דינה הלמדנית כותבת לרב
from מחלף ההלכה Hosted by Rabbi Haim Ovadia
טקסט מדהים של רבי שמואל ארקוולטי בעד לימוד תורה לנשים, מן המאה השש עשרה: אמרי אשה ברה, יקרה מפנינה, לשמוע בלמודים חפצה, ושמה דינה עדינה.היא עם משכיל תתיעץ, כי יראה פן יקל כבודה על זה בכל מדינה ומדינה. אמר שלמה בחכמתו: "ושומע לעצה חכם". וכיהודה ועוד לקרא, חכמי הפילוסופים אמרו גם המה בחכמתם: "הדעתן שבאנשים צריך עצה". לכן אני האשה הנצבת עמך בזה (גם כי ריחק ה' את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ כמאמר החכם אין המרחק במצב ממה שיחייב השתנות באהבה העצמית), דנתי קל וחומר בעצמי לאמור, אף כי אשה נתעבת נאלחה, לחה בטבע, טבעה ביון מצולות הסכלות, משימה רווח בין עדרי ההעדר, תלך לדרוש את אדוניה, ועצתו תנחנה, תנהלה תנחילה דרך ישר. זה ימים רבים אנכי פוסחת על שתי הסעיפים, הן ולאו ורפיא בידי. קול אומר, קומי קראי לתבונות ותבואנה, אז תביני יראת ה' וחזקת והיית לאיש, כי לא עם הארץ חסיד. ואם נפטרו הנשים מכל מצות עשה שהזמן גרמן, השוון הכתוב לכל עונשים שבתורה. הלא ידעת דמרגלא בפומייהו דחכמי, כל ידיעה שלמות! הרע רע מהכשפים המכחישים פמלייא של מעלה, ודרשו ז"ל לא תלמד לעשות, לעשות אין אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות! וקול אומר: ליך אמרין נקבה, סחור סחור לאורייתא לא תקרבי! העוד לא ידעת דלא פסק מפומיהון דרבנן כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות? כי רבים חללים הפילה, העפילה לעלות ההרה, הרה לזנונים, הרה עמל וילוד שקר, חוקרת מה למעלה, ומעלה מעל בה' ובתורתו, דורשת לגנאי, ועצומים כל הרוגיה, ארוגיה קורי עכביש! שלחי ידיך לכישור וכפיך יתמכו פלך, ובחכמה תטווי את העזים, ואל תעיזי פנייך ליכנס בגן החכמה, ללקוט שושנים ששונים חכמים. בכן לבי נקפי פן חס ושלום אחטא בנכבד. ואם אשנס מתני לדעת זאת התורה אשר שם משה, עמל הוא בעיני ועווני גדול מנשוא, כי אשיג גבול רעי, האנשים היושבים ראשונה במלוכה מלכות העיון. והכתוב אומר, יריע אף יצריח, לא יהיה כלי גבר על אשה! וחכמים ז"ל אמרו בכלל אין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימה. עוד מצאתי או"ן לי בהא דאמרי חכמים ז"ל נשי במאי זכיין וכו', ולא אשתמיט תנא או אמורא דאסיק אדעתיה למימר במאי דעסיקא באורייתא ואתה אדוני מורה צדק למדני דרך זו אלך ואחרי דבריך לא אשנה מענה איש ישיב: בהיות חפץ האשה מוכן לקבל שפע החכמות יזיק לה ההתרשלות, דלא חיישינן להא דאמרי רבנן כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות. תבורך מנשים יעלת חן אשת חב"ר, הקונה חכמה וחומת הפרישות בונה. בואי נא אשה יפה ושרת טעם, שמעי בקולי לאשר אני מייעץ אותך. אם חשקה נפשך בתורה הטהורה, בציון העיון, במושב המחשב, בעמוד הלימוד, בקירות החקירות, יריעות הידיעות, אשכול ההשכל, ענבי הענווה, חמודות המדות. ותבזי בלבבך תאוות נעוות המרדות, טובת תועבת העולם, הבלי חבילי הזמן, נוגי תענוגי תבל, הבל המה מעשה תעתועים, מקומך אל תניחי ואל יעצרך גשם. ואי לאו דמסתפינא מחברייא, אימא מלתא כי זכר היית ונהפכת לנקבה, וכמקרה דינה בת יעקב גם לך קרה. והכי קרא שמך דינה? האלקים אשר שם שמות בארץ קרי עליך נקבה תסובב גבר. וקושיית מאמר רבותינו ז"ל כל מלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות, אינה צריכה לפנים, דאיתתא חזינא ותיובתא לא חזינא. כי אפשר לחלק שחכמים ז"ל לא דברו אלא כשהאב מלמדה בקטנותה, שגם במעלליה תתנכר אם זך ואם ישר פעלה. שבודאי כי האי גוונא איכא למיחש, שרוב הנשים דעתן קלות, כלות זמנן בדברי הבאי, וכרובן כן חטאו בקוצר רוח. אמנם הנשים אשר נדבה לבן אותן לקרבה אל המלאכה, המלוכה, מלאכת ה', מצד בחירתן בטוב במה שהוא טוב, הן הנה תעלנה בהר ה' תשכונה במקום קדשו, כי נשי מופת הנה. ועל חכמי דורן להדרן לאדרן לסדרן, לחזק ידיהן, לאמץ זרועותיהן, לחגור מתניהן, לאזור חלציהן. ועוד מעט תרתי לטיבותא ומהן תצא תורה, כי האנשים האנושים, הענושים ביין משתיהם, האוכלים למעדנים, והגוף הנגוף הוא טוב להם מעשרה שליטי נפשם המעצמת אותם, ונרפים הם נרפים מעבודת ודת עדת ישראל, יקחו קל וחומר בעצמם. ומה שאמרו ז"ל הני נשי במה זכיין אל תתאונני, כי יש להשיב שחכמים לא דברו אלא בהווה, כי רובא דרובא שבהן אינן זוכות רק במה שאמרו ז"ל, ולא אתו לאפוקי העוסקת בטהרת התורה ח"ו, עשי והצליחי ומן השמים יסייעוך!
Embed this episode
No transcript yet.