דבר מלכות, בהעלותך, תשנ"א

דבר מלכות- בהעלותך תשנ"א (אותיות י' - הסוף) עוסק בהבדל בין שתי דרכי העבודה: עבודת האדם על עצמו (קדושה) מול עבודתו בעולם (בריות), הנרמזות במספרים חמש (קדושה) ושבע (השפעה בעולם). הנשמות, התורה והמידות מתחלקות בהתאמה לשתי חלוקות אלו: חמשה חומשי תורה וחמשת תלמידי ריב"ז מייצגים את דרגת הקדושה; שבעת נרות המנורה – את כלל נשמות ישראל, כולל הרחוקים. גם התורה עצמה נחלקת כך: חמשת ספרים עוסקים בקדושה, והשישי והשביעי (שכוללים ירידות כמו תלונות העם וחטאי המרגלים) עוסקים בתיקון העולם – אך דווקא מהם נמשכת עבודה נעלית של תשובה, שמגיעה עד לדרגת "שלהבת עולה מאליה". הרעיון מודגש גם בסיפור המרגלים – שממנו נלמדת מעלת המרגלים של יהושע, והיכולת להפוך ירידה לעלייה. החיבור לתאריך: בימים אלו מתמלא אור הלבנה בשלמותו – רמז למעלת הדור האחרון בגלות, שהוא זה שיזכה להפוך לאור הגאולה, בזכות עבודת כל הדורות הקודמים, עד שנזכה תיכף ממש לגאולה השלמה.