החיד"א: בין הלכה, קבלה וביבליוגרפיה

המקורות שסופקו עוסקים באופן נרחב בדמותו, חייו ויצירתו של רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), לצד מקורות העוסקים בסוגיות הלכתיות וביבליוגרפיות הקשורות לפועלו.להלן פירוט המקורות שסופקו, בחלוקה לנושאים:1. ביוגרפיה וסקירה כללית על החיד"אמאמר/סקירה מקיפה: טקסט בשם "ארכיטקט של זיכרון ואדריכל של הלכה", הסוקר את חייו של החיד"א כ"חכם כולל", יליד ירושלים שנדד בעולם כשד"ר (שליח דרבנן). הטקסט מפרט את רבותיו (כגון האור החיים והרש"ש), מסעותיו באירופה ובצפון אפריקה, והשילוב הייחודי שיצר בין הלכה, קבלה, היסטוריה וביבליוגרפיה.ערכי אנציקלופדיה: ויקיפדיה: ערך מקיף על החיד"א הכולל את תולדות חייו, משפחתו, רשימת ספריו הענפה (ספרי הלכה, שו"ת, קבלה, מוסר ועוד), מסעותיו והנצחתו (כולל העלאת עצמותיו ארצה ב-1960).ויקישיבה: ערך המקביל לערך הוויקיפדי, הסוקר את חייו ורשימת ספריו, ומציין כי נולד כפג וניצל בזכות תושיית סבתו.דפי מחבר: דפי ריכוז מידע וקישורים לכתביו מתוך ויקיטקסט ומתוך ספריית ספריא.2. סקירה על חיבוריו המרכזייםשם הגדולים: ערך ויקיפדיה על הספר הביבליוגרפי המונומנטלי של החיד"א, הכולל את "מערכת סופרים" (ביוגרפיות) ו"מערכת ספרים" (ביבליוגרפיה), שנכתב בעקבות חשיפתו לכתבי יד נדירים במסעותיו.מקור מתוך ספריית ספריא המציג את אינדקס הספר "שם הגדולים - מערכת ספרים".דף מכירה של הספר בהוצאת "המאור".מעגל טוב: ערך ויקיפדיה על יומן המסע של החיד"א, המתעד את שליחויותיו, המפגשים עם אישים רמי מעלה (כגון מלך צרפת), ותיאורים היסטוריים וסוציולוגיים של הקהילות והמקומות בהם ביקר (כגון הספרייה הלאומית בפריז).3. סוגיות הלכתיות ומתודולוגיותמשקל הזוהר והקבלה בהלכה (מנחת אשר): שיעור תורני העוסק במתח שבין פסיקת ההלכה לבין הקבלה והזוהר. המקור מצטט רבות את החיד"א (למשל מספרו "ברכי יוסף") ואת גישתו כיצד לנהוג כאשר יש סתירה בין הפוסקים למקובלים, וכן דן במנהגי החיד"א עצמו (כגון בנוסח התפילה).קבלת הוראות מרן: ערך ויקיפדיה העוסק בכלל ההלכתי של מחויבות לפסיקות ה"שולחן ערוך" (רבי יוסף קארו). המקור מזכיר את החיד"א כמי שתמך בקבלת הוראות מרן, אך עם זאת שילב בפסיקותיו גם את תורת האר"י והקבלה במקרים מסוימים.לסיכום, המקורות מספקים תמונה רחבה על דמותו של החיד"א הן מבחינה היסטורית-ביוגרפית, הן מבחינת יצירתו הספרותית (בדגש על הביבליוגרפיה והתיעוד ההיסטורי), והן מבחינת גישתו ההלכתית הייחודית המשלבת נגלה ונסתר.