הגאון מווילנה - האיש שהעמיד את התורה במרכז חייו

במקורות שסופקו ישנם 21 מסמכים ומאמרים שונים, אשר סובבים ברובם סביב דמותו, תורתו ומורשתו של הגאון מווילנה (הגר"א), וכן סביב נושאים קרובים כמו תנועת ההתנגדות לחסידות, עליית תלמידיו לארץ ישראל וענייני קבלה והשקפה.ניתן לחלק את המקורות למספר נושאים מרכזיים:1. חייו, דמותו ותורתו של הגר"א:קורות חייו ואישיותו: ערכים מאנציקלופדיות ואתרים על חייו ופועלו של הגר"א.שיטתו ומשנתו התורנית: מאמר מקיף המנתח את שיטת הלימוד של הגר"א, עולם הנסתר שבו עסק ויחסו למדעים ולפילוסופיה, וכן מאמר העוסק בדרך שבה פוסק ההלכה, הרב שמואל הלוי וואזנר (בספרו "שבט הלוי"), התייחס לפסיקותיו ולביאוריו של הגר"א.ספריו וכתביו: סקירה מקיפה של הספרים והפירושים שחיבר הגר"א על התנ"ך, המשנה, התלמוד, השולחן ערוך, וספרי קבלה. בנוסף, מובאים טקסטים מתוך חיבוריו: "אגרת הגר"א" שכתב למשפחתו בדרכו לארץ ישראל, "איל משולש" העוסק במתמטיקה וגאומטריה, והביאור שכתב לשולחן ערוך אורח חיים סימן א'.2. תלמידי הגר"א ועלייתם לארץ ישראל:רבי חיים מוולוז'ין: ערך העוסק בתלמידו המובהק של הגר"א, מייסד ישיבת וולוז'ין ומחבר הספר "נפש החיים".עליית תלמידי הגר"א: מספר מקורות הסוקרים את ההיסטוריה, המניעים (חלקם משיחיים הקשורים למשיח בן יוסף) וההישגים של תלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל במאה ה-19, והתיישבו בצפת, טבריה וירושלים.3. הפולמוס וההתנגדות לחסידות:מקורות הסוקרים את המאבק ההיסטורי של ה"מתנגדים" (בהובלת הגר"א) נגד תנועת החסידות המתפתחת, כולל החרמות והסיבות להתנגדות (כגון שינויי נוסח התפילה, ביטול תורה ויחסם למצוות) מנקודת מבט היסטורית כללית ומנקודת מבט של חסידות חב"ד. ישנו גם מקור מתוך חנות ספרים באתר "הקיבוץ הקדוש" המרמז על ניסיונות השילוב בין התנועות.4. קבלה, השקפה ויהדות:"ביטול תורה": מאמר מכתב העת "צריך עיון" הבוחן את התפתחות המושג "ביטול תורה" מהתלמוד ועד לעולם הישיבות הליטאי של ימינו, תוך דגש על השפעת ספרו של ר' חיים מוולוז'ין, "נפש החיים", והקצנת המושג בדורות מאוחרים יותר.ספרי קבלה ונסתר: הקדמה על "ספר יצירה", חיבור קבלי קדום המיוחס לאברהם אבינו, והעיסוק בו לאורך הדורות, וכן קטלוג ספרי קבלה מתוך ספריית "ספריא".הגות ומחשבה: קטעים מתוך הספר "בלבבי משכן אבנה" הדן בעבודת השם, תפילה, אמונה ותיקון המידות.גניזת הדעת והיחס לניסי חז"ל: פוסט שאלות ותשובות מאת הרב מיכאל אברהם העוסק במושג "גניזת הדעת" של הרב יצחק הוטנר (ה"פחד יצחק") ודן בשאלה כיצד יש להתייחס באופן רציונלי לאגדות חז"ל ולסיפורי מופתים (האם כפשוטם או כמשלים).