126#: מה באמת קורה לגוף שלך אחרי לידה, כשיש לך שחלות פוליציסטיות

אחרי הלידה הראשונה שלי מצאתי את עצמי יושבת ומחכה שהגוף “יחזור לעצמו”. בעיקר חיכיתי שהמחזור יחזור, כסימן שמשהו מסתדר. חודש עבר, אחריו עוד חודש, ואז עוד אחד  ופתאום הבנתי שעברו כבר ארבעה חודשים, ואני עדיין מחכה.התחלתי לשאול את עצמי אם זה אמור להיות ככה. האם זה תקין? האם אני סתם חסרת סבלנות? מסביבי כולם הרגיעו ואמרו שזה בגלל ההנקה, שזה נורמלי לגמרי ושאין מה לדאוג. אבל בפנים הייתה לי תחושה אחרת. תחושה שיש פה עוד משהו, משהו שאף אחד לא באמת מסביר לי עד הסוף.והאמת היא שיש.עם הזמן הבנתי שזה קשור למה שקורה מאחורי הקלעים עם ההורמונים בזמן הנקה,ולשילוב המורכב של חוסר שינה, הנקה ושחלות פוליציסטיות. שילוב שיוצר עומס אמיתי על הגוף ומכניס אותו למצב שממש קשה לצאת ממנו.פתאום הכול התחיל להתחבר לי. הבנתי למה אני כל הזמן רעבה, אפילו יותר ממה שהייתי בהריון. למה השיער נושר בכמויות. למה יש תחושה קבועה של “ענן בראש”, ערפול שלא עוזב. והדבר שהכי תסכל אותי זה למה הגוף לא רק שלא משחרר משקל, אלא לפעמים אפילו מוסיף.וכל התחושות האלו? הן לא בראש.יש להן הסבר הורמונלי ברור ומאוד הגיוני.בפרק הזה, אני מסבירה בדיוק מה קורה בגוף אחרי לידה ובעיקר אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות. למה הגוף נכנס למצב הזה, איך ההורמונים, הסוכר, השינה והסטרס משתלבים זה בזה, ולמה זה מרגיש לפעמים כמו מעגל שקשה לשבור.אבל לא פחות חשוב מזה, אני מדברת גם על איך אפשר לתמוך בגוף בלי דיאטות, תוכניות מורכבות ובלי לדרוש מעצמנו “לחזור לעצמנו” מהר מדי. אלא להבין מה הגוף באמת צריך עכשיו, ואיך לעזור לו לחזור לאיזון בקצב שלו.אני גם משתפת בדברים שהייתי עושה אחרת לגמרי,אילו הייתי יודעת את כל זה כבר אחרי הלידה הראשונה שלי.אם את עכשיו בתקופת אחרי לידה, או מכירה מישהי שנמצאת בשלב הזה הפרק הזה ממש בשבילך.שולחת חיבוק חם ואהבה גדולה 💛מירי