164. טליה טוקטלי

הרבה מאוד מן היכולת להתמודד עם הרגעים הקשים בחייםטליה טוקטלי למדה מאבא שלה, דווקא מאבא שלה, שאיבד את הוריו בשואה, אבל ידע לצלצלאליה מדי בוקר, אחרי מותו של בנה דולב,  כדי להעיר אותה ולהזכיר לה לקום ולהמשיך. הוא נתןלה, היא אומרת, איזו יכולת פנימית לארוז את העצב. שוחחתי עם טליה – שהיא פסלת,אמנית קרמיקה עטורת פרסים ומרצה בכירה בדימוס בבצלאל, וגם העורכת של כתב העת 1280 מעלות – ביום שבו שודרובטלוויזיה לוויות של חטופים שנרצחו, שהיה כמובן יום מלא טריגרים ועצב, אבל גם אחדמן שבהם נדרשה לה החלטה נחושה לדבוק במה שיש, כלומר בחיים. הספר שטליה הזכירהבמהלך השיחה הוא ״יומן אבל״ מאת רולאן בארת, וסרטון המכשפה שעליו אנחנו מדברות הואיצירה שלה, שכמו כל האמנות שלה מחביא בתוכו הפתעות שהן גם מצחיקות וגם צובטות לב. ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם)   את שם הפודקאסט קוראת הפעם מאיה קוסוברLogo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music:Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠