בדין שיעורי אכילה לברכה אחרונה | מסכת ברכות - הרב גבריאל סרף, ראש הישיבה

🎬 לצפייה בשיעור ביוטיוב── ראשי פרקים ──(1:15:40) שאלת הפני יהושע על בריית הנשמהבינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:השיעור דן בגדרי שיעור כזית לברכה אחרונה, תוך התמקדות במחלוקת בין הבבלי לירושלמי במעשה דרבי יוחנן שאכל זית מליח; בעוד הבבלי מסיק שבירך רק משום שהיה זה זית גדול שנותר בו כשיעור לאחר נטילת הגרעין, הירושלמי מחדש שניתן לברך גם על פחות מכשיעור מדין בריה. עורך השיעור מבאר חמש שיטות בראשונים המבוססות על חקירה האם שיעור כזית הוא דין ב"חפצא" של המאכל (חשיבות הכמות) או ב"גברא" (מעשה האכילה), ומסביר בכך את המחלוקות האם דין בריה נאמר רק בשבעת המינים, האם חובה לאכול גם את הגרעין כדי להיחשב בריה, והאם ברכת בורא נפשות שונה ממעין שלוש בהיותה "מתיר" בלבד ולא מצוות ברכה גמורה. למסקנה, רוב הראשונים דחו את שיטת הירושלמי ופסקו כבבלי שאין לברך ברכה אחרונה בפחות מכזית אפילו בבריה, וירא שמים יחמיר על עצמו שלא לאכול בריה פחות מכשיעור כדי לצאת מידי ספק.1. חובת כזית לברכה אחרונה — לפי הגמרא בבבלי (ברכות לח.), יש צורך באכילת שיעור של כזית כדי להתחייב בברכה אחרונה, גם כאשר מדובר בפרי שלם.2. דין בריה בירושלמי — התלמוד הירושלמי חולק וסובר שעל בריה (דבר שלם, כגון ענב אחד או גרעין רימון) מברכים ברכה אחרונה גם בפחות משיעור כזית.3. פסיקת ההלכה כבבלי — ראשונים רבים, ובראשם הרי"ף והרמב"ם, פסקו כגמרא דידן שאין דין בריה לעניין ברכה אחרונה, וכל שאכל פחות מכזית אינו מברך כלל.4. צמצום לשבעת המינים — הפני יהושע מדייק שגם לשיטת הירושלמי, דין בריה נאמר אך ורק בשבעת המינים מחמת חשיבותם המיוחדת שנשתבחה בהם ארץ ישראל.5. אכילת הגרעין בבריה — לדעת הרבנו יונה והרשב"א, כדי שדבר ייחשב בריה, יש לאכלו בשלמותו כולל הגרעין; הוצאת הגרעין מבטלת את שם הבריה.6. הבאת השלם לשולחן — הרא"ש חולק וסובר שאם הפרי הובא שלם, אף על פי שזרק את הגרעין בשעת אכילה, עדיין נחשב בריה כי נהנה מדבר שלם כדרך אכילתו.7. חקירת חפצא וגברא — במושג שיעור כזית יש לחקור אם הוא דין בגברא (מעשה אכילה מינימלי) או דין בחפצא (חשיבות הכמות של האיסור או המאכל).8. השוואה למאכלות אסורות — במאכלות אסורות הבריה מחייבת מלקות בכל שהוא, משום שהתורה החשיבה את החפצא השלם כחשוב גם ללא שיעור כמותי.9. דין ברית נשמה — לדעת חלק מהראשונים, דין בריה הפוטר משיעור כזית נאמר רק בדבר שיש בו ברית נשמה (בעל חיים חסין), אך במיני מאכל נחלקו בדבר.10. שיטת ה"רי" בבורא נפשות — הרי (בתוספות) חידש שעל ברכת בורא נפשות מברכים גם על פחות משיעור, כיוון שאינה ברכה חשובה אלא רק "מתיר" להנאה.11. ברכה כ"מתיר" לעומת "מצווה" — הברכות נחלקות בין דין מתיר (היתר הנאה מהעולם) לבין מצוות ברכה; בברכה אחרונה הדגש הוא על המצווה הדורשת שיעור.12. הנהגת ירא שמיים — למעשה, הרא"ש והטור פסקו שירא שמיים יחמיר על עצמו ולא יאכל בריה פחות משיעור כדי שלא להיכנס לספק ברכות.