"החיים רבותי, הם משעממים. אסור לומר זאת" - על שיעמום ומשמעות

בעולם שבו כל דקה אמורה להיות מנוצלת, מתועלת, או מתועדת, המרחב של חוסר המעש – של השעמום – הופך למאיים. אנחנו ממהרים למלא כל רגע פנוי בגירויים: מסכים, מטלות, יעדים, תכנונים. בפרק הפעם של "מדברים משמעות" מתארח ד"ר גדי און, פסיכולוג וחוקר של תופעת השעמום, חבר סגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, כותב ומרצה על השעמום במסגרות אקדמיות, חינוכיות, ובמקומות עבודה, במטרה לעורר חשיבה ודיון בנושא. במלה אחת, שיעמומוהוליק. יחד העמקנו בנושא של שעמום – לא כבעיה שצריך להיפטר ממנה אלא כסימן. כקריאה. כמרחב שבו משהו עמוק מבקש לצוף. ניסינו לברר למה שעמום כל כך מטריד אותנו – במיוחד בעידן של שפע דיגיטלי בלתי פוסק. האם שעמום הוא סימן שמשהו לא עובד, או אולי דווקא הזמנה ליצור, לדמיין, ולשאול שאלות גדולות. מתי הוא סתם ענן חולף – ומתי הוא סימפטום עמוק יותר של ריק קיומי. ואיך דווקא אפשר לשהות רגע בתוך השעמום ולהקשיב לו באמת.