דיפלומטיה בצל הזיכרון, חלק 2: מחיר הסכם השילומים

הסכם השילומים שתרם באופן משמעותי להתפתחותו של המשק הישראלי, היווה גם את הבסיס להתפתחות היחסים המיוחדים בין ישראל לבין גרמניה המערבית . אלה קיבלו תנופה בעיקר לאחר מלחמת סיני, לאור נכונות הולכת וגוברת של הגרמנים לתמוך כלכלית ובעיקר צבאית בישראל. במחצית הראשונה של שנות ה-60 העבירה גרמניה המערבית כמויות גדולות של נשק, סוגי נשק חדשים לישראל ואימונה לוחמים מישראל. כל זה ללא תמורה כספית. נשאלת השאלה מה היה המחיר שישראל שלמה בתמורה? בשאלה זו נעסוק בחלקו השני של הפודקסט על פי ספרו החדש של פרופ' רוני שטאובר מהחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת ת"א, "דיפלומטיה בצל הזיכרון". נדון בנקודת המבט של מעצבי מדיניות החוץ והדיפלומטים הישראלים ביחסים עם גרמניה המערבית, תוך בחינת המתח שנוצר בין ההתמודדות של ישראל עם אתגרי העשור הראשון לקיומה ובין עוצמת הזיכרון והביקורת על "חומת השתיקה", שהקימה גרמניה המערבית סביב עברה הנאצי. מתח זה השתקף בשיח הדיפלומטי הפנים־ישראלי, בפולמוס הציבורי בישראל ובמגעים שהתנהלו בין הישראלים לגרמנים. כמו כן נבחן את חילוקי הדעות בצמרת המדינית של ישראל בדבר השימוש בזיכרון השואה כאמצעי מדיני ואת עמדתם של הגרמנים בנוגע למהות היחסים המיוחדים עם ישראל ובשאלה מה היה המחיר המוסרי ששולם על ידי מדינת ישראל בתמורה לשילומים ולתמיכה הצבאית והכלכלית. מוזמנים להאזין לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" , בהנחיית מיקי מירו. לינק לחלק 1 https://podcasters.spotify.com/pod/show/telaviv360/episodes/1-e27bm97