ההתפתחויות האחרונות בבינה המלאכותית (ואיך אפשר לעשות מזה כסף)

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודשחר כהן מקרן Lucid Capital מסביר את הדומיננטיות של אנבידיה, מציג תרחישים להתכווצות של התעשייה וממליץ מה לתת לילדים כדי שיישארו רלוונטייםמיהם המנצחים והמפסידים הגדולים של בום ה-AI, ואיך המשקיעים הפרטיים יכולים לעשות מזה כסף? כדי לעשות סדר ולקבל תמונת מצב עדכנית, הזמנו שוב את שחר כהן, מנכ”ל ומייסד קרן הגידור Lucid Capital שמתמחה בעולמות הטכנולוגיה. בוובינר שקיימנו איתו בדצמבר 2021 הוא דיבר על שיפט בתעשיית השבבים, מתעשייה מחזורית לסמי מחזורית, מה שאכן קרה, גרם להתרחבות מכפילים והזניק גם חברות מאמצע השרשרת. כעת, החיבור של תעשיית המוליכים למחצה (Semiconductors) עם עולמות הבינה המלאכותית מעצים את הדרמה לאין שיעור. אחד התהליכים המעניינים שקורים כעת קשור ב-Multimodality – כניסה של תמונה, וידאו וסאונד תחת הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI. אנחנו מדברים על מודלים כמו Sora של OpenAI, בצד הכרזה של אפל על שילוב כלשהו במכשירים העתידיים, ועבודה מאומצת של חברות השבבים על מחשבים אישיים עם יכולות אימון מוטמעות. כך או כך, במרוץ החימוש הנוכחי, הדומיננטיות של אנבידיה – אולי במרחק שבועות מלהפוך לחברה הגדולה בעולם – היא חד משמעית. בהדרגה, היא הופכת למונופול בתחום ליבה מהסוג שהיה רק ל-IBM לפני 40 שנה. אנבידיה, שבוובינר הקודם שוחחנו בהרחבה עם מנהל הפעילות שלה בישראל, היא כבר אקוסיסטם שלם – שבבים, חומרה, תוכנה ונטוורקינג (המרכיב האחרון קשור כמובן לרכישת מלאנוקס הישראלית). היא מחזיקה ב-95% מהשוק שלה, וזה כבר מזמן לא ה-GPU לבדו, אלא חוות שרתים שלמה בתור יחידת החישוב הבסיסית. מכאן גם היתרון היחסי הבולט על פני חברה כמו אינטל, שנקודתית, ואולי זמנית, דווקא הצליחה לייצר מעבד (גאודי 3) שנותן פייט.  ההצלחה של אנבידיה ניכרת היטב, הן בשולי הרווח לאורך זמן והן בעובדה שנכון לעכשיו, אין לה תחליף – בין שאתה סטארט-אפ מתחיל ובין שאנטרפרייז בינלאומי. אבל לא לעולם חוסן, ובמוקדם או במאוחר – כנראה במאוחר – הדברים יתחילו להשתנות. שחר הציג לנו, כדוגמה, תרחיש טבעי של תיקון מלאים (עודף רכישות והזמנות שמתבררות בדיעבד כגבוהות בהרבה מהנדרש), כפי שקרה בשבבים האנלוגיים ובסולר, ולפני 20 שנה בדוט-קום. צריך גם לזכור שבשונה מלקוחות IBM בשעתו, הפעם מדובר, בין היתר, בחברות קלאוד מרובות יכולות טכנולוגיות משל עצמן, שמבינות היטב שהן כרגע שבויות של אנבידיה – ובהחלט לא קופאות על השמרים. פתאום קם ענן וקונה כור אטומיאחד התהליכים המעניינים סביב בום ה-AI הוא אדוות מסדר גודל שלישי ורביעי, כמו הצורך הגובר באנרגיה. חברות הביג-טק כבר חותמות על חוזים ארוכי טווח עם תחנות כוח גרעיניות ואפילו רוכשות כור גרעיני משלהן. לכן רואים את המניות באפיק הזה מטפסות, וכך גם בחומרי גלם רלוונטיים. לא רק באנרגיה: חברות הקלאוד הגדולות עומדות להכפיל את ההשקעות ההוניות ב-25′ ביחס ל-23′, כך שאנחנו במרוץ חימוש של ממש. התפתחות נוספת שחשוב להזכיר היא אורך החיים ההולך ומתקצר של מודלי ה-AI הכבדים, והעובדה שיש מי שמציע דומים להם כקוד פתוח – מה שפוגע ישירות בחברות שבונות אותם כביזנס ועשוי להפחית עלויות ולכווץ מכפילים בתעשייה כולה. צריך גם לומר שלפי שעה, האנטרפרייז הגדולים עוד לא ממש שם. אנחנו רואים אומנם כמה Use case-ים מעניינים, כגון בוטים מעולים בשירות הלקוחות, אבל זה עדיין לאו דווקא מצדיק את השקעות העתק ב-GenAI. זה עוד ייקח זמן. היגד מעניין בהקשר הזה הוא של סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, שלפיו המחולל הגדול של פריצות הדרך הוא לא הדאטה – מרכיב חיוני, אך לא מספיק – אלא ה-RLHF, היכולת לקבל בזמן אמת פידבק אנושי. וכאן, לחברות עם עשרות מיליוני משתמשים – ואין רבות כאלה – יש יתרון מובהק.  אשר למקום הישראלי בסיפור הגדול הזה, הסוגיה מורכבת. מצד אחד, צמח כאן אקוסיסטם שוקק ורלוונטי מאוד, ולא בכדי כל הגדולות פותחות בארץ מרכזי פיתוח ומרבות במיזוגים ורכישות. מצד שני, ירידת קרנה של תעשיית ה-SaaS שכל כך הצטיינו בה, ושעליה מבוססות רוב קרנות ההון-סיכון אצלנו, היא לא בשורה טובה. העולמות החדשים הם פחות משחק של סטארט-אפים – הרבה יותר קשה לחדש בהם, ונדרשים לשם כך משאבים מסדר גודל אחר לחלוטין.    דנו עם שחר בהרחבה בשוק התעסוקה המתהווה וביכולות שחשוב להקנות לילדים כדי שיהיו רלוונטיים בעתיד. אז במה שנוגע לזיכרון, שינון וכתיבה בתבנית, GenAI די מכסה אותנו וכבר עונה על הבחינות (כולל לרפואה) טוב מאיתנו. אבל דווקא בניסוח השאילתה (פרומפט), בדיוק ובביטוי הצורך, ביצירתיות ובדמיון – אין לנו תחליף. ולשם כך נדרשות יכולות שמזוהות יותר עם מדעי הרוח. נדרש קונטקסט תרבותי והיסטורי, ולו לשם הרפרנסים המתאימים. כך שמעבר למסוגלות טכנולוגית בסיסית, מומלץ לקרוא ספרים ולצפות בסרטים. המצאות, מזכיר לנו שחר, הן תמיד שילוב של דברים עם איזה טוויסט. ואת הטוויסט הזה, לעתיד הנראה לעין, יכול לחולל רק המוח האנושי. בסיכום הדברים, שחר מזהה ב-GenAI דפוס התקדמות (Trajectory) דומה לזה של הדוט-קום בשעתו. הוא סבור שהתחום ישנה את העולם לטובה, על פי רוב, אך בתהליך האימוץ הרחב שלו צפויים עוד באמפים וכיסי אוויר משמעותיים. והוא משחרר לנו צפירת הרגעה: כמו עם כל טכנולוגיה, יהיו מקצועות שייעלמו, אבל רבים אחרים שאנחנו עוד לא מכירים ייווצרו. עומר רבינוביץ’ מוסיף הערה למשקיעים: חפשו את נישת ה-AI שמצליחה, אפילו בחיים המקצועיים (או הפרטיים) שלכם, להביא באמת להתייעלות, לשיפור בפריון, לאפשרות לקצץ כוח אדם בלי לפגוע בהכנסות. ושימו לב שאלה לא בהכרח החזקים ביותר עם המכפילים הגבוהים ביותר.לפרטים נוספים על שירותי הפמילי אופיס שלנו