84. רפי וייכרט

״חברות לא נגמרת עם מותו של חבר. להפך, היא נמשכת ביתר שאת״. כך אמר לי המשורר רפי וייכרט על החברות העמוקה שלו עם עמינדב דיקמן. החברות הזו נמשכה רבע מאה, עד מותו של דיקמן מסרטן, לפני כמעט שנה, כשהוא בן 63 בלבד. שניהם בנים למשפחות מהגרים שגדלו ביד אליהו, אבל הם נפגשו בספרות – רפי, המשורר, המתרגם, העורך, המרצה והמו״ל, ועמי, הפרופסור החוקר שתרגם שירה ופרוזה מעשר שפות או יותר – והם אהבו מאד גם לברוח מהספרות, אל העיר, המסעדות, השוק. והיו המון פרויקטים שהם רצו להשלים, עד שהזמן הלך והצטמק ואזל. ומה שנשאר הוא מדף מפואר של יצירה שעמי השאיר אחריו וספר שירי ההספד של רפי ״אתה היית קורא לזה אלגיה״, שבו הוא אומר בין השאר ״הייתי מעדיף שאתה תספיד אותי״.   עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם). Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠