139. קובי ניב

קובי ניב הוא כנראה אחד האנשים המצחיקים ביותר בסביבה. הרקורד שלו כולל את ״זו ארץ זו״, שלפני צאתו כספר היה טור ב״העולם הזה״ שנכתב ביחד עם ב. מיכאל, חנוך מרמרי ואפרים סידון, את הסטירה הטלוויזיונית העברית הראשונה, הלא היא התוכנית ״ניקוי ראש״, פרקים חלוציים לגמרי ב״זהו זה״ – קובי הוא שאחראי לפינה ״סערה בכוס תה״ ולפופטיץ המיתולוגי, ושורה של ספרי קומיקס שיצר עם דודו גבע, שבהם זכה הציבור להכיר את יוסף מהעירייה, את מגוחך ואת אהלן וסהלן. יש עוד, וישנה כמובן קריירה ארוכה כתסריטאי ומבקר ומורה לקולנוע . וישנם הרומנים, שיש בהם הומור, אבל גם עיסוק רב מאוד בענייני מוות, עיסוק אובססיבי אפילו, כפי שקובי אומר בשיחתנו. הבולט מבין אלה הוא ״בסוף כולם נמותו״, שגיבוריו הם חמישה גברים ישראלים, פליטים, שנמלטו מישראל שנחרבה באיזו אפוקליפסה לכאורה עתידית, לכאורה פרועה מאוד, אבל מתחת לפני השטח מתברר שמדובר בסיפור אישי מאוד, שיש בו חלקים אוטוביוגרפיים לגמרי, וקובי מציע בו מבט מפתיע שלפיו ההתאבדות של אחיו, אילן, הייתה בעצם ביטוי ברור ועז של הרצון לחיות. ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר. Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠