מעורר מחלוקת

שרה היא אשת חינוך ופעילה פוליטית ישראלית. חברת גוש אמונים, ממייסדי ההתנחלות קדומים וממקימי מערכת החינוך בשומרון. היא הקימה את אולפנת להבה ועמדה בראשה  שנים רבות.  בשנים האחרונות היא עסוקה ביוזמות הדברות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. במהלך הפרק דיברנו על המצב במדינה גם מבחינה מדינית וגם חברתית. דיברנו על מה שהשתנה בתפסותיה בעקבות טבח השביעי באוקטובר והמלחמה. על מפלגת הציונות הדתית והביקורת שלה על אופן התנהלותה. על הנעשה בשטח בגדה מבחינת הקמת חוות ומאחזים בלתי חוקיים ועל האלימות והטרור שיוצא מחלקם. בנוסף דיברנו גם על תקווה. 

במהלך הפרק דיברנו על הציבור הציוני דתי. סרקנו את התהליכים והשינויים מרחקי הלכת שעבר הציבור הזה תוך כדי צלילה לפילוסופיות והאידאות השונות שהציבור הזה התגבש סביבן לאורך השנים. מהציונות הדתית הפרגמטית שחייה ופועלת בתוך ההיסטוריה. דרך התמורות שהציבור הזה עבר לאחר מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים עד להכפפת המציאות למטהפיזי. מהרב ריינס דרך הרב קוק עד לרבני הקו. דיברנו לא מעט על המשמעות של שינויים אלו ועל ההשלכות שלהן על המציאות וכמובן דיברנו קצת על תקווה. 

ארי הוא מתנחל כבר 47 שנה, הוא חוקר פרטי במקצוע ולאחרונה הוא סיים מילואים, לעת עתה כמו שהוא אומר, של כשמונה מאות ימי מילואים ברצועה.  במהלך הפרק דיברנו על המלחמה, על המעברים בין המילואים לבית למשפחה ולאזרחות. על התנהלות הממשלה בקשר לסוגיית החטופים שלדבריו פעלה נכון כי ההגנה על המדינה ואזרחיה עולה על הצורך המיידי בשחרור החטופות והחטופים בכל מחיר. דיברנו על המציאות בשטחים, על הבניה הבלתי חוקית, על אלימות של מתנחלים ונושאים נוספים. 

ישראל הוא מהציבור הדתי לאומי, הוא מתגורר בגוש עציון. במשך שנים הוא מפתח חזון לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני והשסעים בחברה הישראלית. בשנים האחרונות הוא שותף מייסד ומנכ״ל תנועת ״אנחנו״ שמנסה להביא פתרונות לשתי הסוגיות הכל כך קריטיות הללו שמזינות אחת את השניה והשפעתן רעה עבור כולנו.  במהלך הפרק דיברנו על החזון של התנועה, על הבעיות והפתרונות שהיא מציעה להן. כמו כן דיברנו על התהליך שהוא עבר מימין דתי לאומי למשהו שנתפס על ידי רבים בחברה הישראלית לשמאל, אבל בשמאל פחות רואים את זה ככה. דיברנו גם על המחירים שהוא משלם על כך וכמובן גם על תקווה. במהלך הפרק הספקנו בעיקר להציג את האלמנטים המרכזיים של התנועה והחזון שלה יש כמובן עוד הרבה מה להעמיק כדי להכיר אותה כמו שצריך.  לינק לאתר של התנועה: https://www.anahnu.org.il/

יהודה הוא אחד מילדי. הוא דתי, גר בעשהאל בהר חברון, נשוי ואבא לשלושה מנכדי המהממים. במובן מסויים בלבד כמובן, כל מה שאני לא יהודה כן, כל מה שאני הייתי פעם ואמור הייתי להיות גם בהווה יהודה מממש. ישבנו לשיחה פתוחה על הטלטלות שהשינויים שעברתי הושלכו עליו. על נקודות שבר וכאב ועל הביחד למרות הכל.  במהלך הפרק דיברנו על היציאה שלי בשאלה. על השינוי האידיאולוגי מימין לשמאל. על כמה צמתים מאוד קשים עבורו בתהליך שעשיתי, השיחה בה אמרתי לו שאני מוריד את הכיפה, המפגש הקשה בפינוי המאחז עמונה בשנת 2016 בו אני נכחתי כעיתונאי והוא כמוחה נגד הפינוי. על הטעויות שעשיתי בנקודות בזמן הללו, וגם באחרות.  אבל גם דיברנו על מה ואיך זה בכל זאת עובד למרות כל הקשיים.  זה לא פרק על מי צודק פוליטית. זה פרק על אבא ובן, על אמון שנשבר ונבנה מחדש, על בחירה חופשית, על אמונה, ועל האפשרות לא לוותר על קשר גם כשלא מוותרים על העמדות.

רועי ודביר סיימו להקליט את העונה הראשונה של ההסכת ״סגולה״ מבית רוזה מדיה העוסק באתרים הקדושים בגדה המערבית. המקומות הללו לא מספרים רק את ההיסטוריה והארכיאולוגיה אלא הם גם מספרים על הנרטיבים שהתפתחו סביבם ועל איך זה נראה במציאות. הם גם מספרים הרבה על מי אנחנו, מי השולט, מי הממודר ועל איך מיתוסים יכולים לעצב מציאות שלמה.  במהלך הפרק דיברנו על הרעיון, על היצירה, על ההיסטוריה, ועל התובנות שהעבודה על ההסכת הובילה אליהם. וכמובן דיברנו על מה יכולים וצריכים להיות אותם אתרים קדושים. 

מלכה היא אשת הלכה, פעילה חברתית, ממייסדות פורום תקנה לטיפול ומניעת פגיעות מיניות בציבור הדתי-לאומי, כלת תואר ד״ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן, מחברת הספר מהלכת בדרכה – ועוד רשימה ארוכה של עשייה והובלה. היא תושבת תקוע שבגוש עציון, מגדירה את עצמה כאשת ימין, אבל גם ביקורתית ונוקבת כלפי הזרם החרד”לי – בהלכה, ביחס לנשים, ובאמונה ש“ארץ ישראל השלמה” היא חזות הכול. עם זאת, יש לה לא מעט ביקורת גם כלפי השמאל המדיני. מעל הכול – היא מתנגדת לכל תפיסה מוחלטת ומאמינה שבכל נושא, המהות קודמת למחנאות. בפרק דיברנו על: הקיטוב החריף בחברה הישראלית, המהפכה המשפטית והשלכותיה, מדיניות הממשלה מול סוגיות הגיוס, התקציבים והשבת החטופים. על מה קרה לציונות הדתית, אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים. על התנאים לפתרון אפשרי לסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל מאבקי האגו של מנהגי האופוזיציה שלא רואים את גודל השעה לקראת הבחירות. ועל מה בכל זאת נותן לה תקווה.

רוית היא עיתונאית, עורכת ופובליציסטית בעיתון הארץ. היא נולדה וגדלה בקריות בבית שמכיל את הימין והשמאל. אביה תומך ליכוד מה שמכונה ביביסט ואמא מהמחנה הליברלי. החיים במורכבות הזו הובילו אותה להיות קול מורכב ולא דיכוטומי במערכת הארץ, לדבריה זה לימד אותה להסתכל על כל דבר עניינית ללא קשר באיזה צד פוליטי מדובר. במאמריה היא מבטאת את הקול הזה בצורה רחבה מאוד וסופגת לא מעט ביקורת גם מהמחנה אליו היא משתייכת. למרות שזה קו עקרוני מבחינתה, לאחר ששר המשפטים הציג את המהפכה המשפטית בינואר 23 היא שינתה גישה נקודתית. באחד ממאמריה כתבה התכנית של לוין היא העמונה של המחנה הליברלי וצריך לשים בצד את יכולת ההכלה והמורכבות ולהיאבק נגד התכנית הרעה הזו, לדבריה זה זמני יכולת ההכלה היא קריטית והיא צריכה להוביל כל הזמן למעט מקרים חריגים. אחרי הטבח בשביעי לאוקטובר רוית כותבת לא מעט על כך שגם הקונספציות של השמאל התנפצו. לדבריה למרות שתמיד צריך לחפש ולחתור לשלום עד שלא יהיו בשני הצדדים מספיק אנשים שרוצים חיים אחרים אין סיכוי להגיע לשלום והיא מבקרת את הבחירה של חלקים בשמאל להאשים רק את הצד הישראלי.  במהלך הפרק דיברנו על בית ילדותה. על בחירתה להיות חלק מהמחנה הליברלי ומחנה השלום. כמו כן דיברנו על המהפכה המשטרית, על הטבח והתובנות שלה אחרי השביעי לאוקטובר. על היכולת שלה להכיל את המורכבות בין ימין לשמאל ולראות את היתרונות והחסרונות בשני הצדדים, להבין את הביקורת של הצד היריב להתייחס אליה ברצינות ולא לבטל אותה. כמו כן דיברנו על איך היא רואה את האפשרות לחיות יחד ולהסתדר למרות המחלוקות והפערים הגדולים בין השבטים השונים בחברה הישראלית. 

יגאל הוא פעיל פוליטי-חברתי ותיק מאוד. בעבר התנגד לתהליך אוסלו כאיש ימין ובמעלה הדרך הפך למתנגד נחרץ לכיבוש וכפי שהוא מגדיר את עצמו אנרכיסט. כיום הוא מדריך פרויקט במדעים לכיתות ו',  וסטודנט שנה א' למשפטים, באוניברסיטת תל-אביב. במהלך הדרך דיברנו על תהליך השינוי שלו.  על אנרכיזם.  על סירוב לשרת במילואים.  על הכרה בעוול כחלק מריפוי. על השפעה על החברה הישראלית.  ועל המרכז הפנאטי.  

דן הוא ד״ר לפילוסופיה ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. הוא בן למשפחה ציונות דתית וגדל בהתנחלות קרני שומרון. הוא למד בישיבת הר עציון באלון שבות ותוך כדי לימודי הסמכה לרבנות החליט לשלב לימודי פילוסופיה כדי להכיר ולחזק דווקא את תפיסותיו הדתיות. ככל שלמד והתקדם בלימודיו האקדמיים התחיל להטיל ספק יותר ויותר בדרך בה אחז עד לאותו שלב. בסופו של תהליך יצא בשאלה ובהמשך גם תפיסותיו הפוליטיות והאידיאולוגיות השתנו.  לאחרונה דן הוציא ספר חדש ״נגד הזרם״ בו הוא מתעמת עם אמונותיו ותפיסותיו הקודמות ומשתף את הקוראים במסע שעבר ובתובנותיו החדשות.  במהלך הפרק דיברנו על תפיסותיו הדתיות והאידיאולוגיות הקודמות. על השאיפה שלו באותם ימים ללמוד לעומק את התפיסות השונות כדי להסביר ולשווק את האמונה הדתית טוב יותר.  מה גרם לו לשנות אותם. איך קיבלו את השינוי בסביבה הקרובה והרחוקה יותר. מה הבעיתיות בהטמעת תפיסות אלו על החברה ובקביעת מדיניות בישראל, בנושא הכיבוש ובנושאים נוספים. וניסנו לדבר גם קצת על תקווה. 

ארנון הוא היסטוריון של הסכסוך הישראלי פלסטיני, עמית מחקר במכון הרמן ובמכון מולד.  במהלך הפרק (פרק 2 עם ארנון) התמקדנו בעונה השניה של הסכת אוסלו העוסק ברצועת עזה ובהתנתקות.  דיברנו על ההיסטוריה של רצועת עזה, על הווצרותה של הרצועה בעקבות מלחמת העצמאות. על ניצני תפיסת ניהול הסכסוך ששורטטו על ידי משה דיין בהספדו על רועי רוטברג, רכז הביטחון של נחל עוז לאחר הירצחו בשנת 1956. על כיבוש הרצועה במבצע קדש ועל ההחלטה להחזיר את השטחים מספר חודשים לאחר מכן. על הסיבות שהוביל ב - 67 לא להחזיר את הרצועה והשטחים, על הרציונל מאחורי הקמת התנחלויות ברצועה ועל חוסר ההיגיון בכך. כמו כן נסינו לבחון האם השמאל טעה שתמך בתוכנית ההתנתקות.  

דביר הוא אחד ממובילי השמאל האמוני. הוא נולד וגדל בירוחם למשפחה דתית לאומית והתחנך במוסדות החינוך של הציבור הזה. לאורך השנים תמיד הייתה לו ראיה מרחבית יותר לגבי הקבוצות השונות במרחב, אך לאחר תהליך שעשה ספציפית בקשר לסכסוך הישראלי פלסטיני עבר לשמאל והוא פעיל בלא מעט התארגנויות  בשמאל הדתי.  במהלך הפרק דיברנו על: התפיסה הדתית לאומית מהמקום המגוון בירוחם.  על הלימודים בישיבה בעתניאל לצד התנדבות שבועית במחסום ווטש. על מה הוא ראה כשעמד בצד הפלסטיני של המחסום ומול מתנחלים.  על השמאל האמוני ומה הוא מנסה לייצר או למעשה לחשוף ביהדות.  על זהות לאומית אלטרנטיבית שלא תלויה בטריטוריה, שליטה וכוחנות.  ועל תקווה לייצר זרם שמאל אמוני של ממש. 

ברק הוא יוצר, במאי ומפיק דוקומנטרי. בין סרטיו גשר על הוואדי, החבר דב, הרבי קפוארה, שומרני בודד, השדכנית ועוד רבים. בארבע שנים האחרונות הוא ראש המחלקה לקולנוע במכללת בית ברל. בנוסף הוא יו״ר העמותה בדרך להחלמה - עמותה שמסיעה כבר 15 שנה חולים פלסטינים מהרצועה (עד השביעי לאוקטובר) ומהגדה המערבית לבתי חולים בישראל לקבלת טיפול רפואי מציל חיים.   במהלך הפרק דיברנו על המציאות בישראל בעקבות המלחמה ועל איך הוא מול זה. על מה קורה ברצועה בשם כולנו. על סוג השיח בתוך ישראל בהקשרים הללו. על עמותת בדרך להחלמה. על ערב ההוקרה שיתקיים בשלישי הבא ללמעלה מאלף מתנדבי העמותה. על דוקו ויצירה. וטיפל׳ה על תקווה. 

לימור היא חברת קיבוץ מעלה גלבוע, נשואה פלוס ארבעה, היא מנהלת אגף החינוך במועצה אזורית גליל תחתון. בגיל שנתיים עברה משפחתה להתגורר בגוש קטיף לגן אור. לימור גדלה שם עד שהתחתנה אבל מגיל צעיר היא הייתה מהמערערים גם על המציאות בחבל עזה. כשנה לפני ביצוע חוק ההתנתקות היא חזרה עם בעלה לגן אור להיפרד, לתמוך ולהיות עם משפחתה למרות שכבר אז הייתה בעלת עמדות שמאל. כהחלטה משפחתית מתוך תפיסה ממלכתית היא ומשפחתה עזבו את גן אור יום לפני הפינוי. בשנים האחרונות לימור פעילה בשמאל האמוני, מפגינה ומתבטאת רבות כחלק מהמאבק לסיום המלחמה והחזרת החטופים.  במהלך הפרק דיברנו על התפיסה הציונית דתית עליה גדלה. על החיים בגוש קטיף ועל ההתנתקות. על הציונות הדתית, ועל התוכן החלופי שהיא וחבריה מנסים לצקת לשיח הישראלי מתוך ארון הספרים היהודי. מה גרם לה לעבור לשמאל, על השמאל האמוני ועל המורכבות והחשיבות בלאחוז בעמדות שמאל בתוך מעגלים משפחתיים, חברתיים ומקצועיים מהימין. כמובן גם דיברנו על תקווה. 

דורון הוא אלוף משנה במילואים ומראשי תנועת ״מסתכלים לכיבוש בעיניים״. הוא נולד וגדל בקיבוץ בית השיטה. התגייס לשריון ושירת בסדיר ובקבע. לאחר שחרורו הוא היה בין מקימי הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש. לאחר שבע שנים באזרחות הוא חזר לקבע ושימש כמג״ד ומח״ט. כמו כן הוא שימש כרמ״ח תכנון בצה״ל והיה ממתכנני תוכנית ההתנתקות מתוקף תפקידו. לאחר מכן שימש בתפקידים נוספים וב - 2010 פרש מצה״ל. בשנים האחרונות הוא אקטיביסט שמתנגד לכיבוש, בשנים האחרונות כחלק מתנועת מסתכלים לכיבוש בעיניים שהוא מראשי התנועה.  במהלך הפרק דיברנו על התהליך שהוא עבר ומה הוא חווה בשירותו בשטחים. על מה הוביל אותו להפוך לאקטיביסט וההתמודדות מול צה״ל בשטחים. דיברנו מעט על ההתנתקות, על תנועת מסתכלים ועל מה שקורה בשטחים בכל הקשור לאלימות, גירוש קהילות ועוד. בקטנה ניסנו לדבר גם על תקווה.

אביאל הוא תושב הר חברון מההתנחלות שמעה. הוא נולד וגדל בבית אל ולאחר שסיים את הישיבה התיכונית הוא עבר ללמוד בישיבת ההסדר בחומש ופונה באוגוסט 2005 מהמקום במסגרת תכנית ההתנתקות. אגב באותם ימים ניהלתי את ישיבת חומש וחווינו את הפינוי יחד. במהלך השנים הוא יצא בשאלה אך נשאר בימין.  במהלך הפרק דיברנו על אותה שנה, איך הוא התייחס לתכנית הפינוי, איך הוא פעל במהלכה ועל איך הוא יצא ממנה. כמו כן דיברנו על פינוי תשעת הבתים בעמונה ב -2006 שהיא עוד אירוע מאוד משמעותי וכפי שאביאל מגדיר גם נקודת מפנה עבורו ועבור רבים בסביבתו. לא מעט דיברנו על הציבור הדתי לאומי ממנו שנינו הגענו ועזבנו. דיברנו גם על המצב כיום במדינת ישראל מבחינה חברתית ועל דרום הר חברון, וכמובן גם על תקווה. 

יקיר הוא מנהל המחלקה הבין דתית ב״קול רבני לזכויות אדם״. הוא נולד וגדל בהתנחלות מעלה מכמש והתחנך במוסדות החינוך של הציונות הדתית. לאורך השנים שאלות וספקות הובילו אותו לצאת בשאלה ולעבור לשמאל.  במהלך הפרק דיברנו על החיים במעלה מכמש, על כמה האידיאולוגיה הייתה חלק מחייו. על הטלטלה שעבר בגיל קטן שחבר המשפחה נרצח בפיגוע דקירה. על הספקות והשאלות שהיו שם תמיד ועל התהליך שהוביל אותו לשמאל. עוד דיברנו על השמאל כפי שהוא חווה אותו, על חשיבות הקשר והשיחה דווקא עם היריבים הפוליטיים, על ההשענות שלו על היהדות כדי לנסות לייצר זהות חדשה חיובית ומוסרית וגם על תקווה. 

מאי פונדק נולדה לבית קלאסי שמאל ציוני וגדלה על ברכי פתרון שתי המדינות ותהליך אוסלו. אביה רון פונדק ז״ל היה ממשרטטי פתרון שתי המדינות. עד 2015 היא הייתה תומכת מוחלטת לפתרון ההפרדה אבל מספר נקודות הנחה שהתערערו הובילו אותה לתמוך בפתרון שתי מדינות מולדת אחת, קונפדרציה ישראלית פלסטינית. ולאחר מכן היא הפכה למנכ״לית של התנועה.  במהלך הפרק דיברנו על העבר ועל מה הוביל אותה לשינוי תפיסותיה בהקשר לפתרון שתי המדינות הקלאסי. על הנחות המוצא המוטעות עליה הוא ישב. הרחבנו על היסודות והמרכיבים של הפתרון של התנועה. על התכנותו הריאלית בטח לאחר השביעי באוקטובר, על דמיון פוליטי וכמובן על תקווה. 

ד״ר עידן ירון הוא אנתרופולוג מהמרכז לחקר הימין הקיצוני בישראל. בעשור האחרון הוא עסק במחקר משתתף בקבוצות הימין הקיצוני כמו נערי גבעות ופעילי תג מחיר.  במהלך הפרק דיברנו על תופעת אלימות המתנחלים, על נוער גבעות ופעילי תג מחיר. לדברי ד״ר ירון תג מחיר הוא טרור לכל דבר ועניין. עסקנו לא מעט ברקע ובתהליך ההתגבשות של האלימות הזו, על מקורותיה הגאוגרפיים והרעיוניים. נגענו בחידלון של הרשויות להתמודד עם התופעה והגיבוי הישיר או העקיף שלה מצד הנהגת המתנחלים וחלקים בציבור המתנחלי וגם בקרב חברי הממשלה. 

מיכאל הוא עו״ד ופובליציסט, מומחה למשפט בינלאומי וזכויות אדם. משרדו מתמקד בייצוג של ארגוני זכויות אדם וארגוני שלום של קהילות פלסטיניות ושל פעילי זכויות אדם ישראלים ופלסטינים. מאמריו מפורסמים בעיתון הארץ ובכתבי עת בינלאומיים. כמו כן הוא הוציא מספר ספרים בנושא הכיבוש הישראלי והמאבק המשפטי נגד הכיבוש. ביניהם ״חומה ומחדל״, ״החומה והשער״ והספר האחרון ״כיבוש מבית - מסע אל מקורות ההפיכה המשטרית״ בהוצאת קרן ברל כצנלסון. במהלך הפרק דיברנו על הספר החדש, מה הוביל לכתיבתו ומה הן לתפיסתו מקורות ההפיכה המשטרית. דיברנו על המאבק נגד הכיבוש, ועל איך לתפיסתו רבים מהמפגינים בעד הדמוקרטיה לא עושים את הקישור הישיר והברור לעשרות שנות כיבוש. וכמובן דיברנו גם על תקווה.

פולי היא פעילה חברתית ופוליטית הרבה מאוד שנים. היא המנכ״לית של ״יוזמת המאה״, ומחברת הספר תור המתינות - מסע אישי מהשמאל אל המרכז. בעבר היא הייתה המנכ״לית של ארגון ״קול אחד״ במקביל ניהלה את קמפיין v15 ולאחר מכן הייתה ממקימי תנועת ״דרכנו״ ושימשה כמנכ״לית התנועה.  במהלך הפרק דיברנו על התהליך שעברה למחוזות המרכז. על הדיכוטומיה שהייתה לה בעבר ועל מה היא גילתה בתהליך על הימין, המתנחלים וקהלים נוספים שלא הכירה כמעט. דיברנו על תיאורית השינוי שהיא מחזיקה בה בשנים האחרונות שהברית הציונית היא זו שצריכה להחזיק בהגה השלטון כאנטיתזה לקיצונים. כמו כן דיברנו על יוזמת המאה ועל מה היא מנסה לקדם. על תפיסתה שהמרכז הוא לא פרווה אלא תפיסת עולם שלמה ונכונה מלכתחילה. כמובן גם דיברנו על תקווה. 

מאיר רוזנברג נולד למשפחה דתית לאומית, הוריו היו מהגרעין הראשוני של ההתנחלות שערי תקווה והוא גדל שם רוב חייו. הוא שירת בחיל האוויר ובשנת 1989 תוך כדי שירותו ועשרה ימים לפני חתונתו אביו נרצח בפיגוע בקו 405. לאחר שיצא בשאלה החל גם לשנות את האידיאולוגיה עליה חונך וגדל שנים רבות. לאחר חמש שנים בהם חי בברלין לאחרונה חזר חזרה עם זוגתו לישראל.  במהלך הפרק דיברנו על החיים בשערי תקווה, על תפיסותיו הדתיות והאידיאולוגיות. על אובדן אביו בפיגוע הקשה, ואיך הוא השפיע עליו. על ההיכרות עם הצד הפלסטיני והשינויים הפוליטיים וגם על ההתמודדויות עם מה שהוא מצא שם. על הציבור הדתי לאומי וההקצנה שחלה בו וגם על התנועה ההפוכה. על השביעי באוקטובר מנקודת מבטו בברלין. על השסעים בחברה הישראלית והפערים בתפיסות הבסיס בין הציבור הדתי לבין הציבור החילוני, וגם קצת על תקווה.

שולמית נולדה ביישוב היהודי בחברון, אביה הוא דמות מרכזית ביישוב היהודי בחברון שעסק המון במערת המכפלה כארכיאולוג ובעיקר כדובר היישוב היהודי במקום שנים רבות. לפני כ - 16 שנה היא עזבה את חברון ובמהלך השנים האחרונות החלה להיות ביקורתית יותר ויותר כלפי המקום בו נולדה וחיה. בשנה וחצי האחרונות היא מגדירה את עצמה כשייכת למחנה השמאל והיא משמיע בקורות מאוד נוקבת נגד המלחמה, וכפי שהיא אומרת במהלך הפרק - לא משנה מי אתה, מאיפה באתה ומאיזה ציבור או מחנה אתה, אי אפשר להסכים למה שקורה לפלסטינים רבים ברצועה.  במהלך הפרק דיברנו על הילדות שלה בחברון, על החוויה שלה של חיים משותפים עם שכניה הפלסטינים לפני טבח ברוך גולדשטיין. דיברנו על תפיסתה, הפחות שגרתית למתנחלי חברון כלפי שכניה הפלסטינים. על הטלת הספק בצדקת דרכו של היישוב היהודי בחברון והתפיסה המתנחלית שהחל להתערער לפני 4-5 שנים, ועל השינוי החד יותר לשמאל שהחל קצת אחרי תחילת המלחמה בעזה. בנוסף דיברנו על איך משפחתה וסביבתה בחברון מקבלים את השינוי. לסיום דיברנו גם על הפערים והקשיים שהיא מתמודדת איתם במחנה השמאל וגם קצת ולמרות הקושי על תקווה. 

ד״ר ארנון דגני הוא היסטוריון של הכיבוש הישראלי פלסטיני, הוא עמית מחקר במכון הרמן ובמכון מולד. במהלך הפרק דיברנו על איך הוא חווה את הטבח בשביעי לאוקטובר מעבר לים בארה״ב. על התפיסה בחלק מהאקדמיה האמריקאית את הטבח בעוטף ועל חוסר האנושיות וההומניות בתפיסה הזו. דיברנו על תפיסת הביטחון בכל הקשור להתנחלויות שהלכה והתפתחה לאורך השנים ועל המופרכות שלה.  דיברנו על תהליך אוסלו שלדבריו היה תהליך גרוע ושירת רק את האג׳נדה המתנחלית, ועל פתרון שתי המדינות שלתפיסתו הוא הפתרון האפשרי היחידי. וכמובן על תקווה למרות המגמות הרעות בצד הישראלי ובצד הפלסטיני.   

אבי דבוש הוא מנכ״ל של ארגון ״קול רבנים לזכויות אדם״. הוא תושב קיבוץ נירים  ובעקבות הטבח והפינוי הוא ומשפחתו מתגוררים עדיין בדיור חלופי בבאר שבע. הוא בן הציונות הדתית ולמד במוסדות החינוך של ציבור הכיפות הסרוגות. בעבר גר בשדרות ובעוד מקומות בעוטף עזה. כבר שנים הוא פעיל חברתי ואיש שמאל  הוא חבר בארגון ״ארץ לכולם״. במהלך הפרק דיברנו על הטבח בשביעי באוקטובר, על התחקיר שפורסם בשבוע שעבר על הקרב בנירים. דיברנו על התעקשותו להמשיך להאמין בשלום ועל פיעלותו בנושא גם במסגרת הארגון אותו הוא מנהל כבר כשש שנים. דיברנו על ארץ לכולם, על הציונות הדתית, על המצב בשטחים וגם על תקווה. 

איציק הוא עו״ד לענייני משפחה. בן הציבור הליטאי ספרי שהיב בין האחוזים הבודדים שלמדו בישיבות הנחשבות. הוא התגייס לצה״ל אחרי שנים של לימוד מוצלח בישיבה ומאוחר יותר הוריד את הכיפה אבל תמיד נשאר קשור לאורתודוקסיה החרדית לרבנים בולטים שם וליהדות. הוא שף מדהים שמבשל בשביל הכיף וסיים את העונה הראשונה של מאסטר שף במקום החמישי. בשנים האחרונות הוא התחיל ליצור מוזיקה ומידי פעם הוא משמיע אותו במסיבות.  דיברנו במהלך הפרק על יהדות, חרדיות, על השסעים בחברה הישראלית ועל חשיבות נכוס היהדות בחזרה גם על ידי הציבור החילוני ליברלי בישראל. לדבריו מהותה של היהדות היא מחלוקת, וויכוח, פנים ופרשנויות שונות, ספק וכפירה, כפירה בדוגמטיות ובמנופול.

נפתלי הוא סופר ופעיל חברתי. גדל בהתנחלות אפרת. הוא בעל תואר ראשון במדעי הרוחב והחברה, ותואר שני במדיניות ציבורית. הוא מיוזמי וממקימי בית המדרש העברי בירושלים.  במהלך הפרק דיברנו על הגדרת זהותו כ-עברי ומה הגדרה זו מכילה. על תהליך החיפוש שלו, ארוך השנים ועל התובנות שהוא אסף במהלכו, דיברנו על בית המדרש העברי בירושלים. על תפיסת עולמו הדתית תורנית ועל מה השינוי שהוא מנסה לפעול כדי להוביל בחברה הישראלית. דיברנו על סדרת ספריו תחת השם ״הדרך העברית״ וספרו החדש ״פרויקט גן עדן״.  לינקים לאתר ולדף הפייסבוק של נפתלי אופנהיימר:  https://naftaliop.com/#about https://www.facebook.com/share/18TRQqABFP/?mibextid=wwXIfr

יואב רוזנברג הוא שותף בקרן הון סיכון בתחום הקוונטים ואלוף משנה במילואים בחיל מודיעין. בעברו היה בן הציונות הדתית ומתנחל, גדל בשערי תקווה, הוריו היו ממקימי ההתנחלות. בעקבות היכרותו את הצד הפלסטיני דרך חומרי המודיעין, אליהם נחשף בעת שירותו באמ״ן, הוא מצא את עצמו מתרחק יותר ויותר מהאידיאולוגיה אליה נולד וגדל והפך לשמאלני.  במהלך הפרק דיברנו על עברו כדתי ומתנחל, על הציונות הדתית ותורת הרב קוק. בנוסף דיברנו על הפיגוע בקו 405 בשנת 1989 בו נרצח אביו. על התובנות שקיבל במהלך שירותו באמ״ן על הסיכסוך הישראלי פלסטיני. על המחדל המודיעיני של השביעי באוקטובר ועל מה השתנה אצלו לאחר הטבח. כמובן גם ניסנו לדבר על תקווה. 

יריב מוהר הוא ​​ד"ר לסוציולוגיה, חוקר אלימות וטרור פוליטי. עד לאחרונה שימש כסמנכ"ל הסניף הישראלי של אמנסטי, לפני כן הוא עבד במספר ארגוני זכויות אדם ושינוי חברתי. כיום הוא ממובילי מיזם המחנה הפרו-אנושי וראש היוזמה לביטחון וזכויות האדם.  במהלך הפרק דיברנו על דיכוי כמגביר טרור, על הומוניזם מעשי וחשיבות השמירה על זכויות האדם משני הצדדים. בנוסף דיברנו על רה הומניזציה עבור שני הצדדים, על אקיבזם דיאלוגי, על נקודת העיוורון הקיימת באופן חלקי בשמאל הרדיקאלי למשל בנוגע לחשיבות הביטחון, על המחנה הפרו אנושי, על פוצים מוסרניים, וכמובן גם על תקווה.     

עמיחי אתאלי הוא עיתונאי של ידיעות אחרונות. בעבר שימש גם ככתב יהדות וכתב השטחים של מעריב. בין מעריב לידיעות, במשך כשנה וחצי עסק ביחסי ציבור וייעוץ תקשורתי. בנוסף לאחרונה הוא מגיש פודקאסט בשם אתאלי מחפש תקווה מבית אול אין. עמיחי הוא בן הציונות הדתית נולד וגדל ברובע היהודי בירושלים. בשנת 1991 אחיו אלחנן נרצח בפיגוע ברובע המוסלמי. במהלך הפרק דיברנו על יחסיו עם אלוהים. על התשוקה שלו למקצוע העיתונות ועל השינוי שחל בו אחרי השביעי באוקטובר שעל פי הגדרותו הפך להיות עיתונאי אקטיביסט. דיברנו על יום הטבח, על הרצועה, על העזתים והסכסוך הישראלי פלסטיני בכלל. כמו כן דיברנו על עסקת החטופים ועמדתו כאח שכול ששניים מרוצחי אחיו שוחררו בעסקת שליט. לדבריו - מי שהוא חד משמעי בנוגע לעסקה או שאין לו שכל או שאין לו לב. גם הספקנו לדבר קצת על הציונות הדתית וכמובן גם על תקווה שלדבריו יש לו ארגזים של תקווה. 

יצחק איני עבאדי הוא אלוף משנה במילואים במשך שנתיים שימש כשליח המוסד בעיראק. לאחר מכן בין השנים 1970 עד 1974 שימש כמושל ברצועת עזה. לאחר שחרורו עוסק בחינוך, חיבר תכנית לימודים על האיסלם, לימד ומלמד עד היום (הוא בן 90) באקדמיה. איני עבאדי הוא אחד המרואיינים בסדרה החדשה של התאגיד ״סנדרום עזה״. במהלך הפרק דיברנו לא מעט על העבר של רצועת עזה בתקופה בה הוא שימש כמושל ברצועה. דברנו על נקודות העוורון בניהול הרצועה. דברנו על המחלוקת שהייתה לו עם מפקד פיקוד מרכז לשעבר אריק שרון על ניהול הרצועה. על העובדה שככל שדיכוי האוכלוסייה שם היה חזק יותר גרף המחבלים עלה ועלה. דיברנו על בעיית הפליטים ועל האופן שהוא הצליח לשקם כשלושים אלף פליטים ברצועה בשנת 1970 ולמרות הצלחת הפיילוט הנהגת המדינה סירבה להמשיך בפרויקט. בנוסף הוא הציג את מפת הפתרון שלו לסכסוך הישראלי פלסטיני וכמו שהוא אמר במהלך הפרק ״שני דברים הם בלתי אפשריים, המשך שפיכות הדמים היא בלתי אפשרית ודבר שני לא מוסרי שלא נעשה מעשה לטובת הקורבן של העם הפלסטיני. אם לא יקרו שני הדברים האלו קיצה של ישראל מוכתב מראש״. וכמובן דיברנו גם על תקווה. 

הילה יצחקי היא עורכת וידאו של סדרות, תכניות וסרטים דוקומנטרים. מעל עשור היא עובדת בתכנית התחקרים ״עובדה״. היא הבמאית ואחת מיוצרות הסדרה החדשה של התאגיד ״סינדרום עזה״. במהלך הפרק דיברנו על יצירת הסדרה, מה הוביל ליצירת הסדרה, מה השתנה במהלך העבודה כאשר הטבח בשביעי באוקטובר הכה בנו כה קשה. בנוסף דיברנו על נקודות העוורון של ישראל מול הרצועה, על הלופ המדמם הבלתי נגמר ועוד. לסיום דיברנו גם על האפקטיביות והחשיבות של יצירה דוקומנטרית.  לינק לסדרה: https://www.kan.org.il/content/kan/kan-11/p-838878/  

יותם יעקבא הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה המתמחה בניהול קמפיינים ציבוריים. בעשור האחרון הוא ייעץ וליווה עמותות מנהיגים שכולנו מכירים ברמה הלאומית והמקומית. דיברנו במהלך הפרק על טבח שביעי באוקטובר, על מה התערער בתפסותיו ומה השתנה. דיברנו על רצועת עזה, על החמאס, ניהול המלחמה ועוד. גם בתחומו המקצועי נגענו קצת ודיברנו על ניהול הרשתות בעידן פופוליסטי, קמפיינים מימין ומשמאל ומספר נקודות נוספות. כמובן דיברנו גם על תקווה. 

בשיחה עם חבר הכנסת לשעבר צבי סוכות דיברנו על עסקת החטופים וההתנגדות שלו כלפיה. עוד נגענו בסוגיות הקשורות לאלימות מתנחלים, בנייה בלתי חוקית, ההפיכה שהשר סמוטריץ עושה באיזרוח הכיבוש והשטחים, ובנושאים נוספים. 

גילה ריבק היא מתנחלת לשעבר והיום היא כותבת תוכן בתנועת עומדים ביחד. במהלך הפרק דיברנו על סיפור חייה ועל תהליך השינוי. בנוסף דיברנו על חשיבות המפגש בין שני העמים על מציאת אינטרסים משותפים כבסיס לחיים משותפים וטובים יותר לכל יושבי הארץ. גם על ציונות ועל תקווה.   

מיכל צ׳רנוביצקי היא חוקרת, מקדמת מדיניות ומנהלת תוכניות חרדים בקרן ברל כצנלסון. היא ממובילי השמאל האמוני, יוזמת ומקדמת החינוך הממלכתי חרדי.  במהלך הפרק דיברנו על החינוך הממלכתי חרדי, על השמאל האמוני, על רבנים מובילים שבהגותם נתנו ביטוי גם בהקשר למדינת ישראל לערכים הומניים של שוויון. ומה הוא המודל של מדינה יהודית המבוססים על ערכי היהדות, ערכים של שוויון גמור ועקרון האהבה והחסד כלפי כל בני החברה הזקוקים לעזרה, שהיא תבחן על עקרונות אלו ביחס שלה לזרים.

רן כהן הוא יועץ אסטרטגי ותקשורת לארגוני שמאל הוא גם משמש כמנכ״ל הבלוק הדמוקרטי. במהלך הפרק דיברנו בין השאר על אסטרטגיה, טקטיקה,  גם על נרטיב וכמובן, לפחות קצת, גם על תקווה.  לדבריו הימין יודע להציב יעדים גם כאלה שנשמעים בהתחלה כהזויים ולא לשחרר מהם עד שהם הופכים בסופו של דבר למדיניות מעשית. קצת דיברנו על הסיבות למצב הזה. 

רועי קלייטמן הוא מייסד המדרשה האמונית שפועלת תחת ארגון לוחמים לשלום ומדרשת דרור. רק בשנה בה המדרשה פועלת היא אפשרה לרבים הן מהציבור החרדי הדתי והחילוני להיחשף לפעילותה בעשרות מפגשים ואירועים.  לדבריו המדרשה היא חלק מזרם שהולך ומתפתח, השמאל האמוני, בניסיון לייצר תמה אלטרנטיבית ליהדות הכוחנית והעליונית. במהלך הפרק דיברנו על התהליך שהוא עבר עד להגעתו לשמאל. הביקורות על השמאל שהתנתק מהיהדות. על השמאל האמוני והמדרשה האמונית וכמובן על תקווה. 

ליאור עמיחי הוא מנכ״ל של תנועת שלום עכשיו. את דרכו האקטיביסטית הוא החל לפני כ - 14 שנה בצוות מעקב התנחלויות של התנועה. לאחר מכן היה מנכ״ל של ארגון זכויות האדם ״יש דין״ ומשנת 2023 הוא חזר לשלום עכשיו כמנכ״ל. לדבריו השביעי לאוקטובר החזיר למודעות הציבורית את הסכסוך הישראלי פלסטיני ואת הכיבוש.  דיברנו על הטבח והמלחמה ועל המרוץ לסיפוח השטחים על ידי השר בצלאל סמוטריץ בשנתיים האחרונות וביתר שאת לאחר פרוץ המלחמה.  דיברנו על מפלגות המרכז ועל האכזבה הגדולה מהיותו מיושן ומפוחד לקחת את נושא הסכסוך ולהביא אותו לקדמת הבמה כדי למצב את עצמו כאלטרנטיבה פוליטית. על פתרון שתי המדינות ומדוע, לדעתו, דווקא המתווה הזה הוא היחידי שיכול להוביל לפתרון הסכסוך להגדרה עצמית, שוויון וביטחון לנו ולפלסטינים.  גם עסקנו במה לא עובד בשמאל שהולך ומצטמצם והאם יש סיכוי שיצליח להיכנס ולהשפיע על קהלי יעד נוספים בניסיון להגדיל את המחנה ולהשפיע על הכיוון אליו הולכת המדינה.

אליעז כהן הוא משורר, עורך ועובד סוציאלי. הוא חבר קיבוץ כפר עציון ופעיל שלום ב״שורשים״ וב״ארץ לכולם״, שתיהן יוזמות ישראליות פלסטיניות.  לדבריו לא רק שתהליך אוסלו נכשל כל תפיסת ההפרדה התגלתה כקונספציה וזה לא עובד, ללא מפגש היכרות הכרה וכבוד לא יהיה ריפוי. דווקא כאן ביהודה ושומרון שיש מפגש אנחנו יכולים וצריכים להיות נושאי הדגל של השלום. דברנו על זה במהלך הפרק ועל איך לתפיסתו מתנחל ופעיל שלום זה לא אוקסימורון.  עוד דיברנו על הציבור הדתי לאומי, על השינוי שלתפיסתו חל בציבור אליו הוא שייך, ומה גרם לכך.  על הטבח, המלחמה, החטופות והחטופים וגם על תקווה, תקווה שתוביל בסופו של דבר לפיוס ושלום ביננו לבין הפלסטינים.  

ד״ר אסף דוד הוא ראש תחום ישראל במזרח התיכון במכון ון ליר. מייסד שותף של הפורום לחשיבה אזורית והמנהל האקדמי שלו. בנוסף הוא מלמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.  הוא גדל בהתנחלות קרית ארבע ונפצע קשה בפיגוע תופת בירושלים. דיברנו על הפיגוע ועל השינוי הפוליטי שהוא עבר ממתנחל דתי לאומי לאיש שמאל. דיברנו על המציאות אחרי הטבח הנורא ועל ניהול המלחמה. למרות שאסף דוד בן הציבור הדתי לאומי הוא מותח ביקורת נוקבת נגד המגמות ושיטות הפעולה של מפעל ההתנחלויות. על ההקצנה בישראל, בין השאר הוא אומר ״תראה איפה אנחנו נמצאים היום, הימין הגיע לרמת מוטרפות שהוא מבקש באופן פומבי לפרק את סיירת מטכ״ל, לפרק את השב״כ כי כולם שמאלנים זה פשוט טירוף הדעת״. דברנו גם על מותו של מתווה אוסלו ועל הכיוון שאליו צריך השמאל ללכת כדי לשפר את המצב. ועל תאוריות שינוי שיכולות להוביל לכיוון שלום ושוויון.   

 הרב חנן שלזינגר תושב אלון שבות, רב וממקימי ארגון שורשים בגוש עציון עלה מאמריקה בגיל עשרים מניו יורק. כחלק מעלייתו לארץ מטעמים ציוניים הוא חזר בתשובה ולמד כעשור בישיבת אור עציון באלון שבות. במשך שנים הוא לא ראה את הכיבוש הישראלי על הפלסטינים בשטחים ולנגד עיניו עמד רק נרטיב אחד של עם ישראל חוזר למולדתו, ארץ התנ״ך. לאחר שהבין את נקודת העיוורון שלו בהקשר לסכסוך הישראלי פלסטיני הוא החל במפגשים משותפים של מתנחלים ופלסטינים מאזור גוש עציון ולמד לעקיר שקיים כאן נרטיב נוסף ומנוגד לזה שהוא הכיר. ב - 2014 היה ממקימי ארגון שורשים בגוש עציון, ארגון ישראלי פלסטיני שפועל להכרות בין שני העמים. במהלך הפרק צללנו מעט לסיפור חייו ולאופן שעמדותי הלכו והתגבשו. דיברנו על שיטת הפעולה של שורשים ועל מה שקרה לאחר הטבח ב 7 לאוקטובר בארגון ועם אלו קשיים הם התמודדו ומתמודדים עד היום. על הסיבה שהוא לקראת עזיבת גוש עציון והעברת מגוריו לתוך תחומי מדינת ישראל. נגענו ביכולת של הכרה בנרטיבים אפילו מנוגדים ובחשיבות ביצירת תקווה כדי לגרום לשינוי. 

 אבי בוסקילה פעיל חברתי, לשעבר מנכ״ל תנועת ״שלום עכשיו״ וכיום הבעלים של מייזם הספורט 40 פלוס.   במהלך הפרק דיברנו על המצב במדינה מאז הטבח הנוראי והתנהלות המלחמה. בנוסף דיברנו על השמאל והימין, ועל תפיסה פוליטית  מורכבת.   

יעל שבח תושבת המאחז חוות גלעד היא פובליציסטית במקור ראשון, אלמנת טרור ואמא לשישה. מאז המלחמה היא עוסקת המון בסיוע לאלמנות שכול ולאחרונה הוציאה מופע הומורסטי על השכול יחד עם אלמנות, אחים וילדים שאיבדו את יקריהם, מופע תחת השם ״מה נפל עלי״. דיברנו במהלך הפרק על המצב בישראל מאז טבח ה - 7 לאוקטובר על ההתעסקות האינטנסיבית בתקופה הנוראית הזו בשכול, על עסקת חטופים כן או לא, על אידיאולוגית ארץ ישראל השלמה ועל הכעס בציונות הדתית על חוסר ההתייחסות להקרבה הגדולה שלהם במלחמה גם לאור העובדה שמספר החללים בני הציונות הדתית גדול באופן משמועתי לגודלם היחסי בחברה הישראלית. 

.ח״כ נעמה לזימי, חברת מפלגת העבודה, לוחמת למען מדיניות הרווחה בישראל בשנתיים האחרונות אחת מהדמויות הבולטות, מבין חברי הכנסת, במחאה נגד ההפיכה המשטרית והחזרת החטופות והחטופים.  דיברנו במהלך השיחה על המאבק, על מה השמאל הפוליטי צריך להביא , במתכונתו החדשה, על מהי מדינה יהודית ודמוקרטית. על התיקון הנצרך לאור החורבן הגדול בכל כך הרבה מובנים, על תפיסת הגשר בין כל חלקי החברה הישראלית שהיא מאמינה בה ועל תקווה, מילים חזקות של תקווה ואמונה בצדקת הדרך וביכולת לחולל את השינוי הנדרש. 

דורון שבתאי תושב שדרות עובד סוציאלי שחווה את השבעה באוקטובר עם אישתו ושני ילדיו הקטנים. מאז הוא רוב הזמן במילואים לאחרונה הצטרף לקומו. דיברנו על הטבח המלחמה ועל השינוי שקומו מנסה לחולל בחברה הישראלית. 

רון כחלילי הוא דוקומנטריסט, סופר, עיתונאי, בעל בית קפה ״תת תרבות״ ועוד ועוד. במהלך השיחה דיברנו על הטבח והמלחמה, על הכיבוש, על יצירותיו, על רב תרבותיות, על המאבק המזרחי ועל ספרו החדש ״שאול״ שיצא לאור רק בחודש שעבר.

תפארת אוריה היא מפונה בשנה האחרונה ממטולה בעקבות המלחמה שעובדת בפורום לחשיבה אזורית ובארגון מוסאלחה שעוסק בתהליכי פיוס בין ישראלים ופלסטינים.  דיברנו על הספר שהיא הוציאה ״כמעט בית״ ועל פרויקט השבתות שלה שהוביל להוצאת הספר.  דיברנו על המלחמה ועל הפינוי ממטולה מקום שבו התמקמה לא הרבה לפני הטבח הנוראי והמלחמה.  על הבחירה לעבוד דווקא וביתר שאת עם אוכלוסיה פלסטינית ועל חיים תחת לא מעט נקודות מבט ונרטיבים סותרים.  האזנה נעימה. 

בני רבינוביץ הוא עיתונאי חרדי וותיק, דיברנו במהלך הפרק על הציבור החרדי ועל הפולטקאים החרדים בלא מעט מהסוגיות הבוערות מעסקה להשבת החטופים, דרך ניהול המלחמה, אי גיוס החרדים, לימודי ליבה תעסוקה ועוד. כמי שהיה העוזר הפלמנטרי הראשון של יו״ר וועדת הכספים משה גפני משמיע ביקורת מאוד נוקבת על התנהלות גפני והתנהלותם בכלל של המפלגות החרדיות. לדבריו הפוליטקאים החרדים הלכו ימינה עם השנים אחרי הבוחרים בניגוד לערכים והעקרונות כדי לא להפסיד קולות לימין, בסופו של דבר הם יפסידו הרבה יותר קולות לבן גביר.   בנוגע לביקורת הקשה שיש כלפי הציבור החרדי בלא מעט נושאים הוא אומר היא מוצדקת בגלל ההליכה העיוורת אחרי נתניהו, לויו ורוטמן. האזנה נעימה. 

דיברנו על תהליך החזרה בתשובה של אתל, על הדרך שהובילה אותה למחנה השמאל ועל המורכבויות שבבחירה הזו. הרבה על ארגון שורשים ומה הוא מנסה לקדם. על ה - 7 באוקטובר ועל הוויזן שלה לעתיד טוב יותר במקום הזה. האזנה נעימה.