6.44 Ki Sovo 5786

​1)      In the AR’s Sidur: וכן (נ"א: וכאן) שני כתובים.... Why do we have both versions?[1]2)      What are the guidelines for repurposing a church to be a Shul? [2]3)      I am reciting Tachanun and the Oron Kodesh is opened. Should I interrupt to stand up and say ויהי בנסוע הארון, or should I continue with Tachanun?[3]  4)      I’m typically slower than the Chazan for Slichos. If I’mreciting a Piyut and the Chazzan prompts the congregation to say the 13 Midos – whilst I’m falling behind. Should I pause to join in saying the 13 Midos, or should I just keep saying Slichos at my own pace?[4] 5)      A Jew lit the oven in a bakery. The oven was turned off and then rekindled. The Halocho considers the bread to be Pas Yisroel as long the oven hadn’t cooled off totally. How do we assess “cooled off totally”?[5]6)      On a fast-day, when the 13 Midos are read, the congregation say aloud beginning from Hashem Hashem, but in Tachanun and Slichos everyone begins with Vayaavor. Why the difference?[6]  7)      The first Yehi Rotzon in the Morning Brochos – is it a separate brocho?[7]8)      Following on from Shabbos davening mix-up: What if I said Yishtabach and then realized that I hadn’t said Nishmas?[8]To sponsor a Shiur – to honour a special occasion -contact: [email protected][1] במהדורות קדומות של תו"כ ליתא לתיבה זוכלל. תוספת "וְכֵן" יכולה להתפרש שמדה זו היא בנוסף על מניןי"ג המדות. ואולי לכך דייק האריז"ל לומר "וכאן" – להבהיר שהיאאחת מי"ג המדות. בכך נשמר שהיא מקבילה למדת "ונקה" שבי"ג מדותהרחמים, שגם בה באה תיווך בין "ונקה" לבין "לא ינקה" (שבועותלט, א) – ראה 'עשירית האיפה' על תורת כהנים (להרה"ק מקאמארנא). וביאור"וכאן" הוא כפירוש רוו"ה, הובא בסדור אוצר התפלות ע' 168בשוה"ג. ואולי לכוונה זו הביא רבינו נוסח "וכאן" במוסגר, אע"פשאינו המובן הפשוט, כנ"ל.[2] במגן אברהם סי' קנדסקי"ז הביא בשם הרא"ם להקל – כי לא נעבד הבית מעולם. בביה"ל (שםסי"א ד"ה נרות) כתב דהמג"א מיירי בלא העמידו שם אליל, אבל אםהעמידו בו אליל הוי הבית משמשי ע"ז. ואז, אף לאחר ביטול, מאוס הוא לגבוה.ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' מט) נטה להחמיר מטעם הנ"ל.ובשו"ת מהר"מ שיק (יו"ד סי' קנג:ג) מקיל אין שם פולחן לאליל, והביתרק משמש את האנשים. וראה דברינו בנתיבים בשדה השליחות ח"ב פ"ו ס"ב.ועתה אוסיף (ואולי זוהי כוונת מהר"ם שיק): הפרוטסטנטים אינם סוגדים לאליל,ואמונתם היא במשהו הזוי. אז אין חפצא של ע"ז. אז י"ל דלא שייך גם דיןמשמשי ע"ז.להעיר שלענין משמשי ע"ז, המכירה הוי' כביטול (רמ"איו"ד סי' קמו ס"ח).[3] שו"ת שבט הלויח"ז סי' יב:ב, הובא בפסקי תשובות סי' קלא הע' 8. אך נראה שכשמוציאיםהס"ת חייב לעמוד.[4] שם ס"א.[5] ערוך השלחן יו"ד סי' קיב סכ"ז – בשםאסור והיתר [סו"ס מד].[6] ראה 'סדור רבינו הזקן' ח"א ע' שמז בהע' 874בשם שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ג. [7] ראה סדור רבינו הזקןח"א ע' לט הע' 54.[8] יאמר 'נשמת' אחר 'ישתבח' (שגיאות מי יביןח"ב סי' לח:ד).​