גיאופוד

בפרק הזה אנחנו צוללים אל העולם המיקרוסקופי של הפורמיניפרים, עם ד״ר שרית אשכנזי-פוליבודה, חוקרת במו״פ מדבר וים המלח בתחום המיקרופלאונטולוגיה הימית. למרות גודלם הזעיר, פורמיניפרים הם ארכיון סביבתי מדויק במיוחד: הם מגיבים במהירות לשינויים בטמפרטורה, במליחות, בזיהום ובמצבי חמצון, ומשאירים אחריהם חתימה שאפשר לקרוא גם בהווה וגם ברקורד הגיאולוגי.השיחה עוסקת בשאלה איך יצורים חד-תאיים יכולים ללמד אותנו על התחממות גלובלית, חדירת מינים טרופיים, שינויי קהילות ימיות וזיהום ימי, וגם על ההבדל בין קריאה של העבר לבין ניטור סביבתי בזמן אמת. דיברנו גם על דוגמאות מהים התיכון, ממפרץ אילת ומהחופים המושפעים מפעילות אנושית, ועל הערך המדעי של עבודה מהערבה, קרוב לשטח וקרוב לשאלות המחקר.האזנה נעימה!

בפרק הזה אנחנו חוצים גבולות ללבנון, אחד המקומות המעניינים ביותר מבחינה גיאולוגית. למה ההרי הלבנון כל כך גבוהים? איך הם נוצרו? למה אין מישור חוף רחב? ואיך רעידת האדמה מ-6 באפריל קשורה לכל זה? האזנה נעימה!

בפרק הזה אנחנו עולים לחלל – או לפחות מסתכלים ממנו חזרה על כדור הארץ. אירחנו את פרופ' אנה ברוק, ראש המעבדה לספקטרוסקופיה ולחישה מרחוק באוניברסיטת חיפה.המעבדה של אנה עוסקת בפיתוח טכנולוגיות חדשניות לניטור שינויים סביבתיים, תכנון ירוק וניהול משאבי טבע – תוך שיתופי פעולה בינלאומיים נרחבים עם NASA, האיחוד האירופי, ושותפים מרחבי הים התיכון ומירדן.דיברנו על איך חישה מרחוק משנה את הדרך שבה אנחנו מבינים ומנהלים את הסביבה שלנו, ועל עתיד התחום בעידן של בינה מלאכותית – ככלי לשמירה על עולם בר-קיימא.האזנה נעימה!

ממשיכים בסדרת ראיונות הוותיקים עם דמות יוצאת דופן: ד"ר יעקב (יענק'לה) ניר, יליד 1933, שגם היום, בעשור העשירי לחייו, כותב, מפרסם ומשתתף בסיורי שטח.בשיחה מרתקת יענקלה לוקח אותנו מהימים שרכב על חמורים בלבנון לחקור נסיגת חופים, ועד למשלחות המחקר הראשונות בים סוף ובקפריסין של שנות ה-60. דיברנו על הקמת סכר אסואן והמחיר שאנחנו משלמים היום על בנייה מסיבית של שוברי גלים, על בארות עתיקות בחוף פלמחים כ"מד-גובה" לשינויי מפלס הים לאורך אלפי שנים, ועל הצורך בראייה רב-תחומית שמשלבת גיאולוגיה, ארכיאולוגיה והיסטוריה.ומסר נוקב לדור הצעיר: "אל תמציאו את הגלגל מחדש לפני שתקראו מה שעשו לפניכם."השיחה זמינה גם בוידאו בערוץ היוטיוב של החבורה הגיאולוגית.https://www.youtube.com/watch?v=ngjXhklcig4&t=1sהאזנה נעימה!

בפרק הקודם סקרנו מאה שנות גיאולוגיה ישראלית. היום מתחילה סדרה חדשה – ראיונות עם ותיקי וותיקות החברה הגיאולוגית, חלק מפרויקט החבורה הגיאולוגית של אורי שטנר.המרואיינת הראשונה היא פרופ' דורית סיון מאוניברסיטת חיפה – חוקרת, מרצה ומנחה לדורות של סטודנטים, לשעבר ראש החוג לציוויליזציות ימיות ונשיאת החברה הגיאולוגית. אבל יותר מכל כותרת – דורית מספרת על עצמה בדרך שלה, כי מעשים ומחשבות מדברים חזק יותר.השיחה זמינה גם בוידאו בערוץ היוטיוב של החבורה הגיאולוגית.האזנה נעימה!

בפרק המיוחד הזה סקרנו את שורשיה של הגיאולוגיה הישראלית, מהחלוצים הראשונים שמיפו את הארץ ברגל ועל פרדות, ועד לפרויקט החבורה הגיאולוגית הייחודי שמתעד את הסיפורים שלא נכתבו בשום ספר. דיברנו על האנשים שייסדו את הגיאולוגיה הישראלית ועל תרומת הגיאולוגיה לבניית היישוב העברי, על חיפוש מים בעמק יזרעאל, מיפוי הנגב למרות הסכנות, ומאבק מדעי-מדיני על יכולת הנשיאה של הארץ.האזנה נעימה!

אירחנו את ד"ר לירן בן משה, גיאומורפולוג נחלי מהמכון הגיאולוגי, לשיחה על נחלי ים המלח.בדרך כלל, תהליכים גיאולוגיים לוקחים מיליוני שנים, אבל בים המלח הם קורים בהילוך מהיר - "על סטרואידים". בשיחה צללנו לממשק המאתגר שבין תהליכים גיאומורפולוגיים טבעיים לבין התשתיות ההנדסיות שלנו. דיברנו על השפעת ירידת המפלסהמהירה על התפתחות הנחלים, איך מתכננים גשר או כביש כשהקרקע מתחתיו משתנה ללא הרף, ומה קורה כשהתערבות אנושית פוגשת מערכת נחלית רגישה.שיחה מרתקת על הגישור המעשי בין הבנה תהליכית מדעית לבין תקנים, תכנון וגמישות תכנונית שנחוצה במערכת נוקשה, במיוחד לאור התכיפות הגוברת של אירועי הקיצון.האזנה נעימה!

גיאופוד מארח את ד"ר רן נוביצקי נוף מהמכון הגיאולוגי לישראל המתמחה במערכות התרעה מפני סיכונים גיאולוגיים. בשיחה על בולענים, בוקענים ולווינים נגלה איך טכנולוגיה שטסה מאות קילומטרים מעל כדור הארץ מסוגלת לזהות תזוזות קרקע של מילימטרים בודדים, וכיצד הנתונים האלו מצילים חיים ותשתיות לאורך חופי ים המלח. איך הופכים מדידת שקיעה למערכת התרעה בזמן אמת? ואיך שיטות מתקדמות של למידה עמוקה (Deep Learning) עוזרות לזהות את הבולען הבא עוד לפני שהוא נפער?

איך מגדלים גיאולוגים?אירחנו את דנה הררי, גיאולוגית ומחנכת בהודו, לשיחה על חינוך מדעי גיאולוגי וטיפוח הסקרנות אצל הדור הבא. מיהם ה"גיאולוגים הטבעיים", כיצד לוקחים משיכה טבעית של ילדים לאדמה, למים ולחומר והופכים אותה לחשיבה מדעית מעמיקה, ואיך משלבים "מדע דמיוני" וסיפורים בתוך שיעורי מדע רציונליים?האזנה נעימה!

אירחנו את רפי לרנר, גיאולוג הנדסי, לשיחה על הממשק שבין המודל הגיאולוגי לתכנון ההנדסי. הכל בנוי על הקרקע או בתוכה, והשאלה היא איך מגשרים בין התכנון ההנדסי לתכונות האדמה ביבשה ובים. הנושא מרתק ומאוד יישומי, והשיחה שלנו נעה מהבנה בסיסית של תפקיד הגיאולוגיה ההנדסית בפרויקטים של בנייה מכל היקף, דרך השאלה מה קורה ביום שבו מגלים שהקרקע לא מתנהגת לפי התוכניות, ועד ניהול סיכונים והביקוש לעבודה בתחום.

מה הקשר בין סלעים, מגנטים, זהב ואוסטרליה?גיאופוד מארח את ד"ר מיכאל אננבורג, גאולוג, גאוכימאי וחוקר פטרולוגיה ניסויית מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU). בשיחה על חזית המדע והמחצבים נצלול אל עולמו של הקרבונטיט – סלע ייחודי ומסקרן המהווה מקור מרכזי לעפרות נדירות (REE), הקריטיות לטכנולוגיה ולאנרגיה של המחר. מדוע הסלעים הללו מעוררים עניין כה רב בקרב גאולוגים וכלכלנים כאחד? כיצד מחקר במעבדות פטרולוגיה מתקשר לשוק המשאבים העולמי?

גיאופוד מארח את פרופ' לאה ויטנברג, גיאומורפולוגית מביה"ס למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה. בשיחה מרתקת על השפעת השריפות על הנוף הים-תיכוני נבין מה קורה לחי, לצומח ולקרקע ביום שאחרי. יחד נבחן כיצד רצף של שריפות חוזרות מעצב מחדש את הטבע הישראלי ומהן המגמות העולמיות בחקר שריפות.

גיאופוד מארח את דר' כרמית רפפורט, ראש התכנית לתואר שני בניהול איזורי אסון ומצבי חירום בביה"ס למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה. מרצה וחוקרת בתחום התנהגות אוכלוסיה בחירום.

גיאופוד - פרק פתיחה - מה נשמע בגיאופוד? שיחות פתוחות ומקצועיות עם מומחים.ות על כל מה שמתחיל בגיאו - גיאולוגיה, גיאופיזיקה, גיאופוליטיקה, גיאואסטרטגיה, גיאוגרפיה, גיאוכימיה, גיאוביולוגיה, גיאוהידרולוגיה, גיאולוגיה ימית,....וכל מה שביניהם.