1000 ימים ללחימה

מצטרפים ובונים כוח וביחד נחזיר את המדינה לעםhttps://zehut.org.il/התנדבו-לזהות/“ראש הממשלה דפק הופעה”, אומר ברדוגו! ולפתע נוחתת אצלי הודעה; “פוסט שלך מלפני 6 שנים תראה מה זה...” ואני קורא את מילותיי שלי ולא יודע את נפשי מצער: “...את תמימות בנינו, שמגיעים לצבא עם תחושת צדק בתולי, חדורי רוח לחימה ומוטיבציה לחתירה לניצחון, אנו מנצלים עד תום בכדי לשמר את חיינו הנוחים בעורף ולהימנע מהכרעה - שהיא קודם כל מוסרית!אנו מעדיפים לסכנם לחינם מבלי לצייד אותם ביכולת אמיתית להגן על עצמם מול אויב שאינו לובש מדים. וכשאנו מלווים את קורבנות השיטה חסרי המזל אל קברם, אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו מוסריים... כי טוב למות בעד אוכלוסיה עויינת...וכשנתפוס את מי שהרגם, נספר לעצמנו שניצחנו, וכשנשחררו באיזו עסקה, ננוד למשפחות באי נוחות, וכשנשלח שוב את המחזור הבא, את בנינו- ‘הבשר הטרי’ - לצבא, לרדוף שוב אחר מי שלא רצינו לנצח ולרפד לנו את האשליה הנוחה - עדיין נוחה - בתל אביב, אז הבנים שכבר השתחררו, יהיו בטיול בדרום אמריקה וימחקו מזכרונם את השנים בהם הפכנו אותם לכוח שיטור קולוניאלי משולל צדק, ואילו הגנרלים ששימרו את הנרטיב יקודמו בסולם הדרגות ומי מבנינו שירצה להישאר בצה”ל יבין היטב כיצד ניתן וכיצד לא ניתן להתקדם.עד ש...עד שכל התפלצת הזו תתפוצץ בפרצופנו ביום פקודה...”כך כתבתי, שלוש שנים לפני המלחמה, ולפני שגם משפחתי ואני הפכנו לאלה שנדים להם באי נוחות.לא צפיתי. וכי מה כבר ישנה מה אמר אתמול ומה יגיד מחר. הקהל מן הסתם הריע לנתניהו - החלילן מהמלין, שדפק שוב הופעה. העיקר ש”ניצחנו”. לנו התהילה, וכל האחריות למחיר האיום, רובצת כולה על הצד השני.