הגופים המוסדיים הם שמעלים את השקל. האם צריך להגביל אותם?

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:28) מחירי הנפט בעולם שוב עולים. בשעות האחרונות מחירה של חבית נפט מסוג "ברנט" עלה בעוד 3% לרמה של 111 דולרים, ככל הנראה בשל ירידה בביטחון הסוחרים בכל הקשור למשא ומתן ולהסדר קרוב בין ארה"ב לאיראן על סיום המלחמה והסרת המצור במצר הורמוז. את המגמה הזו רואים היטב במחירי הסחורות בשווקים, וגם בבורסות ההימורים כמו פולימרקט וקאלשי. גם אם מניות כמו אנבידיה ואינטל קובעות שיאים חדשים, ברור לחלוטין שהכאב הכלכלי של מחירי נפט גבוהים נמשך בינתיים וצפוי ללוות אותנו עוד זמן מה. ננתח את ההשפעות על משק הגז העולמי והמקומי ועל הפעילות של האסדות הישראליות יחד עם כתב האנרגיה שלנו, עידן בנימין. (17:18) הזרמת הגז הישראלי, הן לשימוש מקומי והן ליצוא, משפיעה מאוד על שער השקל מול הדולר, אך בנק ישראל פועל לנטרל את ההשפעה הזו בשוק המט"ח. לעומת זאת, הבנק לא פועל לנטרל את השפעת המכירות והקניות שהגופים המוסדיים הישראלים מבצעים בזירת השקל-דולר, למרות שדווקא אלו הזרמים שהביאו להתחזקות השקל אל מתחת לרף ה-3 שקלים לדולר. כדי להבין איך בדיוק עובד המנגנון הזה, והאם מדיניות אחרת של בנק ישראל יכולה או צריכה לשנות אותו, אנחנו ניקח אוויר ונצלול למימי שוק המט"ח הישראלי יחד עם הפרשנית מירב ארלוזורוב. (28:48) כלכלת ישראל בכלל וההייטק בפרט מתנהלים בינתיים לא רע, למרות המלחמות והשלכות ההפיכה המשטרית, אך איש אינו יכול לאמוד את ההפסדים שנגרמו מגל עזיבת המדענים והאקדמאים בשלוש השנים האחרונות. אנחנו אולי יודעים לספור כמה מדענים נשארו כאן, אך לא כמה היו יכולים להיות לנו אילו היו בוחרים להישאר או לחזור לישראל. מי שעובד במשרה מלאה כדי להחזיר מדענים הביתה הוא נדב דואני, מנכ"ל ScienceAbroad, ארגון המאגד למעלה מ-11 אלף מדענים ישראלים בחו"ל, וחבר מועצת העיר הוד השרון.See omnystudio.com/listener for privacy information.