107. שירלי נחמה פרקש

כששירלי נחמה פרקש ואני נפגשנו לשיחה בביתה ברמת גן, לא היה לנו כמובן מושג שהעולם עומד להתהפך, ושממש מעבר לפינה מחכים ימים נוראים כאלה. התלבטתי מאוד אם להעלות את השיחה הזו כעת, ובכלל, אם להעלות פרקים בפודקאסט הזה שנוגע באופן ישיר כל כך במוות ובאבל, והחלטתי שכן, לא רק בזכות אותן מאזינות שכתבו לי כמה הוא חסר להן, אלא משום שיש בשיחות הללו – וזה בולט כל כך בשיחה עם שירלי – המון חיים, ובאופן מפתיע אלה חיים שנובעים במידה לא קטנה דווקא מהכאב. שירלי-נחמה, אחרי שנים של עבודה כעיתונאית בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה, היא היום כתבת Ynet. היא חזרה בשיחה שלנו לילדותה כמי שאומצה על ידי משפחה חרדית בבני ברק וגדלה בה, לדבריה, כמו קרמבו – שחורה מבחוץ, לבנה מבפנים – חווה על בשרה גזענות רבה אבל גם תמיכה אדירה מאימא שבעצמה לא רצתה לחיות את החיים האלה, וגידלה אותה כילדה מורדת. ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם מיכל רון. Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠