השליף

״אני עושה את הכי טוב שאני יכול/ה, אז למה שאני ארצה לשמוע מה לא עובד?״ אם המשפט הזה עבר לכם בראש מתישהו, השליפון הזה בשבילכם. בפרק הקצר הזה נדבר על קבלת משוב כמפתח להתפתחות אישית ומקצועית, ולא כאיום על הזהות שלנו כמורים/ות וכאנשי חינוך. יחד עם עמירם אזנקוט - מורה ואיש הסושיאל של אורט, שחזרנו רגעים אמיתיים מהעבודה, וניסינו להבין איך אפשר לבחור לראות במשוב כמפת דרכים לשיפור, ולא כמתקפה אישית.

בכל תפקיד חינוכי יש גם שיחות קשות: עם הורים כועסים, עם מורה שמקבל/ת משוב לא פשוט, או עם תלמיד/ה שפחות מסתדרים. אז איך אפשר לצאת משיחה כזאת בתחושה טובה? בשליפון הקצר הזה נדבר על איך אפשר להתכונן לשיחה קשה, על מנת לנתב אותה למקום שבו אנחנו מצליחים להעביר את המסר מבלי להיתקל בהתנגדויות ולפגוע בצד השני. נכיר את המושג "מתקשרי-על", נלמד על שיטת השיקוף, וניתן את 3 הדברים שכדאי לנו לעשות לפני שיחה קשה. לפרק 33 על שיחות משוב, עם גיא בן דוד לסיכום הפרק

שיחות משוב הן לכאורה עוד ״מטלה ניהולית״, אבל בפועל הן יכולות להפוך לכלי הכי חזק שיש למנהלי בתי ספר ורכזים בפיתוח מורים וצוותים. בפרק הזה התארח גיא בן דוד, מייסד SKILLS - חברה מובילה לפיתוח מנהיגות, צוותים ומערכות יחסים, לשיחה כנה על מה שמשוב יכול לעשות, ומה הוא עלול להרוס אם לא עושים אותו נכון. נדבר על למה בבתי ספר כמעט לא מתקיימות שיחות הערכה תקופתיות, איך מתכוננים למשוב כך שיהיה גם מדויק וגם רגיש, למה חשוב לעבור מסימני קריאה לסימני שאלה, ומה עושים אחרי השיחה כדי להמשיך את התהליך ולנתב אותו למקום הנכון.

בפרק קצר ופרקטי אנחנו צוללים לאחד הנושאים הכי חשובים – בניית הרגלים. נבין מהם השלבים האמיתיים להטמעת הרגלים, ולמה פעמים רבות אנחנו נתקעים – גם עבור עצמנו וגם עם התלמידים. נדבר על “משולש השקרים” שמפיל אותנו שוב ושוב, ואיך אפשר לעבור למשפכים חכמים שעוזרים להרגלים להחזיק לאורך זמן (בהשראת פרופ׳ עוז גוטרמן). ולסיום – רעיונות פשוטים וישימים למשפכים שיכולים לעזור לנו, לילדים שלנו ולתלמידים שלנו לבנות הרגלים שעובדים באמת. לפרק 24 על הטמעת הרגלים עם ד"ר אפרת גיל סיכום הפרק עם ד"ר אפרת גיל

רוצים לוודא שהתלמידים מתקדמים גם בחופשת פסח?  משלימים פערים שנוצרו בעקבות המצב - בלי להעמיס על עצמכם?  קבלו את אחת הדרכים הכי קלות לעשות את זה: בניית סוכן בתוך ה-GEMINI עבור התלמידים זה חווייתי ומיוחד, ולכם זה חוסך המון עבודה. דורה סולוביי מסבירה איך תוכלו לעשות את זה, עם מגוון דרכים פרקטיות ליישום.  לא לשכוח את הפרק הקודם השימוש ב-NOTEBOOKLM

תכירו את NOTEBOOKLM - הכלי שיחסוך לכם הכי הרבה זמן והכי יעזור לכם לנהל את הלמידה מרחוק ולהוביל את התלמידים ללמידה עצמאית

איך אפשר להצליח להיות גם מורה וגם הורה בתקופה של לימודים מרחוק?

בעקבות המצב הבטחוני הלמידה מרחוק חזרה לחיינו והפעם הסבר כיצד לייצר מבנה קבוע לשיעור דיגיטלי

הלמידה מרחוק חוזרת לחיינו אחרת בעקבות מלחמת "שאגת הארי" ולכן הפעם בפרק נסביר מהי "עייפות זום"  ואיך אפשר למנוע אותה

איך נראית ההתמודדות עם סטרס וחרדה מנקודת מבטם של אנשי חינוך?

רז פרויליך על החזון והתכנית האסטרטגית של רשת אורט לקראת 2030 - לאן החינוך הולך ומהם הדברים העיקריים שאנחנו מתמקדים בהם בשנים הקרובות . ובכלל על איך עושים תהליך אסטרטגי ואיך כל אדם ברמתו יכול לקבוע אסטרטגיה ולדאוג שהיא תצא אל הפועל פלוס התמקדנו באחדות בחינוך ודיברנו על ארבע רמות שונות של קידום אחדות בחברה הישראלית כולל דוגמאות וטיפים שאספנו מאנשי חינוך בשטח https://ohr-ha-rav.base44.app - אינפוגרפיקה של הפרק

כל אחד מאיתנו, תלמיד, מורה או אדם, רוצה לעשות שינויים בחיים. זו אולי המשימה הכי קשה שאפשר לחשוב עליה. אז מסתבר שיש כמה דרגים להגיע בשם, ובשביל זה ד"ר אפרת גיל הגיעה לעשות לנו סדר. אגב, השינויים לפעמים חייבים להיות קטנים, ולאו דווקא גדולים. זה הפרק שבתור מחנכים נוכל לעזור לתלמידים להטמיע הרגלים,  וזו תהיה מתנה לכל החיים אינפוגרפיקה של הפרק  https://habit-shape-now.base44.app/

בפרק האחרון בסדרת הנוירופדגוגיה אנחנו מדברים על השלבים של תהליך הלמידה כדי שהחומר יטמע בזיכרון לטווח ארוך. ונדה ונורית מספרות על כרטיסי יציאה והמשמעות שלהם לעזרה תהליך ההטמעה ושיפור תהליך הלמידה.  אינפוגרפיקה של הפרק

בפרק השלישי בסדרת הנוירופדגוגיה דיברנו מהי הפסקת מח ומה החשיבות שלה עבור התלמידים ועבור המורים. בזכות הפסקת המח, יש אפשרות למח לחזור על החומר הנלמד ולחזק את החיבורים, ובכך להפוך את הלמידה ליעילה יותר. תמצאו פה גם טיפים פרקטיים לאיך לעשות הפסקת מח וגם תצאו מהפרק עם טיפים פרקטיים איך לעשות הפסקת מוח בכיתה שמתאימה לכם ולתלמידים שלכם, גם כשיש עומס של חומר שצריך להספיק לבגרות. https://moach-activ-lab.base44.app

שליפון על ההשפעות טון  הדיבור של אנשי חינוך על בני הנוער, כלומר איך טון הדיבור שלנו מתפרש במוח של התלמידים.

בפרק השני בסדרת הנוירופדגוגיה אנחנו מתמקדים בחשיבות הידע הקודם בתהליך הלמידה. נטע, ונדה ושלומית מראות לנו כמה החיבור לידע קודם מקל על הלימודים, ולפעמים אף יותר חשוב ממיומנויות הלמידה עצמן. בהמשך הפרק שלומית מדגימה את השימוש ב'כרטיסי כניסה' לשיעור, שעוזרים לתלמידים להתניע את הלימודים בשיעור בצורה יותר טוב, ואף מכניס יותר יותר תלמידים לעניינים. וכמה דומה ההכנה של המורה ותלמיד לשיעור? https://neuro-pedagogy-navigator-e0978690.base44.app - אינפוגרפיקה

בחלק הראשון של הפרק חזרנו לנוירופדגוגיה והקשר בין הרגש ולמידה. ונדה רבין ונטע עושות לנו סדר בתהליכים שמאפשרים למידה בתוך המוח שלנו ואיך הרגש משפיע על התהליכים הללו. כך אנחנו לומדים איך צריך ואפשר לגרום למח ללמוד בצורה יעילה יותר. בחלק השני, מסבירה טלי בן יוסף רביב, על השינוי הפדגוגי שעברה, כולל שימוש בפרקטיקות של נוירופדגוגיה כדי לאפשר לרגש להפוך לגורם חיובי שמקל על הלמידה. כך היא נשחקת פחות בהוראה שלה וגם מגיעה יותר לתלמידים.  https://neuro-pedagogy-insights-e1dd16c2.base44.app/ - האינפוגרפיקה של הפרק

מי מאיתנו לא אוהב לקבל מילה טובה? בפרק הזה של השליף, נטע מארחת את ליאת משיח, וביחד הן מדברות על איך מילה טובה עוזרת לשדרג את תחושת המסוגלות של תלמידים ומורים. המחקרים הרבים שנטע מציגה מגיעים למסקנה אחת מרכזית - לפרגן במילים עושה טובה לכל הצדדים, על אחת כמה וכמה בעידן המסכים. ליאת מספרת ומדגימה איך אפשר לתת "קביים" כדי שגם תלמידים יפרגנו למורים ומציגה גם דרכים איך לתת מחמאות במידה ושתעזור לתלמידים לגשת גם לאתגרים המורכבים ביותר. ולא שכחנו גם את יום המילה הטובה ברשת אורט, שיתקיים השנה ב - 3 בפברואר. אז אם אתם רוצים להבין איך להטמיע תרבות של המילה הטובה בחיי היום-יום, אתם לא רוצים לפספס את הפרק הזה. https://app-e7200a05.base44.app/ האינפוגרפיקה של הפרק

מהקצב של פעימות הלב ועד למקצב ההליכה שלנו – אנחנו יצורים של "גרוב". כן, לכל מורה יש "גרוב" משלו. בפרק הזה של פודקאסט "השליף", אנחנו יוצאים למסע בעקבות התנועה, שמשמשת כ"מזון" חיוני למוח שלנו. נגלה כיצד פעולה פשוטה של סנכרון וקצב יכולה לווסת מתחים בכיתה וגם לשפר פלאים את הריכוז והקואורדינציה.בשיחה עם רות אהרוני תוכלו לקבל כלים פרקטיים לשילוב קצב ותנועה ביומיום ובכיתה – מתרגילי נשימה קלים ועד למשחקי קצב שיוצרים מרחב בטוח ושייכות בקבוצה.ואיך מורים באופן טבעי "מתניעים" את עצמם בין שיעור לשיעור? https://groove-learn-0774f170.base44.app - אינפוגרפיקה של הפרק

שליפון על השימוש במשחק בכיתה ואיך בעזרתו אפשר לשפר את הישגי התלמידים ואת יכולת הריכוז שלהם.

שליפון על החשיבות של שינון ושיפור הזיכרון שלנו כדי לשפר את החשיבה הביקורתית ואת יכולת ההבנה.

הפעם שליפון על איך עבודה בקבוצות קטנות בשיטת הג'יגסו תעזור לתלמידים לנהל את הזמן ולקבל החלטות.

הפעם שליפון על איך אוטונומיה, כלומר היכולת לבחור ולהחליט, עוזרת לנו להגביר מוטיבציה.

הפעם שליפון על דפוסי חשיבה והדרך שבה הבנה שלהם תעזור לילדים שלנו להתמודד, להתפתח ולהגשים את הפונטנציאל שלנו

מסכים, רשתות וחלוקת קשב - מי מאיתנו לא מצא את עצמו בדילמה כמעט יום יומית בנושאים הללו. בפרק היום נטע ואסף באנר, מנכ"ל מהפכת תנועת הקשב, מנסים לקחת אותנו למסע בתוך מהפכת הקשב, על יתרונותיה וחסרונותיה. ננסה להבין מה עושים ואיך מאזנים תוך כדי הבנה כמה הקשב שלנו הוא משאב נדיר. אינפוגרפיקה של הפרק

הורים, וואטסאפ ושקט נפשי - איך בוחרים את המסרים שעוברים בקבוצת וואטסאפ עם ההורים?

הפעם אנחנו הולכים על שליפון: טיפ קטן, פחות מארבע דקות על פחות מארבע דקות ביום כדי להפוך את התלמידים שלנו למאושרים יותר.

לתת מוטיבציה לתלמידים זה תמיד חשוב ובפרק הזה למדנו שבעזרת שימוש בעקרונות מעולם הגיימינג אפשר גם ליהנות וגם להוציא מהם הרבה יותר. בעזרת עדי אדלסבורג, מעצבת משחקים בחברת MOONEE, הצלחנו להדגים ולהסביר איך הצלחות קטנות במשחקים עוזרים לגשר על פערים בכיתה.  משחק בהוראה יכול גם לחזק את החיבור בכיתה בין המורה והתלמידים ובעזרת המחקרים גילינו שגם ההישגים יכולים יכולים לעלות משמעותית. איך בונים משחק? היכנסו לפרק ותגלו אינפוגרפיה של הפרק

תקשורת מוצלחת היא אחד המפתחות להצלחה בכל מערכת יחסים. המורים צריכים לדעת לפתח מערכת מוצלחת גם עם התלמידים שלהם וגם עם ההורים. תקשורת טובה בנויה על אמון ובפרק הזה ציון אבונה ועמירם אזנקוט, יתנו לנו את ארגז הכלים שלהם לבניית האמון. בעולם שקבוצת וואטס אפ היא קהילה בפני עצמה, גם למורים יש שליפים שבהם הם משתמשים באינטראקציות והטיפים בפרק הזה הם כאלה שכדאי לכם לאמץ. בכלל, בעולם של היום כדאי ללמוד איך מעבירים מסרים בכדי שיהיו משמעותיים וללא תקלות משמעותיות. אינפוגרפיקה של הפרק

בשנים האחרונות רובנו פחות מסתמכים על הזיכרון ומשתמשים בגורמים חיצוניים, בין אם זה גוגל, בין אם ספר הטלפונים בסלולארי ובין אם תזכורת לימי הולדת בקלנדר. זה אולי נשמע לכם לא מזיק, אבל זו אחת הסיבות לירידה בתוצאות מבחני IQ בשלושת העשורים האחרונים.  ככל שאנחנו זוכרים פחות, אז אנחנו מבינים פחות וזה בכלל מצמצם את היכולת שלנו לחשיבה ביקורתית, יצירתיות והתפתחות. בפרק ד"ר שרון גרינברג מצביע על הסיבות לכל התהליכים האלה ואף מציע פיתרונות ודרכים להתמודדות. בתוך כל המציאות הזו, תפקיד המורים הוא חשוב יותר ובדרך לשרוד המון מקצועות אחרים שיילכו לאיבוד בעולם הבינה המלאכותית. אז מה בעצם הבסיס לתחושות בטן של אנשים? האם יש תחליף AI למורים? ומי זאת בכלל בטי הבוטית? אינפוגרפיקה של הפרק

מה יש הכי הרבה בבית ספר? מורים ותלמידים כמובן. יחד עם זאת, מעל כולם נמצא המנהל. אולי רובנו זוכרים את המנהל כדמות שרק מפחדים להגיע אליה, אבל ככל שהשנים עוברות כוחו של המנהל להפוך את בית הספר ליותר טוב ויותר משפיע רק הולך וגדל. וזה לא נגמר רק במבחנים ושיעורי בית. הגענו לכנס של אורט בנס ציונה וכינסנו פאנל מנהלים, ארבעה מנהלים שונים חלקו איתנו את העקרונות שלהם ואת המחשבות שלהם על איך מקדמים את המורים או גורמים לשינוי אצל תלמידים. 4 מנהלים, 4 בתי ספר, אבל מחשבות טובות מכל כיוון.

אושר הוא מושג מפתח בחיים של כל אחד מאיתנו. האם אפשר להביא אושר גם לכיתה, ואם כן איך עושים את זה בכלל? אז בשביל זה הבאנו לשליף את פרופסור עוז גוטרמן, אחד שיודע להסביר את את הנוסחה של האושר ומה מרכיב אותו. אנחנו לומדים שיש אחוז מסוים באושר שלנו שאפשר ממש לנהל ולשנות.  תוך כדי השיחה אפשר להבין אילו מילים יכולות לעזור לתכנת את המח שלנו למצבים מסוימים וכמה הדוגמה האישית שלנו כמורים, אנשים או הורים מלמדים את ומראים לאחרים כיוון שהם יכולים לחקות ולהפוך את החיים ליותר חיוביים. איך עדיף לענות לשאלה מה שלומך? אילו טיפים יש לעוז להעלאת האושר אצלנו בבית? ומה ההבדל בין ביקורת לקיטורים? אינפוגרפיקה של הפרק

אחד האתגרים שלנו, בין אם כמורים ובין אם כהורים, הוא איך לדבר עם התלמידים שלנו בצורה שתגרום להם להתאמץ יותר כדי להצליח, גם אם הם בטוחים שזה משהו שהם לעולם לא יהיו טובים בו. אז כדי לנסות ולענות על השאלה הזו שלפנו את נושא דפוס החשיבה, במיוחד לגבי דפוס חשיבה מתפתח. ערן נוב, ארכיאולוג שעשה הסבה להוראה, מספר לנו באילו דרכים הוא הצליל לשנות דפוסי חשיבה אצל תלמידים.  ערן מספר לנטע על הדרך שבה מדברים או נותנים משוב לתלמידים כדי לחזק את דפוס החשיבה המתפתח, ואיך הוא הצליח לשנות את הקיבעון המחשבתי שלהם בנושאים מסוימים, כלומר להוציא אותם מדפוס חשיבה מקובע כד שיבינו את הרעיון שבעזרת מאמץ אדם יכול להשתפר. מה המילה שאם מוסיפים אותה אז אפשר להימנע מדפוס חשיבה מקובע? איך מחמיאים לתלמיד מבלי להרוס אותו? ואיזה ראשי תיבות מקוריים נתן ערן לכיתת מב"ר שחינך? אינפוגרפיקה של הנקודות המרכזיות בפרק קישור לקבוצת פייסבוק "משהו אכותי לשיעור משמעותי" קישור לשיעור (של שעה וחצי) על דפוס חשיבה מתפתח לדוגמה:

היו ימים שהמורה בכיתה היה האוטוריטה לכל דבר ועניין. בתקופה שבה כמעט לכל תלמיד יש את הקופסה הקטנה הזו ביד, שיכולה לגלות לו הכל, המורה צריך למצוא דרכים חדשות ויצירתיות כדי לשמור על הסמכות שלו. אם יש צ'ט GPT, אז איך המורה יכול לשמור על מעמדו ויכולתו בכיתה. ליאור פרנקל, מחבר רבי המכר "הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה" ו"אני רוצה הכל" מצטרף לנטע בפודקאסט "השליף" כדי לעזור לה ולכולנו להבין וליישם פרקטיקות מעולם הניהול בתוך הכיתה. ביחד הם מראים לנו איך יוצרים אוטונומיה בכיתה ואיך המורה יכול לעזור לתלמיד לקבל החלטות טוב יותר וגם לעמוד ביעדים כמו הגשה לבגרות. מה הופך מורה למנהיג? כמה מרחב תמרון יש לתלמיד בכיתה? ומי המורה שליאור זוכר מכיתה א' ולעולם לא ישכח?

היום הראשון ללימודים הוא יום חגיגי, ולפעמים הוא גם מרגש ולפעמים הוא גם טראומטי. בפרק הראשון של פודקאסט "השליף" ננסה להבין מה מתרחש במוח של התלמידים ביום הזה. כדי לעשות את זה בצורה המיטבית שילבנו פה את ונדה רבין ואת תחום הנוירופדגוגיה. השיחה עם ונדה חיברה בין חינוך וחקר המח כדי לגרום למורים להיות טובים יותר ומקצועיים יותר . למה בעצם היום הראשון שונה מכל שאר הימים עבור התלמידים? האם התלמידים זוכרים בבירור מה היה ביום הראשון או בדיוק להיפך? ואיך משחקים בכיתה לפעמים יכולים לעזור לנו ביום הראשון וגם אחריו?