חשוב - האם בכלל אפשר להאמין למה שהוא אומר?

במדינה שמחפשת פתרונות ולאו דווקא במסגרות הפוליטיות הקיימות, צצות מדי פעם תנועות שטוענות שאצלן יהיה אחרת. שטוענות לכתר. יואב הלר הוא יושב הראש של הרבעון הרביעי, תנועה גדולה וצומחת שלא מסתירה את שאיפותיה הגדולות, כולל בזירה הפוליטית. שמאמינה בקשת רחבה של הסכמות שמטרתן לטפל בקיטוב הקיים בארץ שסועה. שמאמינה שישראל חייבת שינויים גדולים פינת D9. שהיא חייבת להיות חברת מופת. חברת מופת? הרפרנס הזה מיד מקפיץ את האוזמן הספקן, שמבקש לבדוק עד כמה מדובר כאן בנסיון שקוף להתלבש על המיינסטרים הנוכחי ולרכב עליו כל הדרך אל הכנסת.  השיחה גלשה – איך לא – גם לכדורסל, כולל הסיפור הלא יאמן של הלר על האופן שבו נחפשה פרשת ה"מוקה" של פיני גרשון, שטלטלה את עולם הספורט.   וגם, מה הטיפ של האוזמן לעולם הפוליטי? פרק שמחפש אלטרנטיבה.

היא לא אוהבת במה. גם קהל זה בסימן שאלה. אבל היא שחקנית, כן? כן, שחקנית. ועוד אחת המרגשות, המפתיעות והמדויקות שיש.  גילי איצקוביץ', בין היתר כוכבת הסדרה "מותק בול באמצע", היא הרבה מאוד דברים,  כולל תסמונת האדם הרגיש. רגע, מה? גילי מגיעה לשיחה עם האוזמן היישר מטיפת חלב, עם ילד טרי ובעל מושלם, עם סיפור היכרות מושלם לא פחות.  איך הפכה הילדה שלא רצתה שיראו אותה משחקת לאחת השחקניות המוכרות בישראל? איך התקבלה לתפקידים הראשיים בטלוויזיה ובקולנוע (כולל כשהתפקיד היה בכלל של מישהי אחרת?)   ולמה לא מפסיקים לדבר איתה על כדברא? גילי מספרת על הסצנה המטורפת שהיא חוותה ב-7 באוקטובר, כשהיא בכלל בדרך לכבוש את הוליווד ואת העולם, כשכולם כולל כולם, חוץ ממנה, יודעים על הטבח.  אז איך מסתדרים בתעשייה? איך כותבים תסריט משפחתי? מה זאת בכלל הצלחה? אה רגע... והיא יפה? זה בסדר בכלל לדבר איתה על יופי? ואם כן, היא יודעת שהיא יפה? וכמובן שעם האוזמן הם מגיעים לדבר גם על הקשר בינה לבין אקס בכיר של מכבי תל אביב כדורסל.  פרק על החיים בין אימהות לקריירה, בין מלחמה לשלום עם המון רגישות, חכמה וקסם.

אסף גרניט הוא לא רק שף. הוא דמות. הוא איש טלוויזיה. הוא דוגמן. הוא אחד שלא יודע להפסיד. הוא חי את החיים בלי מסכות. הוא רוקסטאר. כלומר, הוא פאקינג אסף גרניט.  לרגל פרק 40 החגיגי של היידה, בשיחה על בקבוק יין (לא באמת חשבתם שאפשר אחרת, אה? ולא באמת נשארה ממנו טיפה בסוף, כן?) הוא יושב עם האוזמן לשיחה על האימפריה שבנה, על כוכבי מישלן, על הטלוויזיה, על המקצוע (המחורבן), על אהבה, על כסף ואפילו על סקס. כן כן. ולמי שתהה, שמאחורי הדמות הקשוחה והסמכותית מסתתר גבר רגיש, מורכב עם המון כנות ורצון עז (לפעמים עז מדי, לנצח). השניים, שלא מסתירים עד כמה הם מתרגשים מעצם הפגישה, מנהלים שיחה גברית וצפופה על החיים שמאחורי ההצלחות. על הלחץ להיות תמיד הכי טוב, ועל המחירים שגובים חלומות גדולים. על כוח, על אוכל, על חולשה, התמודדויות ופחדים. וברור שגם על כדורסל. הקיצר, על מה שבאמת חשוב בחיים.

ים מדר הוא לא עוד שחקן כדורסל. הוא הרוקסטאר של הספורט הישראלי. ילד/גבר מלא שמחת חיים וחוצפה (בריאה?) שנע בין כדורסל ועבודה בלתי פוסקת לקורקינטים, קריוקי ומסיבות. הרבה רגעים אסף השחקן בקריירה הקצרה שלו. הוא היה חלק בכיר בזכייה של נבחרת העתודה באליפות אירופה עד גיל 20. הוא נבחר בדראפט ה NBA. הוא שיחק בשלוש קבוצות יורוליג שונות וארבעה מאמני על שונים. רגע לפני שהוא תופס רשמית את תפקיד הרכז המוביל של נבחרת ישראל ביורובסקט 2025 ורגע לפני עונה היסטורית של הפועל תל אביב ביורוליג, תופס אותו שי האוזמן לשיחה אישית וצפופה. הפגישה הזאת היא מעבר לשני אנשים שאוהבים מאוד מאוד כדורסל. ים מדר מספר בגילוי לב על ההתמודדות עם הפציעה שמאיימת, על פי הרופאים, לגדוע לו את הקריירה בשלב מוקדם. ובגילוי לב לא פחות, מבהיר את הכללים והעקרונות הפשוטים והחד משמעיים שמנחים אותו בחיים בכלל ובהתמודדות הזאת בפרט. על המסע הקסום שעבר עד כה, על החלומות שטרם הגשים (רמז: זה קשור בבוסטון), על הסיפורים הקטנים עם ז'לקו אוברדוביץ', על החיים בטורקיה אחרי ה 7.10, על מערכת היחסים עם דני אבדיה, על הביף (?) עם תמיר בלאט, על הסיבה שבה בחר לחזור להפועל תל אביב והעדיף אותה על פני מכבי תל אביב והפועל ירושלים. על משפחה. על צניעות. על בטחון עצמי. על שחקן אחד שחייב תמיד ללכת עד הסוף, ולא משנה מה המחיר ועד כמה גדול הסיכון, כי הוא יודע שבסוף, כשהכדור אצלו, הכול יהיה בסדר. שי האוזמן פוגש את ים מדר – לשיחה על החוצפה, התעוזה, החלומות, ההצלחות הבלתי רגילות, ועל מה שמחכה לו בהמשך הדרך. חובה לכל מי שאוהב כדורסל וגם למי שאוהב רוק סטארים.

לפני שנכתוב על, נתחיל באתגר: אנחנו מאתגרים אתכם להאזין לפרק הזה בלי להתאהב בללי דרעי. נסו בעצמכם, ותראו שאין לכם סיכוי. ללי דרעי מכירה את עולמות הפוליטיקה והתקשורת מקרוב, מבפנים. עד לשבעה באוקטובר היא הייתה חלק פעיל במקהלה הקולנית. אחרי השביעי באוקטובר היא הפכה לבנאדם אחר לגמרי. היא, בניגוד לאנשים החשובים, לוקחת אחריות מלאה. היא, בניגוד לאחרים, מדברת אחרת: פחות אגרסיביות, יותר רכות, ומעל הכול יותר אהבה ואחדות. במהלך המלחמה מצאה את עצמה ללי כחלק ממשפחת השכול, אחרי שאיבדה את בנה האהוב סעדיה ז"ל בלחימה בעזה, ו הכאב הפרטי שלה השתלב בכאב הלאומי ובאישיות שלה. בשיחה חשופה ומצמררת היא משתפת במחשבות, בכאב ובמטרות שלה בכל הנוגע לשיח הציבורי, בחיים שלנו כאן ואיך זה בא לידי ביטוי בעשייה שלה בשטח בזמן המלחמה. היא מספרת על האובדן הקשה מנשוא ועל ההבנה שהכאב האישי שלה אינו נפרד מהכאב של עם שלם. היא מספרת על המפגש עם החברה הישראלית ברגעי המשבר, על האור שהיא מבקשת להפיץ, וגם על מציאות יומיומית של כאב שאינו מרפה. מתוך הכאב הזה היא מקדמת סדר יום ציבורי חדש ובראשו חוק גיוס שוויוני לכולם. ללי מתייחסת גם לחטופים, לשאלת ההתיישבות בעזה ולמשמעות האחדות הלאומית. פעם, כשניסתה להתמודד בפריימריז בליכוד, נכתב עליה שהיא "האופציה המזרחית": דוסית מסורתית, בת למשפחה קומוניסטית טוניסאית, ילידת צרפת. והיום... היום היא מבקשת משהו עגול הרבה יותר. היא מבקשת שיהיה לנו טוב.

יועז הנדל מילא הרבה תפקידם בחייו הבוגרים: סופר, פוליטיקאי, מרצה, איש תקשורת, אבל הג'וב האהוב עליו מכל הוא להיות מג"ד גדוד בארי. הנדל, למוד אינספור ימי מילואים וקרבות אמיתיים ופוליטיים, מגיע לשיחת גברים כנה עם שי האוזמן. הנדל מדבר על רגע צלילות הדעת שהביא עימו טבח השבעה באוקטובר. משם, במעבר טבעי, לפלטפורמה הפוליטית הנוכחית שלו, אג'נדת הגיוס ואומנות הפוליטיקה. האם יש לו משנה סדורה לפתרון בעזה? לסכסוך עם הפלשתינאים (סיפוח?)? מהי התשובה לשאלת בנימין נתניהו? איפה טעינו מול איראן וקטאר והיכן הוא עצמו נכשל? פרק עם ניחוח עז של בחירות.

בפרק טעון, חד ומלא בעמדות נחרצות – שי האוזמן מארח את יאיר גולן לשיחה ישירה על כל מה שכואב בביטחון, בפוליטיקה ובחברה הישראלית של אחרי 7.10. יאיר גולן מגדיר את עצמו כאיש שמאל שלא לוקח סיכונים על ביטחון המדינה, מסביר למה לא יהיה טרנספר ומדבר על הסכנה שבסיפוח, על היפרדות מהפלסטינים כצורך ביטחוני ועל החשבון שיש לעשות מול הנהגה שמפחדת מהקיצוניים בממשלה. הוא מסכם את נתניהו באמירה חדה "האיש הזה מסוכן להמשך קיומנו". הוא מסתכל על הממשלה הזאת בביקורת על מחדל ה-7 באוקטובר, על החטופים ומדבר על הצורך במנהיגות שמדברת אמת ואומרת משהו (ומה עם האמירות שלו עצמו? גם בזה נגענו...) יאיר גולן מנסה לתת אלטרנטיבה ולהיות אופוזיציה פרק בלי פילטרים. בלי מריחות.

רונן צור מגיע לראיון עם שי האוזמן ויש לו הרבה מה להגיד ולספר. קודם כל, להסביר מה לעזאזל זה מנהל משברים ואח"כ כדי לצלול עמוק לתוך החדרים הסגורים של הפוליטיקה הישראלית. מי הדליף את הנאום של גנץ יום לפני, ולמה? איך מתמודדים עם איומים על המועמד (רמז: בכח)? איך מרכיבים, מתוך כל הקיימים, את הפוליטיקאי המושלם? וכמובן מה הוא חושב על נתניהו והתנועה הביביסטית כך הוא מגדיר וגם מביע את עמדתו על המניעים שלה. וכמובן, פרטי פרטים על וממטה החטופים, כולל הביקורת. האם היה משנה משהו? האם זאת בעצם תחילתה של מערכת בחירות ורונן צור רוצה לעבור מאחורי הקלעים לפרונט? כל התשובות בפרק שמכסה הפוליטיקה הישראלית מכל צדדיה.

אחרי הפרק הראשון (ואם לא האזנתם – אתם באמת מפסידים), חוזרים לסיבוב שני עם ח"כ שמחה רוטמן. בעולם שלו יש המון תיאוריות, אבל האוזמן – בא לאמת ולעמת. בין קרבות על בג"ץ והפרדת רשויות, פורצת האש האמיתית כשמגיעים לנושא הרגיש מכולם: גיוס החרדים. רוטמן טוען שבג"ץ דופק את החרדים, מסביר למה בעיניו זאת פגיעה במי שכן מנסה להשתלב ולא שוכח להתייחס, למרבה הפלא, דווקא ללפיד. הוויכוח גולש רחוק, כולל למחוזות אידיוטים השימושיים, גזענות של ציפיות נמוכות ומי בכלל העגלה הריקה? זו לא רק שיחה רגילה – זו גם התנגשות רעיונית חזיתית בין חרדים לדתיים, בין משיחיות לחילוניות, בין כוונות טהורות לפוליטיקה בוערת. אפילו השאלה מי פה באמת חילוני לא נשארת רק על הרצפה. זה פרק שלא משאיר אף צד אדיש.

אין כמעט אנשי ציבור שמייצרים אמוציות כמו שמחה רוטמן. ונראה שהוא אוהב את זה. ואוהב את הבלאגן סביב. ובעיקר אוהב להיות צודק - ולהראות לכולם. שי האוזמן הזמין אותו לדיאלוג עם כלל בסיסי אחד. בלי וואטאבאוטיזם. בלי להרחיק ליציע. בלי להאשים אחרים. האם יפעל אקטיבית למנוע כל עסקת חטופים? האם פשוט לא מוכן להודות שהמניע האמיתי הוא התיישבות וכיבוש עזה? האם מסוגל לקחת אחריות ביחס לאווירה שהובילה לטבח אוקטובר? האם מסוגל להודות בטעות כלשהי שלו? רוטמן, פוליטקאי צעיר יחסית, מדבר על המוטיבציה שמאחורי האג'נדה של חייו: הרפורמה/המהפכה המשפטית. האם מונע מנקמה? מרגשות קיפוח? מהרצון להטריל? רוטמן והאוזמן מדברים על היועצת המשפטית, על נשיא (?) בית המשפט העליון, על בנימין נתניהו, על שקרים ואמת ועל החיים עצמם. וכל זה רק חלק א'.

האוזמן בשיחה טעונה עם השר אופיר סופר חבר סיעת הציונות הדתית שלפי הדיווחים מקימה בלוק לעסקת החטופים אז הוא מנסה להבין אם יש אמת בפרסום ומה האמת? שיחה שמתחילה באיבוד אביו בגיל 12 בלבד, בפציעה שלו כחייל באירוע במנהרות הכותל ובפציעת בנו עכשיו במלחמה בעזה. ותכליתה להבין לאן אנחנו הולכים מכאן? בימים מתוחים לפי עסקאות או קריסת הממשלה מגיע חבר סיעת הציונות הדתית לעשות סדר ולענות על השאלות הקשות על מתי המלחמה בעזה? האם יש סיכוי שנראה שם התיישבות? האם בתור זה שהצביע נגד עסקת חטופים בפעם הקודמת יש סיכוי שעכשיו יצביע בעד? אז דרך הפוסט טראומה האישית לטראומה הלאומית האוזמן מנסה להבין מתי ואיך נוכל להתחיל ללקט את הפצעים ולהחלים?

שנה לעזיבה של שי את ערוץ הספורט זה אירוע שקפלן רצה לציין ושי? פחות... הרבה פחות... אז יצא לנו דווקא לדבר על היידה על איך זה לעבור לפוליטיקה והאם יש לשי עתיד בתחום? על המרואיינים שעברנו האם שי בכלל פשיסט? ואת מי שי לא מוכן לראיין? קפלן כמובן החזיר אותנו לספורט כי אי אפשר שלא ושניהם סיפרו איך זה לראיין מישהו שיש לך אליו קצת דם רע? אז היידה? ספורט?היידה לשמוע!

רגע לפני המלחמה עם אירן, הגיע מוקי לשיחה עמוקה, מהלב, עם האוזמן. מימי התום והסקס סמים ורוקנרול של שבק ס' ועד משבר? גיל 50. מראפ הגיטרות של שנות ה 90 ועד ההגדרה של ראפ ישראלי עכשווי שבאמאמא של הקונצנזוס. האם הוא באמת אוהב את הלהיטים הכי גדולים שלו? כמה סבל כרוך בלכתוב שיר? עד כמה אנחנו בכלל מבינים אותו ואת הטקסטים שלו? אחד שירים האייקונים של מוקי מדבר על שלום והוא מורכב כמו מוקי. כמו המצב במדינה שלנו. וספורט, ופוליטיקה. ופופ. ומיצוי פוטנציאל?

האוזמן פוגש את בני גנץ ושואל אותו על היותו העץ הנדיב של הפוליטיקה, בהמשך לממשלת החילופים וממשלת החירום, אליהן הצטרף ועליהן שילם מחיר יקר. אז מי נהנה מהנדיבות הזאת בעצם? מה הייתה המשמעות האמיתית של כניסה לממשלת החירום? מה הוא באמת חושב על נתניהו? ואיך הוא נראה כשפגש אותו בשביעי באוקטובר? מה קרה בתוך הקבינט בשעות הראשונות? ואיפה היה הצבא? האוזמן גם מברר איתו למה בדיוק התכוון בנאום האולטימטום טרם עזיבת הממשלה ומה כתב ביום הראשון של היומן מלחמה? וכמובן שהוא לא התחמק משאלות על האחריות שלו, גיוס חרדים והיום שאחרי. הלאומי, הפוליטי והאישי.

האוזמן פוגש את מתן ג'רפי, מנכ"ל תנועת "אם תרצו", לשיחה פתוחה בה מתן מדבר בלי פילטרים על המאבק של "אם תרצו" מול הדיפ-סטייט, על מה זה בעצם "ימין" בעיניו – ומי מהממשלה הנוכחית באמת שייך לימין. רמז: הייתה שתיקה ארוכה אחרי שהוזכר שמו של בנימין נתניהו. כמילואמניק מה היחס שלו לאויב הפלסטיני ואיך הוא רואה את סוף המלחמה? אילו מוסדות הוא טוען שכבר "נכבשו"? ואיך הוא מגדיר את השמאל הקיצוני? זו לא רק שיחה על אידיאולוגיה – אלא הצצה עמוקה לעולם הרעיוני (לפי האורח הזה) שמאחורי אחת התנועות המשפיעות (והשנויות במחלוקת) בשיח הציבורי בישראל. אז... הידעתם כמו במסטיק בזוקה שמדינת ישראל נמצאת במצב טוב והממשלה עושה עבודה מעולה? השאלה אם זה עכשיו או עתידות? כל זאת ועוד – בפרק

אלון הינדי קפץ ישר מאתונה, מטיול משפחתי – אל תוך התופת של השביעי באוקטובר.  חודש לפני כן רק התחתן, אבל זה לא מנע ממנו לעזוב הכל, להכנס לעזה ולהילחם. אבל אז הוא נפצע. אנוש. בסכנת חיים ממשית. אלון לא איבד את ההכרה וזוכר את הכל – את הקולות, הריחות, המראות וגם הרופא שהציל את חייו. וכשאתה אלון הינדי, אז לא מספיק שהוא נפצע. הוא אפילו נפל מהאלונקה בדרך לבית החולים. וקילל. ושמר על אופטימיות.  בשיחה עם האוזמן הוא עוצר הכל ומספר את הסרט של חייו, ובעיקר מראה איך הוא לא מוותר. לא על החיים, לא על הצחוק והשמחה ולא על טיול באנטרקטיקה. שיחה על גבורה, כאב , תקווה – ועל המדינה שלנו. החלקים היפים והמרגשים בה

מנכ"ל פורום קהלת, גוף המחקר של הימין השמרני וזה שנחשב כמי שלוחש לפוליטיקאים ואחראי להצעות חוק רבות מתיישב לשיחה צפופה עם שי האוזמן.שי, גם הוא איש משפט, מדבר איתו איך לא על גיוס חרדים, השבעה באוקטובר, שאלת האחריות, ועדת חקירה ממלכתית אבל בסוף הכל מתכנס כמובן לבית המשפט ומתחיל בהתנתקות, או שלא?שיחה אינטליגנטית של שני אנשים חלוקים בדעתם מובילה את רובין לידי דמעות.אז מי ידע שמאחורי האיש המאיים הזה יש בכלל בחור צעיר שאוהב שוקו?מומלץ להאזין כדי להבין איך הוא רואה את הדברים ואולי כדי לחזות לאן כל זה הולך...

בימים שבהם המדינה רועשת וגועשת, כשכל כותרת מחזיקה בדיוק שעה – הגיע שר התרבות והספורט ח"כ מיקי זוהר לשיחה צפופה ולא מתנצלת.מה באמת התכנון של הממשלה לגבי החטופים?מה הסיפור עם ברדוגו?מה יש לו נגד היועמ"שית?מה מחבר בינו לבין סמוטריץ'?והאם אנחנו הולכים לכיוון כיבוש הרצועה.זוהר מגיע חד, עם בייס חזק מאחוריו, פוזיציה ברורה, ולא מפחד להגיד את מה האמת שלו – דיפ סטייט? אליטה? ברור שגם הם על השולחן.פרק חובה לכל מי שלא מוכן להסתפק בסיסמאות ורוצה להבין לאן אנחנו הולכים – באמת.

אשר ואירית שחר, שאיבדו את בנם עמרי ז"ל לפני 13 שנה, מנהלים מאז מאבק משפטי עיקש מול המדינה בדרישה לעשות שימוש בזרע להמשכיות.את המאבק ליוותה הבימאית שירלי ברקוביץ עם שני סרטים האחד "מדינת ישראל נגד אירית ואשר שחר" והשני שמשודר בימי אלה ביס "עשור של געגוע".בתוך הדפיקה בדלת והתופת הזאת הייתה לאמא אירית הארה לשאוב מהילד זרע ואשר שלא הצליח לדבר שאל זה אפשרי?אז מסתבר שכן. מאז הם מנהלים מאבקים משפטיים.למי שייך הזרע? איך אפשר להשתמש בו? והאם היום דווקא בגלל חרבות ברזל יש שינוי נסיבות כזה שיאפשר שינוי במדינה ותקווה להורים השכולים בכלל ולמשפחת שחר בפרט.פרק טעון רגשי על הבן, המשפחה שהשתנה, הטיעונים בעד, הטיעונים נגד ובעיקר השינוי שנגרם בזכותם בנהלי הצבא והתקווה לעתיד.

מירית גליצקי עברה מהר מעבודה טכנית בערוץ הספורט לסטנדאפיסטית שמופצצת במות. מהר? אולי מהר מדי. בפרק ממש מוגזם ולא שגרתי, מירית ושי חוזרים בזמן לקשר שלהם, צוחקים הרבה, נכנסים חזיתית (בשי) ובוכים קצת. על ההחלטה להפסיק להופיע, על בת הזוג שני והאמהות המאוחרת לברי, על הסלבס החברים ועל המצב שלנו כאן, שהוא ממש קשה, עצוב, מצחיק ומוגזם. אה, ואיך כל זה מתקשר לגסטרוסקופיה?

עמרי רונן, נער הפוסטר של המחאה, איש האחים לנשק מגיע לשיחה שבה עולות כל השאלות הקשות. מה לגיטימי ומה לא במחאה? מה בנוגע לסרבנות? והדייפסטייט? וגם ה-7 באוקטובר, הרגע שעזב את אישתו בהריון וירד דרומה, סבתא שלו ז"ל האישה שאהבה מאוד ספורט ובעיקר טניס. מה המחבלים השאירו ביומן? ואיך זה גרם לו לחזור ולבנות בכפר עזה. פרק עם תקווה שיהיה פה טוב לביטוח חו"ל של הראל

20 פרקים של היידה הם סיבה מספיק טובה להעביר את שי האוזמן לכיסא המרואיין. אחרי שבילו כמה ימים יחד בסמוקוב שי וניר מגיעים לשיחה צפופה היישר מהטיסה. איך זה לשדר קבוצות ישראליות באירופה? ומה עושים ארבעה גברים בחנות תמרוקים? לא היו קווים אדומים והם דיברו גם על הפיל שבחדר – ערוץ הספורט. מה היה קו פרשת המים עם ערוץ הספורט? ואיך זה לראות חמישיות מהבית? איזה המלצה נתן שי מגיל 50 לקפלן בן 35? שיחת גברים מלב אל לב.

בימים אלו, כשסוגיית המנהיגות היא אחת הנושאים הנפוצים ביותר בישראל מודל 2025, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הוא אזרח מודאג ממצבה של המדינה אותה הוא מלווה עוד לפני שנולדה. האיש שהעז לקרוא למנחם בגין ז"ל להתפטר מראשות הליכוד, לא טורח להסתיר את דעותיו ומחשבותיו על המפלגה שהיתה לו לבית ועל ראש הממשלה שהחליף אותו בתפקיד בבחירות 2009. נושאים כמו ראש ממשלה שעומד לדין או מינוי ועדת חקירה ממלכתית, מילים שבשנתיים האחרונות הם חלק מהיום יום של כל ישראלי, ליוו את אולמרט לא מעט ביושבו על כס ראש הממשלה, גם במלחמת לבנון וגם בסיום כהונתו כרוה"מ. בהסתכלות לאחור האוזמן מנסה להבין האם המינוי של דניאל פרידמן לשר המשפטים היה באמת זה שהביא להרשעתו של אולמרט ע"י מערכת משפט שחיפשה נקמה. מתי היתה ההזדמנות האמיתית לסיים את שלטון החמאס? איזו תמונה אסר לפרסום בביקור בקיבוץ בארי? איך משכנעים כל כך הרבה אנשים עשירים לתרום לבית"ר ירושלים? ולצד מי ישב בגמר המפורסם של מנצ'סטר יונייטד ב – 1999?

רפי בן שטרית, שאיבד את בנו אלרואי ז"ל ב – 7 באוקטובר, היה איש ליכוד מובהק, אחד כזה שמוביל לשירת 'כולנו אספסוף גאה' בכנסים של ביבי נתניהו, אבל זה היה פעם. היום בן שטרית, כאב שכול, מנסה למלא את הבטחתו לבנו, לעשות צדק ולדאוג שוועדת חקירה ממלכתית קום תקום כדי לתת נחת למשפחות השכולות ולעזור לתקן את הממלכה. מי שעמד בראש עריית בית שאן, שניצח את אחד מנסיכי הליכוד ז'קי לוי, למד על בשרו שמפלגת הליכוד, שהייתה לו לבית במשך כל השנים, היא כיום מפלגה בנימין נתניהו, של איש אחד. לכן, הוא לא מופתע שחידוש הלחימה כיום נובע משיקולים הישרדותיים, פוליטיים, ושחטופים סופרים באחוזים. בנאום בכנסת בו חזה מקרוב מיציע המשפחות השכולות, הבין בן שטרית, לטענתו, שראש הממשלה שלנו הוא אדם על סף איבוד עשתונות. על מה חלם רפי בליל ה – 7 באוקטובר? איך התנהל הקרב האחרון של בנו ז"ל בנחל עוז? איזה שר רצה בקרבתו כסגן ראש העיר, אבל התעלם ממנו כשהחליף איש ליכוד? האם נפגע מחברו גדעון סער, שפעל בניגוד להבטחותיו וחזר לליכוד? והכי חשוב: האם אפשר לסמוך על המדינה, על הממשלה ועל הצבא, שתשמור על הילדים שלנו? לביטוח חו"ל של הראל