ערך מוסף

מברית מילה ונישואים, ימי הולדת ותחילת כיתה א', לטקס הנפת הדגל או הדלקת המשואות. טקסים מלווים אותנו כיחידים וכחברה. אבל מהו טקס? מה תפקידו בחיינו? ומדוע אנחנו זקוקים לטקסים? ליאור פרי וד"ר רני יגר מנהל מרכז הטקסים לומדים יחד איך בונים טקס טוב ונותנים לנו את הכלים להצלחה. 

זהו פרק רביעי בסדרה על משבר האקלים.בשיחה עם ד"ר שרון בר דוד, חוקרת מדיניות החוץ של סין באוניברסיטת בן גוריון, בוחן ליאור פרי את משבר האקלים מזווית גיאופוליטית; אחרי שהפכה סין לאיזור תעשייה עולמי מזהם, היא מאמצת מדיניות אקלים משמעותית שמיטיבה עם אזרחיה. האם שינויים דרמטיים כאלה יכולים להתרחש רק במשטרים לא דמוקרטיים או שיש למדינת ישראל מה ללמוד מסין?

גורדון כבר נפטר אמנם לפני יותר ממאה שנה, אבל הכתבים שלו רלוונטיים גם בימינו. ליאור פרי שוחח עם ד"ר אילון שמיר, חוקר הגות ציונית חלוצית כדי ללמוד על התפיסות המיוחדות של א.ד גורדון בנוגע לטבע,  לנוכחות ולקיום האנושי.

בפרק השני על הרומן סיפור פשוט, ממשיכים ליאור פרי וחוקרת הספרות בלהה בן אליהו לדון בסיפור. תוך קריאה משותפת והיכרות מעמיקה עם הדמויות, אנחנו נחשפים לטעמה השונה של האהבה, וגם לטעמם של הגעגוע והשיגעון. 

מה אנחנו יודעים על שי עגנון? איזה תאריך לידה הוא בחר לעצמו ומדוע? ומה הרקע ליצירה המופלאה שלו "סיפור פשוט"? הפרק משוחחים ליאור פרי וחוקרת הספרות בלהה בן אליהו על עולמו של עגנון ועל גיבורי הרומן "סיפור פשוט". שיחה מרתקת המציעה מפתחות לשפה העגנונית, היכרות מעמיקה עם הדמויות ושאלה מעניינת על שם היצירה.   

בפרק הראשון של מיני סדרת הקהילה, משוחח ליאור פרי עם ד"ר שרהלה שדמי ווטרמן המנכלית המייסדת של מרכז 'ורדה', על מושג הקהילה. מהי קהילה? מי ואיך מגדירים אותה? מה המאפיינים שלה ובעיקר, כיצד קהילה מאפשרת שינוי חברתי? 

למה אנחנו חוגגים את חנוכה כמו שאנחנו חוגגים אותו? מי ולמה עיצבו את החג עבורנו והאם יש לנו אפשרות לחגוג אותו אחרת?ליאור פרי וד"ר חנה פנחסי מתחקים אחר סיפור חנוכה ומגלים שבתקופות היסטוריות שונות הוא סופר ונחגג אחרת. האם עובדה זו מאפשרת לנו לראות אחרת חנוכה ולתת לו ערך מוסף? חנוכה שמח!

בכ"ט חשוון מצוין יום מיוחד: "חג הסיגד". הטיילת בארמון הנציב בירושלים ורחבת הכותל מתמלאות באלפי בני אדם החוגגים את החג הקדום, שנשמר במסורת יהודי אתיופיה.ננצל את החג הקרב כדי להכיר טוב יותר את קהילת יוצאי אתיופיה וללמוד מהמסורת העתיקה שהשתמרה על ידם לאורך שנות הגלות הארוכות באתיופיה - עד ששבה, עם הקהילה - לארץ ישראל. ליאור פרי שוחח עם הרב ד"ר שרון שלום, רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת וראש הקתדרה ללימודי יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, כדי ללמוד על מקורות החג, על תודעה של כניעה והלל גם יחד, על כך ש"אחרית הימים", היא היום בו נשים את "האחר" במרכז וכיצד המסורת האתיופית מעשירה את המסורת הישראלית הכללית.

לקראת ציון יום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, ליאור פרי משוחח עם פרופסור ורד ויניצקי סרוסי מהאוניברסיטה העברית, על תהליך העיבוד ועיצוב הזיכרון של האירוע. בניסיון לתת מענה ופשר להתמודדות החברתית, החינוכית והערכית שלנו עם רצח רבין, חוזרים השניים לעברנו הבעייתי ובעיקר מנסים למה כל-כך קשה לנו להתמודד עם השאלות המורכבות שמעלה היום הזה, מה זה אומר עלינו כחברה וגם מחשבות וכיוונים לפתרון.  

בפרק מיוחד לציון יום השנה למלחמת חרבות ברזל והשבעה באוקטובר ליאור פרי משוחח עם יעל גודמן, שלקחה את האהבה שלה לריצה והקימה מיזם מעורר השראה למשפחות המפונים, משפחות מילואים ונפגעי השבעה באוקטובר ויצאה איתם לרוץ. שימו אוזניות וצאו איתנו לריצה לנפש.

חג סוכות מזמין אותנו לצאת מהמרחב הבטוח שלנו, הבית, ולעבור לדירת ארעי, הסוכה.המעבר מהפנים המוכר והנוח, לחוץ השונה והמחוספס לעיתים, מאפשר לנו להסתכל על היום יום שלנו מזווית קצת אחרת.לכבוד חג סוכות ותחילת התוכנית שלנו, שגם היא יציאה ממרחב מוכר ובטוח למקום חדש ומסקרן, פגש ליאור פרי את מלכה פיוטרקובסקי לשיחה על המשמעויות וההזדמנויות השונות שחג סוכות מציע לנו. האזנה נעימה וחג שמח! 

לרגל סיום השנה והעונה, ליאור פרי משוחח עם ד"ר טלי אשר חוקרת ספרות וכותבת שירה, על תהליכי כתיבה, מקורות השראה, אהבה ואפילו כאבים. פרק מעורר מחשבה עם צאת ספרה החדש "לעברית הקישו אחת". 

בראשית ימי המדינה לא הכירו את הביטויים 'פוסט טראומה' או 'הלם קרב'. שירי התקופה היללו את הלוחמים הגיבורים, וכמעט שלא התייחסו למי שחזרו והיו 'אחרים'. לקראת יום הזיכרון ליאור פרי ואוריה גולדנברג כספי משוחחים על שני שירים "אחרים" בנוף התקופה ההיא ומהדהדים את הקריאה החברתית שבהם, גם לימינו.הפרק הוקלט במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

בפרק השלישי והאחרון בסדרה שלנו, העוסקת במשבר האקלים, שוחח ליאור פרי עם ד"ר ליה אטינגר, חברת סגל בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית והמנהלת האקדמית במרכז השל לקיימות. כאקטיביסטית ותיקה בנושא האקלים ד"ר אטינגר פורשת לפנינו את המנגנונים המורכבים שפועלים מאחורי משבר האקלים, ויחד אנחנו מנסים להבין מה ניתן לעשות.

פרק שני בסדרה הייחודית "מאני לאנחנו" - תוכנית קריאה ולימוד בעקבות ספרו של הרב יונתן זקס; מוסריות – שיקום הטוב המשותף בעידן מפולגבחלק השני של הספר מתאר הרב יונתן זקס את התפרקות החברה המערבית וחוסר היכולת שלה להחזיק במוסר. לקראת דיון מעמיק ומתוך משקפיים ישראליות, שוחח ליאור פרי עם ד"ר עמיחי עמית כדי ללמוד מה קורה לנו ומה עלול לקרות לנו, כשהמוסר עובר לשליטתן של שתי מערכות עצומות: המדינה והשוק.

אז איך חוגגים יומולדת לעם שלם? בכל השנים, בכל המדינות ובכל הבתים, מספרים בדיוק את אותו הסיפור! אולי עם טוויסט מסורתי משפחתי לגיוון :)ליאור פרי ישב עם הרב מישאל ציון ושמע ממנו על הלילה הכי מסודר בשנה ובכל זאת הכי מבולגן, שיש בו את הכי הרבה אוכל אבל בכל זאת כולם רעבים והוא הכי היסטורי ובכל זאת תמיד עכשווי.חג שמח!  

בפרק השלישי והאחרון בסדרה, צוללים ד"ר עמיחי עמית וליאור פרי לעומק האתגר שמציבה בפנינו המהפכה של הבינה המלאכותית, משבר המנהיגות. מי הם המובילים של המהפכה? מה האינטרסים שלהם ולאן הם רוצים לקחת את האנושות. במושגים כמו "טרנס הומניזם" ו"פוסט הומניזם" מצייר ד"ר עמיחי עמית עתיד מדאיג מאוד לאנושות אם לא יעשו שינויים משמעותיים כבר עכשיו. אבל יש בפרק הזה גם תקווה. יש לנו סיכוי להינצל אם כוחות מסוימים ייקחו את המושכות. 

מהם אתגרי החינוך הממלכתי החרדי?היכן נקודות התורפה של החברה החרדית ומה נקודות החוזק שלה?האם יש קשר בין ציונות לגיוס לצה"ל? ואיפה תפיסת הראוי של החברה החרדית, פוגשת את תפיסה הראוי של החברה הכללית? ליאור פרי ישב לשיחה עם הרב, הד"ר והמושרר, בניהו טבילה, חבר סגל בתוכנית מנדל למנהיגות בחברה החרדית וביקש להכיר, להקשיב ולהאיר את החברה החרדית באור שונה.  

הפרק השני בסדרת הAI עוסק בשאלות מהותיות של שילוב הבינה המלאכותית בעולם החינוך. האם נכון להשתמש בה? ואם כן באיזה אופן? מה הם הייתרונות של שילוב בינה מלאכותית בפדגוגיה ומה הם הסכנות? אילו שאלות ערכיות ומוסריות עולות במפגש בין בינה מלאכותית לחינוך ומה יהיה על החינוך והדורות הבאים אם נשאיר אותם בידי בוטים? על כל אלה ועוד, שוחח ליאור פרי עם ד"ר עמיחי עמית, פילוסוף וחבר סגל בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. 

שמות, חברות, אפליקציות ודמויות של הבינה המלאכותית, נכנסות לחיינו בקצב מסחרר. משחר ההיסטוריה של האדם אנו יודעים שהמהפכות מקדמות את האנושות והטכנולוגיה משחררת אותנו. אבל המהפכה הזו שונה מכל מה שראינו, שועטת קדימה ומשאירה לנו אבק כוכבים טכנולוגי בתקווה שנספיק לתפוס בזמן את מה שקורה כאן. כדי להבין את גודל המהפכה והשאלות המרכזיות שעולות ממנה, הסכת ערך מוסף יוצא בסדרה של שלושה פרקים בהם ליאור פרי משוחח עם ד"ר עמיחי עמית על הסוגיות הבוערות ביותר למנהיגים בעקבות המהפכה הראדיקלית של הבינה המלאכותית. 

פרק ראשון בסדרה הייחודית מ"אני" ל"אנחנו" - תוכנית קריאה ולימוד בעקבות ספרו של הרב יונתן זקס; מוסריות – שיקום הטוב המשותף בעידן מפולגבפרק הראשון בסדרה מארח ליאור פרי את ד"ר עידו פכטר, תלמידו של הרב יונתן זקס (שאף נפגש עימו בפגישה ששינתה את חייו) ורגע לפני שאנחנו צוללים לקריאה מעמיקה, נערוך היכרות קצרה עם האיש ומעט עם הגותו, בה נעמיק עוד בהמשך. 

מתוך כאב אובדן ומשבר, התאספה קבוצת אנשים לשיחה בסלון. שיחה הובילה לשיחה, למעגל חברים ולתיאור מדויק של בעיה. הלימוד המשותף הביא להקמת מיזם שמנסה לתת מענה לאחת הבעיות הכואבות בחברה, חרמות ונידויים. ליאור פרי ישב לשיחה בערב פורים עם אורית רז, מנכ"לית עמותת כנפי דרור ושמע ממנה בערב פורים על מסכות, תחפושות וכאבים שצריך לחשוף.

כבר גלוי וידוע לפנינו שמשבר האקלים הוא עובדה קיימת. כך למדנו בפרק הראשון בסדה עם ד"ר יוני גולדסמית. בפרק השני ישב ליאור פרי לשיחה עם גלית כהן, לשעבר מנכלי"ת המשרד לאיכות הסביבה וכיום ראש התוכנית לשינוי האקלים וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדי ללמוד לעומק את השפעות המשבר במישורים על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

מהו הקו שממנו והלאה "הגענו לפריפריה"? מי היא האוכלוסייה שגרה שם? אילו סוגי פריפריה קיימת בישראל? ובאילו דרכים נכון להגדיר מהי פריפריה? ליאור פרי ישב לשיחה עם פרופ' נורית אלפסי, חוקרת במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כדי להכיר ולהבין טוב יותר את אתגרי הפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. 

ד"ר יוני גולדסמית הוא חוקר אקלים במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים. במחקרו ובתפקידו מוכיח גולדסמית יחד עם חוקרים נוספים, שמשבר האקלים הוא לא "אולי" אלא ודאי. קיימים מודלים מדעיים שונים שחזו את התחממות כדור הארץ כבר לפני 70 שנה. המודלים דייקו בתחזית שלהם ואם נמשיך להתנהג ולצרוך כפי שאנו עושים היום, הטמפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות ב3 עד 5 מעלות. המידע אמנם קיים, אך הוא  מנוסח כמדע מחקרי של מודלים וגרפיים ואינו נגיש לציבור הרחב. ליאור פרי ישב לשיחה עם ד"ר גולדסמית ושמע ממנו איך מנגישים לציבור מדע שישנה את חיי כולנו. 

בשנת 1762 פרסם הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו מסה חינוכית חדשה בשם "אמיל". היצירה נתפסה כחתרנית ומאיימת ונאסרה לפרסום בצרפת מיד כשיצאה לאור. ובכל זאת התפיסות והגישות החינוכיות שמוצגות בספר השפיעו רבות ועד היום על עולם החינוך. ליאור פרי ישב לשיחה עם ד"ר נועה בן יוסף, סוציולוגית של החינוך, חברת צוות בתוכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה"ל ובמכללת לווינסקי-וינגייט, להבין מה הם החידושים הגדולים של הספר, מה ניתן ללמוד ממנו וכיצד הוא השפיע על התפיסות החינוכיות בעולם, מיהו "אמיל" ועוד. 

לקראת חנוכה ובעקבות סיפורם המוכר של המכבים והמתיוונים, ישבו ליאור פרי ושלומית שטיינברג, אוצרת אומנות אירופה במוזיאון ישראל לשיחה שראשיתה ביצירה אמנותית מיוחדת, וסיומה בימנו אנו ממש. חנוכה שמח 

השנים האחרונות מלאות במחלוקות. נדמה שכולנו מתווכחים כל הזמן ומצד שני לפעמים בוחרים לא להתווכח. לא כי אין לנו מה להגיד אלא כי אנחנו בתחושה שהצד השני ממילא לא מקשיב או לא מבין. ממחלוקות אנחנו גולשים למצב של קיטוב. מצב מסוכן שבו המילים נגמרות, והצד השני הופך להיות משותף לאויב.איך מתווכחים? איך מדברים אי הסכמה בלי להגיע לפיצוץ? ליאור פרי שוחח עם ד"ר יאיר בן דוד חוקר ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של המוסר, על המניעים לוויכוחים, על תמרורי האזהרה שבדרך ועל טיפים שיכולים להרגיע ויכוח שהתלהט. 

מי שמגיע בעונת החורף מכיוון תל אביב, נפגש קודם כל עם רעמת שיער ירוקה על הגג ורק אחר כך מתגלה בניין קרן מנדל. מה זה הגג הזה? מה קורה בו? ומה הקשר בין טבע לעיר? ליאור פרי ועמיר בלבן מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, ישבו לשיחה. 

לקראת יום השנה למלחמת חרבות ברזל, ליאור פרי ומישאל ציון ממכון מנדל למנהיגות משוחחים על אסופת הספדים על הנופלים במלחמה שערכו ועל מה שלמדו בעקבותם. 

לקראת יום השנה הראשון למלחמת חרבות ברזל, שיחול בשמחה תורה לפי התאריך העברי, עולה השאלה כיצד נציין את החג. ליאור פרי התיישב לשיחה עם ניצן ליפשיץ, פעיל חברתי במודיעין, מייסד "אופן השיח" ואביו של לביא ליפשיץ ז"ל שנפל בקרבות ברצועת עזה במהלך המלחמה, כדי לדון בשאלה.  

לקראת אירועי ציון יום השנה לשבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התיישבו ליאור פרי וד"ר רני יגר, מנהל מרכז הטקסים במכון שלום הרטמן לדבר על טקסים ומשמעותם בחיים שלנו. מתוך כתביהם של ברל כצנלסון וחיים נחמן ביאליק, הם מנסים לשאוב כוחות וכלים לקראת הטקסים המתקרבים.  

פרק מיוחד לכבוד ט"ו באב, אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי וליאור פרי בשיחה מרתקת על אהבה, זוגיות, חורבן ותקווה.  

ליאור פרי ושלומית שטיינברג, אוצרת בכירה לאומנות אירופה במוזיאון ישראל, משוחחים על היצירה "החרבת בית המקדש" משנת 1625 של הצייר ניקולא פוסן ותוהים, האם באמת אפשר לעצור לפיד בוער שכבר נזרק?  

ליאור פרי ורגב בן דוד, חוקר ומנחה בתחום של יהדות ישראלית וציונות, משוחחים על המשמעות היהודית, החברתית והישראלית של צום ט' באב בשנת תשפ"ד.  

מתי הפסקנו לדבר והתחלנו לנהל שיח? נילי טל וד"ר נועה בן יוסף בשיחה על גישות חינוכיות שונות המתייחסות לסוגיית השיח על נושאים פוליטיים בכיתה וביחידה.  

נילי טל וד"ר עמיחי עמית בפרק העוסק בשאלת תפקיד המדינה בדאגה לפרט בהיבט הכלכלי - האם עליה להתערב מעט ולדאוג בעיקר לחירות השלילית של אזרחיה, זו המתרכזת בחופש של הפרט לעשות מה שהוא בוחר, או שמא עליה להתערב יותר ולדאוג לחירות החיובית שלהם - זו המשתדלת למקסם את פוטנציאל השגשוג שלהם, את שוויון ההזדמנויות ואת עצם היכולת לבחור? 

ליאור פרי ואסף בנר, יזם חברתי ומנכ"ל ארגון מהפכת הקשב, משרטטים את הדרך שעוברים ועוברות יזמים ויזמיות חברתיות במטרה לגשר על פערים חברתיים ולהציע תיקון.  

איך הפך רעיון קבלי של תיקון, ולילה אחד של לימוד תורה בערב שבועות, לחגיגה הלימודית הגדולה של היהדות החילונית? ליאור פרי ואבישי וול, מראשי הישיבה החילונית בירושלים, עושים מקום לכולם. 

מה עתידה של ירושלים? מה היה חזונם של הנביאים? מה הייתה תוכניתו של הרצל לגביה? ומה עלינו לעשות כדי להביא את היום?  הרבה תמר אלעד אפלבום פורסת בפני ליאור פרי את תקוותה הגדולה לירושלים של העתיד.   

לקראת יום הזיכרון, ליאור פרי ופרופסור מיכל בר אשר סיגל חוקרת התלמוד מאוניברסיטת בן גוריון, מתחקים אחר דרכי הפעולה של חז"ל לעיצוב זיכרון בזמן אמת! כיצד עיצבו חז"ל את הזיכרון החברתי של טראומת חורבן הבית המקד?