6.23 Ki Sisa 5786

​1)      When receiving numerous pastries in Mishloach Monos, is there a concern that I will now have to separate Challoh, due to some of the pastries being made in small batches?[1]2)      Should a brocho be recited by an adult who’s reading Megila for boys who are under Bar-Mitzva?[2]3)      Purim evening I fell asleep without having davened Maariv, waking up minutes before the official time for dawn. I began Shmoine Esrei before dawn but finished thereafter. Do I have to add another Shmone Esrei at Shacharis? [3]4)      May young children make use of a bathing pool on Yomtov?[4]5)      Why did the Jews in Shushan desist from taking spoils?[5]6)      When how many strands snap do Tzitzis become invalid?[6]7)      What is the reason for our minhag that the reading in Parshas Beshalach and on Purim is “Zecher Zeicher”, whereas in Parshas Ki Teitzei it is read “Zeicher Zecher”?[7] 8)      Feedback regarding whether dashes between the letters of Hashem‘s name prevent the kedusha of that written word:Would adding the letter O G-o-d, thereby making the word ‘Good’, allow the deleting of the name? Or, is adding the O in and of itself an act of erasing the name?[8]To sponsor a Shiur – to honour a special occasion -contact: [email protected][1] ההערה, בלוח 'דבר בעתו'.קי"ל ב' עיסות שאין בא' מהן שיעור חלה, מצטרפות אח"כ לשיעור ע"יצירוף-סל, ואפילו אחר שנאפו (יו"ד סי' שכה ס"א). דיון באחרונים אםמצטרפים כמויות קטנות שכ"א מעוטפת בשק-פלסטיק. גם אם מקפיא מצרף כמו סל, אוליהוי כמחובר לקרקע. ראה שו"ת מנחת יצחק ח:קט, מחזה אליהו א:קיא, סי' מלא העומרפ"ו ס"ד, חלה כהלכתה סי' ח סל"ה.כפשוט,הבעי' היא רק במאפים ביתיים, כי בשל ביח"ר כפר הופרשה חלה במקור.[2] בשוע"ר סי' רצו סט"ז מתיר לברך עלהבדלה לקטן. הפרי מגדים (סי' תקפט א"א ד) נסתפק אם הגדול יברך על מצות שמיעתקול שופר של קטן. ובס' חנוך לנער (בלוי, פי"ד:ו) תמה מה בין זה לקידושוהבדלה.[3] להמשנ"ב (רלה:לד)אין להתפלל ערבית אחר עה"ש. אבל י"ח (פס"ת שם יב).[4] במשנה ברורה סי' שכוס"ק כא כתב שנוהגים להימנע מרחיצה גם במים קרים.[5] בתורה שלמה – אסתר (פ"ט הע' לג) הביא כמהטעמים.[6]  ראה שוע"ר סי"ב ס"ג.[7]  במאמר אדה"ז מחלק בעמלק בין אהבהרעה (סגול) ליראה רעה (צירה). קיום מצוה לשם פני' – אין לנו למחות, משא"כזהירות במל"ת שלא לשמה. בפ' בשלח "אמחה", העיקר סגול. בפ' תצא"תמחה", העיקר צירה. ע"פ ספר המנהגים-חב"ד ע' 72-73.  [8]  ראה שו"ע יו"ד סי' רעוסי"ב ובהגהות רעק"א שם. ​