המתעדים עם קובי פרג'

במאי הדוקו אבידע לבני ("אריק איינשטיין: שיר אהבה סטנדרטי", "חייב לזוז", "רצח בקולנוע צפון") חוזר אל הילדות באשקלון, אל קולנוע "רחל", אל הרגע שאמו אפשרה לו לצפות ב-"חלון אחורי" של היצ'קוק. בשיחה אינטימית הוא מדבר על תהליכי היצירה שלו, על התחושות בחדר העריכה והיכולת להפוך חומרי גלם לסיפור אנושי.

במאית הדוקו מאיה זינשטיין ("טהורה לעד", "עד סוף העולם") משתפת על המסלול שהחל בגורקי שברוסיה ובקיבוץ בית השיטה, והוביל לזכייה בפרס האמי. זינשטיין חושפת כיצד החוויות שלה כ"אחרת" וכזרה הפכו לכלי המאפשר לה גישה נדירה לקבוצות סגורות, ועל האמנות שבמציאת חיבור אנושי בלב ליבם של מאבקי דת, פוליטיקה וזהות.

קובי פרג' מארח את במאית הדוקו והיוצרת המהפכנית זהר וגנר ("ימי הזוהר", "מעשה בשני בלונים", "סבוי") לשיחה שנוגעת בגבולות היצירה ובקשר שבין אמת אישית לתיעוד. וגנר משתפת בדרך הלא-קונבנציונלית שלה, מילדות במציאות חשופה, דרך התנסות בעיתונות, ועד להפיכת הקולנוע התיעודי לכלי לבירור זהות ולבחינת גבולות החברה. זהו פרק על קולנוע דוקומנטרי שבו המבט הנשי הוא לא רק טכניקה, אלא הצהרת עצמאות חתרנית ומלאת כנות.

קובי פרג' פוגש את הבמאי אופיר טריינין ("גם כשעיניי פקוחות", "משפחה בטרנס") לשיחה על קולנוע תיעודי ככלי מאבק חברתי ואישי. טריינין מספר בהרחבה על המסע המורכב שעבר ביצירת הסרט שתיעד את גבריאל בלחסן ולהקת "אלג'יר" ומשתף על המשיכה העמוקה שלו לדמויות חריגות שהחברה דוחקת הצידה.

בפרק מיוחד, קובי פרג' מארח את שותפו לדרך, מוריס בן-מיור, לשיחה משותפת עם הזוג המיתולוגי של היצירה התיעודית בישראל – דני דותן ודליה מבורך ("תעלומת אריס סאן" ו"מלכי הקסטות"). יחד, הם צוללים למורכבות של זוגיות שחיה ונושמת יצירה, איך מתמודדים עם חילוקי דעות בחדר העריכה (ומחוצה לו), ומה קורה כשהחיים האישיים הופכים לחומר הגלם הכי חשוף בסרט "הקליק האחרון".

הבמאי והיוצר יונתן ניר ("הדולפין", "לחתוך את הכאב") בשיחה אינטימית על קולנוע תיעודי כריפוי ועל המצלמה ככלי לעשות סדר בפוסט טראומה. ניר חושף את המסע האישי שלו מהתמודדות עם פוסט-טראומה להפיכתו למעין "מדריך טיולים" בנפש האדם.

איך מתעדים מציאות כשהפצע עדיין פתוח? קובי פרג' מארח את הבמאית נטע שושני ("נולד בדיר יאסין", "1948: לזכור ולשכוח") לשיחה על התפר שבין המציאות, הזיכרון והיצירה הדוקומנטרית. שושני מדברת על האומץ והקושי שכרוך בלהציב תמונת מראה אל מול המיתוס הישראלי ומשתפת בכנות על ההתמודדות בימים אלו ממש – כשהטראומה של ה-7 באוקטובר עודנה מתרחשת, והעבר מסרב להישאר מאחור וממשיך "להתפוצץ לנו בפנים".

הבמאי דוקי דרור ("לבנון", "מוסד: סיפור כיסוי") חוזר אל הרגע שבו גילה את הקולנוע הדוקומנטרי ככלי לפיצוח זהותו האישית. מילדותו בתל-אביב ועד לחיפוש העצמי כשהתגורר בארה"ב, דרור מתאר כיצד הפך מהנער שרק רצה לצלם שקיעות ליוצר שצולל אל תוך הסוגיות הבוערות ביותר כמו אונר"א וה-7 באוקטובר. דרך תחנות יצירותיו המגוונות דרור מכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של מלאכת התיעוד.

היוצר אבי מרזוק ("המלחמה האחרונה של נלסון", "קלון") מתארח אצל קובי פרג' ומספק הצצה למוחו של דוקומנטריסט חוקר. מהילדות באשדוד לעיתונות המקומית, דרך פרישה מעולם הטלוויזיה המסחרית ועד ליצירת סרטים העוסקים בפצעים היסטוריים ודמויות גדולות מהחיים מרפי נלסון בטאבה, עד מאיר לנסקי, הגנגסטר היהודי הראשון באמריקה.

בשיחה עם קובי פרג', משרטט הבמאי  רן טל ("גן עדן", "המוזיאון") את ציוני הדרך שהפכו אותו למתעד מוביל: מהמעבר ללימודי קולנוע במקסיקו ועד ל-15 שנות עריכת פרומואים. טל מפרט על תהליכי היצירה של סרטי מפתח, החל מהשימוש הבלעדי בארכיוני 8 מ"מ ב"ילדי השמש", דרך הריאליזם של המוות ב"אבו כביר" ועד לניתוח דמותו של אהוד ברק דרך משנתו של טולסטוי. הפרק חותם בהסבר על הקמת מסלול ה-MFA לקולנוע תיעודי באוניברסיטת תל אביב ובתובנותיו על הקושי לייצר מרחק אמנותי מהמציאות הישראלית לאחר אירועי אוקטובר.