לאט לאט

שאל אותי חבר, אם אני מרגיש נוכחות אלוהית בחיים שלי. הנה תשובה מלאה, והצעה לכם איך תרגישו אותו גם כן.

פרק זה לקוח מתוך הפרק הקודם בפודקסט, "גאולת התורה". הוא כולל רק את ההסבר שלי מדוע צריך מוסד תורני מסוג קצת אחר ממה שקיים - לא במקום אלא בנוסף.

אני עמל לפתוח מכינה. הפרק הזה משרטט בקווים הכי רחבים וכלליים את החזון שלי לתורה שנגאלה והגואלת. תורה רחבה, החובקת את כל תחומי הדעת, ומקימה תחת מטריית התורה מוסד לימודי - כמו אוניברסיטאות של פעם.

בפרק זה, אנחנו פורסים תפיסה שיטתית של האדם ושל החברה שמאפשרת לנו להבין כראוי מה זה אומר להיות יהודי, ולמה ארץ ישראל כל כך חשובה.

הציבור הדתי התחנך על ברכי הרב קוק בנוגע לחשיבותה של ארץ ישראל - שהיא חלק מסגולתה הפנימית של האומה, ושניתן להבין את החיבור בינה ובין העם באמצעות "רוח ה' אשר על האומה בכללה" בלבד. בשיחה הזאת, אנחנו מתחילים מהרב קוק לפני שאנחנו מתחילים לארוג נרטיב של אינדיבידואליזם אל מול תפיסה מלאה ועשירה יותר של האדם, שמאפשרת לנו לתת פשר לחיבור שבין העם והארץ, בלי להזדקק למושגים של סגולה פנימית שלא ניתנים "לשום השכלה רציונלית".

כן, אפשר לדבר שעה ועשרים על הצדדים הפילוסופיים והמעשיים של הרמת משקולות.

פרק זה עוסק בנושא ראשוני ביותר בגשת אדם לחשוב על נושא כלשהו - האם הוא צריך לתת משקל סיבתי לתופעה "גדולה" או רק למרכיבים היוצרים אותה? האם אדם הוא רק אוסף אטומים? האם חברה היא קיבוץ של בני אדם?פרק זה מציע, שהרדוקציוניזם - התפיסה האומרת שניתן להעמיד תופעה בקנה מידה נתון על תופעות בקנה מידה קטן יותר בלי לאבד משמעות - שגוי ומטעה, ומונע מהאדם כל אפשרות להבין את העולם כראוי.

האם התפילה והפרקטיקה הדתית באופן כללי עובד למי שאינו מאמין בהתערבות אלוהית תכופה וייחודית?בפרק זה, אני טוען שכן, ושטענה זו מושרשת עמוק במורשת היהודית.

המקרא כולו מתאר דרמה קוסמית, של הקשר שבין בני אדם לאלוהים, כאשר הראשונים מתעקשים לא לשתף פעולה עם המטרות האלוהיות בעולם פעם אחר פעם. אין מושג כזה "תוכנית אלוהית" אלא יש לקב"ה מטרות בעולמו, בפרט ביחס לבני אדם - ככלל וכפרטים. על זה ויותר בפרק זה.

בפרק הזה, עסקנו בשאלות ראשוניות בתיאולוגיה: מה הוא אלוהים? איך אנחנו יודעים שהוא קיים? השמע בפרק זה בעייתי כי היה לנו בעיות במיקרופונים, אך אנחנו מקווים שתהנו בכל זאת.

פרק זה הוא שיעור שהועבר במכינת עין פרת במסגרת "שבוע וולוז'ין", ועסקנו בשאלה ראשונית שמעיסקה את כל מי שחושב בזמננו - האם יש אמת? אם יש אמת, האם ניתן לגלות אותה?מקינטאייר מציע גישה ייחודית וחשובה, שלא נופלת לטעויות של המודרנה או של הפוסטמודרנה.

דנו במושג "כפירה" בעקבות הסערה הציבורית שהייתה לאחרונה מסביב לדמותו והגותו של שלום צדיק. עסקנו בדעות ספציפיות סביבן נסוב הדיון וגם על המושג "כפירה" באופן כללי.מושג זה נתפס כמעין נספח ברברי מן העבר, אך למעשה הוא כלי חיוני להגדרת גבולות ושמירה על יציבות החברה.

הפרק הזה אינו פרק רגיל - הוא דברים שהעברתי במסגרת מפגש דו-שבועי של צוות של "לכתחילה - בית לתורה ישראלית", שבמסגרתו כל משתתף העביר את חזונו בנוגע להתחדשות התורה.כאן דבריי יחסית בתמציתיות - את רוב הדברים אפשר למצוא במקומות אחרים בפודקסט הזה, אך לפריסה השיטתית שכאן יש ערך.

פרקים רבים עד כה עסקו בפיתוח הסתכלות חדשה/ישנה על התורה , רציונלית יותר מהמקובל כיום. התבססנו תמיד על הרמב"ם, גם במקומות שהלכנו למקומות אחרים ועברנו את המצוי בכתביו. הגיע הזמן לעסוק בחוויה הדתית של האדם הפרטי - איך הוא רואה את העולם? מה הוא מרגיש? אלו שאלות עומק חשובות, ואף תפיסה דתית לא יכולה להתקיים בלי לתת להן מענה רציני.

בפרק הזה עסקנו בשאלת ביקורת המקרא - מה טענותיה העיקריות, והאם נכון לקבל אותה? אין פה חידושים גדולים. אנשים חכמים ומלומדים ממני עסקו בנושא זה באריכות, ואני רק מנגיש מקצת דבריהם. מקווה שתהנו

בפרק הזה, אני טוען שצמחונות הוא ערבוב ערכי עד כדי כך שהיא עמדה לא-מוסרית. הוא מתעלם מהעיקרון היסודי, שכל החיים בנויים על מוות - אך רק באופן מסוים, ומערבב בין חיות לבני אדם. תשמעו כדי לשמוע הרבה על "חיים", על הייחודיות של האדם ועל הקשר בין כל זה לבין ההחלטה לאכול בשר.

בפרק הזה אנחנו מדברים על מה זה "עם", ואיך הוא פועל, ובמסגרתו דנים בנרטיבים של הציבורים השונים בארץ ביחס לשאלה זו. הפרק ארוך - יש הרבה מה לדבר.

הפעם עסקנו במומחיות של איציק, והוא הוביל את הדיון על אודות הגישות השונות בטיפול פסיכולוגי, והבעיות התרבותיות שנוצרות מהמחשבה ש"כולם צריכים להיות בטיפול" ושטיפול הוא דבר טוב כשלעצמו. איציק מדבר! אל תדאגו - גם זאק הוסיף כמה מחשבות.

הרבה עוסקים כיום בשאלות של "התחדשות ההלכה" וכדומה, ובאופן כללי אפשר לומר שמורגש פער בין התורה וההלכה הנהוגות לבין חיים המעורים בציבוריות של מדינת ישראל. עסקנו רבות בביקורת על התרבות בחוץ, ועכשיו הגיע הזמן לחשוב על התורה - מה היא, איך היא פועלת, למה היא טובה ואיך היא צריכה להתפתח בעולם עתידי. יש הפתעות. תהנו, אני מבטיח.

פרק זה הוא המשך של הדיון על תופעת הלהט"ב, הפעם בפרט ביחס לתופעה שמיוחדת לישראל: להט"בים שעיקר עניינם נישואין ובניית משפחה - מה שאפשר לכנות "להט"ביות שמרנית". דנו בסוגיה זו בעקבות הערות מכמה מחבריי וכן בעקבות מאמר של אוריה מבורך בנושא. אני מאמין שתופתעו לגלות, שהשמרנות של התופעה הזאת בישראל ובציבור הדתי אינו מפחית מחומרתה בעיניי. תאזינו ותשמעו מדוע!

בפרק הזה אני ואיציק עוסקים ביחס הנכון למדע. פתחנו בנרטיב המכונן של החברה המודרנית-מערבית - שהיא מבוססת מדע ורציונלית, ובשל כך המדענים הם הכומרים המודרניים, בעלי ידע מיוחד שנותן להם זכות מיוחדת לקבל החלטות בעבור הציבור. ערערנו הן על הנרטיב והן על הטענה לידע - בואו שמעו!

זו שיחה שעובר על היסודות של השאלה למה להאמין באלהים. כדרכה של שיחה זו, היא זקוקה להרבה תוספות יותר "טכניות", שדורשות קריאה ומחשבה מעמיקים, אך אנחנו מקווים שהיסודות שהונחו פה ישמשו בסיס שעליו אפשר להמשיך ולבנות. לעיסוק בראיות לקיום האל אפשר להתחיל בשני ספרים של הפילוסוף הקתולי אדווארד פיזר: Scholastic Metaphysics Five Proofs for the Existence of God

בפרק הזה אנו חותמים את סדרת הפרקים על דמוקרטיה - מדוע היא פייק, מטומטמת ומעפנה. הפרק הזה כולל אפיונים חשובים של הדמוקרטיה, למשל שהיא מבכרת פרוצדורות על תוכן ממשי ומכחישה הבדלי תרבות, מורשת וזהות חשובים.

בפרק הקודם הבטחנו לדבר על למה דמוקרטיה היא לא מה שהיא טוענת להיות (פייק), למה היא מזיקה (סטופיד/מטומטמת) ולמה היא מעפנה - לא מסוגלת לתת מענה אמיתי לצרכי נפש האדם בכללים של עצמו. בפרק הזה עסקנו באופי של דמוקרטיה המונית ונזקי הפקידות שמוכרחת להיווצר בעקבותיה.

אחד המושגים הקדושים בעולמנו כיום הוא "דמוקרטיה" - מהציבור החילוני-ליברלי ועד לקצוות של הציבור הדתי, הדמוקרטיה היא ערך מקודש. זאק טוען שהיא "פייק, סטופיד וגיי", כלומר לא באמת דמוקרטיה כפי שחושבים, רעיון הרסני ופוגעני לגוף הפוליטי ומעפן לעומת צורות שלטון אחרות. בפרק הזה הספקנו לדבר רק על "פייק" - למה מה שאנחנו קוראים "דמוקרטיה" לא באמת זכאי לשם הזה.

בפרק הזה אנו עוסקים ביסודות של שאלות בתחום ההגות המדיני בתורה. אנו פותחים בפירוק המחשבה המודרנית על זירה "ניטרלית" נטולת כפייה ומוכיחים שתמיד תפיסה מסוימת שולטת בחברה. לאחר מכן אנו עוברים לדיון על השלטון הראוי בעיניי התורה. מקווים שתהנו בהאזנה!

היחס לשאלות של "גאווה" - ענייני להט"ב באופן כללי - נובעים מתפיסות ראשוניות יותר בנוגע לטבע האדם והחברה. תצטרפו לשיחה ארוכה בעניין.

אחרי שני הפרקים שלנו על המקדש, מאיר קראוס, מחבר הספר "לבוא אל הקודש" עליו שוחחנו באריכות פנה אלינו לשבת לשיחה, ושמחנו לדבר איתו ולהביא לכם את גישתו בקולו.

העולם המודרני-ליברלי מטשטש את ההבדלים בין גברים לנשים - בתרבות, במדיניות ובתפיסות היסוד. כאן אנחנו מדברים על ההבדלים האלה ועל האופן שבו הם צריכים לבוא לידי ביטוי בעולם שלנו.

בפרק הזה אנחנו צוללים לעומק השאלה: למה לעזור לאנשים אחרים? איך? נציג תפיסה ששוללת את מושג ה"צדק" כמקור לעזרה לזולת ומעמידה חובה זו על מושג ה"חסד" והמידות הטובות באופן כללי. תצטרפו.

עסקנו בשאלת המקום של המקדש המיוחד ליהודים אל מול שאר הגויים, מקום הכוהנים אל מול שאר עם ישראל, ועוד היבטים של מערך החיים שמאפשר את המקדש במלוא תפארתו. חתמנו את הדיון על המקדש בהעמקה בממדים הסימבוליים של עבודת המקדש.

מאיר קראוס הוציא לאחרונה ספר שמאתגר את העולם הדתי להכריע: האם הוא רוצה מקדש או לא? קראוס מציע תפיסת עולם שלמה שדוחה את המקדש הפיזי לטובת "מקדש אדם". כאן אני ואיציק דנים בשאלה - האם ומדוע רוצים מקדש? - בעקבות ספרו של קראוס. מוזיקת הפתיחה היא: Jazzaddict's Intro by Cosimo Fogg (201) https://soundcloud.com/cosimo-fogg

כדי להבין את הדיון סביב גיוס והציבור החרדי, צריך קודם כל להבין את הציבור החרדי. אם נחשוב לעומק על התפיסות שלהם, נלמד משהו על עצמנו. מוזיקת הפתיחה היא: Jazzaddict's Intro by Cosimo Fogg (201) https://soundcloud.com/cosimo-fogg

שיחה ארוכה על נושא קשה - איך אדם שמאמין באל יכול או צריך להבין את האירועים המזעזעים שהתרחשו במסיבת הנובה? כנסו כדי לשמוע פרספקטיבה מורכבת, שלא מפחדת מהשאלות הקשות מסביב לאירוע הזה ומציעה דרך מורכבת להתבונן בה ובדרך שלנו מכאן ואילך. מוזיקת הפתיחה היא: Jazzaddict's Intro by Cosimo Fogg (201) https://soundcloud.com/cosimo-fogg